מעלת מצוות כבוד אם ואם מאת הרב יוסף חיים אוהב ציון שליט"א

בפרשתן "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"

בפתח דברינו נביא דברי 'ספר החינוך' בפרשתן (מצוה ל"ג)

"משרשי מצוה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלהים ואנשים. ושיתן אל לבו כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם, ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד וכל תועלת שיוכל, כי הם הביאוהו לעולם, גם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו. וכשיקבע זאת המדה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא, שהוא סיבתו וסיבת כל אבותיו עד אדם הראשון, ושהוציאו לאויר העולם וסיפק צרכו כל ימיו, והעמידו על מתכונתו ושלימות אבריו, ונתן בו נפש יודעת ומשכלת, שאלולי הנפש שחננו האל יהיה כסוס כפרד אין הבין, ויערוך במחשבתו כמה וכמה ראוי לו להזהר בעבודתו ברוך הוא."

לטרוח לקיים מצוה זו

כתב רבי יהודא החסיד ב'ספר חסידים' (סימן שמ"א):

"ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה (בראשית כ"ה ל"ב) למה לו לכתוב ויאמר עשו וכו'? לא היה לו לכתוב אלא וימכור את בכורתו ליעקב ולמה כתיב מה שחשב עשו, אלא שלא תתמה למה נתן הקדוש ברוך הוא ממשלה לבני עשו לומר שתדיר בשביל אביו הלך למקום סכנה במקום החיות כדי לצוד ציד להביא אל אביו וממנו למד יוסף כשאמר לו יעקב לכה ואשלחך אליהם (שם ל"ז י"ג) והלא היה יודע ששונאים אותו אלא אמר יוסף עשו הולך תדיר למקום סכנה כדי לצוד ציד להביא לאביו ואבי שלחני לראות את שלום אחי ואת שלום הצאן שהוא חיות של אבי ובני ביתו ולא אלך, כל זה נכתב להודיע לישראל איך לטרוח כדי להביא פרנסה לאביהם ואיך יהיו זהירים לעשות מצות אביהם"

עיקר הכבוד הוא בלב

כתב ב'ספר חרדים' (פ"ט אות ל"ה):

"כבד את אביך ואת אמך. מצינו כבוד בלב דכתיב מי יגור באהליך כו' נבזה בעיניו נמאס היינו עיני השכל שיחשוב האדם בלבו כי הוא נבזה ומאוס ונקלה וסיפיה דקרא ואת יראי ה' יכבד ואם הכבוד בדברים ובמעשה בלבד ולא בלב, הרי משוה אותם לו שהם נבזים ומאוסים בעיניו כמוהו רק מכבד אותם בפה מפני שהשם יתברך צוה, אלא על כרחך הכי קאמר ואת יראי ה' יכבד בעיניו שידמה בלבו שהם גדולים ונכבדי ארץ שזהו עיקר כבודם ומתוך כך ודאי יכבדם בדבור ובמעשה, ועל המבזה אביו או אמו בלבו או בדברים או במעשה שסותר דבריהם או יושב במקום המיוחד להם וכיוצא בזה נאמר ארור מקלה אביו ואמו ופירשו שאינו לשון קללה אלא לשון בזיון ואשכחן בזיון בלב דכתיב ותבז לו בלבה ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני, וכתיב ותקל גברתה בעיניה, ועל זה אמר שלמה עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר. ומעשה היה בימינו באיש שהיה זן את אמו רק שהיתה קלה ובזויה בעיניו לפי שנשאת לאיש אחר אחרי מות אביו והאיש הזה הלך דרך ים ונהרג והושלך לים וחפשו היהודים לקברו ומצאוהו על שפת הים ועין אחת מנוקרת שנקרוה העורבים"

זוכה לחיים ארוכים –עושר ונכסים

גילה לנו אליהו הנביא זכור לטוב  בספרו 'תנא דבי אליהו אליהו' (רבה פרשה כ"ד):

"זכור את יום השבת לקדשו, כבד את אביך ואת אמך, וכי מה ענין זה אצל זה? אלא ללמדך שכל זמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אין חטא בא לידו, שנאמר אשרי אנוש יעשה זאת וגו' שומר שבת מחללו וגו' (ישעיה נ"ו ב'), אל תיקרי מחללו, אלא מחול לו, לכך נאמר שומר שבת מחללו, אין אדם מכבד את אביו ואת אמו  גזירות קשות באות עליו, שנאמר ויאמר ה' יען כי נגש העם הזה וגו' (שם ישעיהו כ"ט י"ג). ואל יאמר אדם בעצמו, הואיל ואבי שבשמים הקדימני תחילה, אלך ואעשה רצון אבי שבשמים ואניח רצון אבי ואמי, לכך נאמר כבד את אביך ואת אמך, כבד את ה' מהונך (משלי ג' ט'). לא יאמר אדם בעצמו, הואיל ואבי הקדימני תחילה, אעשה רצון אבי ואניח רצון אמי, לכך נאמר איש אמו ואביו תיראו (ויקרא י"ט ג'), ואומר את ה' אלהיך תירא (דברים ו' י"ג). בזמן שאדם מקלל אביו ואמו ומכה אותן ועושה בהן חבורה, כביכול הקדוש ברוך הוא כופף את רגליו תחת כסא הכבוד, ואומר, אני השויתי לאלו כבוד שלי, ששלשתן שקולין כאחד בכבוד, אילו הייתי אצלו של זה, כך היה עושה לי, יפה עשיתי שלא דרתי עמו בשכונה. הא כל המבקש ימים ושנים ועושר ונכסים וחיים בעולם הזה וחיים ארוכים לעולם הבא שאין לו סוף, יעשה רצון אביו שבשמים ורצון אביו ואמו, שנאמר כבד את אביך ואת אמך וגו'." ואגב יש להעיר בכפל הלשון "ימים ושנים", ומצאתי להרי"ח הטוב

בספרו 'בן יהוידע' ברכות(נ"ד ע"ב)שכתב לתרץ זאת

"כי  הנה יש אריכות ימים באיכות שאין לו דאגות בלבו ואז היום נחשב אצלו כערך שבוע, מה שאין כן אדם מלא דאגות ופחד היום רואהו קצר כערך שעה אחת, ויש רבוי בכימות השנים שיחיה שנים הרבה במספר, לזה אמר כי ירבו ימיך באיכות, ויוסיפו לך שנות חיים בכמות,"

זוכה לבנים מהוגנים

כתב רבי אליעזר פאפו בספרו 'פלא יועץ' (ערך כבוד אב ואם): "וראוי לבן חכם שישמח אב ויתאוה שיצונו דבר כדי לעשותו ולקיים מצוה דאורייתא, ואף אם מכביד עולו עליו ויצר סמוך מסיתו הסת כפול ירגיז יצר הטוב על יצר הרע ועול יסבול ולא יבול, ולא יאחר מלעשות ככל היוצא מפיו שמא יקדמנו אחר ולפום צערא אגרא ואוכל פירות בעולם הזה שיהיו לו בנים מהוגנים שאלו לא היה אלא שכר זה דיו ליגע בעשרים צפורניו כי לזכות לזה."

זכור לטובה אצל הקדוש ברוך הוא

בספר 'מאה שערים' (לרבי אליהו קאפשלי  אשר ספרו סובב הולך על מעלת מצוה זו בע"מ מ"ד) כתב: "ומצאתי במדרש וזה לשונו כבד וזכור מה ענין זה אצל זה ללמד שכל המכבד אבותיו הקדוש ברוך הוא זוכרו לטובה ואינו שוכחו לעולם, כבד ועל כן ברך מה ענין זה אצל זה ללמד שכל המכבד אבותיו הקדוש ברוך הוא שולח ברכתו במעשה ידיו, כבד ולא ינקה מה ענין זה אצל זה ללמד שאם אינו מכבד אבותיו אין הקדוש ברוך הוא מנקה לו אותו עון לעולם שנאמר משלי (ל' י"ז) עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר. כבד ועושה חסד  מה ענין זה אצל זה ללמד שהמכבד אבותיו הקדוש ברוך הוא עושה עמו חסד ואינו מקפח שכרו לעולם, כבד ואנכי ה' אלהיך מה ענין זה אצל זה מלמד שכל המכבד אבותיו סופו שהוא מכבד להקדוש ברוך הוא ואם לאו סופו שיכפור בהקדוש ברוך הוא וביציאת מצרים שנאמר איוב (כ"א י"ד) ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו."

זוכה ליראת השם

כתב בספר הנ"ל(ע"מ תקמ"ה):"ויען שענין כבוד אב ואם מביא את האדם על כל פנים לידי יראת ה' לפיכך מצינו את שלמה המלך ע"ה שבתחילת ספרו השלם משלי הזהיר וצוה על יראת ה' שנאמר משלי (א' ז') יראת ה' ראשית דעת, וסמך לו מיד, שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך (שם פסוק ח') כלומר אם תחפוץ להשיג יראת ה' באמת שמע מוסר אביך תחילה וכן גם כן אל תטוש תורת אמך, כי כשאתה שומע למוסרם ולתורתם אז ודאי בזולת ספק תשיג יראת ה' שהיא ראשית דעת ושקולה כנגד הכל ואי לאו לא כי כשיתפרץ האדם ואינו שומע במוסר אביו ונוטש תורת אמו היאך יתכן לו שיירא את ה'."

בזכותה נזכה לגאולה

כתב בספר הנ"ל (ע"מ ש"ח):"ולפי דרכו של מדרש זה אומר אני שמפני שעל ידי מצות כבוד אבות בא הגואל לישראל, לפיכך דבור כבד מתחיל בכ"ף ומסיים בכ"ף בדברות ראשונות ואחרונות הכף הראשון רומז לכתר ולמלכות שיזכו ישראל על ידי מצות כבוד ובגללה, והכף האחרון רמז לכסאו של משיח בן דוד שיחזור לאיתנו הראשון לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם וכסא כבוד ינחילנו כל זה מפני שמקיימים מצות כבוד אב ואם וכבר פרשתי לעיל בכפין הללו פירוש אחר וגם זה הפרוש נכון הוא כפי דרך המדרש שהבאתי ושבעים פנים לתורה."

הנזהר בה זוכה לענוה

כתב בספר הנ"ל (ע"מ תע"א):"ומאשר האדם מקטנותו ומעת צאתו מרחם אמו בטבעו נוטה אל המותרות ואל היוהרות והשררות, וכמאמרו יתעלה בראשית (ח, כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו וגו', לפיכך כשאדם ירא מאבותיו ומכבד אותם על פי דיני תורתנו הקדושה ומשמש לפניהם כדרך העבד המשמש לפני רבו, וכמו שביארנו בביאור מספיק בחבור הלז, הרי הוא נוטה מעל הגאוה דרכו ומרחיק נדוד מגבולה, ולא עוד אלא שמצות כבוד אב ואם גורמת לו לבן ללמד ידיו לקרב ליד שלמות ומעלה אחרת והולך ומתעלה ממעלה למעלה וממדרגה למדרגה עד שזוכה להגיע למדת הענוה שהיא מדה טובה וחשובה, אין ערוך אליה ואין דומה לה והיא מדתן של נביאים וטליתן של חסידים ושל יראי ה' וחושבי שמו, והיא המדה החמודה והמשובחת שבה נשתבח אדון כל הנביאים כלם יותר משאר כל מדות טובות שהיו לו, ועל צד הצחות וההלצה אומר אני שלזה כיון החכם באמרו משלי (כ"ט, כ"ג) ושפל רוח יתמוך כבוד, כלומר, מי שהוא ענו ושפל רוח יתמוך ויקיים מצות כבוד אב ואם ואי לאו לא לפי שהגאוה רחוק רחוק הוא לקיימה, וכמו שהבאנו לעיל משם הרב ר' בחיי ז"ל."

זוכה למאה ברכות

כתב בספר הנ"ל (ע"מ תקמ"ח):"ולכן כל המקיים מצות כיבוד אב ואם ומצותם כמו שביארנו זוכה אל המנוחה ואל הנחלה, וזוכה ומתברך במאה ברכות שמורות בכל וערוכות,  היוצאות מן הענפים והפארות הנוצרות כמו שנתברך הצדיק יסוד עולם יצחק אבינו ע"ה על שקיים מצות כבוד אביו ומוראו יותר מן החסידים אשר בגילו, עד שמסר עצמו לשחיטה קשור שלא יפרכס אחר רצון אביו, וכמו שכתבנו משם רבותינו בעלי הקבלה ז"ל בהקדמת חיבורנו זה ועיין שם."

 

ונחתום דברינו בדברי 'הפלא יועץ' (בערך בכוד אב ואם):"וכבר מלתי אמורה שיש מצוות בר מזלא, שהרי כמה מעות אדם מפזר לעשות מצות פתיחת ההיכל או להיות סנדק וכדומה אף דליכא לא מצוה דאורייתא ולא מצוה דרבנן אלא חיבוב מצוה בעלמא אשריהם ישראל ועל כל פעם ששומע בקול אביו ובקול אמו מקיים מצוה רבה דאורייתא."