נשלמות ההכנות להילולת פועל הישועות המקובל רבי זבולון המבורגר זצוק"ל

עולו ואתכנשו להילולא דצדיקיא: יום היא"צ הראשון יומא דהילולא קמא של הגה"צ המקובל ר' זבולון המבורגר זצוק"ל • מחבר סדרת הספרים "שערי זבול" בכל חלקי התורה בנגלה ובנסתר*מגדולי המקובלים בדורינו • צדיק ופועל ישועות לרבים בתפילותיו הזכות ובכוחותיו הפלאיים שהתייחד בהם • שנה לפטירתו, כ"ט שבט ער"ח אדר יום כיפור קטן תשע"ט - תש"פ.

כתבות נוספות בנושא:

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם

נשלמות ההכנות להילולת פועל הישועות הגאון הצדיק המקובל רבי זבולון המבורגר זצוק"ל

מגדולי המקובלים בדור האחרון ומחבר הספרים "שערי זבול" בכל חלקי התורה בנגלה ובנסתר

אשר יתקיים ביום שני הקרוב כט שבט ער"ח אדר יום המסוגל לישועות ולרחמים על ציונו הקדוש בהר המנוחות  לעורר רחמי שמים לישוע הכלל והפרט בזכותו של האי גאון וצדיק אשר כל ימיו מסר נפשו עבור כלל ישראל ומה כאן עומד ומשמש אף שם עומד ומשמש

ליל היא"צ – ההילולא

החל מהערב יום ראשון יתכנסו תלמידיו ומקורביו יחד עם המוני בית ישראל למעמד ההילולא וסיום הש"ס שתתקיים בבית מדרשו "גן ירושלים" ברח' דוד ילין 53 שכונת בתי הורדנא בירושלים

סדר היום:

לימוד משניות ותפילת ערבית בשעה 7:45 ולאחמ"כ ישאו דברים גדולי התלמידים והמקורבים שליט"א שיעלו זכרונות, עובדות והנהגות מבעל ההילולא

לקראת ההילולא יופיעו שני ספרים חדשים מתורתו, ספר "שערי זבול" על התורה וספר הגדה של פסח עם דברי "שערי זבול", הספרים מופיעים במהדורה חדשה ע"י מכון "זבול תפארתך"

במעמד ההילולא יחולקו הספרים לכל מאן דבעי נתרמו ע"י נדיב לב מוקיר זכרו ומכבדו לזיכוי הרבים ולהצלחת כלל ישראל בכל הענינים, וכמו"כ ניתן להשיגם בחנות ספרים "גרסא" מול ביהכנ"ס זכרון משה

עליה לציונו הקדוש בהר המנוחות

מעמד התפילה המרכזית בשעה 2 בצהריים בהשתתפות תלמידיו ומקורביו ובראשות הגאונים הצדיקים רבי דוד בצרי הרב רבי גמליאל רבינוביץ והרב יעקב עדס שליט"א

מהועד המארגן נמסר שלרשות ההמונים
יעמדו הסעות חינם בשעה 1:30 בצהריים בתחנה ברחוב מלכי ישראל מול ישיבת רוז'ין.
כמו"כ קו 54 יתוגבר במשך כל שעות היום
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן


אוי לי כי אבד ממני מנחם משיב נפשי שורות זכרון ספוגות בדמע על האי גאון וצדיק המקובל המלוב"ן מו"ר רבי זבולון המבורגר זצוק"ל בעל "שערי זבול" בכל חלקי התורה בנגלה ובנסתר ליום השנה הראשון כ"ט שבט תש"פ

מתלמידו כבנו חיי"ל

אוי … רבי רבי !!!

רבי שהאיר את חיי באורו הטהור
חזקני ועודדני בשמחה ומאור
פתח דלתו לכל יהודי ויהודי
התייחס לכל אדם כילד יחידי

רבי שלימדני איך עובדים את השם
בענווה ובצניעות ללא רושם
גם מתוך יסורים נוראים
כתב חידושי תורה נפלאים

רבי שיראתו קודמת לחכמתו
וזיכה אותנו מאור תורתו
בטו"ב חלקי ספרו "שערי זבול"
בכדי להרבות תורה ללא גבול

רבי שבקי היה בכל הנגלה והנסתר

ולא השתמש בדבר מיותר
מהעולם הזה הגשמי היה פרוש
ומתאוות בהמיות היה תלוש

רבי שתפילתו בקעה רקיעים
באריכות אך ללא קולות וברקים
עם כוונות הרש"ש לעומק הלב
מכל מילה בתפילה התלהב

רבי שנודע  בישועות  ובמופתים גדולים
בפרט דרך חכמת  היד והפנים
רוח הקודש שרתה בקרבו
היה קרוב אל השם בכל ליבו

 

רבי שאנו כמהים כבר לראותו
בבנין בית המקדש בתפארתו
בעת בה יקימו כל ישני עפר
מקולו של משיח התוקע  בשופר
אמן.


פרקי חיים מבעל ההילולא זצוק"ל

הננו להעלות קוים לדמותו של רבינו בעל ההילולא זצוק"ל, למען ידעו דור אחרון צדיק מה פעל ולאיזה דרגות והשגות בקודש זכה להגיע בשנות חייו עלי אדמות, והננו תקוה שהדברים יביאו בס"ד תועלת לרבים למען ילמדו מדרכיו וישאפו לגדולות, ויהיה מזה נח"ר לנשמתו הטהורה עדי יקיצו וירננו שוכני עפר בביאת גוא"צ בב"א.

מקום תפילתו ובית מדרשו

מקום תפילתו ובית מדרשו של רבינו במשך השנים היה במקום מיוחד ונשגב מאד, אביו הגדול זצוק"ל קבע את תפילותיו וחוק לימודיו בביהמ"ד "גן ירושלים" בשכונת בתי הורדנא בירושלים, כמו"כ זקינו הגה"צ ר' שמואל שואל המבורגר זצ"ל קבע גם הוא את תפילותיו בביהמ"ד זה, ורבינו בהיותו צעיר לימים התפלל לצידם שם.

זכו מתפללי בית מקדש מעט זה שבמשך השנים קבעו בו תפילותיהם גדולי וצדיקי הדור, ביניהם, הגה"צ ר' זבולון חרל"פ זצ"ל, ש"ב של רבינו, שכיהן כרב ביהמ"ד, הגה"צ ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל, ראב"ד ירושלים ובעל "אבן ישראל", שקבע תפילותיו בביהמ"ד זה לפני עלותו לכהן כמרא דאתרא בשכונת "זכרון משה", הגה"צ ר' אליעזר יהודה וולדנברג זצ"ל, בעל ה"ציץ אליעזר", שכיהן כרב ביהמ"ד אחרי הסתלקותו של הגר"ז חרל"פ זצ"ל, הגה"צ ר' שמואל אהרן יודלביץ זצ"ל בעל "מעיל שמואל", הגה"צ ר' ישעי' זאב וינוגרד זצ"ל, בעל ה"שערי זיו", הגה"צ ר' מרדכי דוד לוין זצ"ל, בעל ה"דרכי דוד", הגה"צ ר' מרדכי רימר זצ"ל, ר"מ בישיבת טשעבין, הגה"צ ר' אברהם ברדקי זצ"ל, הרה"צ ר' שמואל גוטפרב זצ"ל, שהמיס את הלבבות בעת עברו לפני התיבה לשמש כש"ץ, ועוד רבים, ואף רבינו בהיותו צעיר לימים התבשם וספג הרבה קדושה מהם.

אף לאחר נישואיו של רבינו עם הרבנית ע"ה קבע את תפילותיו וחוק לימודיו בביהמ"ד זה בימות החול, כאשר בשבתות ובמועדים שוהה במושב גמזו, וברבות הימים העתיק רבינו את תפילותיו גם בשבתות ובמועדים לביהמ"ד זה, והיה מתבטא בכל עת ועידן על הזכות הגדולה שיש לו להתפלל במקום קדוש ונשגב זה שהוא מקום שהתפללו בו גדולי וצדיקי הדור וכותלי ביהמ"ד ספוגים מקדושתם וטהרתם, ואף לרבות הוא מקום שהתפללו בו אביו וזקנו בבחינת "מקום שהתפללו בו אבותי".

כמו"כ רבינו האציל מהודו והדרו על ביהמ"ד והיה מוסר במקום מידי פעם בפעם שיעורים בהלכה, אגדה ומוסר, גם היה דוגמא ומופת לרבים בהליכותיו בהיותו צנוע ומעלי, כמו"כ בעת ששכן בביהמ"ד זה כולל האברכים בראשות הג"ר ישכר דוב רוזנטל שליט"א רב שכונת כנסת בירושלים, מסר שם רבינו מידי פעם בפעם שיעורים עמוקים בדברי תורה, גם היה נו"נ ומשתעשע עם האברכים בד"ת כיד ה' הטובה עליו, בפרט עם חכמי הכולל, ה"ה, הרה"ג ר' אלעזר פרוש זצ"ל, ויבדלחט"א הרה"ג ר' שמואל צ'צ'יק שליט"א, הרה"ג ר' מרדכי זיסקינד שליט"א והרה"ג ר' יוסף הומינר שליט"א, ובין כותלי ביהמ"ד זה זכה לחבר הרבה חלקים מספריו, כשהר"מ זיסקינד והר"י הומינר הנ"ל עוברים עליהם ודנים עם רבינו בדבריו, ואף זכו להביאם לדפוס.

עמוד צלותהון דישראל

תפילותיו של רבינו היו נרגשות ביותר, כאשר מידי יום ביומו היה שופך צקון לחשו לאביו שבשמים שעות ארוכות, והיה מחזה נורא לראות כיצד היה מתפלל בכוונה הרצויה כבן המתחטא לפני אביו.

ברבות השנים כאשר שמעו של רבינו ועוצם קדושתו נתפרסמו בשער בת רבים, היו רבים באים אליו ובקשתם בפיהם שיזכיר את שמם בתפילותיו הזכות ויפעל לטובה עבורם, ואכן סיפורים רבים אין ספור נקשרו בכח תפילותיו של רבינו שזכה והיו מתקבלים בשמים ופועלים גדולות ונצורות, יש לציין כי בכל עת ועידן היה רבינו מרבה להעתיר לישועתן של ישראל על הכלל ועל הפרט ועל גאולתן השלימה, והיה מתאמץ ביותר בזה.

פועל ישועות בקרב הארץ

רבינו נתפרסם בבקיאותו הנדירה שהיתה לו בחכמת היד והפרצוף וגם היה לו דרך ייחודית על "קו החיים וקו המזל" ועשה זאת ע"י הכרת תווי הידים והפנים ועוד, ונודע בתחום זה כפועל ישועות בקרב הארץ, כאשר מאות ואלפים מאחינו בנ"י נושעו על ידו במשך השנים.

מחזה כביר היה לראות כאשר רבינו היה מופיע ברבים ובמקומות ציבוריים מדי פעם בפעם והיו ניגשים אליו המונים מכל החוגים והעדות                                                                                                                   שישים עיניו הקדושות עליהם ויסתכל בתווי ידיהם ובפרצופיהם, והיה נורא הדבר איך שרבינו קולע למטרה באופן מדוייק וכל מעשיהם וסודותיהם היו מתגלים לפניו ויהי המקום לחרדת אלוקים, יש לציין כי רבים השיב מעון ע"י זה שהיו מבטיחים לשפר את מעשיהם ולהיטיב את דרכם ובזכות זה היה רבינו מברכם ומבטיח להם ישועות בעניניהם ולמותר לציין שהיו מתקיימים.

גם כשהיה רבינו מופיע ברבים ובמקומות ציבוריים מידי פעם בפעם היו המונים ניגשים אליו לקבל ברכת קדשו להצלחה וישועה, והיה רבינו מקדיש שעות ארוכות כדי לברך את כולם, ולמותר לציין שברכותיו עשו רושם בשמים.

מכון "זבול תפארתך"

בשנים האחרונות לאחר שחלפו למעלה משני עשורים מהוצאתם לאור, אזלו ספרי רבינו מן השוק והיה רבינו מבקש מתלמידיו ומקורביו להשתדל להוציאן לאור עולם מחדש, והיה מתבטא ואומר על ספריו שהרבה יגיעות יגע והרבה יגיעות טרח עד שחננו ה' ית"ש בחידושיו ובוודאי הם מכוונים לאמיתה של תורה, כמו"כ היה רבינו מברך את כל אלו שיתעסקו בדבר להדפיסם, שיהיה להם כל מילי דמיטב ולא יחסר להם כלום לעולם.

לאור זה, וכדי לעשות רצון צדיק, הוקם בשנים האחרונות מכון בשם "זבול תפארתך" עם המטרה להוציא מחדש את כל ספריו לאור עולם, כאשר העוסקים במלאכת הקודש שוקדים עליה למען יצא מתח"י דבר נאה ומתוקן, ואכן זכו בשנים אלו לראות ברכה בעמלם ולהוציא לאור חלק מספריו מחדש ברוב פאר והדר כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים.

בכל עת ועידן שבהם זכו להוציא לאור מספריו מחדש התקיים מעמד אדיר לכבודה של תורה בו ציינו את הופעת הספר לאור עולם בהשתתפות תלמידיו ומעריציו והמוני בית ישראל מכל אתר ואתר ובראשם אדמורי"ם, רבנים, ראשי ישיבות, צדיקים ומקובלים, והיה מחזה נורא הוד לראות את רבינו מופיע בהודו ובהדרו לפאר את המעמד בראשותו, כאשר בסיומו האציל מברכותיו בקודש לכל אחד ואחד, יש לציין כי מעמדים אלו השאירו רושם עמוק בלב המשתתפים למשך זמן רב.

מסירותו של רבינו למען כלל ישראל

מסירותו של רבינו למען הכלל היתה מיוחדת במינה, מסירות נפש פשוטו כמשמעו, כאשר מידי יום ביומו שעות ע"ג שעות היה מקבל במעונו נדכאים ושבורי לב ומעודדם ומחזקם לבל יפול רוחם בקרבם, רק יאמינו שהכל הוא בהשגחה פרטית מאת הבורא ית"ש אשר ממנו לא תצא הרעות, וכהנה הרבה בדברים לחזקם ולתמכם בשעת צערם.

למרות שהוא בעצמו לא זכה לזש"ק, אך כל אימת שהיה נודע לו על מאן דהו שעדיין לא נפקד בילדים היה מתמסר וטורח שעות ארוכות לנסוע למקומות הקדושים להרעיש עולמות עבורו, כמו"כ היה עורך תיקונים עבורו ע"מ שיפקדוהו מן השמים בילדים, והכל שלא ע"מ לקבל פרס.

כמו"כ היה עורך הרבה תפילות ותיקונים כל אימת שהיה שומע שמאן דהו נמצא בצרה, במיוחד היה זה אם שמע שאחד נמצא בבית האסורים אצל נכרים שהיה מרעיש עולמות בתפילה ובתיקונים עבורו, והיה הדבר נוגע בנפשו ממש, כמו"כ בתקופת הפיגועים הקשה שהיה בירושלים בימים ההם התמסר רבות בתפילות ובתיקונים להסיר הצרה מעל אחינו בנ"י.

גם היה עורך רבינו עשרות בשנים תיקונים ופדיוני נפש להמונים מכל החוגים והעדות שהיו באים אליו ע"מ שיערוך להם כן, וזכה רבינו להיות נחשב מהמיוחדים בזה.

יסוריו של רבינו שהגין בהם על הדור כולו

רבינו היה בעל יסורים גדול במשך כל ימי חייו עוד מהיותו צעיר לימים ועד יומו האחרון, הן יסורי גוף והן יסורי נפש מכמה וכמה הפרתקאי דעדו עליה, וזכה שהיה מגין בכך על הדור כולו מן הרעות שהיו עלולים לבוא ח"ו.

למרות כך מעולם לא התרעם על גורלו וקיבל כל יסוריו באהבה ובדומיה, גם תמיד היתה צהלתו נתונה על פניו והיה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ובשמחה, כמו"כ היה מיצר בצערן של ישראל ושמח בשמחתן והיו כאילו ארעו הדברים אצלו.

כמו"כ עשרות שנים היה לומד ועמל בתורה מתוך הדחק והרבה פעמים אף לא היה לו מה להכניס לפיו אולם לא שת לבו לזה והיה משביע נפשו בלימודו שהגה בו יומם ולילה שעות ארוכות.

ההערכה מגדולי ישראל לרבינו

ההערכה הגדולה שהיה לרבינו מגדולי ישראל היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, די להביט בהסכמותיהם הנלהבות לספריו מה שכתבו עליו, גאב"ד טשעבין זצ"ל כתב בדבריו "הגדול בתורה ויראה", והג"ר פנחס אפשטיין זצ"ל ראב"ד ירושלים כתב עליו "המחדש לאמיתה של תורה", כמו"כ הג"ר אליעזר יהודה וולנדברג זצ"ל בעל "ציץ אליעזר" כתב על אחד מספריו "הספר הוא יחיד במינו בגדולתו", גם כ"ק האדמו"ר בעל ה"פני מנחם" מגור זצ"ל התבטא באופן יחיד במינו על ספריו בזה"ל "איך האב ליב צו לערנען אין די ספרים" (הנני אוהב ללמוד בספרים אלו), ועוד רבים, יש לציין כי רבינו זכה להסכמותיהם של כל גדולי הדור על ספריו, ביניהם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הגר"ע יוסף זצ"ל, הגר"ש אויערבאך זצ"ל, ויבדלחט"א הגר"ח קניבסקי שליט"א ועוד, מה שמראה על ההערכה הגדולה שרחשו לרבינו.

גם זכה רבינו להערכה מיוחדת מגדולי הדורות הקודמים, וכפי הידוע שהסנדלר הקדוש זי"ע היה אומר עליו כי זכה לנשמה גבוהה מלפני 17 דורות, ועוד רבים מצדיקי הדור הקודם הפליאו בשבחו וגדולתו.

אף הרבה גדולי ישראל בדורינו זצ"ל ויבדלחט"א העריכו את רבינו מאד, והיו מריצים אליו שאלותיהם וספיקותיהם בכל הענינים כדי לקבל הכרעתו בהם, וסמכו על דעתו כאחד הגדולים אשר היו לישראל בדורות קדומים.

אחרית ימיו

בשנת תש"ע כעשור לפני הסתלקותו לקה רבינו באירוע מוחי שממנו נשאר משותק בחלק מגופו [עד יומו האחרון] אך המשיך במפעליו הגדולים ובקבלת קהל לעצה ולברכה כמו בשנים קדמוניות, והיה משכיח את יסוריו בלימוד התורה שהיא היתה משוש חייו.

באותם שנים נתגלתה גדלותו של רבינו לעין כל, מה שבשנים קודמות היה מסתיר ברוב ענוותנותו, כאשר למרות חולשתו לא אבה לוותר על ההלכה הפסוקה בשו"ע והיה מתאמץ ביותר להגיע להתפלל בביהמ"ד למרות שהדרך מביתו לשם בהלוך ובחזור ארך לו זמן רב.

כמו"כ לא אבה להיות לנטל עבור בני אדם והיה מתאמץ לעשות בעצמו כל מה שהיה יכול לעשות לבדו, כאשר נוו"ב הרבנית ע"ה היתה בעזרתו בכל עת במסירות אין קץ, ואך כשנפלה למשכב ותקופה קצרה לאחמ"כ נסתלקה לב"ע נכנסו לשמשו כמה מתלמידיו ומקורביו ובראשם יד ימינו הרב עובדיה הומינר שליט"א אשר הוא ונוו"ב שתחי' לא חסכו כל מאמץ ובמסירות עצומה עמדו להיות לעזר לרבינו בכל הנצרך, יום ולילה לא ישבותו, והיה רבינו מכיר להם טובה על כך מאד.

ונר אלוקים טרם יכבה

אמרו חז"ל "איהו לא חזי מזליה חזי" גם על רבינו היה נראה כמי שמתכונן בסילודין  להפרד מעוה"ז ולהגיע לעלמא דקשוט.

חדשים ספורים לפני הסתלקותו הוזמן לשמש כנואם הכבוד במעמד חיזוק והתוועדות בעיר נתניה לרגל יום הבהיר י"ט כסליו (תשע"ט), יום גאולתו של הרה"ק בעל התניא והשו"ע הרב, וכידוע שרבינו היה תמיד מאריך בגדלותו והשמועה מספרת שאף זכה ונתגלה לו בחלום, בדבריו במעמד האריך רבינו על היום הגדול הזה שהוא יום מסוגל לתפילות מעין יוהכ"פ וימי הדין, ולמעשה זה היתה שיחתו האחרונה שלו שנשא ברבים, דבר שלמפרע נתברר כשיחת פרידה מהציבור.

לאחמ"כ נכנס לביקור מיוחד במעונו של כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א בקרית צאנז בנתניה שהיה כל השנים בידידות גדולה עם רבינו, בהיותו חביב מאד אצל אביו הגדול כ"ק אדמו"ר הרה"ק בעל ה"שפע חיים" ו"דברי יציב" זי"ע והתכתב עמו בד"ת, ולימים הובאו עיקרי הדברים בספרו של רבינו שו"ת "שערי זבול", דבר שג"כ נתברר שהיה מעין פרידה מהאדמו"ר וקהילת צאנז המעטירה.

אף בחנוכה האחרון לחייו חילק שלא כדרכו דמי חנוכה לתלמידיו ומקורביו והמוני בנ"י שעלו למעונו והוא דבר שמעולם לא עשה כן, ולמפרע נתברר שהיה רוצה להשפיע על כלל ישראל לפני עלותו לגנזי מרומים.

כשבוע לפני שנפל למשכב בחוליו האחרון, התאונן באוזני מקורביו כי חש שמאן דהו פגע בו בעין-הרע וביקש לסור לצדיקים ומקובלים גדולים ע"מ להסירו ממנו כדי שלא יוזק, מה שלא היה יכול לעשות בעצמו בבחינת "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", לבקשתו פנו מקורביו לכמה וכמה רבנים ומקובלים שליט"א הידועים כמומחים בפרט בענין זה והתאמצו להסיר את העיה"ר מרבינו, אך לא זכינו ורבינו נפל למשכב שממנו לא קם.

בשב"ק לפני שנפל למשכב התאמץ בשארית כוחותיו לצאת מביתו לתפילות שב"ק ואף השתתף בסעודה שלישית כמנהגו בשנים האחרונות בשוה"ט של כ"ק האדמו"ר  מזידיטשוב-ירושלים שליט"א ברח' תחכמוני בירושלים שהיה עמו בקשרי ידידות גדולים, ונשאר אף להתפלל שם מעריב במוצש"ק, והיה נדמה כאילו נפרד מבית-המדרש שהיה אהוב עליו מאד, כמו"כ היו עוד כמה סימנים המעידים על יום הסתלקותו הקרב ובא.

ביום שני ר"ח שבט תשע"ט החודש שבו עלה רבינו בסערה השמימה חש רבינו לפתע ברע ומקורביו הזעיקו אליו חיש מהר רופא לבודקו אשר קבע כי מצבו יציב ואין צורך לאשפזו בביה"ח בשלב זה, אך למחרת ביום שלישי ב' שבט מצבו הדרדר עוד ופונה באמבולנס לביה"ח הדסה עין כרם בירושלים שם קבעו הרופאים כי מצבו קשה מאד ונמצא בסכנת חיים ואושפז במחלקת טיפול נמרץ כשתלמידיו ומקורביו לא משים מעל מיטתו כל אותה תקופה.

מיד בהיוודע הידיעה כי רבינו אושפז בביה"ח ונמצא בסכנת חיים התארגנו תלמידיו ומקורביו בכל אתר ואתר לתפילות ותחנונים לעורר רחמי שמים לרפואתו השלימה של רבינו אשר רבים צריכים לו, כמו"כ התקיימו תפילות רבים בבית מדרשו "גן ירושלים" בשכונת בתי הורדנא, וכן בחצר ישיבת "שפת אמת" בציונם של אדמור"י בית גור זי"ע הסמוך למעון קדשו של רבינו ובעוד מקומות, כמו"כ נתפרסם בחוצות קריה קריאה מאת גדולי הרבנים להתפלל ולעורר רחמי שמים על רבינו, ולבקש ולהתחנן מלפני בורא כל העולמים שיותיר לנו האי גאון וצדיק לפליטה.

ואכן בחסדי שמים ובזכות תפילות הרבים כעבור כמה ימים נרשמה הטבה מסוימת במצב בריאותו שהלך והשתפר, בהמשך ידע מצבו עליות ומורדות ולפעמים אף היה במצב מסוכן ממש, אך כשבועיים אחרי שאושפז בביה"ח החל מצבו להשתפר עוד ועוד והיה נראה שאם המגמה תימשך יוכל בקרוב להשתחרר מביה"ח, אך בעווה"ר נגזרה הגזירה.

על יד מיטת חליו בביה"ח הגיעו תלמידיו ומקורביו מכל אתר ואתר לבקרו ולדרוש בשלומו, ובעמדם ליד מיטתו נשאו תפילת נרגשת לבורא כל העולמים שישלח במהרה מזור ומרפא לרבינו ויוכלו עוד רבות בשנים ליהנות מאורו הגדול וינחינו במעגלי צדק עדי ביאת ינון, גם זכה רבינו והגיעו לבקרו ת"ח וגדולי תורה ויראה, ואף הם נשאו תפילה לשלומו.

ותשחק ליום אחרון

יום ראשון כ"ח שבט תשע"ט היה יום רגיל בחדרו של רבינו בביה"ח ולא הרגישו הסובבים כי קרבה שעת הסתלקותו, אך כאשר נטו צללי ערב אור ליום שני כ"ט שבט שהוא יום הסתלקותו היה זיו ותואר פניו של רבינו מאירים ובוהקים מתמיד, וכפי אשר ידוע מצדיקים שביום הסתלקותם היו שרויים בחדוה ובשמחה עילאית כעומדים לקבל פני צדיקי וקדושי עליון, ואף אצל רבינו היה מעין זה כאשר באותו לילה ניגן ושר שירי דבקות וכיסופין להקב"ה לפני שפנה לישון.

ויהי באשמורת הבוקר בשעה 4 התעורר לפתע משנתו וביקש מאת מקורבו ויד ימינו הרב עובדיה הומינר שליט"א ששהה לצידו לומר עמו פסוק "שמע ישראל", מקורבו הנ"ל נדהם למשמע הבקשה אך עשה כדבריו והחלו לומר הפסוק, והנה כאשר הגיעו לתיבת אחד צנחו לפתע המדדים הרפואיים ויעל רבינו בסערה השמימה ואיננו כי לקח אותו אלוקים.

יצויין בזה דבר פלא, שהנה יום הסתלקותו של רבינו הוא ביום כ"ט לחודש, ויום הסתלקותם של אביו ואמו של רבינו חלים שניהם בט"ו לחודש, וכידוע מגדולי המקובלים שנשמתם של צדיקים יורדים לעוה"ז בכל ט"ו ובכל כ"ט לחודש ומי יעמוד בסוד קדושים.

וירב בבת יהודה תאניה ואניה

דבר הסתלקותו של רבינו התפרסם חיש מהר והשרה אבל כבד ויגון קודר בקרב אלפי תלמידיו ומעריציו מכל אתר ואתר, שמיאנו לעכל את הבשורה המרה כי נצחו אראלים את המצוקים ושוב לא יזכו לחזות בזיו ותואר פני קדשו של רבינו, ולחסות בצל האילן הגדול וליהנות מאורו הבהיר והודו אשר הרעיף עליהם תדיר.

כמו"כ בכל מקום ומקום אליו הגיע הידיעה הנוראה, הביא הדבר לצער ולשברון לב עמוק, בשל גדלותו ועוצם קדושתו של רבינו שהיה מפורסם ונערץ אצל המוני בנ"י בכל אתר ואתר, ושמו נישא לשם ולתהלה בפי כל.

אשכבתיה דרבי

מסע ההלויה נקבע לצהרי היום בעת תפילת המנחה – יום כיפור קטן מהיכל בית מדרשו "גן ירושלים" שכונת בתי הורדנא הסמוך לביתו כאשר זמן רב לפני השעה היעודה נראו רבים עושים את דרכם להשתתף באשכבתי' דרבי.

פתח את שורת ההספדים הגה"צ המקובל רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א מראשי ישיבת שער השמים, שנשא דברי קינה ונהי על גודל האבידה בהסתלקותו של רבינו שהיה מיצר ודואג בכל עת עבור כלל ישראל והעתיר בתפילה ובתחנונים לישועת הכלל והפרט, וכמה תעניות וסיגופים עשה רבינו עבור זה, ומאידך כמה היה שמח בשמחתן של ישראל כאשר באו אליו לבשר בשורה טובה והיה ניכר הדבר על פניו כאילו השמחה היא אצלו, ואפילו שהוא עצמו לא זכה לזש"ק, כן האריך על מידת האמת שהיתה נר לרגליו של רבינו שבראותו שמץ של חטא על כף ידו של אדם, וכידוע שהיה בכחו לראות כן, היה מוכיחו על כך, ולא היה כלל נפק"מ אם העומד לפניו הוא עשיר, או ת"ח, או אדמו"ר, וכיו"ב, מעולם לא חת מפני איש, ועתה, אוי לנו כי חסרנו הצדיק הזה!

לאחמ"כ החל הגה"צ המקובל רבי יעקב עדס שליט"א באמירת סליחות ותקיעת שופר, כפי בקשת רבינו לעשות כן בהלויתו, בהמשך הספיד ידיד נעוריו של רבינו הגאון הגדול רבי יצחק אזרחי שליט"א, מראשי ישיבת מיר, שעמד בדבריו על גדלותו העצומה בתורה של רבינו עוד משחר נעוריו בהיותו צעיר לימים, ועתה בהסתלקותו של רבינו אבל כבד הוא לעולם התורה כולו, ולאחמ"כ הספיד המרא דאתרא הגאון הגדול רבי יהודה פישר שליט"א, רבה של שכונת בתי הורדנא וחבר הביד"צ העדה החרדית, שביכה מרה את האבידה הנוראה לכלל ישראל בכלל ולתושבי השכונה בפרט, שבהיות צדיק זה בחיים חיותו היה דמות ומופת לרבים כס"ת חי ומהלך בתוכינו, וגם בצדקותו ופרישותו הגין על הדור כולו, ועתה בעוונותינו חסרנו כל אלה.

חתם את דברי המספד הרה"צ רבי מאיר מיכאל גרינוואלד שליט"א מגדולי מזכי הרבים בדורינו ומתלמידיו המובהקים של רבינו, שזעק ותינה בקול מר את החלל הגדול שנפער בהסתלקותו של רבינו בהתבטאו כי שר וגדול נפל היום בישראל, גדול בתורה כידוע שהיה בקי בכל מכמני תורה בצורה נוראה ומופלאה הן בתורת הנגלה והן בתורת הנסתר באופן שאין לו כמעט אח ורע בדורינו, וגדול במעשים שהחזיר וקירב מאות ואלפים מאחינו בנ"י התועים לאביהם שבשמים, ורבים נהנו ממנו עצה ותושיה בעניניהם הפרטיים, וזכה להביא ישועה לצרותיהם בכוחותיו הפלאיים, ועתה אהה! מי יתן לנו תמורתו, ולאחמ"כ נפרדו ממנו בבקשת מחילה תלמידיו ומקורביו שזכו לשמשו בשנים האחרונות.

עם תום משא ההספדים שנמשך שעה ארוכה החל מסע ההלויה לנוע לאיטו ברח' דוד ילין בואכה רח' תחכמוני, כאשר מאות ואלפים משחירים את הרחובות הסמוכים ובאים לחלוק לרבינו את כבודו האחרון, ובראשם נראים אדמורי"ם, רבנים, צדיקים ומקובלים, וגדולי תורה מכל החוגים והעדות, מסע ההלויה המשיך לעבר הר המנוחות שם נטמן רבינו בחלקת הרבנים ע"י ציון אביו הגדול זצוק"ל לקול זעקות השבר של תלמידיו ומעריציו שמיאנו להיפרד ממנו, ושעה ארוכה עוד נשארו לעמוד ע"י מקום מנוחתו.

ציון במר תבכה

בכל ריכוזי היהדות החרדית העלו בימי האבילות על רבינו את זכרו הטהור וביכו מרה את האבידה הגדולה בהסתלקותו לחיי עד, ועלינו להתבונן בדרכיו וללכת לאורם עדי נזכה בקרוב לתחיית המתים בביאת גוא"צ בב"א.

כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א שהיה בקשרי ידידות עצומים עם רבינו, וכמה פעמים היה עמו בסוד שיח בדברים הנשגבים ביותר, ואף זכה לביקורי הוד של רבינו במעונו, נבצר ממנו להשתתף באשכבתיה דרבי בשל שהותו בחו"ל באותה עת, ותיכף ומיד בשובו לארה"ק עוד בטרם חלפו ימי השלושים להסתלקותו של רבינו פנה לאחד מחסידיו, ה"ה, הרה"ג ר' יעקב בראנדסדארפער שליט"א, מח"ס "יגל לבי" ו"הגיון לבי", שהתגורר עשרות בשנים בשכנות עם רבינו בשכונת בתי הורדנא בירושלים, בבקשה ממנו שיזמן אליו כמה מתלמידיו ומקורביו של רבינו, כי ברצונו לשאת בפניהם דברי מספד על סילוקו של צדיק.

לבקשתו נענו כמה מתלמידיו ומקורביו ובראשם יד ימינו של רבינו הרב עובדיה הומינר שליט"א שהגיעו למעונו של כ"ק האדמו"ר שליט"א לשמוע ממנו דברי מספד ונהי על האבידה הנוראה, כ"ק האדמו"ר עמד בדבריו על היות רבינו אחד מגדולי הת"ח שבדור והרבה קיבל ממנו בפרט בתורת הנסתר ובמוסר, גם עמד על היות רבינו צדיק נשגב אשר לא היה נסתר ממנו כל מעשי בני אדם ועוונותיהם ודומה שלא הניח אחריו כמותו בזה, כמו"כ חקר ובירר אצל תלמידיו ומקורביו של רבינו את מי העריך והעריץ רבינו בדור הזה אשר הוא עוד בין החיים, כי מעתה שנסתלק רבינו ברצונו ללכת ולקבל ממי שרבינו היה מעריצו.

גם הגה"צ ר' בנימין רימר שליט"א מראשי ישיבת קרית מלך ור"מ בישיבת טשעבין, שהיה עם רבינו בידידות עצומה במשך השנים בהיות שאביו הגה"צ ר' מרדכי זצ"ל ואמו ע"ה התגוררו בשכנות לרבינו עשרות בשנים, ואף זכה להכיר מקרוב את אביו הגדול של רבינו זצוק"ל, נשא דברי מספד ונהי על סילוקו של צדיק בעת משאו הקבוע ביום תענית הח"ק שנערך ביום ז' אד"ב תשע"ט תיכף עם כלות ימי השלושים להסתלקותו של רבינו.

בדבריו עמד על היות רבינו בעל יסורים ולמד תורה מתוך הדחק, והיה ממית עצמו באהלה של תורה ללא שום כוונה של שררה וכבוד, כן עמד על דמותו הנשגבה של רבינו שהיו רואים בה מעין דמות דיוקנו של אביו הגדול זצוק"ל שהיה גאון וצדיק נשגב למעלה מהשגות אנוש, ועתה בהסתלקותו לגנזי מרומים אבידה גדולה היא לעולם היהודי כולו ולירושלים עיה"ק בפרט שאבדה כלי חמדתה, וסיים בדבריו שזכותם הגדולה של רבינו ולמעלה בקודש אביו הגדול זצוק"ל תעמוד עבור כלל ישראל, ובלע המות לנצח.

הקמת מצבה ותיקון לנפטרים

ביום השלושים להסתלקותו של רבינו נתאספו ובאו תלמידיו ומקורביו, יחד עם גאונים, צדיקים ומקובלים שליט"א, שנו"נ עמו בדברי תורה ושאר ענינים במשך השנים, לתפילה והקמת מצבה על ציונו הקדוש בהר המנוחות.

כמו"כ ביום השלושים ואף במלאות י"א חודש להסתלקותו נערך לרבינו מעמד תיקון לנפטרים כפי בקשת רבינו וכמנהג המקובלים בישיבת השלום ברח' תחכמוני בירושלים, וזכה רבינו ששלשה מגדולי וצדיקי הדור, ה"ה הגה"צ המקובל ר' דוד בצרי שליט"א, ראש ישיבת השלום, הגה"צ המקובל ר' יעקב עדס שליט"א, וכ"ק האדמו"ר מפינסק-קרלין שליט"א יחד עם מנין של תלמידי חכמים ערכו לו את התיקון הנ"ל, יש לציין כי שלשת הצדיקים הללו היו עם רבינו בקשרי ידידות גדולים וההערכתם לרבינו היתה גדולה מאד.

עזרתו בקודש, הרבנית ע"ה

בסיום היריעה לחיי רבינו אי אפשר שלא להעלות את זכרה של עזרתו בקודש, מחבה"ט, הרבנית הצוה"ח מנב"ת מרת ריקל רוזלי ע"ה, שאילולא היא לא היה יכול רבינו להגיע לכל דרגותיו והשגותיו להן זכה.

זכתה הרבנית ע"ה ובהגיעה לפרקה דברו בה נכבדות להשתדך עם רבינו ונישאו למז"ט  ובשעטו"מ, והחל מיום הראשון שהיו יחד עמדה לימינו במסירות גדולה ועצומה להסיר מעליו כל עול וטירדה ע"מ שיוכל לשבת על התורה ועל העבודה באין מפריע כאוות נפשו הטהורה, ואף תמכה בו שיוכל להיעדר מהבית משבת לשבת ולעסוק בתורה בקדושה ובטהרה.

ואכן ברבות הימים נתפרסם רבינו בשער בת רבים בגדלותו ועוצם קדושתו, והכל בא מכחה ונזקף לזכותה, יש לציין כי רבינו היה מרבה תמיד לספר בשבחה והיה תולה את כל הרבצת התורה וחיבור ספריו הגדולים בזכותה בבחינת "שלי ושלכם שלה היא".

בחודש אלול תשע"ו נפלה בפתע פתאום למשכב שממנה לא קמה עוד ואושפזה בביה"ח, וכעבור חדשים ספורים בליל שב"ק פרשת וישב כ"ד כסליו תשע"ז השיבה נשמתה הטהורה והמזוככת ביסורים לבוראה למגינת כל לב.

הסתלקותה של הרבנית ע"ה זמן קצר אחר שנפלה למשכב בפתע פתאום השרתה אבל כבד בקרב המוני תלמידיו ומעריציו של רבינו בכל אתר ואתר שהשתתפו בצערו הגדול של רבינו על אובדן אשת נעוריו ומחברתו הטהורה בקודש, יש לציין כי רבינו קיבל את הבשורה המרה באהבה ובדומיה כאשר מצדיק עליו דין שמים בבחינת "וידום אהרן".

הלויתה התקיימה ביום ראשון פרשת מקץ כ"ה כסליו נר ראשון דחנוכה בירושלים, כאשר רבים מתלמידיו ומעריציו של רבינו באים ללוותה ולחלוק לה את כבודה האחרון כדין אשת חבר.

בשל ימי החנוכה לא נישאו הספדים אך רבינו נשא דברי פרידה קצרים, בדבריו עמד על  מסירות נפשה הגדולה שהיתה לה עבור לימוד התורה ועמידתה לימינו כל הימים, וסיים בבקשת מחילה אם לא כיבדה כראוי, לאחמ"כ קרע רבינו קריעה בבגדו כדין ואמר קדיש, ומסע ההלויה המשיך לעבר הר המנוחות כאשר רבינו מלווה את המיטה עד מקום הקבורה.

במשך ימי השבעה המה מעון קדשו של רבינו באלפי מנחמים שהגיעו לנחמו באבלו הכבד, כאשר בראשם נראו רבנים וגדולי תורה ויראה שהיו בקשרי ידידות גדולים עם רבינו, ביניהם, הגאון הגדול ר' שמואל אויערבאך זצ"ל, ויבדלחט"א הגאון הגדול ר' נתן קופשיץ שליט"א מרבני העיר בית שמש, הגאון הגדול ר' יהודה פישר שליט"א מרא דאתרא בשכונת בתי הורדנא וחבר הביד"צ העדה החרדית, הגה"צ המקובל ר' גמליאל רבינוביץ שליט"א מראשי ישיבת שער השמים, כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרן שליט"א, כ"ק האדמו"ר מראחמסטריווקא שליט"א, ועוד.

יהי זכרה ברוך, ותהא נשמתה צרורה בצרור החיים, והיות ולא השאירה אחריה זש"ק נא לעשות חסד של אמת לטובת נשמתה-מרת ריקל רוזלי בת ר' ישעיהו ע"ה, ונזכה במהרה לבלע המוות לנצח ותחיית המתים בביאת גוא"צ בב"א.

אחרית דבר

זה ספר תולדות אדם, ואין אלו עובדות וסיפורים בלבד, כי אם ציוני דרך מחייו ופעלו של רבינו ומורשתו לדורות, ועלינו ללמוד מדרכיו והנהגותיו בקודש, ולהתבונן כיצד זכה להגיע להם ולשאוף אליהם, בבחינת "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי".

ומכאן תצא הקריאה לכל מי שיש באמתחתו ציוני דרך, הליכות והנהגות בקודש מרבינו בכתב ובע"פ שיואיל בטובו למסרן לידינו כדי לזכות בהם את הרבים, וזכותו של רבינו תעמוד לו ולזרעו עד עולם.

ויה"ר שממרומים ימליץ טוב בעדינו וזכותו הגדולה תגן עלינו לישועת הכלל והפרט עדי בקרוב נזכה שיקויים בנו הכתוב "הקיצו ורננו שוכני עפר" בתחיית המתים בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

והיות ורבינו לא השאיר אחריו זש"ק בעוה"ז, נא לעשות חסד של אמת לטובת נשמתו, ורבינו אף התבטא תמיד שימליץ טוב בעד כל מי שיעשה כן.


 


הכתבות המעניינות ביותר

המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture