בג"ץ אימץ את עמדת היועמ"ש אביחי מנדלבליט והוציא צו ביניים להפסקת פעילות הוועדה שיזם שר המשפטים • אוחנה: "החלטה מצערת של בג"צ, אשר עשה יד אחת עם היועמ"ש, שחוות דעתו ניתנה תוך ניגוד עניינים מוסדי"

בית המשפט העליון הוציא הערב (שני) צו ביניים להפסקת פעילותה של הוועדה הממשלתית לבדיקת המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). הועדה הוקמה ביוזמתו של שר המשפטים אמיר אוחנה שתקף הערב את ההחלטה ואמר: "בג"צ עשה יד אחת עם היועץ המשפטי לממשלה שהיה בניגוד עניינים מוסדי – ומנע אפשרות לטפל בבעיה חוצת מגזרים וארוכת שנים".

הקמת הוועדה אושרה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. בהחלטתו הוציא בג"ץ צו על תנאי וצו ביניים, וכן ביקש את תגובות הצדדים בתוך 60 יום.

עו"ד יובל יועז המייצג את העותרים אמר היום כי "מדובר בפעולה המנוגדת להנחיתו הפרטנית ולחוות דעתו של היועמ"ש, וגם לפסיקתו של בית המשפט הנכבד הזה בשורה של פסיקות שפירטו את חובתה של ממשלת מעבר לנהוג בצידה של איפוק וריסון משום שממשלה כזו אינה מכהנת משום אמון הציבור אלא משום עקרון הרציפות השלטונית. בתקופת בחירות הממשלה אמורה להימנע מפעולות שאין בהם דחיפות או חיוניות מיידית".

שר המשפטים אמיר אוחנה הגיב להחלטת בג"צ להוציא צו הביניים להחלטת הממשלה בדבר הקמת הוועדה לבדיקת מח"ש ואמר: "החלטה מצערת של בג"צ, אשר עשה יד אחת עם היועמ"ש, שחוות דעתו ניתנה תוך ניגוד עניינים מוסדי". אוחנה הוסיף: "יש בעיית חוסר אמון קשה במח"ש. לא מדובר רק ביוצאי אתיופיה, שראינו רק ביממה האחרונה עדות נוספת להתייחסות הנלוזה אליהם בהתכתבויות הוואטסאפ המשטרתיות שפורסמו – אלא בבעיה חוצת מגזרים וארוכת שנים".

"הציבור ראוי למחלקה לחקירות שוטרים שיוכל לתת בה אמון. זו הסיבה שביקשתי להקים ועדת בדיקה שתגיש בפני הממשלה הבאה מסקנות וממצאים איך ניתן לעשות את הדברים טוב יותר".

שר המשפטים דחה את טענות היועמ"ש כי מדובר בהחלטה פוליטית והסביר: "קבעתי שרק אם הממשלה הבאה – תהא אשר תהא – תבקש מהוועדה להגיש את המלצותיה היא תעשה כן. הכל כדי לא לכבול את ידי הממשלה הבאה, אלא רק לסייע בידה". לדבריו: "היועץ המשפטי לממשלה, שאליו כפופה מח"ש, צריך היה למשוך ידיו מלחוות דעה בעניין – הרי מח"ש כפופה אליו. יכול היה להטיל את מלאכת כתיבת חווה"ד על היועמ"שית של משרד המשפטים, למשל. לא רק שלא עשה זאת, הוא מנע ממנה להציג את חוות דעתה בפני הממשלה. מדוע? מפני שהיא סברה – בהגינותה – כי אין מניעה בנסיבות אלה להקים את וועדת הבדיקה".

אוחנה הסביר את הבעייתיות שבטענות נגד מהלכיו: "כל פעולה כמעט שאני מבקש לבצע, זוכה לביקורת "למה עכשיו?", כאילו שאני מכהן כשר המשפטים כבר ארבע שנים. ובכן, אני מכהן בתפקיד רק מספר חודשים – אך הדבר אינו גורע מכובד האחריות המונח על כתפי כלפי הציבור, ומהרצינות בה אני תופס את תפקידי".

היועץ המשפטי לממשלה תקף ביום שישי האחרון את החלטת הממשלה על הקמת ועדה ממשלתית שתבדוק את התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים בתקופת ממשלת המעבר. בתגובה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד ההחלטה, קבע מנדלבליט כי אכן יש להשהות את פעילות הוועדה שאישרה הממשלה. "קיים חשש מוגבר במקרה הקונקרטי להעדפת האינטרס המפלגתי על פני האינטרס הציבורי".

אוחנה הודיע: נקים ועדת בדיקה למח"ש – "תחזק את אמון הציבור" • צפו

כזכור, לפני כשלושה שבועות אישרו שרי הממשלה בישיבתם השבועית את הצעתו של שר המשפטים אמיר אוחנה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת ההתנהלות של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). זאת למרות שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התנגד למהלך לפני הבחירות וקבע כי יש מניעה משפטית לכך. היועמ"ש טוען כי "ישנה מניעה משפטית להקמת הוועדה על ידי ממשלת מעבר. וכי קיים חשש שההחלטה מונעת משיקולי בחירות. בשל העובדה שהוועדה הובטחה לח"כ לשעבר גדי יברקן במסגרת צירופו לליכוד".

לקראת הדיון בממשלה, שיגר מנדלבליט לשרים חוות דעת חדשה בה התריע כי השתלשלות העניינים "מעוררת חשש משמעותי שההחלטה מונעת, או לכל הפחות עלולה להיראות כמונעת משיקולי בחירות" וכי מדובר ב"מתן טובות הנאה שאין להן טעם אלא טעם הבחירות הקרובות".

לדברי השר אוחנה "הוועדה נחוצה כדי לחזק את אמון הציבור במערכת, ויוטל עליה לבחון את הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים, נהלי העבודה, אופן ניהול החקירה בתיקים בהם הוחלט לנהל חקירה, קיומם של מנגנוני בקרה ופיקוח על פעילותה של מח"ש, הטענות בנוגע להתנהלותה, למבנה הארגוני ולכפיפות שלה". שר המשפטים ציין שכדי לא לכבול את ידיה של הממשלה הבאה שתיבחר: "הוועדה תגיש את ממציאה ומסקנותיה לממשלה רק בעוד ארבעה חודשים, והממשלה הבאה תוכל להחליט אם לבקש ממנה להגיש גם המלצות".