פרשת הצוללות: המשנה לשעבר לראש המל"ל, יואשם בכפוף לשימוע בגין בקשת וקבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים. לברוש, מקורבו של בר יוסף מחיל הים, יוחסה העברת מסרים בנוגע לעסקאות שהתקיימו, וכן דרישת כספי שוחד והסתרתם

הפרקליטות הודיעה היום (חמישי) למשנה לראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר (מל"ל), אבריאל בר-יוסף, וכן למקורבו ואיש חיל הים לשעבר, שי ברוש, כי נשקלת העמדתם לדין באשמת שוחד בפרשת הצוללות, תיק 3000, בכפוף לשימוע שייערך להם. לבר יוסף מיוחסות עבירות של בקשת שוחד, קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים, בעוד שלברוש מיוחסות עבירות של בקשת שוחד, לקיחת שוחד, עבירות מס והלבנת הון.

אבריאל בר-יוסף שירת כקצין בחיל הים עד לשנת 2003, עת השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף. בין השנים 2004-2009 כיהן כמנהל ועדת החוץ והביטחון של כנסת ישראל, בשנים 2015-2009 כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) וב-2016 מונה לראש המל"ל, אולם תוך זמן קצר מינויו הוקפא ולבסוף בוטל. לבר-יוסף מיוחסות עבירות של בקשת שוחד, קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים, בגין חלקו בפרשה המפורט בהודעה הקודמת.

שי ברוש שירת כקצין בחיל הים עד לשחרורו מצה"ל ב-2001 בדרגת תת-אלוף, ומאז הוא משמש כאיש עסקים. בינו לבין בר-יוסף שררו יחסי חברות קרובים, ולפי כתב החשדות הוא העביר מסרים ומידע בין בר-יוסף לגנור לצורך קידום העסקאות, וכן דרש וקיבל בצוותא עם בר-יוסף, את כספי השוחד מגנור, והסתירם. לברוש מיוחסות עבירות של בקשת שוחד, לקיחת שוחד, עבירות מס והלבנת הון.

כזכור, פרקליט המדינה, שי ניצן, אימץ בדצמבר את המלצת פרקליטות מיסוי וכלכלה והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) והחליט לשקול את העמדתם לדין של מיכאל גנור, סוכן מספנות טיסנקרופ בישראל, אליעזר מרום (צ'ייני), מפקד חיל הים לשעבר, דוד שרן, מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, אליעזר (מודי) זנדברג, שר לשעבר, עו"ד דוד שמרון, רמי טייב, יועץ פוליטי לשר יובל שטייניץ בתקופה הרלוונטית, ויצחק (צחי) ליבר, יועץ תקשורת – בגין מעורבותם בפרשה "3000", כל אחד לפי חלקו, וזאת בכפוף לשימוע שייערך להם.

העבירות המיוחסות לחשודים: גנור – הצעת שוחד, מתן שוחד, הלבנת הון, עבירות מס ועבירות על חוק המפלגות; מרום – לקיחת שוחד, הלבנת הון ועבירות מס; שרן – לקיחת שוחד, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירה על חוק המפלגות; זנדברג – לקיחת שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס; שמרון – הלבנת הון; טייב- תיווך לשוחד; ליבר- הלבנת הון וסיוע לעבירות מס.

על פי כתבי החשדות, בכל תקופת כהונתו של בר-יוסף במל"ל, הוא הוביל את עיסוק המל"ל בנושאי ספינות המגן והצוללות. הוא קיים קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, בזמן שפעל במקביל במסגרת תפקידו לקידום האינטרסים הכלכליים של גנור כסוכן התאגיד. מטרת הקשר הייתה למסור לגנור מידע ולסייע לו לקדם רכש כלי שיט מהתאגיד.

פעולות בר-יוסף לקידום מינוי גנור לסוכן התאגיד ולקידום עסקאות כלי השיט נעשו בעקבות ההבנה, ההסכמה והציפיה שנרקמו ביניהם, לפיה בר יוסף יקבל גמול מגנור בעד פעולות שיבצע הקשורות בתפקידו; ואכן, מנקודת זמן מסוימת, דרש בר-יוסף לקבל את התמורה מגנור בגין פעילותו לטובת המינוי שלו כנציג התאגיד, ובגין פעילותו לקידום עסקאות רכש כלי השיט במסגרת תפקידו במל"ל.

ניסיונות בר-יוסף לקבל תמורה מגנור נעשו באמצעות בקשות שוחד ישירות, באמצעות דרישות כספיות שנעשו ע"י שי ברוש, מקורבו של בר יוסף, ובאמצעות ניסיונות של בר-יוסף לבצע עסקאות שונות עם גנור, מהן יפיק טובות הנאה. דרישות השוחד עמדו על מיליוני אירו, אותם גנור סירב לשלם. לאחר מו"מ, סיכם גנור עם ברוש כי גנור ישלם 120,000 אירו בעד פעולותיו של בר יוסף, וזאת במסווה של חוזה ייעוץ כוזב.

בהתאם לסיכום בין גנור לברוש, עד למועד תחילת החקירה, שילם גנור לברוש 420 אלף ש"ח עבור פעולות שביצע בר יוסף במסגרת תפקידו כעובד ציבור. התשלומים הועברו לברוש באמצעות העברות בנקאיות והוסוו בחשבוניות כוזבות. ב-2014 בעקבות פגישה בין גנור לברוש ובר-יוסף, ובהתאם להסכמה, החל בר-יוסף לדרוש בעצמו מגנור תשלום בסך מיליון דולר מחלקו בעסקת הצוללת השישית.

בהמשך, דרש בר-יוסף מגנור תשלום בסך מיליון דולר נוספים בגין עסקת ספינות המגן. זאת, נוכח פעולותיו של בר-יוסף במסגרת תפקידו למינוי גנור לסוכן התאגיד ובגין פעולותיו לקידום עסקאות כלי השיט, שבעקבותיהן קיבל גנור כאמור עמלות בגין עסקאות אלו בסך מיליוני אירו. גנור הבהיר לבר יוסף כי יוכל לשלם לו את התמורה הכספית לה הוא מצפה בדרך של תיווך בעסקאות נדל"ן שגנור יוציא לפועל, עסקאות שבר-יוסף יוכל לקבל מהן דמי תיווך, וזאת ככל שניתן יהיה להציג בכזב את העסקאות כעסקאות תיווך לגיטימיות.