הציבור הגדול שהלך אחר מיטתו ביכה את מרורים את הסתלקותו של חד מיחידי סגולה שבדורנו, תלמיד חכם, בן עליה ועובד ה' בכל ישותו, בעל מידות מופלא, חסיד אמת הדבוק ברבוה"ק זי"ע ולהבלחט"א בכל נימי נפשו ומתהלך בצידי דרכים בענווה ובשפלות מתוך ענוות חן מיוחדת.
ערש הולדתו בחודש תמוז שנת תרח"צ בעיר הקודש טבריה להוריו הדגולים הרה"ח ר' משה יהושע ז"ל מחשובי חסידי בעלזא בארה"ק ולאמו מרת חנה ע"ה בת הרה"ח ר' שלמה זלמן בן הרה"צ רבי מוטק'ע לידר זצ"ל מאריות חבורת סלונים בעיר הקודש טבריא.
עודנו בקטנותו נכרכה נפשו אחר זקני עדת החסידים עובדי ה' המופלגים שבטבריא ובמחיצתם מצאה את שאהבה נפשו תורה ויראת ה' ברוחה של סלונים בעומק ובדעת כפי אשר התאפיין בהמשך חייו.
בהגיעו למצוות נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק שם למד בהתמדה במשך כשנה ואף נחשב לאחד מטובי הבחורים בישיבה. כל ימיו סיפר בערגה על זכייתו המיוחדת להיבחן אצל מרן החזון איש זי"ע והתברך מפה קדשו. בישיבת תפארת ציון אף זכה לשמוע שיעורים מפי מרן הגרמ"י לפקוביץ זצ"ל שכיהן אז כר"מ בישיבה.
לאחר מכן עלה ירושלימה וגלה למקום תורה לישיבת "בית אברהם" לעלות בהר ה' אצל מורו ורבו המובהק כ"ק מרן אדמו"ר הנתיבות שלום זי"ע ולהתבשם במחיצת דודו הגדול כ"ק מרן בעל הברכת אברהם זי"ע, שם הגה בלימודו בעומק הסברא ודרך ישרה שעות ע"ג שעות בהתמדה מרובה, וכפי אשר ציין כ"ק מרן אדמו"ר מסלונים שליט"א כי במסכת יבמות היה ר' נחמן נושא הדגל בישיבה, כאשר כולם היו משוחחים עמו בעומק הסוגיא.
באותה תקופה זכה ללמוד יחדיו עם מרן הרמ"ח זי"ע רמב"ם וטור, והייתה שעת קורת רוח למרן זי"ע בעת לומדו עם ר' נחמן.
עודו בבחרותו מצא בו רבו מרן הנתיבות שלום זצ"ל כלי מחזיק ברכה בעבודת החינוך כאשר ראה בו מחנך אשר יקנה לתלמידיו יראת שמים בדרך החסידות וככלי העולה על גדותיו אשר ישפיע לתלמידיו מטוב ה' בארץ החיים, ושלחו לעיר הקודש טבריא ללמד תורה לישראל בת"ת שעל יד ישיבת "אור תורה", שם התחיל את עבודתו בקודש במלאכת החינוך אשר נשאה עד ליומו האחרון, ורק כאשר מסיבות לא צפויות חזר אל הישיבה בירושלים שם לקחו מורו ורבו לעבודת הקודש והעמידו בהשגחה על תפילת השחרית וסדר ג' בישיבה, וכפי אשר מעידים התלמידים באותם ימים, ראו את פועלו בגודל מאמר חז"ל של הקובע מקום לתפילתו.
עם הגיעו לפרק האיש מקדש נלקח לחתן למשפחה החשובה מפארי ירושלם קרתא דשופריא אצל חמיו הרה"ח רבי יצחק זאב זצ"ל בן המגיד הירושלמי הנודע הגה"צ רבי בן ציון ידלר זצוק"ל.
לאחר נישואיו החל להוציא מן הכח אל הפועל ביתר שאת ועוז את כישורו החינוכי בהיותו המשגיח הרוחני בבית היתומים דיסקין בגבעת שאול, שם החדיר בלב התלמידים תורה ויראת שמים שורשית וכפי אשר מעידים התלמידים כי בכוח חינוכו החדיר את גודל קדושת לימוד התורה וערכה עד כי בימי השובבי"ם הכניס את רעיון מורו ורבו ללימוד שעות רצופות אצל התלמידים, רבים מעידים כי בכוחו זכו הם להקים בית לה' ולתורתו.
לשיא פסגת עבודתו החינוכית הגיע בעת עלייתו בקודש להיות המשגיח והמנהל הרוחני דת"ת מאה שערים בירושת"ו, שם הילך לפי רוחו של כל אחד ואחד וכפי אשר מעידים המחנכים בת"ת הוא היה דוגמא למחנכים והתלמידים של יהודי ת"ח ועובד ה' אמיתי מתוך ענוה ושפלות הרוח.
כל המחנכים והתלמידים מכל התקופות העידו פה אחד כי בדרכו והבנתו המיוחדת ירד לנבכיו של כל תלמיד ותלמיד והכירו עד לאחת וידע להוציא את כוחותיהם של התלמידים, באצילותו הרים את הת"ת והתלמידים להבנת התורה לעומקה בבהירות וברחבות והקנה להם אהבת תורה ויראת שמים טהורה, ות"ח רבים חבים להם את תורתם ויראתם.
מסכת שלימה היתה התקשרותו לרבוה"ק מסלונים זי"ע ויבלחט"א, ואת אשר אהבה נפשו מצא במחיצתם ובמחיצת חבריו וידידיו הרבים, וכל שעה שישב עימם היתה קורת רוח, ועל אף היותו גר מרחוק בשכונת גבעת שאול לא ויתר לשבת בלילי שבתות עם חסידים, חברים וידידים כמקובל בחבורת לעכוויץ, קוברין סלונים, ויצא רגלית ללא הבדל בין ימי קיץ לימי חורף, ושנה בהליכתו בשבת בבוקר להתפלל ולשפוך נפשו אל ה' בתפילה ובשיר ליום השבת בתפילת הנשמת כדרכה של סלונים ושילש בהליכתו לסעודה שלישית לשבת בין חברים המקשיבים לדבר ה' אמירותיהם של רבותיו בדרכי נועם ובנתיבות שלום.
כמו"כ התקשרותו לבית היוצר הישיבה הקדושה "בית אברהם" התבטאה בהגיעו לשיעור הנלמד עם חברים במסכתות הש"ס, דבר יום ביומו, בחצרות בית ה'.
מופלא היה באהבתו לתורה, כאשר כל דקה פנויה היה מנצל לימוד התורה או ספרי חסידות בהם השתעשע כל ימיו. בני ביתו וכל מכריו העידו כי לא ראו אותו אף פעם ברגע של בטלה, אלא כל אימת שנכנסו לביתו בימות החול ושבתות, בין הזמנים וחגים היה רכון על ספרי הקודש גמ' או רמב"ם ושו"ע, וכן בספרי רבוה"ק מסלונים מתוך אהבת התורה מיוחדת.
במהלך חייו זכה לסיים מספר פעמים את הש"ס אך מחמת ענוותנותו וצניעות המיוחדת לא עשה עסק מכך ולא רצה שיתפרסם הדבר.
מסכת מיוחדת לעצמה היתה תפלותיו המיוחדות, כל מתפללי בית המדרש זופניק שבגבעת שאול או ביהמ"ד דחסידי סלונים העידו כי לא ראו אותו מעולם שאיחר לתפלת שחרית מנחה או ערבית וזאת במשך עשרות בשנים, אלא אדרבה תמיד היה מגיע עוד זמן רב לפני התפלה ומתוך התבוננות היה מתחיל את התפלה שהיתה אצלו כמונה מעות ממש ומתוך דבקות מיוחדת כפי שקיבל מרבותיו הק'.
מידותיו היו להפליא ולמרות שדעתו היתה מעורבת בין הבריות, כל מכריו העידו אחר מיטתו בהתפעלות כי מעולם לא ציער או פגע בזולת וכן מעולם לא דיבר בגנות הזולת חלילה, אלא בכל ויכוח או מקרה היה מבליג בכוחות נפש אדירים מתוך מטרה שלא לצער אף יהודי באשר הוא.
לפני כעשור עבר להתגורר בקרית שומרי אמונים בירושלים, מתוך רצון להיות סמוך ונראה לביהמ"ד דחסידי סלונים, ולהיות קרוב אל כ"ק מרן אדמו"ר מסלונים שליט"א ולהשתתף בשולחנותיו הטהורים תמידין כסדרן.
בשנים האחרונות לאחר שפרש מתפקידו כמשגיח בת"ת מאה שערים, החל ללמוד בכולל בביהכ"נ מחנה ישראל בשכונת גבעת שאול יחד עם אברכים צעירים ממנו בעשרות שנים, וכך היה צועד לו כל בוקר ומגיע לכולל בשעה תשע בבוקר בדיוק, והיה הוגה בתורה יחד עם החברותות בהתמדה מופלאה כבחור צעיר.
גם בשנים האחרונות כשכבר נחלש ביותר לא ויתר על סדר לימודו בכולל ובמסירות נפש ממש היה נוסע לכולל והוגה בתורה שהיא היתה משוש חייו.
בתקופה האחרונה נחלש ביותר, אולם למרות זאת התאמץ ביותר להשכים קום בבוקר לטבול לטהרתו ולצאת להתפלל בביהמ"ד דחסידי סלונים.
למרות חולשתו לא זנח את סדרי לימודו בביתו, בשעות של לפני הצהריים היה לומד דבר יום ביומו חברותא עם בנו הרה"ג רבי משה יהושע שליט"א וכן בהמשך היום קבע סדרי לימוד איתנים.
בתחילת ימי השובבי"ם השנה עוד למד חמש שעות רצופות כנהוג בקרב חסידי סלונים, ואף התבטא בהנאה שרק פעם אחת הפסיק באמצע מחמת שהיה צריך לשתות.
בש"ק עוד צעד רגלית במסירות נפש לביהמ"ד דחסידי סלונים ואף השתתף בשוה"ט של כ"ק אדמו"ר שליט"א בעת רעווא דרעוין, למחרת יום א' הרגיש קצת בחולשה, בצהרי היום עלה על מיטתו אולם לאחר שרעייתו שתחי' ראתה שהוא אינו מגיב הוזעקו כוחות ההצלה לביתו, הם למרות כל המאמצים להצילו לא עלתה בידם והוא השיב לאחר זמן את נשמתו לבוראו.
הבשורה הקשה הכתה בהלם את כל ידידיו ומכריו הרבים שקבלו בצער את פטירתו הפתאומית וביכו את הסתלקותו של האי גברא רבה איש סגולה משרידי דור העבר שהיווה דוגמא חייה לבני דורנו כיצד צריך יהודי ירא ושלם להתהלך ולהתנהג.
בשעות הערב ליוו אותו רבים מבני ירושלים ובמרכזם ציבור חסידי סלונים בהלויה שהחלה בבית הלויות שמגר ולאחר מכן המשיכה לביהמ"ד הגדול דחסידי סלונים.
הספידוהו מרורים חתנו הגדול הרה"ג רבי שמחה אידלשטיין שליט"א מרביץ תורה בעיה"ק ירושלים, וכן בנו הגדול הרב החסיד רבי בן ציון שליט"א מוותיקי המחנכים בדורנו שתיארו את הליכות חייו הנאצלים שהיה כל כולו מקשה אחת של תורה ויראת ה' טהורה מתוך צניעות וענווה מיוחדת, כמו"כ ציינו את היותו חסיד אמת המקושר בלב ונפש לרבוה"ק זי"ע ולהבלחט"א כ"ק אדמו"ר שליט"א בכל שנות חייו ומדבריהם לא זז כמלא נימה וכך חינך את ביתו אחריו.
לאחר מכן הספידו הג"ר משה אורי איזנשטיין שליט"א מרבני שכונת גבעת שאול, אשר ציין שזכה להכירו במשך כיובל שנים, וכי כל שנותיו היו חטיבה אחת של תורה וחסידות ללא כל הפסק וזאת מתוך אצילות וענוות חן שלאו כל אדם זוכה לכך, ואף בשנותיו האחרונות לא זנח את סדרי לימודיו.
הותיר אחריו את רעייתו הדגולה הצדקנית שתחי' שעמדה לימינו במסירות מיוחדת כל שנותיו ובמיוחד בשנותיו האחרונות כאשר עמדה להיטיב עמו במסירות נפש מיוחדת למען יוכל להמשיך את עבודתו בקודש.
כמו"כ הותיר אחריו בנים וחתנים ת"ח ויראי ה' מרבים. בניו רבי בן ציון שליט"א, רבי משה יהושע שליט"א, רבי מרדכי שליט"א, רבי אברהם שליט"א, רבי יוסף שליט"א.
וכן חתניו הרבנים הגאונים: רבי שמחה אידלשטין שליט"א מירושלים, רבי חנוך סטביסקי שליט"א מירושלים, רבי מרדכי אייזנבך שליט"א מירושלים, רבי מנחם סבו שליט"א ממודיעין עילית, רבי יעקב הייזלר שליט"א מביתר עילית, נכדים ונינים כולם זרע ברך ה' הממשיכים את דרכו לתפארת.
