צילום: פלאש 90

מיליוני חולים, מחסור בציוד: דוח המבקר קבע – ישראל לא ערוכה למגפה

דו"ח מבקר המדינה על רקע מפגת הקורונה: בתכנית ההיערכות אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו, אין תכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם


המבקר על הדוח שפרסם. צילום: תדמית

משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים באופן מלא למקרה של התפרצות שפעת פנדמית, שבגינה עלולים לחלות כ-2.5 מילון תושבים בישראל (כ-%25 מהאוכלוסייה), בפרט בכל הנוגע למלאי התרופות שכיום נותן מענה עבור %16 מהאוכלוסייה (למול %25 אשר קבעה תכנית ההיערכות), לחיסונים וכן בעניין מתן פתרונות אשפוז לכ-150 אלף מאושפזים נוספים – כך קובע מבקר המדינה בדו"ח על טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות.

הדו"ח מתפרסם כמובן על רקע מגפת הקורונה המכה בעולם וחצה אתמול את רף ה-1000 חולים בישראל, עם זאת מציינים במשרד מבקר המדינה כי בדוח זה נבדק אופן ההיערכות של מערכת הבריאות לטיפול במחלות שמקורן שונה, כמו גורמים זיהומיים (שפעת פנדמית, חצבת, אבולה) וכן הידבקות מבעלי חיים (לישמניה, עכברת, קדחת Q.). הדו"ח הוכן בעיקרו בתקופת כהונתו של מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא, וכעת מפורסם על ידי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.

בדו"ח מצוין כי כדי לצמצם את השפעת ההתפרצויות של מחלות זיהומיות יש לנקוט פעולות מנע. האחריות לכך היא בראש ובראשונה של משרד הבריאות, המופקד על תחום זה, וגם של גופים אחרים, כגון משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון והרשויות המקומיות – כל גוף בתחום התמחותו. מיגור מהיר של מחלות ומניעת התפרצות והתחדשות מגפות הוא מטרה חברתית נעלה אשר יש לה משמעויות בחיי אדם וגם משמעות כלכלית כבירה.

בחודשים פברואר – אוקטובר 2019 בדק משרד מבקר המדינה את מוכנותה של מערכת הבריאות להתמודד עם מחלות שבכוחן להביא לתחלואה רבה ולפגיעה קשה בבריאות הציבור, כגון שפעת פנדמית, חצבת ואבולה. הבדיקה נעשתה במשרד הבריאות, בלשכת הבריאות במחוז ירושלים, במשרד להגנת הסביבה ובמשרד החקלאות. בדיקות השלמה נעשו בלשכות בריאות מחוזיות נוספות, בעיריית תל אביב-יפו, בעיריית ירושלים, בארבע קופות החולים, במשרד הביטחון, בצה“ל וברשות הטבע והגנים.

"משרד הבריאות לא קבע רשימת מחלות לגביהן נדרש להתוות הוראות להיערכות והוראות לפעולות שיש לנקוט בעת התפרצותן (תורת הפעלה), אלא קבע הוראות רק לכמה מחלות (שפעת פנדמית, אבולה, אנתרקס, אבעבועות שחורות)", נכתב בדו"ח. עוד נקבע כי "המשרד לא קבע הנחיות בנוגע למלאי החיסונים הנדרש בעת התפרצות מחלות שונות (כמו לחצבת ולשפעת פנדמית (ואופן ההצטיידות בהם".

עוד קובע הדו"ח כי "במדגם תיקי חקירות אפידמיולוגיות 2018, עלה שרק ב-%57 מהמקרים החלו בחקירות תוך 48 שעות (לפי לוח הזמנים שקבע ארגון הבריאות העולמי). ככל שמתאחרת החקירה, כך מתאחר יישוג הנחשף, סביר שיעילות החיסון פוחתת ועולה החשש שידביק אחרים".

המבקר קובע כי יש חוסר תיאום בין משרדי הממשלה השונים: "שיתוף הפעולה בין משרדי ממשלה לרשויות אחרות, כמו רשות הטבע והגנים בטיפול במחלות המועברות מבעלי חיים אינו ממוסד, ואין גורם אחראי אחד שמרכז את הטיפול בהן. פרטי התפרצות תחלואה בלישמניה (שושנת יריחו) אינם מדווחים באופן מלא – משרד הבריאות אינו מדווח למשרד להגנת הסביבה פרטים אודות מיקומה המדויק של התפרצות המחלה וצה“ל אינו מדווח למשרד הבריאות על רוב מקרי ההידבקות של חיילים במחלה זו. ניטור יתושים בעלי פוטנציאל לנשאות של נגיפים על ידי המשרד להגנת הסביבה מבוצע באופן חלקי בלבד".

לסיכום הביקורת: "נמצא כי על פי התרחיש שמשרד הבריאות צופה, בעת התפרצות מגפה של שפעת צפויים לחלות כ-2,250,000 תושבים בישראל (כ-25% מהאוכלוסייה) וכי הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150,000 מאושפזים, עוד כ-25,000 חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה. בתכנית ההיערכות הלאומית אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו. יש לציין כי מערכת האשפוז נמצאת בכל ימות השנה בעומס רב. מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים מחסור במיטות טיפול נמרץ".

"בבדיקה עלה כי למשרד הבריאות אין תכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו. תכנית ההיערכות קובעת כי יש להצטייד בכמות של תרופות לטיפול בזיהום נגיפי (תרופות אנטי ויראליות) שתספיק ל-25% מהאוכלוסייה ובבדיקה נמצא כי מלאי התרופות מספיק רק ל-16% מהאוכלוסייה במקום 25% כנדרש".

ההמלצות

נוכח חשיבותו של תרחיש הייחוס המאושר בידי שר הביטחון המהווה מרכיב מרכזי בתו“ל הכולל להתמודדות עם מגפת השפעת הפנדמית, על משרד הביטחון לפעול להשלמת עדכונו ולעדכון התו“ל הכולל והפצתם לכלל משרדי הממשלה והגופים הנוגעים בדבר לצורך הטמעה מצידם כנדרש. על משרד הבריאות וקופות החולים להכין תוכנית אופרטיבית להתמודדות עם התפרצות של שפעת פנדמית, לתרגל אותה ועל משרדי הבריאות והביטחון לקדם את עבודת המטה להצטיידות בחיסונים.

מוצע שמשרד הבריאות ימפה את המחלות שנדרש להיערך אליהן באופן ייחודי. הוא יקבע אם יש להכין עבורן הוראות להיערכות ולפעולות הנדרשות בעת התפרצות, שיאפשרו הכנה מוקדמת מיטבית (תורת הפעלה). על המשרד לשקול להכין הוראות להיערכות ולפעולות הנדרשות בעת התפרצות של מחלת החצבת.

ראוי שהמשרד ישקול למחשב תהליכים, כגון דיווח על מחלות מחייבות הודעה ועל חקירות אפידמיולוגיות. עליו גם לשקול לפתח ממשקי דיווח בין-משרדיים תוך הקפדה על שמירת הפרטיות.

על משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לגבש תוכנית המבוססת על מודל ייעודי לפריסת תחנות הניטור לגילוי יתושים נושאי נגיפים. על משרד הבריאות לפעול למיסוד עבודת הצוות הבין-משרדי לטיפול במחלות המועברות מבעלי חיים, לקבוע גורם מרכזי אחראי ולהגביר את שיתוף הפעולה בין הגופים המעורבים.

לסיום הדו"ח נאמר כי "מיגור מגפות וטיפול במחלות שונות הן משימות שהעולם כולו עוסק בהן, מתוך מטרה משותפת למנוע נזק בריאותי, כלכלי והתפתחותי לאנושות כולה. אחד האמצעים המרכזיים במניעת מחלות הוא התחסנות האוכלוסייה וניטור מצב בריאותה. בביקורת נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות. על מערכת הבריאות והגורמים האחראים האחרים לנקוט פעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות, ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן".

אנגלמן: "ליקויים באופן ההיערכות"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התייחס לדו"ח ואמר כי "כבר בשנת 2019 החל משרד מבקר המדינה לבצע בדיקה מעמיקה בעניין אופן היערכותה של מערכת הבריאות להתמודדות עם מחלות שבכוחן להביא לתחלואה רבה ולפגיעה קשה בבריאות הציבור, ובכללן שפעת פנדמית, חצבת ואבולה. הדוח הועבר לגופים המבוקרים בנובמבר 2019, לשם קבלת תגובתם בעניינו, והומצא לראש הממשלה ב-14.2.20. המצב ששרר בסין בדצמבר 2019, לקראת מועד סיום הביקורת, המחיש את הסיכון הרב הכרוך בהתפשטות מגפת הקורונה, ובמועד המצאת הדוח לראש הממשלה עדיין לא התגלה הנגיף בארץ".

"בביקורת נמצאו ליקויים באופן ההיערכות של משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות. נמצא כי על פי התרחיש שמשרד הבריאות צופה בעת התפרצות מגפה של שפעת צפויים לחלות כ-2,250,000 תושבים בישראל (כ-25% מהאוכלוסייה) וכי הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150,000 מאושפזים, עוד כ-25,000 חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה. בתכנית ההיערכות הלאומית אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו. יש לציין כי מערכת האשפוז נמצאת בכל ימות השנה בעומס רב. מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים מחסור במיטות טיפול נמרץ".

"בבדיקה עלה כי למשרד הבריאות אין תכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו. תכנית ההיערכות קובעת כי יש להצטייד בכמות של תרופות לטיפול בזיהום נגיפי (תרופות אנטי ויראליות) שתספיק ל-25% מהאוכלוסייה ובבדיקה נמצא כי מלאי התרופות מספיק רק ל-16% מהאוכלוסייה במקום 25% כנדרש".

"פרק זה מדגים את אופן יישום המדיניות בעניינה של ביקורת מערכתית, בונה ואפקטיבית, הצופה פני עתיד והעוסקת בסיכונים קודם להתהוותם. חשיבותו של הפרק מתעצמת לנוכח הודעת ארגון הבריאות העולמית ב- 11.3.20 ולפיה נגיף הקורונה מוגדר כמגפה עולמית. כולי תקווה כי הפרק, אשר הוגש כאמור עוד לפני התפרצות הקורונה בישראל, סייע לקבלת החלטות מיטביות ותרם להיערכות משרד הבריאות וממשלת ישראל למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל, וכי כעת, עם פרסומו, הוא יגביר את מודעות הציבור לצורך במילוי הנחיות הגורמים המוסמכים לכך".

תגובת משרד ראש הממשלה לדוח המבקר

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לדו"ח המבקר כי "מערכת הבריאות הישראלית מדורגת במדד בלומברג 2019 כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. בעשור האחרון כמעט הוכפל תקציב מערכת הבריאות והוכפל תקציב סל הבריאות. עם זאת, יש מקום לשיפור ונלמד את פרטי הדוח".

"הדו"ח לא רלוונטי לעניין נגיף הקורונה, שכן לא היה אירוע כזה במאה האחרונה ואין אף מדינה בעולם שהייתה יכולה לחזות או להיערך להתפשטות הנגיף. ואכן, אף מערכת בריאות בעולם, גם הטובה ביותר, לא נערכה להתמודד עם המגפה. מגפת הקורונה הוא לא אירוע שניתן להתמודד איתו באמצעות מערכת הבריאות אלא באמצעות נקיטת צעדים נחושים לבלימת התפשטות המגיפה".

"בזכות צעדי רה"מ שהקדימו את העולם, מצבה של ישראל טוב מזה של מדינות מפותחות רבות. עוד טרם התפשטות נגיף הקורונה בישראל, קיים רה"מ נתניהו דיונים מקיפים בהם ניתנה בין השאר ההנחיה להקים מפעל חיסונים שיסייע להתמודדות עם מגפות. רה"מ גם הנחה לתגבר את מערך הצוותים הרפואיים, להצטייד באלפי מכונות הנשמה ולהגביר את היערכות בתי החולים. לצד כלל מאמצי ההצטיידות, בשבועיים הקרובים יוסבו בבתי החולים עוד כ-1000 מיטות, למיטות טיפול נמרץ וטיפול מוגבר, שימצבו את ישראל במקום גבוה ביחס לעולם. נוסף על כך יוספו למערכת הבריאות 200 תקני רופאים, 605 תקני אחיות, כ- 300 עובדי ניקיון, כ-6,000 סטודנטים לסיוע ומאות תקני סטאז'רים לרפואה".

"כל המדינות וכל מערכות הבריאות בעולם ניצבות כעת בפני אתגר אדיר בתחלואת הקורונה. הדרך היחידה היא בלימת ההתפשטות. אם לא תיבלם ההתפשטות, כל מערכת בריאות לא תעמוד בפני נחשול החולים הקשישים. ישראל נוקטת צעדים נמרצים ותמשיך לנקוט בהם. לצד זאת, אנו ממשיכים בהיערכות המערכת למתן מענה למספר רב ככל הניתן של חולים באמצעות תגבור כוח אדם, ציוד ומכונות הנשמה".

"באשר למערכת הבריאות, ראש הממשלה נתניהו הביא לקפיצת מדרגה במערכת הבריאות הישראלית כך שהיא מדורגת כאחת מעשר מערכות הבריאות הטובות בעולם. הכפלת תקציב הבריאות בעשור האחרון שיפרה משמעותית את מערכת הבריאות בישראל", לשון התגובה של משרד ראש הממשלה.

התייחסות משרד הבריאות לדוח מבקר המדינה: "דו"ח מבקר המדינה בעניין טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. אנו תקווה כי בדו"ח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח. לגבי התפרצות נגיף הקורונה החדש הינה יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם".
 
"מערכת הבריאות הישראלית נערכה בנושא עוד מאמצע חודש ינואר כאשר ממועד זה החל רכש של ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה  לקורונה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וכך גם קופות החולים. ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות הארץ, צעדים אשר התבצעו לאחר מכן כמעט בכל מדינות העולם".
 
"מטרת מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם נגיף הקורונה היא לנסות ולהשטיח את עקומת החולים כך שלא תהיה תחלואה רבה ועלייה דרמטית במספר החולים והמאושפזים בבתי החולים. הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובקהילה הם אלו הנמצאים בחזית הטיפול בקורונה, חזית אשר צפויה להמשך ככל הנראה עוד מספר חודשים לכל הפחות.
 
ממשרד הבריאות נמסר עוד בתגובה לדו"ח המבקר: "ישראל היא ככל הנראה אחת המדינות אשר התמודדו באופן הטוב ביותר עם ההתפרצות הגלובלית של החצבת. ישראל הצליחה להגיע למספרים בודדים בחודש של הידבקות, כאשר מראשית שנת 2020 דווח על 5 חולי חצבת: 4 בינואר ו- 1 בפברואר,  בחודש מרץ לא דווח על חולים חדשים! תוצאה זו מיוחסת לאיכות השירות הניתן על ידי שירותי בריאות הציבור במשרד ולהתגייסות האחיות במערך טיפות החלב".

"החוזר הראשון של האגף לבריאות הציבור המתריע בנושא החצבת הופץ ב-4/2018, כלומר פחות מחודש אחרי הופעת המקרה הראשון ו-  4 חודשים לפני הפצת ההודעה של לשכת הבריאות ירושלים.  דיונים בנושא ברמת האגף נערכו מדי יום והופצו 8 חוזרים להתמודדות עם ההתפרצות לרבות הנחיות בסוגיות ייחודיות כגון: חיסון צוותי אוויר, הנחיות בעניין חיסון חצבת בקרב ילדים היוצאים במשלחת משרד החינוך, והפעלת סמכויות על ידי רופא המחוז לפי סעיף 19 לפקודת בריאות העם, 1940 למניעת כניסת ילדים לא מחוסנים למוסדות חינוך בעת התפרצות החצבת".

"מנכ"ל משרד הבריאות גם הוא טיפל באופן שוטף ואינטנסיבי בהתפרצות החצבת ובשיח ישיר עם הנהלת שירותי בריאות הציבור. התקיימו הערכות מצב שוטפות ואף הוקם חמ"ל לאומי בעניין. נקבעו תכניות ייעודיות להתמודדות עם כיסי החיסונים בשיעור נמוך והוקצה לכך תקציב ייעודי. הישיבה האמורה עם מנכ"ל משרד הבריאות בחודש אוקטובר לא הייתה הראשונה בעניין ונקבעה בעקבות עלייה משמעותית  בחולים במהלך חודש ספטמבר".
 
"נזכיר עוד כי כיסוי החיסון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם ועומד על 97% למנה הראשונה ו-96% למנה השנייה. אכן קיימת בעיה של כיסי אי-התחסנות. להיווצרות כיסי אי-התחסנות מספר סיבות: 1. אזורים עם ריבוי טבעי גבוה. 2. אוכלוסיות (לרוב ברוכות ילדים) עם אחוז גבוה של מאחרי חיסון (מעבר לגיל המומלץ). 3. אוכלוסייה שאינה מוגדרת כאזרחים או תושבים, אך שוהים בישראל לתקופות ארוכות יחסית ואינה ניתנת ליישוג. 4. הססנות וסרבנות לחיסון. לא ניתן למנוע היווצרות של כיסים אלא לצמצם את היקפם".

"במהלך ההתפרצות בוצעו פעולות ברמת המחוז, הנפה והתחנה, וכן ברמת המטה: 1. מבצעי הסברה. 2. מבצעים ליישוג פעיל בתחנות בהן אותרו כיסים של אי-התחסנות. הכיסים אותרו תוך שימוש במערכת מיפוי הממוחשבת. 3. הגברת נגישות וזמינות על ידי הרחבת שעות הפעילות (לרבות מבצע לפתיחת תחנות טיפת חלב למתן חיסונים בחול המועד פסח 2019) ותחנות ניידות. 4. אמצעים משפטיים נגד מתנגדי חיסונים כגון נגד רופאים הנותנים  המלצות שונות ממשרד הבריאות, ומניעת כניסה של תלמידים לא מחוסנים למוסדות חינוך בעת התפרצות. 5. במחוזות עם שיעורי תחלואה גבוהים, תועדף מתן המנה השנייה  נגד חצבת מוקדם ככל האפשר בכתה א' במסגרת  שירותי בריאות התלמיד".

דו"ח מבקר המדינה על טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות by מערכת Jdn on Scribd

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
6 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

הפעולה הכי פשוטה בישראל זה להיות מבקר…
אני גם יכול

חרפה

למה להוסיף פאניקה ?

בסד
ימות המשיח מתקרבים מאודעולם

קחו את ההגה בידים
לקים גם את המצות הלא קלות
מבקר המדינה אינו בורא עולם
תתקוננו לבשורות טובות בקרוב

אנגליה היו מוכנים למגפה ?
צרפת היתה מוכנה למגיפה ?
גרמניה היתה מוכנה למגיפה ?
איטליה היתה מוכנה למגיפה ?
ארה"ב היתה מוכנה למגיפה ?

זה באמת חרפה להיות ביביסט…..

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture