שעה בלבד לאחר שיו"ר הכנסת השיב לבג"ץ שלא יוכל לנקוב מועד להחלפתו, פסקו פה אחד נשיאת העליון וארבעה שופטים כי אדלשטיין יכנס את המליאה ביומיים הקרובים לצורך ההצבעה על החלפתו. עוד תקפו: "חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי"

שופטי בג"ץ קבעו היום (שני) כי על יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, להעלות לדיון את סוגיית החלפתו עד ליום רביעי הקרוב: "אנו סבורים כי בהינתן העובדה שמדובר ביו"ר בפועל המכהן מתוקף דין הרציפות, וכן בהינתן העובדה כי מדובר בעניין הנוגע בו ישירות, שיקול הדעת הנתון לו בהקשר זה אינו רחב אלא מוגבל ותחום ביותר".

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, תקפה בהחלטתה את אדלשטיין וכתבה: "הסירוב הנמשך לאפשר הצבעה במליאת הכנסת על בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת, חותר תחת יסודות התהליך הדמוקרטי. הוא פוגע במובהק במעמדה של הכנסת כרשות עצמאית וכן בתהליך המעבר השלטוני וככל שנוקפים הימים מאז השבעת הכנסת ה-23, מקבלים הדברים משנה תוקף".

"על כן", הוסיפה הנשיאה, "אין מנוס מן המסקנה כי בנסיבות שנוצרו, מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה על מנת למנוע פגיעה בשיטת המשטר הפרלמנטרית שלנו. אשר על כן, על יו"ר הכנסת לכנס את מליאת הכנסת בהקדם האפשרי לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23 ולא יאוחר מיום רביעי, 25.3.2020".

הנשיאה אסתר חיות כתבה את פסק הדין, שפורסם שעה לאחר תשובתו של אדלשטיין, ושאליו הצטרפו פה אחד שאר השופטים. "מסקנה זו מקבלת משנה תוקף בהינתן העובדה שבמהלך השנה האחרונה התקיימו במדינת ישראל לא פחות משלוש מערכות בחירות והמשיב 1 (אדלשטיין) מכהן למעשה כיו"ר בפועל כבר מאז השבעת הכנסת ה-22".

השופט עמית כתב כי "דווקא בתקופה הרגישה והקשה בה אנו נמצאים, אין לחתור תחת עצם קיומה של השיטה ואין לחרוג מכללי המשחק הכתובים והנוהגים". הוא הוסיף שמדובר במצב חריג ביותר בו בית המשפט לא נדרש להגן על מיעוט פרלמנטרי, אלא על יכולתו של הרוב הפרלמנטרי לממש את זכויותיו. "פסק דיננו אינו בבחינת התערבות ולא חלילה 'השתלטות' על סדר יומה של הכנסת", כתב עמית. "אלא חיזוק מעמדה של הכנסת כרשות נפרדת מהממשלה, קל וחומר ממשלת מעבר מזה שלוש מערכות בחירות".

כזכור, שופטי בג"ץ ביקשו היום מיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין להגיש עד היום בשעה 17:00 את עמדתו לגבי השאלה אם הוא מוכן להעלות להצבעה בחירות יו"ר כנסת קבוע עד ליום רביעי הקרוב. זאת, בתגובה לעתירות שהוגשו נגדו בדרישה לכנס את המליאה כדי לבחור יו"ר כנסת קבוע, ולאור עמדותיהם של היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת. לבקשת אדלשטיין, בג"ץ נתן לו ארכה עד 21:00 להשיב.

בתגובתו סירב אדלשטיין להגיב לדרישת בג"ץ להשיב אם בכוונתו להעלות לדיון את סוגיית החלפתו עד יום רביעי הקרוב: "בשל הנסיבות המיוחדות אני מתקשה בשלב זה לנקוב בתאריך מדויק אך בכוונתי להעלות את הנושא על סדר יומה של הכנסת עם התבהרות המצב הפוליטי. כולי תקווה שהדבר יקרה בזמן הקצר ביותר".

אדלשטיין תקף את התערבותה של הרשות השופטת בשיקול דעתו של יו"ר הכנסת לקבוע את סדר יומה של המליאה: "בכל הכבוד הראוי, ככל שביהמ"ש הנכבד מציב בפניי ובפני כנסת ישראל אולטימטום בדורשו ממני לקיים את הדיון "לא יאוחר מיום 25.3.20", לא אוכל להסכים לכך. שהרי משמעות הדבר שסדר יומה של הכנסת ייקבע בידי בית המשפט העליון ולא על ידי יושב ראש הכנסת, שלו מסור תפקיד זה".

לטענת אדלשטיין: "התערבות בג"ץ במקרה זה תישא – בטובתו או שלא בטובתו – אופי פוליטי דומיננטי מובהק. היה ויחליט בית המשפט להתערב במקרה דנן, הוא עשוי להיתפס כמי שטמן רגלו עמוק בביצה הפוליטית, דבר שיפגע פגיעה קשה במעמדו ובאמון הציבור בו. וכבר הזהירנו נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט הדגול משה לנדוי, שכתב כי "התוצאה העגומה היא שבית-המשפט כאילו נוטש את מקומו הראוי לו, מעל למחלוקות המפלגות את הציבור, ושופטיו יורדים בעצמם אל תוך הזירה"".

אדלשטיין מסיים כי "לפיכך, אני סבור שהתערבות בית המשפט בשיקול דעתו של יושב-ראש הכנסת לקבוע את סדר יומה של המליאה ולהעלות להצבעה את נושא בחירתו הינה התערבות תקדימית בסדר היום הפוליטי, בשיקול דעתו ואיננה נכונה בימים אלה". בתשובתו לבג"ץ תקף גם את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וכתב כי "התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה בהליך פנים פרלמנטרי של הכנסת אינה במקומה".