בג"ץ קבע הלילה כי למרות שההתפטרות של אדלשטיין לא נכנסה לתוקף, לוותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ, יש סמכות לפנות לוועדה המסדרת כדי לכנס היום את מליאת הכנסת ולבחור יו"ר כנסת חדש. בפסק הדין מתחו השופטים ביקורת חריפה על אדלשטיין

בג"ץ הורה הלילה (בין רביעי לחמישי) להעביר את הסמכות לכינוס מליאת הכנסת מיו"ר הכנסת המתפטר יולי אדלשטיין לוותיק חברי הכנסת עמיר פרץ, כדי שמליאת הכנסת תוכל להתכנס ולבחור יו"ר כנסת קבוע היום בצהריים, למרות שההתפטרות תיכנס לתוקפה רק ביום שישי. מדובר בקבלה של מתווה שהציע יועמ"ש הכנסת אייל ינון. בג"ץ ציין עוד כי הסמכויות יישארו בידי פרץ גם אם אדלשטיין יחזור בו מהתפטרותו.

בג"ץ דן היום בנושא לאחר שאדלשטיין סירב להחלטת בית המשפט לכנס את המליאה בהחלפתו והגיש את התפטרותו מהתפקיד. שופטי בג"ץ ציינו בהחלטתם כי יו"ר העבודה-מרצ פרץ מקבל את הסמכות כבר מהלילה ויכול לכנס את המליאה לבחירות ליו"ר חדש. בעקבות החלטת בג״ץ, הודיע יו״ר סיעת כחול לבן, ח״כ אבי ניסנקורן, כי הוועדה המסדרת תתכנס מחר בשעה 11:30 לאשר את כינוס המליאה להמשך אותו יום, כדי לבחור יו״ר כנסת קבוע.

הנשיא חיות תקפה את אדלשטיין בפסק הדין הלילה בחריפות: "כיבוד שלטון החוק הוא יסוד המסד בכל משטר דמוקרטי והוא נבחן, בין היתר, בציות להחלטות וצווים שיפוטיים. חובת ציות זו מוטלת על הציבור כולו ורשויות השלטון אף הן אינן פטורות ממנה. אדרבא, על רשויות אלה מוטלת חובה כפולה ומכופלת לציית להחלטות ולצווים שיפוטיים והמשפט הישראלי, על מכלול ההסדרים הקבועים בו בהקשר זה, אימץ את הגישה הרווחת במשפט המקובל המייחסת חזקת הגינות לרשויות השלטון".

"אכן, ידענו בעבר מקרים שבהם רשויות השלטון "גררו רגליים" בקיום צווי בית משפט וכן מקרים שבהם לא מילאו אחר צווים אלה בשל טענות לקושי ביישומם או באכיפתם או בשל הצורך בהתארגנות. אך מעולם עד היום לא אירע בדברי ימי המדינה שגורם שלטוני סירב בריש גלי ובהתרסה לקיים צו שיפוטי באומרו כי צו מצפונו אינו מאפשר לו לקיים את פסק הדין. כך בחר לנהוג המשיב 1 (אדלשטיין), שהינו אחד מסמלי השלטון (הגם שלעת הזו הוא מכהן בתפקידו מכוח דין הרציפות ובלא שנבחר לתפקיד), והפגיעה שגרם בהתנהגותו זו לאינטרס הציבורי בהבטחת שלטון החוק ובקיום פסקי דין וצווי בית משפט – אין שיעור לחומרתה".

"אם כך נוהג בעל השררה, מדוע ינהג אחרת האזרח מן השורה? ושאלה זו מהדהדת במלוא העוצמה בייחוד בימים הקשים הללו אשר בהם אנו מתמודדים עם התפרצות מגיפת נגיף הקורונה, והאזרחים נדרשים לציית להוראות ולמגבלות חסרות תקדים המוטלות עליהם, בין היתר, מכוח תקנות שעת חירום".

בעקבות כך היא מצדיקה את ההתערבות חסרת התקדים של הרשות השופטת בהליכי הרשות המחוקקת: "זהו מצב דברים שאין להשלים עמו ובמקום שבו מדובר בפגיעה חסרת תקדים בשלטון החוק, נדרשים סעדים חסרי תקדים. במהלך הדיון שהתקיים בפנינו היום ציין היועץ המשפטי לכנסת כי המחוקק וכן מתקיני תקנון הכנסת לא חזו ולא צפו מצב דברים כגון זה שנוצר בעקבות התפטרותו של המשיב 1, בייחוד בהיעדר סגן שימלא את מקומו. הוא הציג מתווה אפשרי ולפיו הלאקונה הקיימת בהקשר זה תושלם באופן שבית משפט זה יעשה שימוש בסמכות הנתונה לו בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה ויורה כי על מנת להבטיח את קיום פסק הדין מיום תוקנה לוותיק חברי הכנסת סמכות תחומה ומוגדרת".

בפסק הדין היא מורה לח"כ עמיר פרץ: "לפנות לוועדה המסדרת לפי סעיף 19 לתקנון הכנסת על מנת לכנס את מליאת הכנסת מחר, יום ה', אף שיום זה איננו נמנה עם הימים שבהם היא מתכנסת על פי התקנון. לקבוע את סדר היום של אותה ישיבה לפי סעיף 25 לתקנון הכנסת ולכלול בו את ההצעה לבחירת יו"ר קבוע לכנסת. לנהל את אותה הישיבה. כל הצדדים לדיון נתנו את הסכמתם למתווה המוצע".

"היועץ המשפטי לכנסת הוסיף וציין כי לקראת הדיון שהתקיים בפנינו הוא בא בדברים עם חבר הכנסת עמיר פרץ שהינו ותיק חברי הכנסת, אשר נתן הסכמתו לפעול בהתאם למתווה האמור ככל שייקבע, ואישר זאת בפנינו גם עו"ד שגב המייצג את סיעת העבודה-מרץ. אשר על כן, ניתן בזאת על ידינו צו כאמור בסעיף 5 לעיל, ולמען הסר ספק נדגיש כי צו זה יעמוד בתוקפו גם אם יחליט המשיב 1 לחזור בו מהתפטרותו".