אוצרות החן • מדור שבועי מתורתו של הגאון החסיד רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע • פרשת ויקרא

פרשת ויקרא

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה (א, א)

אל"ף דויקרא זעירא, רמז לו הקב"ה שהמנהיג צריך להיות מחובר אל העם. אל"ף לשון תלפף חיבור. אבל רק זעיר מעט, כדי שהעם יראו מפניו ויהיו דבריו נשמעין.

◊ ◊ ◊

ויקרא אלף זעירא, וב"בעל הטורים" רמז: חמישה אלפי"ן יש בפסוק זה כנגד חמישה חומשי תורה. אם כן כל אחד כנגד ספר אחד, נמצא אל"ף ראשונה כנגד ספר בראשית, והנה בספר ראשון בראשית יש בו דברים שאסור ללמדם בשנים [חגיגה יא' עמ' ב'  אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים] ולכן בא אלף זעירא להורות על זה.

◊ ◊ ◊

ויקרא אל"ף זעירא, הנה אל"ף לשון לימוד, אל"ף בינ"ה (שבת קד.), ולכך בעת ההוראה ללמוד עם ישראל כתוב אל"ף זעירא, להודיע ולרמז על דרך הלימוד (פסחים ג:) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה, ולכן בא אות א' זעירא.

◊ ◊ ◊

ויקרא (ויקרא א, א) אל"ף זעירא, לפי שרק משה שמע ולא כל ישראל.

◊ ◊ ◊

ויקרא (ויקרא א, א) אל"ף זעירא. הנה עה"פ (ויקרא א, ב) "אדם כי יקריב" פירש"י: כמו אדם הראשון. ונוכל לומר, כי חטא האדם בא ע"י גאות של והייתם כאלקים (בראשית ג, ה) ולזאת מעטו הקב"ה ועמד על מאה אמה (פסיקתא פר' טו), כדי שידע לעשות תשובת המשקל למעט עצמו לפני ד' יתעלה, וזה ע"י קרבן, שיודע האדם שהוא איננו כלום רק הכל לד' יתעלה ואיך יתגאה קרוץ מחומר, ולכן בא אל"ף זעירא.

◊ ◊ ◊

אל"ף זעירא של ויקרא (ויקרא א' א'). הנה אתוון זעירין הם דין (מגלה עמוקות אופן נג), ועיקר עבודתו של הצדיק למתק הדין, ועל ידי זה נעשה כביכול שותף למעשה בראשית. ולכן ויקרא שהוא לשון חיבה (רש"י שם) שהוא רחמים, כתוב בו אל"ף זעירא, להראות על מיתוק הדין שהצדיק עושה, שעל ידי זה עיקר החיבה והאהבה.

◊ ◊ ◊

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר (א, א)

לכל דברות ולכל אמירות ולכל צווים קדמה קריאה, לשון חיבה, לשון שמלאכי השרת משתמשין בו וכו', אבל לנביאי האומות עכו"ם נגלה אליהן בלשון עראי וטומאה, שנאמר "ויקר אלהים אל בלעם" (רש"י)

להסביר ענין אלף זעירא של "ויקרא", כי הנה נביאות משה רבנו ע"ה ולהבדיל בלעם היו יותר ממדרגתם (עיין ב'כלי יקר' ריש פ' ויקרא). רק משה רבנו מצד ענוותנותו היתירה שהייתה לו, זכה לנבואה ג"כ יותר מן הדרגה אשר לא זכה בה שום נביא בעולם כמותו, וכענין (ברכות כ:) "ישא ד' פניו אליך – אמר הקב"ה איך לא אשא להם פנים שהם מדקדקים על עצמם עד כזית עד כביצה", כי עושים דבריהם בענווה יתירה ומברכים להקב"ה אפילו על דבר מועט, ולכן מתנהג עמם הקב"ה בענווה יתירה ונושא להם פנים, כן משה כיון שהיה עניו עד תכלית הענווה, זכה לתכלית הנבואה ולכן בא אל"ף זעירא להורות על זה, אשר מחמת ענוותנותו היתרה זכה לקריאה זו.

◊ ◊ ◊

אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן (א,ב)

אדם (דבה"י א, א) – אל"ף גדולה. ויבואר, לפי מה שכתבתי בספרי דברי חן, ענין אל"ף זעירא דתיבת ויקרא (ויקרא א, א) כי פירש"י ז"ל (שם פסוק ב) אדם כי יקריב – כמו אדם הראשון.) אדם – למה נאמר. מה אדם הראשון לא הקריב מן הגזל שהכל היה שלו אף אתם לא תקריבו מן הגזל. רש"י) כי חטא אדם הראשון בא על ידי גאות והייתם כאלקים (בראשית ג, ה) ומעטו הקב"ה, לכן בא אל"ף זעירא. ומאידך בספר דברי הימים שבא על שבח דוד שהיה תיקון של אדם הראשון (ילקו"ש תהילים תתע"ז) לכן כתיב אל"ף גדולה.

◊ ◊ ◊

וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ, לְכַפֵּר עָלָיו (א,ד)

רא"ש העול"ה עולה בגימטריא תור"ה (611). לומר לך אשר בזמן שאין קרבן אנו למדים תורת הקרבן ו"כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" (מנחות קי.) וגם זה ונרצה לו לכפר עליו, כהמשך הפסוק.

◊ ◊ ◊

וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה (א, יז)

והלא אין לך הדיוט שמריח ריח רע של כנפים נשרפים ואין נפשו קצה עליו, ולמה אמר הכתוב והקטיר, כדי שיהא המזבח שבע ומהודר בקרבנו של עני (רש"י)

אמר הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זי"ע: איתא (יומא לה:) "הלל מחייב עניים, יוסף מחייב עוברי עבירה, רבי אליעזר בן חרסום מחייב עשירים״. וקשה, צדיקים הללו שרוצים ללמד סנגוריה על בני ישראל – יחייבו אותם? ונראה לבאר בפשטות, שהלל מחייב [את בי"ד של מעלה] לרחם וליתן שכר לעניים, אף שעשו רק מעט, כי הוא יכול להעיד שלא היה באפשרות לקיים שום מצוה, ומה שהוא היה יוצא מן הכלל, אין למדים מיוצא מן הכלל.

◊ ◊ ◊

כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה' (ב, יא)

הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזימין זי״ע אמר: שנינו (כריתות ו.) ״ולמה אין מערבין בה דבש מפני שהתורה אמרה״. צריך לבאר ענין השאלה "ולמה״, הלא מיד אח״כ משיבים ״מפני שהתורה אמרה״. ונראה לתרץ ע"פ דברי הגמרא (זבחים סו.) ״ולא יבדיל שמע מינה אין צריך להבדיל״, אם כן הוה אמינא דהכי נמי בעניינינו, כיון שמריח ריח טוב שאין כמוהו, היינו אומרים שהתורה לא אסרה, רק לא החמירה ליתן בה דבש ויהיה הפירוש כמו ולא יבדיל, שאין צריך להבדיל, אף כאן לא תקטירו, שאין צריך להקטיר.

לכן אמרו – ״ולמה אין מערבין בה דבש, מפני שהתורה אמרה״ וכו', ללמדך, שכשם שאי אפשר לומר על שאור שאין צריך כיון שהוא חמץ, ועל כרחך הכוונה שאין רשאי, הוא הדין דבש שאין רשאי לערב בו. ודפח"ח.

◊ ◊ ◊

וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח (ב, יג)

נאמר ברית במלח ונאמר ברית בייסורים וכו', מה ברית האמור במלח, מלח ממתקת את הבשר, אף ברית האמור בייסורים, ייסורים ממרקים כל עוונותיו של אדם (ברכות ה.)

זקני הגה"ק רבי אליהו ראב״ד מיזריטש זי"ע פירש: אמרו חז"ל (איכ״ר פ"א מ"א) ״היו צריה לראש, יכול על מגן תלמוד תורה כי ד׳ הוגה על רוב פשעיה״. היינו מחמת ״רוב פשעיה״, נגזרה ח"ו כליה על כלל ישראל, ולכן ״היו צריה לראש״, שבזה יכופר עוונם.

◊ ◊ ◊

אֲשֶׁר נָשִׂיא, יֶחֱטָא (ד,כב)

אצל הנשיא נאמר (ויקרא ד' כ"ב) "אשר נשיא יחטא", אצל איש פשוט נאמר (ויקרא ה' א') "ונפש כי תחטא". ואפשר שכל זמן שאין את התיקון השלם יותר טוב לישראל שהחטא שייך לנשיא, כי הושע בן אלה ביטל הפרדסאות שהתקין ירבעם בן נבט ואז גלו עשרת השבטים (בבא בתרא קכא: – אליהו זוטא ט'). ולכן נאמר 'אשר' מלשון 'אשרי', כלומר שהחטא מונח על הנשיא ולא על ישראל. אבל "ונפש כי תחטא", ולא תלוי החטא בהנשיא רק האדם בעצמו חוטא אז נאמר 'ונפש' כלומר וי נפש. (ע"ד  הלימוד בגמרא תענית כז' עמ' ב' "שבת וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש)

◊ ◊ ◊

וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ (ה, ה)

הגאון הקדוש רבי מרדכי בנעט זי"ע שאל את הרבי הזקן הרה״ק רבי יצחק מווארקי זי״ע, מדוע תיקנו לומר את נוסח הוידוי ב'אלף בית'. השיב לו הרה"ק מווארקי: ״כדי שנדע מתי לחדול״.

◊ ◊ ◊

וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' וְנִסְלַח לוֹ עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ (ה, כו)

יש לרמז כי תיבת "אשמה" ראשי תיבות ה'וי מ'תלמידיו ש'ל א'הרן, כי על ידי שתהיה מתלמידיו של אהרן הכהן, שהיה אוהב שלום ורודף שלום, יוכל אהרן שהוא הכהן, לכפר עליך.


באדיבות "מכון באהלי צדיקים" להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל.
 כל הזכויות שמורות
להערות והארות sosisrael08@gmail.com