הקורונה פירקה את הגלובליזציה – האם היא תתאחד מחדש? / פרשנות

התפשטות הקורונה בעיצומה וכל יום נספרים אלפי מתים ברחבי העולם. מדינות רבות, בעיקר מהמערב, עסוקות כעת בהתמודדות עם המשבר בארצם, כעת הן עסוקות בעיקר בהישרדות ובניסיון להשיג עוד מכונת הנשמה וציוד רפואי. אך האם ביום שאחרי המגפה, כשהן יוכלו להתמקד בתוצאות העגומות, אנו נראה את קריסת אחת התופעות המרתקות ביותר ביחסים בין אומות העולם?.

תופעת הגלובליזציה השפיעה כמעט על כל תחום בחיינו, עולמינו חווה שינוי משמעותי והיסטורי במאה השנים האחרונות ובקצב מואץ וחסר מעצורים (לפחות עד כעת) בשלושת העשורים האחרונים, המרחק בין אנשים, מוצרים, דעות ואפשרויות הצטמצם והביא את העולם לחיות ככפר. חוקרים רבים דנים האם השינוי הוא אמיתי, כזה הקובע סדר עולמי חדש. או עוד טרנד היסטורי שיחלוף כשיעמוד בשעת מבחן, אך כולם הסכימו כי מדובר בעובדה קיימת, רחבת הקיף ומשפיעה רבות על חיי הפרט והכלל.

אולם, שעת המבחן עליה דברו המפקפקים בעוצמת הגלובליזציה הגיעה, ונראה כי מעריצי הגלובליזציה יצטרכו לחשב מסלול מחדש. דוכן מכירות בשוק סיני בעיר ווהאן מכר עטלף שהביא למגיפה עולמית, ואיתגר את תופעת הגלובליזציה. במבט ראשון, מגפה כזו יכלה דווקא לחזק את הגלובליזציה – העולם כולו היה מבין שמדובר במחלה שהדרך למיגורה היא במאמץ משותף ופועל להתגייס למשימה. אולם מה שקרה זה בדיוק ההפך, יצר ההישרדות הטבעי התעורר וכל מדינה התכנסה לעצמה ופעלה למנוע את המחלה בשטחה תוך שמירה על כל משאב שיכול לעזור לה בכך.

השלב הבא ב"מלחמת הציוויליזציות"?

הפרופסור האמריקני למדע המדינה, סמואל הנטינגטון טען בתוקף, שעם השנים הקיטוב והקרע בין הציוויליזציות (הזהויות הכלליות ביותר של בני האדם – מערביים, מוסלמים, סינים וכו) ילך ויגדל. רבים זלזלו בדבריו, אולם, עם עליית המלחמות על רקע אתני בעשורים האחרונים, נאלצו כולם להסכים איתו. השיא היה בפיגועי התאומים והמלחמות בין המערב לאיסלאם שבאו בעקבותיהם.

המיתון הכלכלי וערימות הגופות שהעולם יחווה בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, יכולות לעורר זעם רב בקרב המדינות, שמהר מאוד יימצאו את האשמה במצבם – סין. שתי תיאוריות רווחות בעולם לגבי סיבת התפרצות הנגיף בסין ומשם לעולם. האחת, מקובלת יותר, טוענת כי עטלף שנמכר בשוק בווהאן העביר את הנגיף לבני האדם. והשנייה, קונספירטיבית יותר, מייחסת את ההתפרצות לטעות (או לא) במעבדה צבאית שפועלת בעיר. כך או כך, כולם מסכימים שהנגיף התפשט בעיר ושהרשויות בסין דאגו להשתיק את הסיפור.

המשותף לשתי המקורות לנגיף ולסיבה שבגללה הוא התפשט, זאת העובדה שהכול קשור לתרבות הסינית – אם באכילת אוכל לא מבוקר ומזוהם, אם בפעילות לא בטיחותית ואם בהשתקה של תופעות מסוכנות כדי שלא יפריעו להמשך צמיחתה של המדינה. אם כן, קל יהיה למנהיגי המערב להאשים את סין במצבם, במיוחד שאם הם לא יעשו כך, אזרחיהם יתעסקו בביקורת כלפי פנים וידרשו תשובות מדוע מערכת הבריאות במדינתם לא תפקדה ביום פקודה.

האם כעת אנו עומדים לפני השלב הבא ב"מלחמת הציוויליזציות של הנטינגטון"? האם התעקשותו של הנשיא טראמפ לקרוא לנגיף הקורונה – "הנגיף הסיני" מלמדת על דעתו מי הרג למעלה מ-20 אלף אזרחים אמריקאים? (נכון להיום, הערכות הבית הלבן מדברות על קרוב לרבע מליון מתים), ימים יגידו.

עתיד האיחוד האירופי

היבט נוסף של התפרקות הגלובליזציה בעקבות משבר הקורונה ניתן לראות במה שעובר על האיחוד האירופי, אחד מסמליה המוצלחים של הגלובליזציה – בשעת המבחן הכי קשה של היבשת ושל האיחוד, התברר כי כל מדינה לעצמה. כאשר איטליה התחננה לקבל מכונות הנשמה מהמדינה החשובה באיחוד – גרמניה, היא נתקלה ב"לא" קר במיוחד שהבהיר לכל מי שחשב לקבל סיוע בעת המשבר מה שווה הסולידריות בין מדינות האיחוד.

ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ז, השמיע פעמים רבות מאז פרוץ המשבר ביקורת על האיחוד האירופי. סאנצ'ז פרסם מאמר בעיתון "הגרדיאן" הבריטי, בו הזהיר כי "למרות שהספרדים תמיד הגנו על הפרויקט האירופי. הגיע הזמן להדדיות". לדבריו, מדינות אירופה הגיעו לצומת קריטי והישרדותו של האיחוד האירופי נמצאת בסכנה.

למרות הדברים, האופטימים שבינינו יוכלו למצוא דווקא את חיזוק הגלובליזציה בעקבות משבר הקורונה. חיזוק זה יוכל להגיע ביצירת מערכת כללים נוקשה ומחייבת לכל מדינה שמעוניינת להשתתף בכפר הגלובלי, זאת כדי למנוע משבר דומה נוסף. אם לדוגמה תיווצר מערכת חוקים שתהווה תנאי להשתתפות ביתרונות הגלובליזציה, כזו שתבקר את איכות האוכל, את רמת השקיפות במדינות, ושלל מסקנות שיגעו אליהם אחרי המשבר – יהיה זה הביטוי הראשון למערכת חוקים גלובלית ולמיסוד בתופעה.

בראיה יהודיות, אולי מוטב שהגלובליזציה, שהביאה עימה בין היתר גם "מגדלי בבל" חדשים ושונים, תצטמצם ותתכנס לתחומים שבהם היא הועילה, כמו זה הכלכלי. אין ספק שהעולם נמצא כעת בזמן של תמורות ושינויים, עלינו רק להתפלל ולקוות שאלו ישפיעו על חיינו לטובה.