הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע

היום הילולת הרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע - כ"ה ניסן תרל"ו

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

הרה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע בעל דברי חיים נולד בשנת תקנ"ז לאביו רבי אריה לייבוש מטארניגראד זצ"ל. היה חתנו של הגאון הקדוש הברוך טעם מלייפניק.

היה תלמידו המובהק של רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע וכן הסתופף בצל צדיקי דורו ה'אור לשמים' מאפטא, ה'אוהב ישראל' מאפטא, וה'עטרת צבי' מזידיטשוב זי"ע.

הוסמך לדון ולהורות ע"י חותנו הגה"ק ה'ברוך טעם' והגאון 'הים התלמוד'.

גאוני הדור שלפניו כהגה"ק החת"ם סופר ה'חוות דעת' והגאון רבי אפרים זלמן מרגליות זצ"ל התפעלו מגאונותו.

הד"ח כיהן ברבנות ברידניק בזאלין ובצאנז. היה רבן ומאורן של המוני ישראל ובראשם צדיקים וגאונים. העיד על עצמו שמלאכים ושרפים אינם יכולים להיכנס במחיצת שורש נשמתו. הרה"ק ה'צמח צדיק' מויזניצא זי"ע העיד שחותנו הרה"ק מרוזין זי"ע אמר על הרה"ק מצאנז שהוא מבי"ד הגדול שבדור, ודבריו מכריעים לפסק הלכה בבי"ד של מעלה. הפוסק שבדור הגדירו הרה"ק החידושי הרי"ם מגור זצ"ל, גדול כהרשב"א בימיו – העיד עליו הרה"ק רבי שלמה מרדאמסק זצ"ל.

נתבקש לישיבה של מעלה בכ"ה ניסן תרל"ו ומנו"כ בצאנז.

מסופר, כי בחזרתו מהלוויית בנו אריה לייבש'ל שנפטר בגיל 7 היה עדיין לפני תפילת שחרית, היות שהלוויה נערכה בשעת בוקר מוקדמת, ואז אמר לנוכחים: "אדם הולך לתומו, ולפתע חש במכה חזקה, מסתובב הוא לראות, מי הוא המכה כדי להחזיר מנה אחת אפיים. אך נוכח לראות את ידיד נפשו שנתן את המכה כאות אהבה וחיבה, אין ספק שגם אם היה סבור לכעוס על המכה, יקבל זאת באהבה וישמח על גלוי החיבה של ידידו. אף אני קבלתי היום מכה איומה וכאשר התבוננתי ממי קבלתי את המכה אמרתי לעצמי: הבורא יתברך, שאני כל כך אוהבו הכני, אם כן ראוי שאקבל זאת באהבה ושמחה". ומיד החל את התפילה והכריז בקול: 'הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו, שירו לו זמרו לו…'.

עד כמה מידת הקמצנות יכולה לשבש את האדם, יעיד הסיפור הבא: כמה אכזבות נחלו תושבי העיר מאותו עשיר. עשיר כקורח היה, עד שאמרו כי אם ירצה יוכל לרכוש את כל בתי העיר במשכורת של חודש אחד. עשירותו בלטה במיוחד על רקע עניותם של שאר יהודי העיר, שהיו עניים ודלים. צרכי העיר והקהל היו מרובים ביותר – אלמנות לכלכל, יתומים להשיא ועוד כהנה וכהנה. וכשהיה מושל העיר זקוק לכסף, באופן מידי נזקקו גם היהודים לכסף, אך שוב ושוב נחלו מפח נפש מעשיר זה, שלא מוכן היה לתת מכספו אף לא פרוטה אחת לצרכי מצווה. עשרות פעמים ניסו להשפיע עליו, שלחו אליו את טובי הרבנים שישכנעוהו אך הכל ללא הועיל. התנהגותו של העשיר גרמה לכך שעם הזמן נותר הוא בודד בקהילה, שכן אף אחד לא רצה את קרבתו של הקמצן. גם בבית הכנסת ישב העשיר לבדו, ללא שאיש מבין המתפללים יהיה מוכן לחלוק עימו את הספסל. בירכתי בית הכנסת היה מקומו, משום שלא היה מוכן לתרום לבית הכנסת עבור מקום מכובד אף לא רובל אחד.

יום הכיפורים הגיע. העשיר יושב לבדו במקומו, עטוף בטליתו. קולו של החזן נשמע ברמה, כשלפתע נשמעה חבטה מכיוונו של האיש. אלו מבין הקהל שהפנו את ראשם ראו אותו מתיישב בכבדות. בלי הרבה חשק ניגש אחד מהם אליו ושאלו לשלומו. האיש ענה, כי בדקות האחרונות תקף אותו צמא אדיר, וכי הוא חייב לשתות בדחיפות. המתפללים, שהתקבצו ווידאו, כי האיש זוכר באיזה יום עומדים הם, וכי הוא זוכר את האיסור שיש בשתיה ביום הקדוש הזה. אולם העשיר בשלו- הוא חש בצמא אדיר, וחושש הוא, כי יגיע תיכף למצב של פיקוח נפש, אם לא ישתה.

משראו כך, פנו שני אנשים אל עבר מקומם של הדיינים בשאלה כיצד לנהוג. שני דיינים ניגשו אל העשיר ושאלו אותו למצבו. העשיר חזר שוב על דבריו כי חש הוא כי אם לא יישתה מיד עלול הוא לבוא למצב של פיקוח נפש. לאחר התלבטות הכריעו הדיינים, כי ניתן להשקותו 'לשיעורין' – כפית מים כל זמן קצוב. מישהו רץ להביא כפית ומילאה מים עבור העשיר. העשיר גמע בשקיקה את טיפת המים שבכפית, אך זו רק הגבירה את הצמא. בקושי רב חיכה את פרק הזמן, שיעבור עד שיקבל את טיפת המים הבאה. משזו הגיעה לפיו, התאונן העשיר בפני מי שהיה מוכן לשמוע, כי מצבו רק הולך ומחמיר, וכי המים המועטים רק מצמיאים אותו יותר.

הדיינים שנקראו שוב למקום לא ידעו כיצד להכריע, ובלית ברירה החליטו לגשת לרבינו, להפריע לו בתפילתו ולשאול אותו מה לעשות. הרב שמע את תיאור מצבו של העשיר ואת הנסיונות להחיותו בטיפות מים מועטות. לאחר שהרהר מעט בעניין, אמר, כי יש לאפשר לעשיר לשתות ככל אשר יחפוץ, אך בתנאי אחד – תמורת כל כוס, שישתה מחויב הוא לתת מחר מאה רובלים טבין ותקילין לטובת עניי העיר. אם יבחר, שלא לתת את הכסף, אזי אין לו שום היתר לשתות, שכן כנראה שמצבו לא חמור עד כדי כך. כששמע העשיר הקמצן את פסקו של הרב, נאנח בכבדות, קם, והמשיך את תפילתו עד למוצאי התענית בלא שום קושי.

פעם סיפר רבינו (הגה"צ רבי שמואל ענגיל מראדומישלא זצ"ל) להרה"ח ר' ניסן צוויבל (אבי הרה"ח ר' דוד ז"ל) שבימי בחרותו למד בחברותא עם אביו ר' אלימלך צוויבל אצל למדן אחד בסאקולוב, והלמדן הלזה לא היה מקורב לחסידות בתחלה, ופעם נתחשק ר' אלימלך הנ"ל לחסידות, ונסע לצאנז, ודחק עצמו בא' השולחנות לחטוף שיריים, והבחין בו מרן הד"ח וקצף בו באומרו "מה לבחורים ולחסידות ולשולחנות תלך לביהמ"ד ותתייגע בלימוד גמ' ותוס' ומהרש"א", כמובן שברח מיד ונכנס לביהמ"ד ותפס גמרא בידו והתחיל ללמוד, ונתקשה בלימודו באיזה מהרש"א ונכנס לחדר מרן הד"ח זי"ע והקשה לו הביאור בהמהרש"א, והשיב לו מרן הד"ח בביאור היטיב, כאשר חזר ר' אלימלך הנ"ל להלמדן הנ"ל, מצאוהו ללמוד ענין הלז, ונתקשה גם בדברי המהרש"א, ואמר לו ר' אלימלך הביאור של מרן הד"ח בהמהרש"א, ושמח מאוד, ושאלוהו למוצא הדברים, ואמר לו ממרן הד"ח מצאנז, ואמר הלמדן לעצמו שמוכרח אני לנסוע לצאנז, להכירו פא"פ, ואכן נתקרב לצאנז וכעבור ימים ספורים נלב"ע, ואמרו שכל הענין היה בהשגחה משמים לקרב הלמדן הלז לחסידות וזה היה השלמתו ותיקונו.

[הגה"צ רבי אלחנן היילפרין אבד"ק גולדרס-גרין "שיחתן של עבדי אבות" (ירושלים תשס"ג) ע' י"ב]

עובדה נפלאה שאירעה פעם אצל זקה"ק מצאנז זי"ע ביום הכיפורים, שגביר אחד קמצן גדול נצמא למים, ונחלש כוחו עד שכמעט התעלף מגודל הצמאון ונעשה רעש גדול, וכששאלו את אא"ז זי"ע מה לעשות אתו, ציוה שימדדו לו מים בכף, ועל כל כף וכף יתחייב לתת סכום גדול לצדקה, ותיכף כששמע זאת אותו הגביר התגבר על צמאונו, ועבר ממנו הרצון לשתות. ונראה הטעם שזקה"ק עשה כן, מפני שראה שהיצר הרע גבר עליו ולכדו ברשותו רח"ל, עד שיהיה מוכרח ח"ו לעבור על איסור כרת, ולכן כיון שברוב חכמתו רצה להחליש ממנו את כח היצר הרע, ציוה שיתחייב לתת סכום גדול לצדקה, ובוודאי היצר הרע לא ניחא ליה שאותו קמצן גדול יתחיל לתת צדקה ויתרגל לכך וזה עבורו הפסד גדול אולי אפילו יותר מאשר שיאכל ביום הכפורים ויצא שכרו בהפסדו, ולכן הניחו להמשיך לצום והבן.

[כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצוק"ל "בחצרות החיים", אדר תשס"ג,עמ' 6 ]

מרגלא בפומיה דכ"ק מרן אדמו"ר (מבאבוב) זצוק"ל, מה שהשיב הגה"ק מצאנז זי"ע לר' ישראל חסיד ששאלו אם הוא רשאי ליסע לעיר טעשין (ממדינת דייטש) לדור שם מפני שנראה לו ששם יהיה לו פרנסה בניקל, והשיב לו רביה"ק מצאנז, כן יש לך ליסע לשם, אבל בתנאי שתלבש גם שם השטריימל ביום שב"ק ותיקח עמך כל החפצים של מצוה, "אפילו דעם המן קלאפער".

["ימי הפורים" (לונדון תשס"ב) ע' ק"ד]

כשהיה הרה"ק רבי ישעיל'ה מקערסטיר זי"ע פעם בצאנז והוצרך מרן הדברי חיים לסכום כסף, וחיפש ודרש מי שילוה לו סכום הגון, והלך רבי ישעיל'ה והביא סכום כסף שחסך לעצמו כדי שיהיה לו להוצאות נישואיו, ומסר אותו למרן הדברי חיים, לאחר תקופת זמן נתן לו מרן הדברי חיים חזרה כיס עם מעות, ואמר אח"כ רבי ישעיל'ה: לא ספרתי המעות שקבלתי חזרה, ומאז מונח הכיס אצלי, כשאני מקבל מעות אני מכניסו שם וכשאני זקוק לכסף אני נוטל משם ומעולם לא הייתי זקוק לכסף, והיה חסר לי…

[כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א "בצילא דמהימנותא", וארא תשס"ג, עמ' ח']

סיפר כ"ק רבינו (אדמו"ר מבאבוב) זצוק"ל, פ"א ביום הפורים בא אברך א' אל הגה"ק מצאנז זי"ע והזכיר את עצמו שבימים הקרובים הוא צריך להתייצב לצבא ורק ע"י סכום של שמונה מאות גולדען יכול להשתחרר. ענה לו הדברי חיים, כעת לא נמצא אצלי סכום זה, אבל בקרוב יהיה בידי הסכום, ואין לך על מה לדאוג.

באמצע סעודת פורים היה המנהג שהיו נותנים לפני מרן רבינו מצאנז מרק עם עשר קרעפליך. באותו יום הפורים אכל הדברי חיים שני קרעפליך, ופנה להקהל ושאל מי רוצה לקנות קרעפיל עבור מאה גולדען, והוסיף, כי תיבת "הקרעפיל" בגימטריא "פרנסה". הגבירים בשמעם כן, קנו מיד את הקרעפליך בכסף מזומן, והדברי חיים מסר תיכף את הכסף להאברך הנ"ל.

אחד מהגבירים היה ר' קלמן כהנא מסיגוט, שהיה ת"ח גדול, והוא חישב אח"כ את הגימטריא, ומצא שאין החשבון מתאימה, וכי תיבת הקרעפיל בגימטריא מאה יותר מתיבת פרנסה, וכאשר שאל מהדברי חיים על זה, ענה לו, כי חישב גם את המאה שכל אחד שילם עבור הקרעפיל, וא"כ החשבון נכון.

"ימי הפורים" (לונדון תשס"ב) ע' ק"ט

זקיני הרה"ח ר' משה מנחם כץ ז"ל היה נוסע תכופות למרן הדברי חיים זי"ע, ולאחמ"כ נסע לדור בקאשוי, והוא הקים את הקלויז החסידי שם בקאשוי, ופעם נכנס עם קויטל למרן הדברי חיים זי"ע ושאלו מרן הד"ח: מה עם מקוה כשרה בקאשוי, והשיב זקיני הרי יש שם רב העיר שממונה על כך, ושאלו שוב מרן הד"ח מה עם מקוה כשרה בקאשוי, ודימה זקיני שמרן הד"ח היה כבר לעת זקנותו, ואולי נחלשה שמיעתו, וחזר על תשובתו, ותפסו מרן הד"ח זי"ע בדש צוארו וטלטלו ואמר לו: אני שואל אותך על מקוה ואתה משיבני על רב, ונסע זקיני לביתו ולווה כספים מהבנק ובנה המקוה שם בקאשוי, ובעת שחפרו הבור של המקוה מצאו נביעת מים שם אך היה מאוד עמוק, ועשה פעולות כדי להעלות המים שיוכלו לטבול שם

[הרה"ח ר' יעקב כ"ץ שליט"א "בצילא דמהימנותא", כי תשא תשס"ג, עמ' ד']

סיפר לי הרה"ג ר' צבי קערנקרויט שליט"א, כשהרה"ק ר' סיני מז'מיגראד זצ"ל היה בעירינו טעשין, שאלתי אותו אם יהיה מלחמה, וענה לי, אספר לך מה ששמעתי מאבי (הרה"ק מגארליץ זצ"ל) ששמע מאביו (הרה"ק מצאנז זצ"ל) בטעם הדבר שרואין לפעמים שצדיקים אומרים שבשנה זו יבא משיח, ולבסוף אינו בא, מה טעם הדבר [פון וואנעט נעמט זיך דאס], אלא שיש באיזה ספר קבלה (הרה"ק אמר שם הספר, אבל איני זוכר) שמשיח יבא דרך כל ש"י עולמות, והנה צדיק שאומר על איזה זמן שמשיח יבא בשנה פלונית, הוא אדוק בעולמות העליונים, ובעולם הזה שהוא אדוק בה האמת הוא שמשיח יבא לשם בשנה שאמר הצדיק, והצדיק רואה זאת, על כן אומר שמשיח יבא בשנה זו.

[הרה"ג ר' ישראל חיים אשרי שליט"א "שיח זקנים" (ברוקלין תשס"ב) ח"ד, ע' רס"ח]

היה אצל זקיני הדברי חיים זי"ע, אשר דרכו היה לחלק קצבה לעניים רבים, והיה עניים שכל הפרנסה שלהם היה מזה. ופעם אחד בא איש אחד לשוק למכור תרנגול הודו גדול (אינדיק) והביא אותו להרבנית לקנותו, אך כששמעה את המחיר הגדול שמבקש המוכר לא קנתה כי לא הי' בידה לשאת הוצאה כזה עבור עוף, והנה אחר זמן נודע להרבנית כי התרנגול הזה נמכר והקונה היה אחד מן המקבלים הקבועים שכל פרנסתו מהנ"ל ותבא לפני כ"ק זקיני ואמרה לו ראה גם ראה מי הם העניים הסמוכים עליך מה שאנכי לא יכולתי לקנות מחמת יקרו, זה העני הרשה לעצמו לקנותו, כשמוע זקיני את הדברים האלה אמר אם כן שהאיש הזה צריך גם לתרנגול הודו לשבת קודש על כן מהיום מוכרח אני להוסיף לו קצבתו למען יהי' לו די צרכו.

[כ"ק מרן אדמו"ר מז'מיגראד זצוק"ל "אריה שאג" (ב"ב תשמ"ט) ח"ב, ע' קל"ו]

זקה"ק רבי אברהם שלום מסאטראפקוב זי"ע אמר שהסיבה שבחר מרן הד"ח זי"ע להסתלק סמוך לאחר חג הפסח, לפי שבחג הפסח כבר נצלו כל העניים את כל המקומות שיכולים לבקש שם כסף, ותם הכסף לצורכי החג, ולכן בחר לעצמו להסתלק אחר הפסח, והצדקה שהיה בצאנז ביום הפטירה היה לאין שיעור וקץ, שהיו שולחנות ארוכים עד מקום הציון שעמדו שם לאסוף מעות, והאנשים אשר הגיעו לשם באו עם כיסים מלאים מעות כדי לחלקם שם, וכך היה העני שמח וטוב לב בחג, שיודע שאחר חג הפסח יסע לצאנז ויהיה לו מעות, והפטיר זקה"ק מסטראפקוב שגם הפטירה היה בדרך צדקה כדרכו בקודש בימי חיותו.

[כ"ק מרן אדמו"ר מסטראפקוב שליט"א "בצילא דמהימנותא", ער"פ תשס"ב, עמ' ז']

פעם היה לרבינו (הגה"ק בעל "דברי חיים" זי"ע) מחלוקת בהלכה עם בית דינו, ושלחו השאלה למרן החתם סופר ז"ל להכריע בדבר, והחת"ס סופר השיב להם כדעת הבית דין ולא כדעת רבינו. ושוב שלחו השאלה להגאון בעל חוות דעת ז"ל והוא השיב שרבינו צודק בשיטתו. והחוות דעת שלח תשובתו גם להחתם סופר ז"ל להוכיח צדקת דעת רבינו ז"ל, וכתב לו: כשהייתי בצל קורתו של הברוך טעם ז"ל עסקנו ביחד בליבון הילכתא, ובאמצע הלימוד שלחתי את כל אחד החוצה והתמרמרתי לפני הגאון מה יהיה בדור הבא, מי יורה דעה ומי יבין שמועה. ענה הברוך טעם בברירות: יש לי ברוך השם חתני הרב מצאנז שכח תורתו יפה לבוא לעזרה לכל הדור בבירור הילכתא, והחתם סופר השיב לו שצודק בדבריו און אצינד זעה איך אז דער פאללאק שטרייט וואויל (שדברי רבינו – שמקור מוצאו מפוילין – עולין יפה).

[הגה"צ רבי משה אריה פריינד זצ"ל גאב"ד העדה החרדית "הללו עבדי ה'" (ברוקלין תשס"א) ע' ת"ט]

שמעתי כי פעם אחת שאל הרב הגאון מהרי"א איטינגא זצ"ל, (שהיה בסוף ימיו אב"ד לבוב) את הגה"ק ציס"ע רבי חיים הלברשטאם זצ"ל מצאנז בעל "דברי חיים": ילמדנו רבנו מה בין דרך התורה לדרך העבודה? הלא כל דרכי העבודה של החסידים עם כל מילי דחסידותא כתובים בתורה בש"ס ובשלחן ערוך, ואם כן, במה נדע היכן ההבדל בין דרך התורה לדרך העבודה? השיב לו הרב מצאנז מתוך סערה של התפעלות, התרגשות והתלהבות, לאמור: "דע כי דרך התורה הוא להיות בו החפץ והרצון כי תשוב הנפש ותדבק בשורשה באור האין סוף, ודרך העבודה להיות בכל רגע בבחינת "נפשי יצאה בדברו" במסירות נפש ממש בכל עת ובכל שעה, ולא להסתפק ברצון לבד".

[הרב יקותיאל אריה קמהלר ז"ל "משרתיו אש לוהט" (ב"ב תש"ס) ח"א, ע' רפ"ג]

[הסיפורים מתוך ספר זכרונם לברכה]

הסימן להבחין בין שרו של עשו למלאך גבריאל

סיפר הגה"ק ה'דברי יואל' מסאטמאר זצ"ל: פעם בא חסיד עני ושפך מר שיחו בפני מרן ה'דברי חיים' מצאנז זצ"ל, שבתו בגרה ואין לאל ידו לכלכל הוצאות החתונה. מרן זצ"ל נתן לו מכתב המלצה ושלחו לאחד הגבירים בעיר אחרת, ובין השורות נקב מרן ה'דברי חיים' סכום מדויק שמבקש מהגביר שיתן עבור העני שמוסר את הכתב.

החסיד העני נסע אל הגביר שאליו שלח מרן ה'דברי חיים' את המכתב, כשנכנס לביתו לא הרגיש בו הגביר תיכף כי היה טרוד בלימודו, ואח"כ כאשר הבחין בחסיד העני נתן לו שלום ושאלו למבוקשו. החסיד הראה לו את מכתבו של מרן הד'דברי חיים' זצ"ל. כאשר ראה הגביר שה'דברי חיים' דורש סכום מסוים, התחיל להתווכח עם החסיד העני ואמר לו כי הסכום הנקוב גדול מדי ויתן לו קצת פחות מזה, אבל החסיד התעקש וטען שרוצה דייקא את הסכום שנקב מרן זצ"ל, כה התווכחו ביניהם עד אשר יצא מבית הגביר בידים ריקניות, וחזר לצאנז לסיפר למרן זצ"ל את כל הענין.

מרן ה'דברי חיים' נתן לו מכתב שני לחסיד אחר בעיר אחרת, וכשנסע לשם קיבלו החסיד הגביר בפנים שוחקות, וכאשר ראה את דרישת מרן זצ"ל נתן לו מיד את הסכום שביקש, והלה חזר לביתו בשמחה רבה.

לימים כשנסע הגביר אשר דחה את בקשת החסיד, להסתופף בצל מרן ה'דברי חיים', הוכיחו מרן זצ"ל ואמר לו: הנה כתיב בפרשת וישלח ויאבק איש עמו, ופרש"י ז"ל שהוא שרו של עשו, ובפרשת וישב כתיב וימצאהו איש וגו' ופרש"י ז"ל זהו גבריאל שנאמר והאיש גבריאל. ולכאורה מנא ליה לרש"י דאיש שבפרשת וישב הכוונה לגבריאל, ובפרשת וישלח קאי האיש על שרו של עשו, הלא בשניהם נאמר איש ותו לא. אלא ביאור הענין – המשיך מרן הדברי חיים זצ"ל – שאם עני דופק על פתחו של גביר לבקש עזרה והלה מתחיל להתאבק ולהתווכח עמו ואינו רוצה לעזור לו, בודאי הוא שרו של עשו, משא"כ אם הגביר שואל אותו מה תבקש ומושיט לו עזרה, הרי הוא מלאך גבריאל.

'אשר יצר' אף היא ברכה היא!

כשהרה"ק רבי דוד מלעלוב זיע"א חזר מרבו הגה"ק בעל " דברי חיים " מצאנז זיע"א  ונשאל מה ראה אצלו, השיב: "גיליתי כי 'אשר יצר' אף היא ברכה היא".

וסיפר: התפללתי אצלו באחד הימים שאומרים בהם הלל. לאחר חזרת הש"ץ יצא לצורך וכשחזר התחיל לברך בנעימות עצומה – ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר…

כולם סברו שהוא פותח באמירת ברכת ההלל, אך הרבי המשיך באותה נעימות – אשר יצר את האדם בחכמה..


נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון שליט"א


הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

בתמונות מההילולא רואים שמקיימים "בהידור רב" את הוראת ההרחקה של שני מטר בין אדם.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture