הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • מרן הגאון רבי משה הלברשטאם זצ"ל

הילולת מרן הגאון רבי משה הלברשטאם זצ"ל

כתבות נוספות בנושא:

מעמד ההיסטורי 'שביעין חביבין' בראשות גדולי ישראל
צבא מקצועי? הוקם צוות לגיבוש מתווה השירות "שיתאים למגוון הקבוצות"
המאמץ הישראלי בשיחות הגרעין: שר הביטחון וראש המוסד בדרך לוושינגטון
טיול ומגורים במצרים • הרב אברהם מימון • צפו
  • ציפרלקס? יתכן ומגיע לך הרבה כסף!

    תוכן מקודם

  • מצמרר: "נשארתי לזעוק את בקשתה האחרונה של מרים ע"ה"

    תוכן מקודם

  • ראש בראש מול הביטוח הלאומי

    תוכן מקודם

  • גדול הדור מבקש למען אברך חולה: "להחזיקם ולהחיותם"

    תוכן מקודם

מתוך שיחה של סופר 'המבשר'  הרב יעקב הייזלר שליט"א עם חדב"נ הג"ר מתתיהו דייטש שליט"א רב שכונת רמת שלמה על דמותו ודרכו המיוחדת של חותנו הגדול זצוק"ל

"שלושה עמודי עולם"

את השיחה פותח הרב שליט"א בהגדרה שהגה"ק משינאווא אמר בשעתו על אביו מרן ה'דברי חיים' זי"ע אולי עוד נמצא גדול בתורה כמותו בדורו ואולי עוד נמצא גדול בעבודה כמותו ואולי עוד נמצא גדול בגמילות-חסד כמותו אבל  באדם אחד שיהיה מופלא כל כך בג' עמודי העולם…

"מה מתאימים הדברים כאשר באים להקיף את דמות דיוקנו של מו"ח הגדול בענקים, אשר כל ימי חייו היו חטיבה אחת של תורה, עבודה וגמילות חסדים, אשר סביב דמותו המאירה התלכדו המוני בית ישראל, מכל החוגים והעדות, ואור תורתו וחכמתו, צדקתו וחסדו האירו עיני אלפי ישראל בכל קצוי תבל והפיחו רוח חיים בקרב לבבות נשברים להחיות נפש כל חי.

"מעט בכל יום אנו חוזרים ומתגעגעים לעבר זכרו הטהור, כאשר נזכרים בעוצם כוחו וגבורתו בליבון ההלכה על כל צדדיה משורשי סוגיות הש"ס דרך הראשונים והאחרונים ועד לדברי אחרוני האחרונים, בגאונות עצומה ובבהירות מדהימה, ועל הכל 'די ברייטע פלייצעס',[כתפיים רחבות] כוחו העצום להכריע בסכינא חריפתא הכרעות קשות ומסובכות, כאשר לפעמים היה לנו הרגשה של קרוב לרוה"ק.

הרב שליט"א מבקש להתמקד בעובדה אשר רבים השתוממו על כוחו העצום להכרעות בכל תחום ושטח, ואף בכירי הרופאים היו עומדים פעורי פה לנוכח הכרעותיו עד שפרופסור בכיר מארה"ב שהגיע בפעם הראשונה להתייעץ עמו בענין מסוים סירב להאמין כי מימיו לא למד את המושגים המקצועיים במסגרת אוניברסיטאית, אין זאת כי אם בזכות שקידתו ויגיעתו בתורה ומסירות נפשו לעבודת הבורא אשר האירה בנפשו השגות על אנושיות ובכוחם הושיע והאיר לרבים, ראינו אצלו בחוש שמתקיימים בו דברי המדרש "אם אתה יגע בתורה ונותן נפשך עליה בסוף נעשה כקוסם…", ראו אצלו פלאי פלאות והכל בכח התורה והעבודה עליהם מסר נפשו.

פעם מספר הרב שליט"א – מצאתיו כשמעתיר תפילה ותחנונים באמירת תהלים בדביקות, ובמענה לתמיהתי, מה קרה? השיב: "זה עתה היה אצלי אברך אחד לשאול ולהתייעץ באיזה ענין רפואי אם ראוי לעשות את הטיפול כעצת הרופא או לחכות עוד… ואחרי התבוננות בצדדי השאלה השבתי לו שבינתיים לא לבצע את הטיפול, וה' יעזור שהכל יהיה לטובה, וצריכים להתפלל ואין תפילה חוזרת ריקם…" ממילא גם אני צריך להתפלל לד' בכפליים, ראשית, שלא יצא מכשול מתחת ידי חלילה, ושנית, שיהיה להם ישועה מן השמים בלי הטיפול שהציע הרופא…….

אברך אחד נדחף בין רבים השואלים בבית ההוראה של מו"ח ושאל את שאלתו לפני רבינו ומבקש שיורה לו תשובה כהלכה. אך זה פלא, שרבינו דוחה אותו וממאן להשיבו, למרות שהאברך לא הירפה וחוזר שוב ושוב ומבקש מענה לשאלתו, ורבינו פוטר אותו בגערה: "איני יודע ואיני רוצה להשיבך". ההנהגה המופלאה הזאת עוררה את תשומת ליבי, לאחר שבמשך עשרות השנים לא זכרתי סגנון כזה, כאשר לפעמים אף בהיותו במצב של אפיסת הכוחות מסר נפשו לקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומשהצעתי בפניו את תמיהתי, ענה לי רבינו: "בכל שאלה שהנני עומד לפסוק למעשה, אני מרגיש סייעתא דשמיא מלעילא, וכאן בשאלה זו, משום מה איני מרגיש את הסייעתא דשמיא הזאת ולכן  ברור אצלי שאין זה נוגע למעשה".  ואכן, לאחר זמן נתברר שכך היה הדבר, ולא התכוין אברך זה אלא לשם קינתור ומחלוקת בין שני גדולי הוראה שנחלקו בפתרון שאלה זו.

"נועם המידות"

כאן מוסיף הרב שליט"א נקודה מעניינת שאינה מפורסמת כ"כ, ואם בקבלת כל אדם בסבר פנים יפות עסקינן, הנני מוכרח לציין כי אכן רבינו השקיע יגיעה גדולה בהנהגה זו, ותמיד היה שגור על לשונו דברי זקינו רבי ר' אלימלך מליז'ענסק זיע"א "האדם נברא לשבר את הטבע". ובדרך אגב, סיפר לי פעם כי היה נוהג מידי לילה לאחר קר"ש שעל המיטה – שעל עבודתו הגדולה בזה לבד יש להרחיב – היה לומד בעל פה את כל הצעטיל קטן.

ועד כדי כך תעיד העובדה כי מצאו בין כתביו פנקסים בהם רשם על עצמו את הקבלות שקיבל על עצמו וסדר עבודותיו ויגיעותיו, ובאחד הימים כותב "נכשלתי היום שלא קבלתי פני פלוני בסבר פנים יפות והנני קונס עצמי בסכום מסוים לצדקה" וכן הלאה, עד שהפך טבעו להיות מאיר פנים לכל כאשר יעידון כל מי שזכה לגשת לצילו.

 

"ליבם של ישראל"

כאשר השיחה מגיעה אל אותם פנקסי הקבלות וחשבון הנפש, מזכיר הרב שליט"א עובדה מופלאה המעידה על "מסירות נפש ברוחניות" אשר סופרה בימי השבעה ע"י אדם נאמן יהודי חשוב, בעל בעמיו, שנכנס למשבר נפשי עמוק כתוצאה ממכשול חמור בה נכשל, משראו בני המשפחה כי המצב הולך ומחריף והבית כולו עומד בסכנת קריסה פנו בצר להם אל רבינו לשפוך את מר ליבם, רבינו הורה לקרוא לאותו אברך ואמר לו בנימה נחרצת: "מהיום והלאה אני לוקח את העבירה הזאת על עצמי ואינה נוגעת אליך יותר כלל", הלה ניסה להתווכח ולטעון כי לא שייך לעשות דבר כזה, נענה רבינו בתקיפות: "הנני מורה הוראה בישראל והנני יודע כיצד לפסוק הלכה, ועבירה זו אינה יותר שלך… ", לאחר מכן הוסיף רבינו ואמר לו: "ידוע תדע כי יש לי פנקס מיוחד בו הנני רושם כל יום 'דין וחשבון' על כל מה שעובר עלי במשך היום, ועד יוהכ"פ הנני שב עליהם בתשובה שלימה, דע לך כי עבירה זו הנני רושם היום בפנקסי, ומרגע זו ואילך אינה קשורה אליך כלל". מביתו של רבינו יצא כאדם שנולד מחדש כשהוא חוזר לחיות חיים טובים ורגועים על מי מנוחות.

הרב שליט"א נלהב בהתבטאותו כי את כל אשר לו מסר בעד כלל ישראל וקיים דברי הגמ' בב"ב שעשה ביתו הפקר כמדבר, וכפי שנוכחנו לא רק ביתו הגשמי אלא אף את כל רוחניותו מסר כל אימת שהיה יכול להיטיב עם הזולת עד כדי לקבל על עצמו עונש עבירה רק כדי להרגיע רוחו של שבור לב.

תעיד על כך גם העובדה ששמעתי מפי אחד מגדולי האדמורי"ם בדורנו, ידיד נעוריו של יבדלחט"א מו"ח שבדידיה הוי עובדא, וכה סיפר, בעיצומם של ההכנות האחרונות לתפילת נעילה בערבו של יוה"כ מבחין רבינו בחולשה התוקפת את אחד המתפללים, בחור צעיר לימים, אשר כוחותיו אוזלים, מיד פונה אליו רבינו בחיוכו האבהי: "אולי תואיל לצאת עמי קצת לשאוף מהאויר הצלול, כי הנני מרגיש חולשה, והאויר הצח ייטיב עמי". כך יצאו השנים לטייל בעיצומו של יום כשרבינו מפתח עמו שיחה נעימה ומרגיעה, והלה אינו מרגיש את הזמן החולף עד זמן סיום הצום. ומיד רץ רבינו להשלים תפילת נעילה. הבחור לא העלה על דעתו כי כל כוונת רבינו היתה רק למענו ולהשיב את רוחו, כשרבינו מוותר על הרגעים הנעלים של שעת תפילת נעילה למען טובת בחור צעיר…

 

"שומרים הפקד לעירך"

על דרכו המיוחדת בהוראה לצד התמסרותו בלב ונפש לכל יהודי באשר הוא ידועה העובדה שסיפר מרן הגר"ש אויערבאך זצוק"ל השאלות היו מגיעות אל רבינו כמעט במשך כל שעות היממה כידוע, פעם בשעת לילה מאוחרת מצלצל הטלפון בבית רבינו, על הקו היתה משפחה שהתעוררה בביתם שאלה בהלכות יחוד. רבינו לא היסס ובירר כתובתם המדוייקת, וכעבור כמה דקות היו בני המשפחה המומים לראות את רבינו עומד בפתח ביתם כשהוא מגיע בכבודו ובעצמו להיות ה'שומר' בכדי לעזור לאותה משפחה ולמנוע מהם אי נעימות, וכך ישב בסלון ביתם והגה בתורה כל אותו הלילה עד הבוקר, למרות שמעולם לא הכירם ולא ידעם ושיחת טלפון זו הייתה השיחה הראשונה שהתקיימה ביניהם,… ולפני שעזב אותם עוד הודה להם בחמימות שהניחו לו מקום מנוחה להכין השיעור שצריך למסור מחר ברבים.

הרב שליט"א מציין כי עובדה זו מקבלת משמעות אחרת, למי שהיה מכיר את סדר יומו המדוקדק בבחינת "לרגעים תבחננו" כאשר כל שניה היתה מנוצלת במלוא מובן המילה, על סדר יומו שהתחיל בשעות לפנות בוקר המוקדמות לא ויתר יהיה מה שיהיה, ואף שלפעמים לא עברו עדיין כשעתיים מאז עלה על יצועו, כבר היה קם כארי לעבודת בוראו וליגיעת התורה, כל התחנונים שהתחננו בפניו לישון עוד קצת כדי לאגור כוחות לא נתקבלו בפניו כאשר הוא זועק בנהמת לבו 'הגענו לעולם כדי להספיק משהו, עוד יבוא יום שנישון הרבה'. על העקביות המופלאה והעל טבעית בהשכמת הבוקר תעיד העובדה הבאה.

 

"שתי לילות"

כאשר באחד השיחים בעת שהותו בעיירת נופש בדרכו חזרה לאחר תפילת שחרית שהתאחרה קצת כתוצאה מהקושי בהתאספות המנין לתפילה בציבור, התבטא באזני מלווהו: " בשישים השנים האחרונות לא זכור לי כי אתפלל כה מאוחר, חוץ משני פעמים". השעה היתה אז 9:00 בבוקר (!). ומה היו שתי לילות אלו? – שאלו בן שיחו ההמום מעקביותו ודיוקו בזמן התפילה, גם לאחר אין ספור לילות בהם לא עלה על יצועו לפני השעה 3:00 לפנות בוקר לא איחר מלהגיע בשעה חמש לתפילת שחרית. "האחת היתה לפני ארבעים וחמש שנים כאשר נכנסתי אל מחותני וש"ב כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז זיע"א לשוחח בלימוד, והשיחה התורנית העמוקה שהתפתחה בשאלה למעשה בנוגע לבדיקת צומת הגידין, שעמדה אז על הפרק, נמשכה במשך כל הלילה עד לשעות לפני הצהרים של יום המחרת, את מסקנותיה של אותה שיחה ניתן למצוא בתשובה להלכה שנדפסה מאוחר יותר בשו"ת דברי יציב. והפעם השניה בה איחרתי (!!!) היה כששהיתי בצילו של כ"ק הרה"ק רבי איציקל מפשעוורסק זיע"א בבלגיה, אז שהיתי בלילה בחדר אחד עם חתנו כ"ק הרה"ק רבי יענק'לה מפשעוורסק ושוחחנו בעניני הלכה ואגדה בדברי תורתן של צדיקי קמאי ובספרי השו"ת, השיחה נמשכה מענין לענין עד שראינו כי עוד רגע קט עובר זמן קריאת שמע של שחרית.

מאוחר יותר הפליא הרה"ק רבי יענקלה זיע"א את בקיאותו העצומה של רבינו שנתגלתה באותה שיחה באמרו: "העולם אומרים עלי שהנני נחשב לבקיא, והנה התברר לי שר' משה הדיין מירושלים הוא הבקיא האמיתי".

לאחר כמה דקות הוסיף רבינו ואמר שנזכר כעת עוד שתי פעמים בהם איחר לתפילה. האחת, ביום כ"א אב תשי"ח כשכל הלילה התאבל ובכה על סילוקו של צדיק הדור לאחר הסתלקותו של הרה"ק מהר"א מבעלזא [שרבינו היה מקושר אליו בכל נימי נפשו ואף קירב מאד את רבינו וכיבדו בברהמ"ז על הכוס עוד בימי בחרותו]. והשניה, בג' אדר תשל"ז למחרת הסתלקותו של מרן ה'בית ישראל' מגור זיע"א "לא יכולתי להתרכז לתפילה כשהרגשתי שנשארנו כיתומים ללא אב, ואיבדנו את עמוד התווך עליו נשען בית ישראל". יצוין כי אף מרן ה'בית ישראל' היה מפנה ושולח אליו שאלות בהלכה ופעם התבטא באזני הרה"ח ר"ח שיף ז"ל כי פוסקים הלכה כמותו בשמים.

 

"סוכת שלום"

כאמור, כל החשבונות האישיים לא היו קיימים כאשר היה מדובר בטובה ליהודי אף על חשבון זמנו וזמן בני משפחתו, דוגמא אחת לכך ניתן לראות מתוך העובדה הבאה, היה זה בליל א' דחג הסוכות, בהתלהבותו העצומה לקיום מצוות הבורא מזג את הכוס כדי לקדש עליו, בדביקות נשגבה אוחז הוא בכוס טרם יפתח באמירת הקידוש ונקישה קלה נשמעה בדלת, הוא מורה בתנועת ידיו לפתוח את הדלת, והנה ניצב על פתח הבית לא אחר מאשר הגה"צ רבי יהודה צדקה זצוק"ל ר"י פורת יוסף. רבינו מניח את הכוס, יוצא מהסוכה ופונה לעבר ראש הישיבה בברכת חג שמח, לאחר התנצלות קלה פורס לפניו הגר"י צדקה שאלה שנתעוררה כעת בדבר כשרות הסוכה אצל אחד מתלמידיו, משנוכחו לראות כי השאלה אינה מתלבנת די צרכה, פנה רבינו והציע את עצמו ללכת לביתו של אותו תלמיד ולבדוק את כשרות הסוכה מקרוב, למרות מרחק ההליכה של קרוב לרבע שעה, כשהוא אינו מתחשב כלל בטירדותיו הרבות של מהלך ימי ערב החג בהם ענה למאות על שאלות בכשרות ד' המינים ומעשי החסד עליהם מסר נפשו. לאחר כמחצית השעה משחזר לביתו לאחר שהכשיר את הסוכה שאלוהו אחד מבני ביתו: "וכי מה היה בוער ללכת באותו רגע, וכי לא היה עדיף לעשות קידוש ולטעום מאומה לאחר שלא הספיק לטעום כלום במשך כל היום?". ענה רבינו: "חייבים להיכנס למצב של הזולת, אתם יודעים עד כמה רגיש המצב, לאחר התאמצות בני הבית בערב החג, כשמתעכבים מלהתחיל בסעודה, כל רגע נוסף עלול חלילה לעורר רוגזה וכעס ח"ו בתוך הסוכה"….

 

"רודף שלום"

כל המחיצות והחומות נפלו כאשר הגיעו ליד שולחנו, כפי שציין מרן בעל ה'שבט הלוי' זצ"ל כי נתקיים בו הנאמר אצל אהרן הכהן ויבכו אותו כל בית ישראל, מכל העדות והחוגים ממש, הרבה עמל ויגע להשכין שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, לילות שלמים כפשוטו עסק בענינים אלו ואף השכיל בחכמה עמוקה ונפלאה בדרכים יצירתיות להרבות שלום בעולם.

זכורה לי הפרשה שהסעירה בשעתו את עולם החסידות, אחד מחשובי משפיעי תורת החסידות בדורנו, אשר התקרבותו לחסידות מסוימת בתחילת דרכו עוררה התנגדות נמרצת במשפחת חותנו אשר ניתק לגמרי את קשריו עם בתו וחתנו בעקבות זה.

והנה בהגיע עת נישואי בנם הראשון הודיע החותן באופן חד משמעי לבתו כי אין בכוונתו לבוא ולהשתתף בשמחת הנישואין ממקום מושבו בויליאמסבורג שבארה"ב. לאחר ששפכו את מר ליבם לפני רבינו נכנס לעובי הקורה במלוא כוחו ומירצו והשקיע שעות ארוכות בשיחות שכנוע ופיוס להפיס את רוחו של החותן ולהשכין שלום ביניהם. ואכן, כתוצאה מהשיחה האחרונה שהחלה בתחילת הערב וסיומה היה לקראת אור הבוקר נחה דעתו של החותן והוא הודיע סופית כי בכוונתו להגיע ולהשתתף בשמחה.

נרגשים ושמחים צעדו המחותנים והסבא בדרכם לחופה שנערכה בכפר חב"ד, אך מה מאד נדהמו והתפלאו בתדהמה לראות מרחוק פמליה מכובדת המתקרבת לכיוון האולם כאשר בראשה צועד רבינו, ועמו בצוותא חדא הגה"צ רבי משה אריה פריינד זצוק"ל, כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרן זצוק"ל, והגאון רבי מאיר בראנדסדארפער זצוק"ל. היתה זאת תוצאה מפעילותו הנמרצת של רבינו בכדי להפיס את דעתו של החותן האורח, ולהוכיח לו עד כמה גדלה חשיבותו של חתנו גם בעיני גדולי ירושלים מנהיגי הישוב הישן. למותר לציין כי מאותו יום ואילך נפלו מחיצות השנאה והמחלוקת, והשלום והשלווה חזרה לשרור במשפחתם כאשר המשפחה כולה מרוממת ומעריכה את המשפיע הדגול אשר ממשיך עד היום הזה להפיץ תורה וחסידות לאלפים רבים בקרב ישראל בשלום ושלוה.

 

"להרנין לב אלמנה"

אבי יתומים ודיין אלמנות היה, העובדות על כך ידועות לאלפים, תמיד היה מצטט את אימרת זקינו מרן הדברי חיים זיע"א איני מתיירא ממלאכים ושרפים אבל אני מתיירא מקרעכץ [אנחה] של אלמנה שבורת לב.

אציין עובדה אחת מני אלף, באמצע אסיפת ההנהלה השיגרתית שהתקיימה במוסד ציבורי ידוע, הופתעו הנוכחים לראות את רבינו מופיע במלוא הדרו מבלי שהוזמן כלל להשתתף באסיפה, הנוכחים שחרדו לקראת בואו ביקשו מיד לברר מה הביאו ביום קיץ שרבי ולוהט להטריח את עצמו ולהגיע. רבינו פנה אליהם בבקשה: "היות ונודע לי שעל סדר היום של האסיפה עומד לדיון  פיטוריה של אחת העובדות במוסד שהיא אלמנה ל"ע, אבקש מאד בכל לשון של בקשה להשאירה בתפקידה כדי לא לצערה, ואם יש קשיים מבחינה כלכלית אני אשתדל בכל חודש להעביר אליכם את הסכום להשלים את המשכורת, ובלבד שלא לפגוע ברגשותיה".

כך היה גם מקדיש מזמנו לשמח לב יתומים, ולדוגמא, בתקופה מסוימת הבחינו בני הבית כי רבינו נוהג לחתוך ולגנוז את הבולים שעל המכתבים הרבים המגיעים אליו מכל קצוי תבל, לאחר תקופה נודע כי הוא אוסף את הבולים ומעביר אותם לילד יתום המתגורר בדרום הארץ. כפי שהתברר ביקר פעם ילד זה בהיכלו של רבינו, תוך כדי מהלך השיחה הלבבית גילה באזני רבינו כמסיח לפי תומו כי יש לו תחביב באיסוף בולים, מאז אותו יום אכן השקיע רבינו זמן רב באיסוף הבולים בכדי לשמח לב יתום קטן ועשה איתו עיסקה שיתן לו הבולים תמורת משניות שייבחן אצלו…. וכך נמשך העיסקה חודשים רבים ביניהם ושימש תמריץ לעלייתו והצלחתו של הילד בשקידת התורה ובשמחת חיים.

 

"די מחסורו אשר יחסר לו"

לבו הרחום פתוח היה לכל מר נפש וקשה יום, ואציין עובדה אחת, יום אחד הבחין בפנים חדשות במנינו הקבוע בבוקר, כדרכו ניגש אליו לקדמו בברכת שלום עליכם ולהתעניין בו, כבר בתחילתה של השיחה התברר לו כי מדובר ביהודי הלוקה בנפשו ל"ע, אשר היתה לו 'חוות דעת מקצועית' על כל נושא ותחום בעולם, ויתירה מזו היו לו ' דברי תורה עמוקים', אשר שמח לראות כי סוף סוף יש לו בפני מי להשמיע אותם, וכי יש מי ש'מבין' עליהם, רבינו גילה התלהבות לנוכח דברי תורתו וחכמתו ו'ביקש' ממנו שיואיל להתארח בביתו ולסעוד על שולחנו בכדי שיוכל להשמיע לו עוד מפניני חכמתו, "אני צריך לומר תורה בסעודה שלישית ולא תמיד יש לי מה לומר, אשמח אם תוכל לומר לי מידי פעם את רעיונותיך העמוקים".

הלה קיבל את הדברים כפשוטם ולא ידע את נפשו מרוב שמחה, ואכן מאז גזל מזמנו של רבינו רבות, אך הוא בסבלנות אין קץ ובמאור פנים האזין ל'חכמותיו'. ובמשך כל השבוע היה חולה זה טרוד ועסוק בהכנת ה"ווארט" שצריך להציע לפני רבינו, ואף השתדל להעביר מידע זה לכל סובביו ומכיריו. פעם כשהיהודי הזה חזר לאחר היעדרות ממושכת (בעקבות אישפוזו בביה"ח…) שאלו רבינו: "היכן היית? הרי לא היה לי מה לומר בסעודה שלישית?"…


מכתב נדיר שכתב בשהותו בנופש ברמת גן תאריך כתיבתו הוא בדיוק ביום פטירתו. באדיבות בנו הגאון הגדול ר' יעקב דוד הלברשטאם שליט"א



נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון שליט"א


 

הכתבות המעניינות ביותר

פגעי הטכנולוגיה, שתי עגלות וחנוכה - תגובה לפוסט של הנדל / הרב יהודה אפשטיין
גנץ טען ש"אין מספיק בנייה לפלסטינים ביו"ש" ועורר זעם בימין
נחשף: תנאי הסף של ארה"ב להענקת פטור מוויזה לישראלים
תוכנית ענק תהפוך את חיפה ל"אזור אוויר נקי"; העיר תחוזק כלכלית
בפייזר הודיעו שה'בוסטר' מגן מפני האומיקרון; מדוע המומחים בישראל אינם רגועים?
משרד הבריאות משנה את ההנחיות לגבי האומיקרון; מדבק במשך זמן ארוך יותר
נחשף בדיונים: הסוהרים בכלא גלבוע מצאו חול - ולא עשו עם זה דבר
הקלטות מנדלביט: ח"כ קרעי דורש להעמיד לדין את היועמ"ש
היועמ"ש על חקירת דרעי: "תיק שחיתות הפך לכלום - לא נולד אפילו עכברון"
"עוד ג'ובים ובזבוזים": הממשלה תתנפח בסגן ושר נוספים - כמה זה עולה?
איכות סביבה? נציגת ארה"ב נכחה בדיון שבו נדחתה התוכנית לבנייה בעטרות
אורי בץ מעדכן: "רוחות של 80 קמ"ש, גשם ושלג" • התחזית המלאה
אשדוד: ילד בן 6 נפגע מאוטובוס; מצבו בינוני
ירושלים: עשרות פעילי ימין צועדים בשכונת שמעון הצדיק
השר אבידר תקף את בנט: "פאניקה ואיבוד עשתונות זו לא מדיניות ממשלה"
החורף הגיע: שלג יורד בחרמון - רוחות של יותר מ-50 קמ"ש במרכז
פרוייקטור הקורונה נועד עם רבה של ירושלים: "מתנגדי החיסונים מפיצים כזבים" • צפו
נתניהו במליאת הכנסת: "קואליציה דורסנית - רוצים לסתום לימין את הפה" • צפו
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

מסמך מדהים

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו