הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • בעל 'לחם הביכורים' זי"ע

היום הילולת הגאון רבי שאול הכהן זצ"ל ראש רבני ג'רבא ובעל לחם הביכורים - ו' אייר תר"ח

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

שנת תקע"ט. מכת הדבר משתוללת ברחבי האי ג'רבא ומותירה אחריה חללים, רבים ועצומים כל הרוגיה ואין מלאך המוות מבחין בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו. יהודי האי, כיתר התושבים, מסתגרים בבתיהם לבל ידבקו וינגפו מחמת המציק. חבי כמעט רגע עד יעבור זעם.
הא ניחא היהודים האמידים אשר אסמיהם מלאים בר ומזון, יכולים להגיף דלתות ביתם ולא יצטרכו לשוטט ולבקש טרף להחיות את נפשם. אך מה יעשה הגאון רבי שאול הכהן אשר ירד מנכסיו זה מכבר ובביתו אין לחם ושמלה, והרעב מכרסם בכל יושבי הבית?!
באחד הימים, דפיקות נשמעו על דלת ביתו, ובפתח ניצב שליח מאת הגביר ר' יהודאני כהן ובידו מעטפה ובה שמונים וחמשה מטבעות זהב. לצד המעטפה הגיש השליח מכתב קצר מאת אדונו, וזה תוכנו: "היות ולא ידע האדם את עתו, ואיני מכיר איש נאמן יותר מכבודו, על כן מבקש אני שמעות אלו יהיו אצלו בתורת פיקדון, ואם יצטרך אליהם יוכל להשתמש בהם ולכשירווח לו יחזירם".
שמח רבינו מאוד והודה לה' ולשליחו הגביר הנכבד, ובעזרת מעות אלו כלכל את ביתו בכל תקופת המגפה ולאחריה. לאחר מכן התברר שגביר זה נהג כך עם כמה חכמים, והחייה נפשותיהם בדרך כבוד.
אחר זמן, התהפך הגלגל והגביר ירד מנכסיו, ובכל זאת מעולם לא הגיע לתבוע את הפיקדון. אמנם כסף אין לאדון זה, אבל צדקתו עמדה לו לעד וזכה שיצאו מחלציו חכמים גדולים וביניהם הגאון העצום רבי רחמים חי חוויתה הכהן זצ"ל וכל זרעו לברכה.

אשר יצא לפניהם
רבינו נולד בג'רבא בשנת תקל"ב, לאביו רבי מוסה אשר היה מגזע היחס עד לרבי ישמעאל כהן גדול. בראשית ימיו למד בשקידה עצומה אצל קרוב משפחתו רבי צמח הכהן (בעל ספר נאוה קודש, ועוד), והיה רגיל להתבודד ולעסוק בתורה בחדר הסמוך להיכל בית הכנסת המפורסם אלגריבה (על החדר הזה וקדושתו ראה מה שכתבנו בעבר בגיליון מס' 123). במנהגו זה החזיק כל ימיו, ולאחר פטירתו הניחו את החדר ההוא כפי שהוא, עם כסאו שעליו עסק בתורה בעמל ויגיעה ובקדושה וטהרה.
עוד מימי עלומיו לא שלו ולא שקט. בהיותו כבן י"ט שנה נפטר עליו אביו. כארבע שנים לאחר מכן נלכדה ג'רבא על ידי המצביא עלי בורג'ל ימ"ש וכל בתי התושבים נשללו ונבזזו ללא רחמים. גם רכושו של רבינו נגזל והוא יצא נקי מנכסיו. רבינו משׂיח על כך, ורומז גם על שאר הרפתקאי דעדו עליו: "בעוונותי הרבים הזמן הבלתי נאמן ההפך עלי בלהות, בלהן וזעון ועקן אין די באר… לא נשארתי בלתי אם גווייתי ואדמתי, ועד עתה לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי, עוד זה מדבר וזה בא ויאמר, ועל הכל יהא שמו מבורך…".
האי ג'רבא מחולק לשני רובעים 'חארה כבירה' ו'חארה צגירא', הרובע הגדול והרובע הקטן (המכונה גם 'הדיגת', בגימל רפויה), ובהם שני קהילות נפרדות ולעיתים שונות במנהגיהם. בסביבות שנת תקע"ה, עלה לארץ ישראל רבי רחמים הכהן רבה הכולל של ג'רבא וציוה כי רבינו ימלא את מקומו ברובע הקטן, ורבי יוסף הכהן שכיהן באותה עת כרב טריפולי יתמנה לרבו של הרובע הגדול.
עד לשנת תקפ"ג שבה חזר רבי יוסף מטריפולי, כיהן רבינו כרבן של שני הרובעים ולאחר מכן חילקו ביניהם את התפקידים. אולם גם אז מצודתו היתה פרושה גם על הרובע הגדול, וחכמים משם היו משכמים לפתחו לשאול לדעתו. גם רבינו היה מטריח עצמו ומשרך רגליו פעם שבוע לרובע הגדול, על מנת להיוועד ולהיוועץ עם הדיינים רבי יוסף הכהן ורבי מעתוק חדאד ולדון בעניינים הנוגעים לשני הקהילות, לתקן תקנות וללבן שאלות המתהוות.
בימים הללו, קודם שהגיעו הצרפתים לתוניסיה, שמשה התורנית של עיר הבירה תונס זרחה במלא עוזה, והיתה ג'רבא טפלה לה בריבוי התורה והחכמים. בעיר הבירה היה בית דינו של הגאון הקדוש רבי ישועה בסיס זצ"ל, ורבינו היה עולה אליו בתדירות גבוהה, בעיקר כדי לשטוח את טענות יהודי הרובע הקטן שהיה תחת אחריותו, מפני המחלוקות שהתגלעו מפעם לפעם בין יושבי שני הרובעים.
לא קלים היו מסעותיו הללו. העיר תונס רחוקה היא כשש מאות ק"מ מג'רבא, ועל מנת להגיע אליה היה עליו להפליג אל העיר צפאקס ומשם בעגלה כברת דרך לתונס. ארבעים ושמונה פעמים נסע בימי חייו לתונס הלוך ושוב, וטלטולי הדרכים של אותם הזמנים לא מנעוהו להתמסר לצאן מרעיתו, ולהביא בפני גדולי הדור שישבו בבית הדין את כל הדבר הקשה.
בנסיבות אלו התוודע רבי ישועה בסיס לרבינו ולתורתו, ויצא מגדרו בהתפעלות אודותיו ונהג בו כבוד גדול. שגור היה על לשונו כינוי של חיבה והערכה: "מר דיינא שאול בחיר ה'", ולא היה עומד מלא קומתו לשום חכם אלא לרבינו בלבד. עוד נראה את הערכתו הרבה אליו במכתב שיובא להלן.
באחת הפעמים אמר לו רבי ישועה בסיס משפט שהיה נראה כנבואה: "שים לב ופקח עין על לימוד התלמידים בגר'בא, יגיע הזמן ובתונס עוד יזדקקו לכם". דברים אלו שנראו בשעתם כתמוהים, התקיימו במלואם כאשר הגיעה המהפכה הצרפתית והרסה כל חלקה טובה ברחבי תוניסיה עם רוח ההשכלה שהביאה עמה. מאידך ג'רבא ששמרה על מסורת התורה בטהרתה פרחה ושגשגה, ובתונס נזקקו לתורתם של רבני ג'רבא. רבים מהרבנים הראשיים בתונס, וכן רבני יתר הערים שברחבי המדינה, היו מיוצאי האי, ובניהם גם מצאצאי רבינו עצמו כדוגמת רבי מרדכי אמייס הכהן.

"ממנו יתד ממנו פנה"
בשנותיו המוקדמות זכה רבינו לשני שלחנות, תורה וגדולה במקום אחד. כדרכם של רוב חכמי תוניסיה שלא נהנו מכתרה הגשמי של התורה, גם רבינו עסק קמעא במסחר למחייתו וראה הצלחה מרובה בשעות מועטות, ומתוך שחסיד הוא מלאכתו התברכה. אשר על כן, שירת נאמנה את צאן מרעיתו קורב לחצי יובל שנים ללא כל תמורה.
אך לא לעולם חוסן, וכעבור שנים התהפך עליו הגלגל. וכך סמוך לעת זקנותו השתרגו עליו חובות עצומים, ולא היה לאל ידו במה להחיות את נפשו. פרנסי ג'רבא אשר זכרו את ימי עושרו ואת חסדו כאשר שירתם בנאמנות חינם אין כסף, ובפרט טרחתו הגדולה במסעותיו החוזרים ונשנים לעיר תונס כדי לייצגם כיאה, נמנו וגמרו כי לעת כזאת חובה עליהם להעלות לו שכר חלף עבודתו המסורה. בנוסף הלוו לו מ'קופת בית הכנסת אלגריבה' סכום מה כדי להעלותו על דרך המלך.
אלא שלמרבה החרפה, קמו מספר אנשים צרי עין מן הקהל ועמם כמה מראשי הקהל אשר השיבו רעה תחת טובה, וטענו כי אין ראוי ליתן לו יותר משאר עניים שבקהל. ויתרה מכך אף החלו לרטון ולערער על מנהיגותו, ולהתסיס את שאר הציבור. הדבר חרה היטב לגאוני תונס ובראשם הגאונים רבי ישועה בסיס, רבי נתן בורג'ל, רבי יהודה הכהן טנוג'י ועוד, והם הגיבו במכתב ארוך וחריף בו הם מוקיעים את מעשיהם של אותם יחידים, מחזקים ידי רבינו בכהונתו הרמה ומאמצים את ידי הפרנסים לתומכו ולסעדו.
וכך כותבים הרבנים בין השאר: "כי מהרש"ך הנזכר ממנו יתד ממנו פנה, הוא הראש הוא השליט על הארץ ומבלעדיו לא ירים איש את ידו. זהו מדת הדין, אי בעית אימא קרא אי בעית אימא סברא… אף גם זאת אנן בדידן מעתה ומעכשיו מגלים דעתנו, שכל מה שיעשה הרש"ך הנזכר לכבודו כאילו עשינו אנו הדבר ההוא".
"ואם יוודע לנו שם האיש אנחנו נחלץ חושי'ם ונצא לקראתו בקולות וברקים ובחרמים ונידויים ושמתות ובכל מיני לטותא דרבנן… ומבטחנו בכם שאתם עם קודש לה' שכה תעשון וכה תוסיפון להחזיק ביד מהרש"ך בעשר ידות ולא תאבו ולא תשמעו לקול מסית ומדיח ותבטלו את כל המעוררין…". דבריהם עשו פירות ותשקוט הארץ. אולם מכל מקום הקפידה מצאה מקום לנוח על אותם אנשים, וידוע היה בג'רבא על משפחות מסוימות שלא ראו הצלחה במעשיהם דורות רבים מחמת אותו מעשה, עד שלימים בא הדבר על תיקונו בעשותם נחת רוח לרבינו, וכבוד ה' הסתר דבר.
בן יחיד היה לרבינו ושמו רבי משה (מח"ס פני משה על הש"ס והתורה) שהיה חריף ובקי, וממנו יצאה שלשלת מלכים גדולה. בניו רבי שלום רבה של זרזיס ואביו של עמוד ההוראה רבינו כלפון משה הכהן וכל זרעו הקדושים, ורבי יצחק אביו של רבי מרדכי אמִיְיס הכהן רבה של תוניסיה, ועוד רבים מצאצאיו אשר תורתם מאירה עד ימינו.
מתלמידי רבינו, הינם הגאונים רבי אברהם הכהן שמילא מקומו ברבנות, ורבי חיים הכהן (בעל לב שומע) שכיהן לימים כרבה של טריפולי. בשנת תש"ע הועלו עצמותיו של רבינו לארץ, ותהי מקום מנוחתו במושב איתן.

וינהלם בלחם
מתוך הספרים הרבים והמגוונים שחיבר רבינו בכל מקצועות התורה, נתפרסם במיוחד הספר לחם הביכורים. ספר חשוב זה הינו אחד מספרי היסוד בחכמת דקדוק לשון הקודש, ומקיף בל"ד שערים את כל כללי הדקדוק באורך ורוחב.
עד ימיו לא היו המון העם מדקדקים כהוגן במבטא לשון הקודש, וקל וחומר שלא היו בקיאים בטיב כללי הדקדוק, וכפי שכותב בעצמו בהקדמה לספר. רבינו חולל מהפך על ידי ספרו ומאז היה הדבר לנחלת הכלל.
נכח השלחן סובב והולך על ד"ח השלחן ערוך. נתיב מצוותיך ביאור ארוך ומקיף על האזהרות, עם פירוש על מגילת רות. ערבי פסחים כולל שני פירושים על הגדה של פסח בארוכה ובקצרה. קרני רמים על פירוש רש"י והרא"ם על התורה, מדרש רבה ועוד. יד שאול על התורה. שיר ציון פירוש על שיר השירים. בינה לעיתים כללי עיבור השנים וחישוב המולדות (חיברו בהיות בגיל י"ט בלבד). שפתי דעת פירוש על הסליחות הנאמרות ע"י יהודי ג'רבא ולוב 'שפתי רננות'.
רוב ספריו אשר יצאו לאור מחדש (וחלקם מכת"י) נסדרו ונערכו בהגהה מדוקדקת עם הערות והארות על ידי הגאון הנאמ"ן רבי מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבת כסא רחמים, אשר מעודו דבק בתורתו של רבינו ומשכן נפשו עליה, וזכה לעשות לה אזנים למען תעמוד ימים רבים.
ישנם עוד שני חיבורים שנותרו בכתב יד, והם מראה עינים הכולל חידושי הלכות ואגדות הש"ס. דרך פשוטה פירוש קצר על התורה.

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture