שני החולים הקשים ביותר שנדבקו בקורונה בישראל, אפיק סויסה בן 22 ושמעון לוי בן 55, יצאו היום (רביעי) לראשונה מהיחידה לטיפול נמרץ קורונה בבית החולים איכילוב שבה הם מאושפזים – לחצר בית החולים. שם הם נפגשו עם משפחתם בליווי הצוות הרפואי.
רעייתו של שמעון, אסתר לוי, אמרה לאחר הביקור: "זה היה מרגש מאוד. הייתה לי תקווה שעוד נצחק על הימים האלה ושבורא עולם ישמור עליו והוא שמע את תפילתנו. תודה לצוות הנפלא שמסר את נפשו ושהפך למשפחה שלנו. שבעזרת ה׳ נזכה לעשות סעודת הודיה להצלחתו".
אמא של אפיק, אירית סויסה, סיפרה גם היא: "התרגשנו מאוד ופעם ראשונה עם המסכות ובחוץ. זה היה שוק. אין לי מילים כדי להביע את השליחות של הרופאים והאחיות שמצליחים להשאר ממוגנים שעות עם ציוד מגן כזה. אני מודה מאוד על כל התפילות של עם ישראל והנס הגדול שקרה לנו שקרה לנו כאן באיכילוב. בעזרת ה׳ בקרוב כבר נראה אותו עומד על רגליו בריא ושלם".
ד"ר עדי נמרוד, מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי סיפר: "לעיתים נפשם של המטופלים משתופפת קמעה וזה תהליך שמתרחש בהדרגה לאחר שהייה ממושכת של מצב מסכן חיים בטיפול נמרץ שמשול למעין 'בית כלא' מנוטר, עמוס במכשירים מנוכרים וצפצופים מחרישי אוזניים במצב של דמדומים וחוסר ודאות קיום".
לדבריו, "בשלב זה, אנו הצוות המטפל חשים חובה לטוע במטופלים תחושת אופטימיות ושיש אור בקצה המנהרה ולכן מטעינים אותם באנרגיה חיובית ואופטימית ולצורך כך הוצאתי אותם מהאווירה הדחוסה של טיפול נמרץ אל האוויר הפתוח. להיחשף לאור השמש וציוץ הציפורים – מעין לגימת חיים ואנרגיה להמשך הדרך. תהליך זה הוא חיוני למטופלים ובוודאי למשפחותיהם שחיות בדאגה וחוסר ודאות וקל וחומר בשעה שנאסר עליהם לבוא במגע פיזי עם יקירהם חולי הקורונה. אנו מקווים שמנת חיים זו תקל את משא המחלה של המטופלים ומשפחותיהם במסע הקורונה שנפל עלינו כרעם ביום בהיר".
מישהו יודע מה זה 'הכי קשים'???????????
ב"ה
אם אפשר בבקשה להתפלל גם לרפו"ש לדוד בן פרידה בתוך שאר חולי עמו ישראל תודה רבה