אם הממשלה שתושבע היום תכהן שלש שנים, היא תעלה לאזרחי ישראל מעל 625 מיליון שקלים בשנה • כל לשכת שר מחזיקה במעל עשר משרות אמון • אולם כולם יודו שבחירות רביעיות היו עולות פי כמה וכמה, וכך גם האפשרות של העברת תקציב

דוד שלומוביץ, אתר ביזנעס

ערב השבעת ממשלת החילופים החלה בכלי התקשורת התבכיינות קולקטיבית באשר לעלות המפוצצת של הממשלה המנופחת. הכתבים הפוליטיים הפכו לרגע למנהלי חשבונות. הם הורידו מעל אוזניהם עיפרון וירטואלי והחלו לחשב בקול נוגה ובפנים מכורכמים את עלויות הרחבת הממשלה.

ביזנעס שימושי

צבי זרחיה מ’כלכליסט’ טוען כי הממשלה החדשה שתוצג בקרוב בכנסת בעקבות חתימת ההסכם הערב בין הליכוד לכחול לבן, היא המנופחת ביותר בתולדות המדינה: 36 שרים ו-16 סגני שרים. כלומר, ממשלה של 52 בעלי תפקידים. לטענתו, עלות לשכת שר היא 5 מיליון שקל בשנה, ולשכת סגן שר – כ-3 מיליון שקל בשנה. מדובר אפוא בעלות שנתית של 228 מיליון שקל – 684 מיליון ל-3 שנים.

לחשבון זה הוא מוסיף, ללא מספר סופי, את עלות ה’חוק הנורבגי’ המאפשר לחמישה שרים ולסגני שרים מכל מפלגה להתפטר מתפקידם. דבר שיגדיל את העלות התקציבית של הממשלה לנוכח תשלום משכורות לחברי הכנסת שיבואו.

חגי עמית מ’דה מרקר’ מדייק את נושא החוק הנורבגי וטוען כי כל חבר כנסת נוסף שייכנס לכנסת יעלה למדינה יותר ממיליון שקל בשנה. לדבריו, בממשלה היוצאת היו רק 21 שרים, שהיו אחראים על 29 משרדים. עלות כל לשכת שר היא 6 מיליון שקל בשנה. אם הממשלה הנוכחית אכן תגיע למניין של 36 שרים – יהיה מדובר בתוספת של 100-50 מיליון שקל בשנה.

עם זאת, טוען עמית, הכסף הגדול טמון בעלות משרדי הממשלה. החלטת ממשלה מ-2018 קבעה כי מספר משרדי הממשלה יצומצם מ-29 ל-17. בתקציב 2020 הדבר היה אמור לחסוך 300 מיליון שקל, ב-2021 – 300 מיליון שקל נוספים, ועד 2022 – 800 מיליון שקל במצטבר. זה לא יקרה, מקונן עמית.

ההשוואה למדינות העולם

אייל בן שמחון מאתר ‘אשדוד נט’ שואל “כמה עולה לנו הכבוד שלהם?” בתשובה הוא טוען – ואין לנו מושג מהיכן הוא שואב את טענתו – כי 65% מהכסף שאנחנו מרוויחים, עובר לממשלה. לדבריו, “הממשלה המנופחת בתולדות המדינה לוקחת את הכסף שלנו ומחלקת אותו בינה לבין עצמה”. לא פחות.

הנה החישוב של בן שמחון: עלות שכר שר: 735 אלף שקל בשנה; עלות יועץ בכיר לשר: 330 אלף שקל; עלות יועץ לא בכיר: 23 אלף שקל בחודש; עלות יועץ נוסף לשר: 16 אלף שקל; עלות הנהג של השר 306 אלף שקל; עלות הדיור ללשכה (ארנונה, מים, חשמל והוצאות): 600 אלף שקל בשנה; עלות רכב: 217 אלף שקל בשנה; אבטחה: 1.7 מיליון שקל; תפעול: 500 אלף שקל. סה”כ, מדובר בעלות כוללת של 6.5 מיליון שקל בשנה לשר שאינו חבר כנסת. על זה תוסיפו מנכ”ל למשרד, עשרות עובדים ומיליוני שקלים תקציבים לתפעול המשרד.

כתבי גלובס מצטטים את ד”ר עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ולפיו, “ישראל בולטת לשלילה אם משווים אותה למדינות אחרות בעולם בעלות מספר תושבים דומה. כך למשל, בדנמרק ובהולנד פועלים 18 משרדי ממשלה, בפורטוגל 16 ובאוסטריה ובהולנד 11 בלבד”. גם הד”ר הנכבד טוען כי לישראל יש משרדים הייחודיים רק לה כגון: משרד המדע, משרד העלייה והקליטה, המשרד לשירותי דת, משרד התקשורת, משרד התיירות והמשרד לאזרחים ותיקים, שהפך בינתיים למשרד לשוויון חברתי.

הבחירות יקרות יותר

אלא שכל המקוננים וסופקי הכף שוכחים דבר אחד: יש ממשלה לישראל. נקודה. הממשלה הזאת מוקמת לאחר טרפת ארוכה של שלוש מערכות בחירות בעלויות של מיליארדי שקלים למדינה: עלות יום השבתון 5 מיליארד, תקציב ועדת הבחירות כ-600 מיליון שקל עבור כל מערכת בחירות, חוק מימון המפלגות כ-200 מיליון שקלים עבור כל המפלגות; השתתפות המדינה במימון חלקי בבחירות המקדימות – פריימריז, במידה ויתקיימו, כ- 30 מיליון שקלים. ושכר חודשי מיותר ל־120 חברי כנסת – שלא עושים כלום כי אין ממשלה – עוד כ-250 מיליון שקלים.

הבשורה היותר טובה היא תקציב המדינה. ההסכם הקואליציוני קובע שבתוך 90 ימים ממועד הקמת הממשלה יאושר תקציב המדינה לשנים 2020-2021. על הבעיה הגדולה של חוסר תקציב ומגוון הפרויקטים התקועים בכל משרדי הממשלה כבר כתבנו לא פעם ולא פעמיים (והמגזר החרדי נפגע יותר כמובן). אישור תקציב מדינה היא בשורה טובה לכלל האזרחים לא פחות טובה מהבשורה של הקמת ממשלה מתפקדת בישראל סוף כל סוף.

מקור: http://bizzness.net/