"ואפילו אם האדם אינו ראוי שישמע ה' תפילתו אם יבוא להתפלל ולבקש רחמים על בניו ועל בנותיו שילכו בדרך ה', יקבל ה' ברחמים את תפילתו", הבטחה קדושה ומעודדת זו נכתבה על ידי רבי חיים פאלאג'י בשם רבי סעדיה גאון (בספרו צוואה מחיים), וכמו נכתבה ונאמרה במיוחד לדורנו אנו.
"המילים הקדושות הללו לצד ההבטחה המפורשת של רבי חיים פאלאג'י שבכל מצב יקבל ה' ברחמים את תפילת ההורים על ילדיהם", צדו מיד את עיניי – מספר ישראל אדלר: – ידעתי שמחובתי וזכותי להביא זאת לידיעת הציבור, לבל ימנע עצמו שום אדם מן הרחמים ומתפילה כנה וזכה להצלחת בניו ובנותיו שילכו בדרך ה'.
"הסינגל – קליפ תפילות", יוצא במיוחד לערב ראש חודש סיון, היום המסוגל לתפילת הורים על ילדיהם.
הלחן הינו לחן מרגש וסוחף של הרשי וינברגר, אליו נוספו מספר מילים באידיש המדגישות את כוח התפילה של אב ואם עת שופכים הם צקון שיח על ילדיהם, בעיבוד ותזמור קסום של המעבד הנודע יהודה גלילי, עם מקהלת נרננה ומקהלת הילדים שיר ושבח.
מילות השיר:
"ואפילו אם האדם אינו ראוי שישמע ה' תפילתו אם יבוא להתפלל ולבקש רחמים על בניו ועל בנותיו שילכו בדרך ה', יקבל ה' ברחמים את תפילתו…"
"דער אייבישטער הערט א טאטע'ס תפילות, און ער זעהט א מאמע׳ס תפילות, און ער ענטפערט זייערע תפילות און א יעדער זמן, ווי אזוי מזאל נאר זיין."
שירה: ישראל אדלר | לחן: הרשי וינברגר | הפקה מוסיקלית: יוסי האניג | עיבוד ותיזמור: יהודה גלילי | מקהלה: נרננה | עיבוד קולי: הרשל בריסק | מקהלת ילדים: שיר ושבח | מיקס ומאסטרינג: שי סיון | הוקלט באולפני: מיכאל וינברגר | קליפ: יענקלה קרישבסקי | צולם בהיכל ישיבת פוניביז – תודה מיוחדת למנהל הרב אלי בוסקילה הי"ו
הסיפור שמאחורי הסינגל החדש של ישראל אדלר: "תפילות"
היה זה אשתקד, בערב ראש חודש סיון תשע"ט, כשזכיתי ליטול חלק ב"ערב-צדקה" שנערך במנהטן. תוכנית הערב, שמטרתו המוצהרת היתה לפתוח את ליבם של אנשי העסקים למטרת צדקה וחסד, נבנתה על פתיחת לבבותיהם של המשתתפים על משאת נפשו של כל יהודי באשר הוא: תפילת הורים על הצלחת ילדיהם בתורה ויראת-שמים. בחלק העיוני נשא מדברותיו רב ידוע ומפורסם, שהלהיב ועורר את הלבבות על גודל מעלתה וכוחה של תפילת הורים על ילדיהם, כשהוא מבסס את דבריו על מקורות רבים, ראשונים ואחרונים, העוסקים בעניין זה. העיתוי המיוחד בו נערך האירוע, ערב ראש-חודש סיון, הוסיף נופך ומימד מיוחד בשל דבריו הידועים של השל"ה הקדוש אודות התפילה המיוחדת שהוא מביא בכותבו כי "ליבי אומר לי כי עת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיון". אל תוך הלבבות הפתוחים כאולם חדרה באופן טבעי אווירת התפילה והבקשה תוך כדי שירת מרוממת של שירי רגש שאין כמותם לעורר את כל נימי הנפש והנשמה ולהעלות את תפילות ישראל למקום גבוה ונשגב.
עם סיומו של הערב הגדוש והנפלא, בעוד ההדים המרוממים ממשיכים להתנגן בליבי ולהדהד במוחי, יצאתי לתומי אל המרפסת הצמודה לאולם היוקרתי והמשקיפה על פני העיר, והנה מבלי משים, קולטות אוזניי הדים ברורים של שיחת מרעים שנערכה בין שני אנשי עסקים הדורים, שיצאו אף הם לשאוף אוויר צח ולהחליף דעות באנגלית רהוטה וקולחת. אודה ואבוש שהשיחה עוררה באחת את סקרנותי. עניין אותי בהחלט לשמוע 'מכלי ראשון' כיצד השפיעו תכני הערב ותכוניותיו על אותם שני אנשי עסקים, שכנראה מייצגים חתך נרחב של עמיתיהם למעמד. הטיתי אוזני לשמע השיחה והשתדלתי לרשום אותה במוחי.
המנגינה חורקת
"זה היה ערב מיוחד ומרגש" פתח ואמר איש-עסקים מעונב אחד לחברו. אך מיד הוסיף את ה'אבל' הגדול שהפך, בעצם, את הקערה על פיה. "אבל לצערי לא מצאתי שום חיזוק והתעוררות לכך שגם אני בעצמי זכאי לבקש ולפעול על ילדים טובים". "מה זאת אומרת?!" התפלא בקול ידידו המחוייט "הרב הרי הביא כל-כך הרבה מקורות על הענין הנשגב הזה! איך אתה יכול לומר שהלב שלך לא התעורר?".
הדובר הראשון לא התבלבל ולא נסוג. ניכר היה כי כבר חשב רבות על העניין במשך הערב, ותשובתו היתה סדורה במוחו ובפיו. "נכון אמנם שהרב הציג בפנינו כשולחן-ערוך ראיות רבות מדברי חז"ל ומפי גדולי ישראל על חשיבות תפילתם של הורים על הליכת צאצאיהם בדרך הישר והטוב. אבל מה כל זה אומר לגביי?! הרי כל אותם מקורות שצוטטו בפי הרב, עוסקים בעיקר בענקי רוח שהם בעצמם היו והיוו סמל ודוגמא למה שהם מתפללים עליו. אנשים אמתיים בעלי זכויות רבות בלימוד תורה ויראת-שמים, ומשום כך הם היו זכאים לבקש מה' שילדיהם ימשיכו בדרכם הטובה. אבל אדם כמוני, שראשי ורובי עסוק וטרוד מבוקר עד לילה בעניינים גשמיים של עולם-הזה, איזה זכות יש לי לבוא ולבקש מהקב"ה על ילדים טובים ההולכים בדרך ה' וגדולים בתורה ויראת-שמים?! וגם אם אתאזר עוז, אבקש ואתפלל, מאן יימר שתפילתי תיענה?!".
הקושיה הנוקבת נשארה עומדת ותלויה באווירה של המרפסת המנהטנית, מהדהדת בעוצמה בחלל הפתוח באין מענה. ביני לבין עצמי תהיתי האם תהיה בפיו של החבר תשובה הולמת שתשקיט את דעת חברו, או שמא גם הוא יסכים עם רעהו ונמצא שהשניים ילכו להם לדרכם בתחושה של בזבוז, תסכול וייאוש.
חככתי בדעתי מה הייתי אני עונה על שאלה זו לו נשאלתי אותה ישירות, ובדיוק באותו רגע נפל עלי מבטו של האיש אשר גרם לי לחוש כי 'נתפסתי בקלקלתי' בהקשיבי לשיחה לא לי. באופן טבעי השפלתי את מבטי והתחלתי להרחיק מהם את צעדיי, תוך שאני שומע את הדובר השני מסכים ומאשר את דברי חברו: "נראה לי שטענתך טענת אמת היא, ובאמת אינני יודע מה לומר לך"…
ואפילו אם אינו ראוי ?!
תפוס עד מאד במחשבות והרהורים אודות הסוגיה שנקלעה לפתחי, נכנסתי אל המעלית ההדורה, כשמוחי הופך שוב ושוב בעניין. האמנם יש צדק בדבריהם של השניים? האם כל יהודי באשר הוא זכאי לבקש ולהתפלל על צאצאיו? ושמא ואולי רק תלמידי-חכמים המתייגעים בתורה ובמעשים-טובים זכאים לבקש ולפעול על ילדיהם שימשיכו ללכת בדרך הישרה והטובה? האם הרב הדרשן לא התייחס בדבריו לנושא זה? או שמא הוא אכן התייחס אך הדברים פשוט לא הובנו בצורה נכונה?
בפרץ של רצון טוב גמלה בליבי באותו רגע החלטה נמרצת, לנסות לחקור היטב את העניין ולעמוד על פשרו. אמנם הרגשתי הברורה אותתה לי כי טעות חשיבה מעוורת את עיניהם ומסלפת להם את האמת הפשוטה, אולם לא היה בידי קצה חוט של הוכחה ברורה ומוצקה לצדקת מחשבתי. חשתי בעומק ליבי כי השניים אינם צודקים בתחושתם וכי אף הורים שאינם מרגישים את עצמם ראויים לכך, זכאים וחייבים לבקש ולפעול על ילדים טובים. בתוך ליבי פנימה קיננה הרגשה בטוחה שהמקורות נמצאים וקיימים וכי זו רק שאלה של זמן עד שאמצא אותם. חשוב היה לי להתאמץ ולמצוא את אותם מקורות, וכשבעזרת ה' אמצא אותם – הבטחתי בליבי – אשתדל להביא את העניין לתודעה הציבורית של כל בית ישראל.
זוהי תמצית הרקע הראשוני להורתו ולידתו של השיר החדש "תפילות".
