אוצרות החן • מדור שבועי מתורתו של הגאון החסיד רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע • חג השבועות

חג השבועות – חג מתן תורה


וקדשתם היום ומחר, אמר ר' יוסי, יום אחד הוסיף משה מדעתו (שבת פז.)

בחג השבועות האחרון לחייו, שנת תרכ״ח, אמר הרה"ק רבי מנחם מענדיל מווארקי זי״ע, בשולחנו הטהור: ״הוסיף משה יום אחד״ (שבת פז.) ופסק. אח״כ אמר: ״מדעתו!״ ולא הוסיף יותר. כאשר שמע זאת תלמידו הגדול הרה״ק רבי דב בעריש מביאלא זי"ע, מיהר ויצא החוצה ובכה. אח"כ הסביר: ״הוסיף יום אחד״ – היינו, ״שוב יום אחד לפני מיתתך״ (אבות פ"ב מ"י), וביקש שיהיה ״מדעתו״. [ואכן, כעבור ימים ספורים, ט״ז בסיון, נסתלק לעולמו. ומדעתו, בדעה צלולה, עד לזיבולי בתרייתא].

כאשר ספרו להרה"ק מקוצק שהרה"ק רמ"מ מווארקא מנהל עדה, והיו אצלו על חג השבועות כשלושת אלפי איש, שאל הרבי מקאצק, אם נתן לכל אחד שלום בידו, משהשיבוהו הן אמר: א"כ הוא רבי, כי כשנותנים יד לשלשת אלפים איש ולא נעשים מצורע סימן שהוא רבי.

ישראל קורין לשלחן הספר תורה בימה על שם זכירת מתן תורה. ואכן בימה ראשי תיבות  הנוגע בהר מות יומת (שמות יט, יב) שנאמר לגבי מצוות הגבלה ערב מתן תורה.

איתא בספר ילקוט חדש (דף יב), בשעת מתן תורה נתן שר של ישמעאל מתנה לישראל שיפרו וירבו. נראה אשר שר של ישמעאל להנאתו התכוון, כי בשעת מתן תורה ראה והבין שישראל ישארו לעולם ולנצח, ועשו לא ישאר ממנו שריד ופליט, רק ישמעאל ישאר ויהיו עבדים לישראל.

ולכן נתן מתנה פרו ורבו, כי אם יהיו יותר ישראל יצטרכו יותר עבדים, וממילא יפרו גם הם ע"י שישראל יפרו וירבו.

וַיִּקְרָא אֱלֹקים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד (בראשית א,  ה) הנה בפסוק זה יש  מ"ט אותיות לרמוז על יציאת מצרים עד מתן תורה. מ"ט יום שראו כולם אשר ד' אחד ושמו אחד. ובהפסוק הזה ישנם י"ג תבות  (בגימטריא אחד) לרמוז גם כן  על זה.

הרה"ק רבי אברהם מרדכי מגור זי״ע בעל 'אמרי אמת' אמר לפרש הפסוק (כג, טז) "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום״, כי הנה יש להבין, הלא באמת מונים רק מ״ט יום? ונראה, שהקב"ה משלים את המנין, כהא דמצינו (וירא יח, כח) ״אולי יחסרון חמישים הצדיקים חמשה״, ופירש רש״י ז"ל ״ואתה צדיקו של עולם תצטרף עמהם״, והענין בא ללמדנו שבכל דבר צריכים סייעתא דשמיא, שכביכול הקב"ה יצטרף.

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מטריסק-לובלין זי"ע: ברכת כהנים היא כנגד שלשה רגלים. כשם שמחג הפסח עד העצרת, שני חדשים הם, כך יש שתי תיבות בברכה ראשונה חוץ מן השם הקדוש. מחג השבועות עד חג הסוכות יש ארבעה חדשים, לכן יש בברכת "יאר״ ארבע תיבות. וכשם שיש מחג הסוכות עד חג הפסח ששה חדשים, יש בברכת ״ישא״ שש תיבות.

פעם ישב הגה"ק רבי יהודה אריה לייב מגור זי"ע בעל 'שפת אמת' בשולחנו הקדוש ונוצר דוחק גדול בין ה'עולם'. התלונן הגה"צ רבי פנחס אליהו רוטנברג זצ"ל אב״ד פילץ, על הדחקות העצומה באמרו: ״וכי בקבלת התורה היה דוחק כזה?!" שאל ה'שפת אמת': ״מה כבודו אומר לזה?״. שתק רבי פנחס ולא השיב דבר. אמר לו ה'שפת אמת' זי״ע: "הלא כתיב ״וירא העם וינועו״ (יתרו כ, יח)…"


באדיבות "מכון באהלי צדיקים"  להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל

כל הזכויות שמורות

להערות והארות sosisrael08@gmail.com