Abed Rahim Khatib/Flash90

מנהלה מיוחדת ותוכנה חדשנית: כך מגבשים את "בנק המטרות" של צה"ל

"אנחנו כמובן לא יכולים לפרט הרבה בתווך הזה": לפני כשנה הוקמה מנהלת המטרות המטכ"לית של אגף המודיעין המשמשת קורת גג אחת לכלל הגופים העוסקים בייצור מטרות לחירום ולשגרה, אשר פועלים יחד כדי להגדיל את כמות ואיכות המטרות של צה"ל • מיוחד
  • מזעזע: נסע לפרנס את משפחתו ונפטר בחו"ל מדום לב

    תוכן מקודם

  • "אדם אציל נפש" התגובות על פטירתו של פרוש

    תוכן מקודם

  • "כלפי חוץ הכל היה רגיל" נערה מ'סמינר בית יעקב'

    תוכן מקודם

  • "אבא עזב אותי בגיל 4" ניכור הורי או נטישה?

    תוכן מקודם

כחלק מתר"ש תנופה, אותו מוביל הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, הוקמה לפני כשנה מנהלת המטרות המטכ"לית של אגף המודיעין. רוב הסיכויים שלא ממש נחשפתם לעשיית היחידה המסווגת הזו, המשמשת קורת גג אחת לכלל הגופים העוסקים בייצור מטרות לחירום ולשגרה, אשר פועלים יחד כדי להגדיל את כמות ואיכות המטרות של צה"ל. בכתבה הבאה ננסה להבין מהי בכלל אותה מנהלת, מה נחשבת מטרה ולאן חותרים להגיע אנשי היחידה הצבאית הכי מסקרנת ששמעתם עליה לאחרונה.

"הרמטכ"ל הגדיר את נושא ייצור המטרות כאחד מהמאמצים המרכזיים. במסגרת זאת, ועוד לפני כן, החלטנו לרכז מאמץ ולהקדיש את מיטב הנוער והטכנולוגיה לעשות משהו שונה וחדשני בעולם המטרות", הסביר ראש אמ"ן, אלוף תמיר הימן, עם חניכת זירת המטרות, לפני כשנה.

מנהלת המטרות, שיושבת בבסיס באזור גלילות, מחולקת לשלושה ענפים – הענף הטכנולוגי, שכולל משרתים מיחידה 8200 ועתודאים שעברו קורסים בתחום התכנות והמחשבים. יש את ענף המחקר, שבנוי מחוקרי המודיעין, ש"נושמים" את העולם הזה מראשית הדרך, מכירים מקרוב את תחום המטרות ומגיעים מכל מיני גופים בצבא (פיקודים מרחביים, חטיבת המחקר וכו'). הם אמונים על הצגת הבעיות המחקריות וההבנה איך אפשר לפתור אותן במישור המודיעיני ובחיבור לצד המבצעי, שהוא הענף השלישי במנהלת. בין אם מדובר באנשי חיל האוויר או בגורמי אג"ם, תפקידם לסגור את המעגל השלם ולהיצמד למשימה בשטח.

"אפשר לומר שאנחנו לא יחידה רגילה ואין לנו מבנה ארגוני מוכר כמו ביחידות אחרות בצה"ל", מכריז רס"ן א', ראש הענף הטכנולוגי במנהלת המטרות בראיון לעמית אטיאס ב'אתר צה"ל'. "אלא צוות משימה ייעודי לטובת הפרויקט הגדול הזה. אם תבוא ליחידה שלנו, לא בטוח שתדע אם הגעת לאמ"ן, לחיל האוויר או ליחידה אחרת בצבא".

"המשרדים שלנו משותפים ויש הפריה הדדית. סדיר, קבע, עתודאים – יש הכול מהכול עד לרמת שיתוף פעולה עם עולם התעשיות. ציר הפיקוד פועל בעיקר על הצד המקצועי, שמחדד את הזהות של כל אחד ואחת בתפקיד. חיל האוויר הוא שחקן מרכזי, ובדרך הזו אנחנו מממשים את התפיסה הרב-תחומית והרב-זרועית ליצירת ארגונים היברידיים (כלאיים)".

"אנחנו יוצרים חיבור בין טכנולוגיה, מחקר והפעלת כוח, ולכן השגרה שלנו פרודוקטיבית", מצטרף אליו סרן ט', ראש המדור הטכנולוגי במנהלת. "היום שלנו יכול להתחיל בצד הטכנולוגי, במוצר ובבניית המכונה, והוא יכול להסתכם בפגישה עם החוקר הרלוונטי בזירה שמציג את התו"ל (תורת לחימה) ואני אשב על הפתרון הטכנולוגי המתאים".

רס"ן א' מסביר כי המנהלת מביאה לידי ביטוי את תפיסת "היסוד החמישי" של ראש אמ"ן: "היום כשיש בעיה מורכבת שצריך לפשט, מושיבים את כל הנציגים ומנסים ביחד לפתור אותה. יש אצלנו טכנולוגים, דאטה-אנליסטים, מהנדסי מידע, גורמים מפיקוד הצפון מצד אחד ומחטיבת המחקר מצד שני, וחיזוקים מ-8200 ו-9900. כולם במקום אחד כדי להתמקד באתגר המבצעי המעניין הזה שנקרא 'מטרות'".

אתם אולי תוהים לעצמכם מה בכלל נחשבת מטרה בצה"ל. "אנחנו כמובן לא יכולים לפרט הרבה בתווך הזה", מודה רס"ן א', "אבל מטרה היא למעשה כל יעד שנתקוף ביממת קרב או מלחמה. אנחנו פועלים כל הזמן סביב עולם החדשנות, המודיעין, המבצעים ושיפור הטכנולוגיה. אסור לשכוח שבתוך כמות המטרות מסתתרת גם האיכות – הדברים באים ביחד. בסוף כל מטרה שאתה שומע עליה, יש רובד שלא בהכרח נראה לעין ולכל יעד יש מטרה מוגדרת".

אז איך זה בדיוק עובד? במנהלת בנו מכונה, לא פיזית, אלא אלגוריתם שסורק ומנתח את כל מאגרי המידע שיש לאגף המודיעין ולצה"ל. "כמויות אדירות של מידע", מציין רס"ן א'. היא לוקחת יעד מסוים שהיא מזהה כמטרה וחוקר המטרות בודק אותה לעומק באמצעות סוג של אפליקציה בעזרת מקורות שונים ע"פ נוהל מסודר.

"המכונה מנתחת, מצליבה אוטומטית ומשלבת את כל סוגי המידע הקיימים", מחדד ראש הענף. בהמשך, היא ממליצה על מטרות מסוימות ואז החוקר, באמצעות ההבנה והראייה המחקרית שלו, בודק את ההמלצות לפי קריטריונים מוגדרים – מה רלוונטי אליה ומה לא.

אם המטרה אכן "חיובית", היא עוברת בדיקת איכות לפני שהיא נכנסת לבנק המטרות, ועולה לשרשרת אישורים הכרחית. משם, לתחנה האחרונה – תכנון מבצעי. "חשוב להבהיר שאם המטרה לא נחשבת בסוף 'חיובית', זה גם מלמד מבחינתנו. לפי ההערות של החוקר, המערכת מלמדת את עצמה איך להתנהל בפעם הבאה, היא משתפרת בלימוד שלה והופכת למדויקת יותר. זה הסיפור של בינה מלאכותית".

על קצה המזלג – תהליך השמדת מטרות. עיצוב: 'אתר צה"ל'

אותה מכונה לומדת נתונים על המטרה המתהווה דרך מאפיינים שונים – אנושיים, חזותיים, מהאזנות וכדומה, וגם מזהה משתנים נוספים כמו התנאים בשטח, מזג האוויר, טווח מהגבול, הימצאות של אויב בסביבה, "נזקים אגביים" כמו פגיעה בבלתי מעורבים ועוד. מתוך כך, המערכת מסיקה באיזו דרך כדאי לתקוף ובאיזה מישור – יבשה, אוויר, ים, או בכלל במרחב הסייבר.

כדי לרדת לעומקה של הסיסמה "אדם ומכונה" ולהבין אותה טוב יותר, רס"ן א' מביא דוגמה מעולם ההיי-טק: "בואו ניקח לצורך העניין את 'טסלה' ו'מובילאיי'. לראשונה יש שאיפה לייצר מכונית אוטונומית מוחלטת, במטרה לייתר את הנהג. מובילאיי, לעומתה, זיהתה מה תוחלת ההצלחה של הנהג (האדם) מול הרכב (המכונה). היא לא מזיזה את הנהג מהתמונה, אלא מציעה ממשק טוב יותר בין האדם למחשב ולהעצים את החלק שלו בתהליך. בצורה הזו, האדם יכול להתמקד יותר בחשיבה קוגניטיבית ובקבלת החלטות אנושיות, פחות במה שהמכונה יכולה לעשות בשבילו".

עד לפני שנה לא הייתה מנהלת מטרות. מה השתנה?

"בצה"ל עוקבים אחרי מטרות כבר עשרות שנים וכמובן שהיו לפנינו אנשים לא פחות מוכשרים", מדגיש סרן ט', "אנחנו באים ומקצרים את הזמן הנדרש כדי להשיג מטרה עם הכלים המתקדמים שהטכנולוגיה כיום מאפשרת. העולם השתנה. יכולות הניתוח של המידע הרב שאנחנו מקבלים הלכו והשתפרו עם השנים, וכך גם האויב. הלמידה שלנו היא בבסיס היכולות שלנו, אין כאן התארגנות יש מאין, אלא התפתחויות משמעותיות שמתרחשות בעידן הטכנולוגי, ועלינו לרתום טוב יותר את התחום הזה של מטרות ולמידת מכונה ולהכריע בעיות ושיטות מתקדמות ממה שהיה נהוג בעבר".

מה היה בעבר?

"אם פעם חוקר המטרות היה עושה בעצמו את החיבור בראש", משיב סרן ט', "עכשיו הוא מקבל את הסיפור מסופר, בצורה הרמטית ומהירה עם כלל החומר. עכשיו הוא צריך להסתכל על זה, להעמיק איפה שצריך. אנחנו מוזנים אחד מהשני ולא עושים את הדברים מתוך יוהרה כלשהי".

אבל לכל גזרה יש את המאפיינים שלה. איך אתם מתאימים את עצמכם?

"נכון, יש שוני בין הזירות", מסכים סרן ט', "אנחנו מכוונים את המוצר הטכנולוגי המרכזי שלנו שיהיה משותף לכולן – גם לזירה הצפונית וגם לזירה הדרומית. האויב שונה ואנחנו יוצרים התאמות כדי ליצור בית אחד לפרויקט שלנו, מה שלא היה קיים עד היום".

המבחן הראשון של המנהלת היה בתוכנית "חגורה שחורה" (נובמבר 2019), במהלכה חוסל בכיר הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה, בהא אבו אל עטא. צה"ל הפעיל אז את מנגנון חופת האש לתקיפת עשרות יעדים ופעילי טרור בדרכם לפגע או לשגר רקטות, ונשען בהצלחה על הקצב המוגבר לייצר את המטרות.

איך בא לידי ביטוי השינוי?

"בהתחלה אתה לא מבין בכלל איך עושים שינוי תפיסה, אבל למדנו ליצור שיטות עבודה ביחד. זה לא פשוט, אבל לפעמים השלם גדול מסך חלקיו", מבהיר סרן ט'. "יחסי אדם-מכונה זה לא רק עצם השימוש בה, אלא גם איך האדם מממש וממצה את היכולות שלו", ממשיך רס"ן א'. "היעד שלי בתור מנהל פיתוח טכנולוגי, והדרך שלי למדוד את ההצלחה שלנו, זו התפוקה המבצעית המוכחת בשטח. לא רק טכנולוגיה לשם טכנולוגיה".

ימי הקורונה הוסיפו כמובן אתגר נוסף לאנשי המנהלת, אבל נראה כי במקרה הזה מעז יצא מתוק, ובאמ"ן רשמו לעצמם הישג מרשים: "בחודשיים האחרונים ייצרנו כ-50% יותר מטרות מכמות המטרות שיוצרו בזירה הלבנונית ביחס לתקופות מקבילות בעשור האחרון – עם 40% סד"כ בזמן שהמגפה התפשטה. יש כאן עלייה פי שלושה בייצור המטרות או פי שישה, אם מחשיבים את הסד"כ".

"אנחנו באופטימיות זהירה למרות הקורונה – הכיוון טוב והמספרים והקצב איתנו. אנחנו מתחקרים ומנסים להבין איך בזמן הזה הצלחנו להגדיל את הנתון". לצד זאת, מבהיר רס"ן א' כי זה ממש לא הזמן לנוח על זרי הדפנה: "אנחנו רואים סימנים ראשונים להצלחה, אבל האתגר קיים והתהליך מורכב ומהפכני".

"בכל מטרה יש רובד שלא בהכרח נראה לעין". משמאל: רס"ן ט'. צילום: דובר צה"ל

בין כל המטרות, מה מטרת העל שלכם?

"במשפט? להגדיל את כמות ואיכות המטרות בכלל הגזרות תחת קורת גג אחת", אומר רס"ן א'. "אנחנו מייצרים כאן קלף אסטרטגי למדינת ישראל ולצה"ל", מצטרף סרן ט', "שתורם לקבלת החלטות בקרב הדרג הפיקודי הבכיר. אנחנו משנים את המערכה העכשווית, אני מאמין בזה".

"בימים אלה אני שוקד על פיתוח טכנולוגי עם חיל האוויר", מוסיף סרן ט', "במקביל לשת"פ ראשוני עם חיל התקשוב ברמה הטכנולוגית, כדי ליצור חיבור משולש בין אמ"ן, חיל האוויר ותקשוב, והכול בשביל לקחת את עולם המטרות צעד אחד קדימה ולהביא לאיש המבצעים ולחוקר המודיעין תוצר מוגמר ככל האפשר".

"נכנסתי לתפקיד עוד ביום הראשון של המנהלת, והאחריות והאמון שנותנים בנו מחלחלים עד אחרון החיילים. אנחנו לומדים לא מעט על איך פורצים חומות ולהסתכל על בעיה מסוימת מנקודת מבט שלא חשבנו עליה. זכיתי לקחת חלק ברכבת הרים שרק עולה למעלה".

כתבות קשורות

התרסקות המטוס באוקראינה: מיכאל שניצלער בשיר חדש ומרגש "א בריוו"
הישג לסמוטריץ': בעקבות מחאתו - חוק הפקרת החיילים ירד מסדר היום
משה קליין בסינגל חדש מתוך אלבום הבכורה: "מה טובו אוהליך"
באמצע ההצבעה בכנסת: בנט וגנץ קיבלו עדכון על הירי מלבנון • צפו
בתגובה לירי הרקטות: צה"ל ממשיך לירות לעבר לבנון; גנץ קיים הערכת מצב
סמוך לצומת סואן: צפו בתיעוד מזירת נפילת הרקטה ליד קריית שמונה
צה"ל מודיע: זוהו שלושה שיגורים מלבנון - שני רקטות נפלו בשטח ישראל
עימות חריג בבני ברק: החברא קדישא נגד הסכם העירייה על הקבורה באלעד
המבקר: האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה נמוכה מאשר כלל האוכלוסייה
לאחר החלטת היועמ"ש: כתב אישום הוגש נגד זועבי על עבירות זיוף ומרמה
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
בנט: "המטרה לשמור על ישראל פתוחה - אבל אנחנו יודעים מתי ללחוץ על הברקס"

2 תגובות

  1. למה מה קרה?
    הדיונות בעזה הוסבו למגורים?
    בכל מקרה – כך יראו השנים הקרובות:
    הצבא יכין מטרות איכות > ביבי יורה ב"עוצמה" להפציץ דווקא דיונות שוממות – ומתוך מידע סודי ש""הוא אינו לספר לנו עליו" > ולבסוף כשיצטרף הרמטכ"ל לפוליטיקה הוא יואשם ככזה שלא התאים את הצבא לדרישות הממשלה.

  2. ערב טוב!
    גולש באתר זה כאתר שמרני וסולידי
    שמאושר גם בחברות הסינון הכשרות
    לא מתאים שנמצא כאן כתבות פרסום סמויות או לא סמויות של צה"ל
    משוכנע שתבינו את רגישות הענין.
    לילה טוב

סגור לתגובות.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן