צילום: צילום: יונתן סינדל / פלאש 90

בתגובה לבקשת שר הביטחון: בג"צ דחה ב-3 חודשים את ביטול חוק הגיוס

למרות הארכה שנתנו השופטים, הם דרשו עדכון על התקדמות החקיקה בעוד חודשיים - "אנו מוסיפים ומורים כי המדינה תגיש הודעת עדכון על אודות התקדמות הליך החקיקה". פסק הדין הגיע בעקבות בקשתו של גנץ לדחייה בשל העובדה שהממשלה הוקמה רק לפני כחודש
  • "סבל יומיומי שלא ניתן להעלות על הדעת" גיטי כהן שוברת שתיקה

    תוכן מקודם

  • גזירת מלך רשכבה"ג מרן שה׳׳ת הגר׳׳ח קנייבסקי שליט"א : ׳׳התורמים למגבית 'קופת העיר' עבור כלות עניות בסך 513 ש"ח, יזכו להתארס עד ראש השנה תשפ"ב.״

    תוכן מקודם

  • שטר בין דין: אילו רבנים הצטרפו יחד לחתום ולמה?

    תוכן מקודם

  • "הן בכו מכאבי בטן, אני בכיתי כי לא היתה להן אמא"

    תוכן מקודם

בית המשפט העליון נתן אמש (שני) ארכה נוספת ביישום פסק דינו של בג"ץ שקבע שחוק הגיוס בטל ויש לחוקק חוק חידש בנושא. פסק הדין הגיע בעקבות בקשתו של ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, אשר ביקש בשבוע שעבר דחייה של שלושה חודשים עד ל-16/9 בשל העובדה שהממשלה החדשה הוקמה רק לפני כחודש.

בפסק הדין נכתב: "נוכח הנימוקים שפורטו בבקשה, אנו מורים על דחיית מועד בטלותו של פרק ג'1 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 ליום ה-16.9.2020". למרות זאת, השופטים דרשו עדכון על התקדמות החקיקה בעוד חודשיים – "עם זאת אנו מוסיפים ומורים כי המדינה תגיש הודעת עדכון על אודות התקדמות הליך החקיקה עד ליום ה-9.8.2020".

על פי ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לכחול לבן, יחוקק חוק הגיוס שהוצע על ידי משרד הביטחון, הכולל סנקציות ויעדי גיוס עם שינוי שהציעו בזמנו בסיעות החרדיות, הכולל תיקון לפיו יעדי הגיוס יקבעו על ידי הממשלה ולא בבסיס החוק שיעבור מיד עם הרכבת הממשלה.

בהסכם נכתב כי "עם כינון הממשלה יחוקק חוק הגיוס על פי הצעת משרד הביטחון וצה"ל, תוך תיקון לפיו יעדי הגיוס יקבעו בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה ראשית. כן יערכו התאמות במועדים האמורים בהצעת החוק (שהוגשה בחודש יולי 2018), כך שכל המועדים ידחו בהתאמה ממועד קבלת החוק בקריאה שלישית בכנסת".

"עוד תתוקן ההצעה באופן שבמקרה שבו פחת מספר המתגייסים בפועל, החל משנת הגיוס 2022, מ־85 אחוזים מיעד הגיוס השנתי הכולל במשך שלוש שנות גיוס רצופות, תחליט הממשלה בתוך שנה על תכנית יעדי גיוס שנתיים ותאשר תכנית לתמריצים כלכליים – חיוביים ושלילים, לעמידה או לאי עמידה ביעדים".

"חרף האמור לעיל", נכתב עוד בסעיף בהסכם העוסק בחוק הגיוס, "לאחר חקיקת חוק הגיוס האמור, תגבש הממשלה להצעת שר הביטחון חוק חדש ומקיף בדבר גיוס לצה"ל ושרות לאומי בהתאם למיתווה רחב ועדכני התואם את צרכי החברה בישראל על גווניה ורבדיה בהסכמת סיעות הקואליציה".


החלטת בג"צ

כזכור, לפני שבוע ביקש גנץ דחייה נוספת ביישום פסק דינו של בג"ץ שקבע שחוק הגיוס בטל ויש לחוקק חוק חידש בנושא. בגוף הבקשה, שאושרה גם על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט, מפורט ההסבר לפנייה של גנץ: "הממשלה חדשה הושבעה רק לפני מעט למעלה משלושה שבועות". עוד נכתב: "כידוע, הממשלה החלה את כהונתה על רקע התמודדות המדינה עם התפשטות נגיף הקורונה, על כל ההשלכות המשתמעות מכך על פעילותה".

"לאור זאת, תכלית הבקשה הנוכחית, היא לתת לממשלה החדשה פרק זמן נוסף להידרש לסוגיה ולפעול מול הכנסת לשם השלמת הליך החקיקה בסוגיה הרגישה שבנדון", נכתב. סביבתו של גנץ הוסיפו זמן קצר לאחר הגשת הפנייה: "אי אפשר להעביר חקיקה כל כך משמעותית בכמה ימים – נציג תוכנית מפורטת בקרוב".

ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד הגיב אז לבקשת גנ"ץ מבג"ץ ואמר כי "זה מעציב מאוד לראות רמטכ"ל לשעבר מבקש מהמדינה זמן כדי לנסות להסביר למה הוא נכנע לדרישות החרדים בעניין הגיוס לצה"ל. השווין בנטל ייקבר קבורת חמור. רק הפראיירים ימשיכו לשרת וכל זה בחסות שר הבטחון גנץ ושר החוץ אשכנזי".

כתבות קשורות

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן