בדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה על מפרץ חיפה והתוכניות לפינוי המפעלים המזהמים הצהיר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה כי "אפשר וצריך לסגור את מפעלי בז"ן עד סוף 2025". רמ"י הציגו לראשונה את פרויקט שער המפרץ להקמת כ-100,000 יח"ד במקום

וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת קיימה היום (שני) דיון תחת הכותרת – "מפרץ חיפה – תמונת מצב והתוכניות העתידיות לפינוי המפעלים המזהמים". ביון השתתפה גם השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, שהצהירה כי היא "מתכוונת להעביר בזמן הקרוב החלטת ממשלה בתיאום עם הגופים הרלוונטיים – משרדי האוצר ורשות מקרקעי ישראל, שלפיה ייקבע מועד לסגירת מתחם בז"ן".

"זה תהליך שצריך להתחיל מיידית", הוסיפה השרה והסבירה כי הוא יהיה הדרגתי, ויסתיים לא יאוחר מ-2030. לדבריה: "הבנתי מהר מאוד שאם אני לא אוביל את הנושא ואדחף אותו – זה לא יקרה. ואם זה לא יקרה – תתרחש קטסטרופה סביבתית וכלכלית. אני מאמינה שבביצוע נכון, התהליך יוביל לתועלות לכל הנוגעים בדבר, כך שכולם ייצאו מורווחים".

השרה גמליאל הוסיפה כי "הצעד הזה מתכתב עם אג'נדה מרכזית שלנו במשרד: גמילת ישראל משימוש בדלקים פוסילים מזהמים. גם המגמות העולמיות תומכות בכך שהשימוש בתזקיקי נפט יצטמצם משמעותית בשנים הקרובות, כך שלא יהיה צורך ביכולת הזיקוק הקיימת כיום. יש בפינוי המתחם גם היגיון סביבתי וגם היגיון כלכלי". לדבריה: "בכל העולם כבר מבינים: תם עידן הדלקים הפוסיליים. העולם הולך לרכבים חשמליים, לאנרגיות מתחדשות – וגם ישראל. בעידן כזה לא צריך בית זיקוק בחיפה".

"זה לא יקרה ביום אחד, ואני מודעת למורכבות: יש לתת מענה לסוגיות לאומיות כדוגמת העסקת עובדים, תשתית חליפית לאחסון דלקים, ניפוק, אחסון בנמלים ועוד. אוביל שיח פתוח עם הרשויות המקומיות, ועדי העובדים, התושבים ובעלי העניין השונים". השרה להגנת הסביבה ציינה כי מדובר בפרויקט לאומי ממדרגה ראשונה. "יש לקדם מקומות עבודה חלופיים, לבסס את משק האנרגיה על אנרגיות מתחדשות ולהחליט על הדרכים לחיזוק המטרופולין בחיפה. יהיה גם צורך לשקול תוכניות קיימות – כמו קרקעות הצפון – ולמצוא להן חלופות".

בדיון השתתף גם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון שטען כי אפשר וצריך לסגור את מפעלי בז"ן במפרץ חיפה עד סוף 2025. "אפשר וצריך לסגור את מפעלי בז"ן שבמפרץ חיפה עד סוף 2025", הודיע פרופ' שמחון.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ' אמרה בדיון: "אני רואה מול עיני את האנשים, את הילדים, את תושבי העיר היפהפיה שמגיע להם לגדול ולצמוח בביטחון ולכן השאיפה היום בדיון היא קביעת לוח זמנים מוגדר לקידום החלטת ממשלה לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה. לפני מספר שבועות היינו עדים לקריסת "הלבניה" שהייתה אחד הסמלים של העיר. ואכן יש משהו סמלי בקריסה הזו שממחיש את השינוי מאז הקמת המפעלים הללו בימי המנדט הבריטי. מפעלים שהיוו מקור לגאווה, לאנרגיה ועבודה בעבר, הפכו בחלוף הזמן לקריה פטרוכימית עצומה בלב אוכלוסייה אזרחית".

ד"ר ליהי שחר, ראש צוות המתכננים אמרה כי "במפרץ חיפה יש היום כ-200 מפעלים. אין כוונה לגלח את כל השטח. יש קבוצת מפעלים שמתכוונים לסגור ולא להעתיק. את השאר יש להעביר תהליך התחדשות. מי שיבקש לעבור לדרום, נתמוך בו. אין כוונה להקים קריה פטרוכימית בנגב, בטח לא תעשיות מיושנות. מקורות מזהמים ייסגרו. כל הקריות שמסביב למפרץ מנותקות היום. זו אינה סביבה לבני אדם. אי אפשר ללכת ולנסוע באזור. האזור יהפוך ללב המטרופולין ויחבר את כל הצפון לאזור הזה".

ברוך בורוכוב, מרמ"י (רשות מקרקעי ישראל) אמר: "במתחם החדש יתגוררו 350,000 איש. הכוונה שזה לא יפגע ביישובים אחרים באזור, אלא יהווה חלק מפתרון מלא במשיכת אוכלוסייה חדשה. הפרויקט ייצור מקומות עבודה הרבה מעבר לאוכלוסייה, זה יהווה מנוף לגידול. במפעלים המזהמים מועסקים כיום כ-5000 איש במעגל ראשון ושני".

בורוכוב הוסיף כי "עלות ניקוי הקרקע בשטחי המפעלים מוערכת במיליארד ₪. המקור הכספי לא מתבסס על תקציב המדינה, אלא מקרקעות שיימכרו, ששוויין 13.5 מיליארד ₪. יוקמו 100,000 יחידות דיור ו-2.1 מיליון מ"ר לתעסוקה. השיווק יחל ב-2026, 1500-2000 יחידות דיור בשנה, וזה יימשך כ-40 שנה".

ראש עיריית חיפה, עינת קאליש אמרה בדיון: "זה אירוע היסטורי מרשים ביותר. במרץ 2019 זה אושר בוועדה המקומית פה אחד. עיריית חיפה והוועדה מקומית לחלוטין אתכם. התוכנית מציגה חזון יוצא דופן. העיר הולכת להיות הכי אטרקטיבית בישראל".

ראש עיריית נשר, רועי לוי: "חייבים להכביד תקנים, להקשות על בז"ן. לגרום להם לסגור. שיפנימו שהם לא רצויים. שיבינו שהם יוצאים מהמפרץ. יש אחדות דעים בין ראשי הערים באזור, שבז"ן צריכים להתפנות, ולמצוא תעסוקה למאות עובדים שחרדים לפרנסתם. לא ניתן לתוכנית לעבור בלי למצוא חלופה תעסוקתית".

יו"ר הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ' סיכמה: "הצגת הפרויקט הלאומי של מפרץ חיפה היום בוועדה הינו ציון דרך במאבק רב שנים של הוצאת מזהמים מהמפרץ, נמשיך ללוות בדיוני המשך את קידום התוכניות לצעדי מימוש בפועל. הוועדה מבקשת מהמועצה הלאומית לכלכלה להעביר לידיה את דו"ח מקנזי המלא, ללא השחרות".