הממונה על השכר גם בדק את השתתפותם של עובדי המגזר הציבורי בנטל הקורונה ומצא כי כ-70% מהם הוצאו לחל"ת. כבר בהסכם השכר המיוחד הראשון שנחתם, נתנו העובדים 16-20 ימי חופשה על חשבונם • דו"ח השכר בגופים הציבוריים לשנת 2018 המלא

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם הבוקר (שני) את דו"ח השכר בגופים הציבוריים לשנת 2018. מדובר בדו"ח המשלים את דו"ח הממונה שפורסם בחודש פברואר שעניינו הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון. נתונים אלו, בצירוף דו"ח שירות המדינה, מהווים את כלל נתוני השכר אודות עובדי המגזר הציבורי הנקבעים או המפוקחים על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר.

הדו"ח כולל התייחסות לחברות ממשלתיות, שלטון מקומי, קופות החולים ותאגידי הבריאות, מערכת ההשכלה הגבוהה ולתאגידים הסטטוטוריים. בנוסף כולל הדו"ח סקירה וניתוח של העבודה במגזר הציבורי בתקופת הקורונה האחרונה וניתוח של שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי.

מנתוני הדו"ח עולה כי במהלך שנת 2018 עמד השכר הממוצע בגופים המתוקצבים והנתמכים על 16,223 שקל, לעומת השכר הממוצע בשנת 2017 שעמד על 16,088 שקל, נתון המצביע על עלייה ריאלית של 0.2%. בעשור האחרון גדל השכר הריאלי הממוצע בגופים הציבוריים בכ-17%.

נכון לסוף 2018 הועסקו בחברות הממשלתיות 54,010 עובדים, כמעט מחציתם (48%) במונופולים דוגמת חברת החשמל, מקורות, רכבת ישראל והקבוצה השניה בגודלה (43%) באחת משלוש החברות הבטחוניות. מהדוח עולה כי בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר המועסקים בחברות בתחום פיתוח תשתיות התחבורה (פרויקטי פיתוח כבישים, הרכבת הכבדה, הקמת הרכבת הקלה בתל-אביב ועוד).

נכון לסוף 2018 הועסקו בשלטון המקומי בישראל 193,451 עובדים. בעשור האחרון חלה עלייה של כ-67% במספר המשרות במספר העובדים וכ-­47% בשלטון המקומי. שכר העובדים הממוצע בשלטון המקומי עמד על 11,272 שקל ברוטו למשרה מלאה. מקבלי השכר הגבוה ביותר בשלטון המקומי הם הרופאים הוטרינרים ששכרם הממוצע עמד ב-2018 על 29,688 שקל ברוטו.

במערכת הבריאות ובתאגידי הבריאות בישראל הועסקו נכון לסוף 2018 כ-77,695 עובדים, כמחציתם (48%) בקופות החולים והיתר בגופים רפואיים (38%) ותאגידי בריאות (13%). מאז שנת 2015 נרשם גידול של 26% במספר העובדים במערכת הבריאות הציבורית. שכרם הממוצע של העובדים במערכת הבריאות עמד ב-2018 על 23,952 שקל ברוטו למשרה מלאה. הרופאים היו קבוצת העובדים שרשמה את הגידול המרשים ביותר בשכרה במערכת הבריאות הציבורית (ומהמרשימים בסקטור הציבורי כולו) – 56% בשיעור ריאלי מתחילת העשור. באוצר מייחסים את הגידול בשכר להסכם הקיבוצי שנחתם בשנת 2011 עם ההסתדרות הרפואית, שהביא לעלייה של 82% בשכר הרופאים שלהם יותר מ-5 שנות ותק מומחיות.

הממונה על השכר גם בדק את השתתפותם של עובדי המגזר הציבורי בנטל הקורונה ומצא כי כ-70% מהם הוצאו לחל"ת. כבר בהסכם השכר המיוחד הראשון שנחתם, נתנו העובדים 16-20 ימי חופשה על חשבונם. בהמשך מימנו, בשותפות עם המעביד, את שכרם בתקופה זו כדי להמשיך להינות מהקביעות התעסוקתית, ומאז תחילת מאי מרבית העובדים שבו למשרתם המקורית. בסך הכל נאלצו עובדי השירות הציבורי לוותר במשותף על מאות אלפי ימי חופשה.

את השכר הגבוה ביותר במגזר הציבורי ניתן למצוא בחברות הממשלתיות, שם השכר הממוצע בשנת 2018 הגיע ל-23,916 שקל ברוטו למשרה מלאה. בחברת רפאל למשל מרוויחים המנהלים הבכירים 96,483 שקל בחודש בממוצע ובהנהלת חברת החשמל מרוויחים 74,074 ש"ח. ואולם לא רק המנהלים מרוויחים שכר גבוה מאוד, הדוח חושף את האנומליה של השכר בחברות הממשלתיות – באופן אבסורדי יש בהן עובדים רבים המרוויחים יותר מהמנכ"ל ומהמנהלים הבכירים בשל תנאים מופלגים שצברו לאורך שנים.

עבודת המגזר הציבורי בתקופת הקורונה: במהלך תקופת החירום נחתמו שלושה הסכמים קיבוציים במטרה להסדיר את אופי העסקת עובדי המגזר הציבורי בהתאם לתקנות לשעת חירום. בתקופת החירום עצמה כ-70% מהעובדים יצאו לחופשה. עם הירידה במקרי התחלואה הוחל "התו הסגול" על המגזר הציבורי כך שהעובדים יכלו לשוב למקום עבודתם תוך מתן כלים מגוונים של גמישות ניהולית ותפעולית במטרה לאפשר את העמידה בתנאי התו. לחלק מהעובדים שהוגדרו כחיוניים בתקופת החירום ניתנה האפשרות להמשיך לעבוד מרחוק. בין המשרדים הבולטים שאימצו את העבודה מרחוק: גופי ההשכלה הגבוהה, עובדי משרד החוץ בתפוצות, חברות הממשלתיות ומשרדי הממשלה.

עבודה מהבית: מסקר שנערך בקרב כ-3,500 עובדים שהוגדרו כחיוניים לתקופת החירום, עלה כי הנכונות להגדלת שיעור העבודה מרחוק והיעילות שלה תלויים בגיל העובדים, בגיל הילדים, בריחוק ממקום העבודה, במגדר, באפיון הגוף וביכולת המנהל לעקוב אחרי ביצועי העובדים. בנוסף, כ-64% מהמנהלים הביעו נכונות גבוהה להגדלת היקף בתקופת החירום. העבודה מרחוק עם החזרה לשגרה. הנכונות הנמוכה ביותר להמשך העבודה מרחוק נמצאה בקרב מנהלים המועסקים בשלטון המקומי. מנתוני הסקר עלה כי הצבת יעדים יומיים, תקשורת בתדירות גבוהה בין המנהל לעובדיו ומתן הדרכות טכנולוגיות הינם גורמים העשויים לתרום לניהול אפקטיבי ולהגברת הנכונות לעבודה מרחוק.

חברות ממשלתיות: שכר העובדים הממוצע בחברות הממשלתיות עמד בשנת 2018 על 23,916 שקל ברוטו למשרה מלאה והוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי. השכר בחברות הממשלתיות עלה בין שנת 2017 לשנת 2018 ב-2.9%. בשנת 2018 נחתם בחברת החשמל הסכם קיבוצי לרפורמה במשק החשמל במסגרתו קיבלו העובדים מענק חד פעמי שהביא ל"קפיצה" בשכר הממוצע בחברה. יצוין כי הרפורמה במשק החשמל כוללת שינוי במבנה השכר בחברת החשמל. בעשור האחרון ירד מספר העובדים המועסקים והמשרות בחברות ממשלתיות בשיעור של כ-5%, בין היתר כתוצאה מתוכניות התייעלות והפרטת חברת תע"ש. יחד עם זאת, בהתאמה להגדלת ההשקעה הממשלתית בפיתוח תשתיות תחבורה, חל גידול ניכר במספר המועסקים בחברות בתחום פיתוח תשתיות התחבורה (פרויקטי פיתוח כבישים, הרכבת הכבדה, הקמת הרכבת הקלה בתל-אביב ועוד). באופן ייחודי, סקטור החברות הממשלתיות מאופיין באנומליה בכל הנוגע לקשר בין ההיררכיה הארגונית לשכר המשולם. כך נמצא כי עובדים בחברות מסוימות משתכרים אף יותר מהמנכ"ל וחברי הנהלה בכירה. הפער במבנה השכר וההעסקה בין רפא"ל לתע"א (כמקרה בוחן להשפעות שיש למבנה שכר והעסקה מודרני על הביצועים וההוצאות) מביא לכך שעל אף פעילותן בשוק דומה במהותו, חברת רפא"ל מוציאה פחות על שכר, משלמת שכר ממוצע גבוה יותר ומגיעה לתוצאות עסקיות טובות יותר (פר עובד) ביחס לתעשייה האווירית.

שלטון מקומי: בעשור האחרון חלה עלייה של כ-67% במספר המשרות במספר העובדים וכ-¬47% בשלטון המקומי. שכר העובדים הממוצע בשלטון המקומי עמד על 11,272 שקל ברוטו למשרה מלאה. שכרם של רופאים וטרינרים בשלטון המקומי היה הגבוה מבין שאר סוגי ההעסקה ועמד על 29,688 שקל ברוטו.

גופים נתמכים במערכת הבריאות בישראל ותאגידי בריאות:העובדים בקופות החולים הרוויחו את ממוצע שכר הברוטו למשרה מלאה הגבוה ביותר בשנת 2018. שכר העובדים הממוצע במערכת הבריאות בישראל עמד על 23,952 שקל ברוטו למשרה מלאה. החל משנת 2015 מספר העובדים במערכת הבריאות הציבורית עלה בכ-26%. שכר הרופאים בגופים הנתמכים במערכת הבריאות גדל בשיעור נומינלי של כ-77% מתחילת העשור ובשיעור ריאלי של כ-56%. בשנת 2011 נחתם הסכם עם ההסתדרות הרפואית, שהביא לעלייה של 59% בשכר הרופאים בעשור האחרון, ולעלייה של 82% בשכר הרופאים שלהם יותר מ-5 שנות ותק מומחיות.

גופים נתמכים במערכת ההשכלה הגבוהה: שכר העובדים הממוצע במערכת ההשכלה הגבוהה עמד על 17,124 שקל ברוטו למשרה מלאה. מערכת ההשכלה הגבוהה מעסיקה כ-51 אלף עובדים. הדירוג עם השכר הגבוה ביותר הוא הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות עם שכר ממוצע של 32.5 אלף שקל. הגידול הגבוה ביותר בשכר בעשור האחרון הינו במכללות הציבוריות והוא עומד על 54%, זאת כתוצאה מהסכמים קיבוציים שנחתמו לראשונה עם הסגלים האקדמיים במכללות הציבוריות. בשנים האחרונות נחתמו במכללות הציבוריות מספר הסכמי מעבר לסגל עמית. ההסכמים חלים על מרצים שעיקר העסקתם בהוראה אקדמית. מטרת ההסכמים היא לתת לאותם מרצים מעמד של חברי סגל מן המניין. ההסכמים מעניקים למרצים ביטחון תעסוקתי במקום העבודה ותנאים מטיבים, כגון קידום בוותק וזכאות לקרן השתלמות. שיעור הנשים בקרב הסגל האקדמי הבכיר פוחת ככל שעולים בסולם הדרגות האקדמיות.

תאגידים: קיימים 56 תאגידים סטטוטוריים המפוקחים על ידי הממונה על השכר בהם מועסקים 18,984 עובדים. 85.3% מהעובדים בכלל התאגידים מועסקים ב-9 תאגידים בלבד – רשות שדות התעופה, המוסד לביטוח לאומי, תאגיד השידור הציבורי, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, בנק ישראל, מגן דוד אדום, מכון התקנים ושירות התעסוקה. שכר העובדים בתאגידים עמד על 18,834 שקל ברוטו למשרה ממוצעת. בעשור האחרון חלה עלייה של כ-18% במספר העובדים ושל כ-15% במספר המשרות בתאגידים הסטטוטוריים.

פסיכולוגים: בשנת 2018 עמד השכר הממוצע של פסיכולוגים במגזר הציבורי על כ-14,024 שקל למשרה מלאה.הפסיכולוגים מועסקים באחוזי משרה נמוכים בגלל אופן ההעסקה של עובדים בדירוג ולא בשל מאפייני העסקת עובדים אצל המעסיקים השונים. סקטור הפסיכולוגיה במגזר הציבורי מאויש ברובו המוחלט על ידי נשים. בדירוג הפסיכולוגים אין פערי שכר מגדריים לטובת הגברים, אלא להיפך – השכר הממוצע למשרה מלאה עבור נשים היה גבוה במעט מהשכר הממוצע עבור גברים.

פערים מגדריים: בחברות הממשלתיות הועסקו בשנת 2018 כ-74% גברים ו-26% נשים. השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה לאישה בחברות הממשלתיות עמד בשנת 2018 על כ-72% מהנתון המקביל לגבר. ברוב המוחלט של התפקידים הניהוליים בחברות הממשלתיות מועסקים יותר גברים מנשים. השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה לאישה בשלטון המקומי עמד בשנת 2018 על כ-76% מהנתון המקביל לגבר. פערי השכר בין גברים ונשים בשלטון המקומי נובעים במידה רבה מהבדלים במקצועות ובחלוקה לרובדי שכר. בתפקידים הניהוליים בשלטון המקומי מועסקים יותר גברים מנשים ברוב מוחלט.

עוד עולה מהדו"ח כי בחירת עיסוקים שונה בין המגדרים מסבירה חלק ניכר מפערי השכר בין גברים לנשים בגופים הנתמכים במערכת הבריאות – השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה לאישה עמד בשנת 2018 על כ-17,931 שקל, פער של 10,961 שקל מהנתון המקביל לגבר.שיעור הנשים בקרב הסגל האקדמי הבכיר פוחת ככל שעולים בסולם הדרגות האקדמיות. קיים ייצוג נשי גבוה יותר בסגלים השונים במכללות ביחס לאוניברסיטאות. בתאגידים, השכר ברוטו הממוצע לעובדים ששכרם נמוך מהממוצע במשק גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים. פערי השכר בין גברים ונשים בתאגידים נובעים במידה רבה מהבדלים במקצועות ובחלוקה לרכיבי שכר. בקרב בעלי התפקידים קיים ייצוג גבוה של גברים בתפקידים הניהוליים בתאגידים.

הממונה על השכר, קובי בר נתן אמר: "המגזר הציבורי מחויב לחבר את כלל השחקנים במשק לשלב ידיים ולקדם צעדים משמעותיים בכדי להיערך לשינויים באופן שיבטיח שירות ציבורי איכותי ויעיל והמשך צמיחת המשק. בעת הזאת במיוחד כולנו נדרשים לגמישות תעסוקתית גבוהה, על מנת להמשיך לתת שירות מקסימלי לציבור. אנחנו שואפים לתחקר ולהרחיב ככל הניתן גמישויות ניהוליות שיאפשרו לגופי המגזר הציבורי להתייעל על מנת להחזיר להעסקה את מירב העובדים, לשפר את פריון העבודה, ומעל הכול לספק שירות מיטבי לאזרחים".