מליאת הכנסת אישרה סופית את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום "אזור מוגבל" שנועדה להאריך ב-45 יום את התקש"ח המסמיכות את ועדת השרים להכריז על אזורים בהם קיים צבר תחלואה כאזורים מוגבלים ולקבוע הגבלות שונות לריחוק חברתי ולהגברת האכיפה באזור זה. הצעת החוק אושרה בקריאה שלישית ברוב של 13 תמוכים ללא מתנגדים ונמנע אחד.
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ יעקב אשר הציג את ההצעה ואמר כי "התקנות מאפשרות להכריז על אזור מסוים בו מחלת הקורונה התפשטה בהיקף נרחב כמוגבל, לתקופות קצרות וקצובות אם הדבר הכרחי. הזמן הנוסף דרוש כדי לקדם בכנסת את חוק המסגרת, שאמור להחליף את ההסדרים בתקנות שעת חירום. ועדת החוקה הבטיחה כי השימוש באמצעי זה יעשה רק כשאין דרכים אחרות למנוע התפשטות המחלה, באופן מדתי ובשיתוף הרשויות המקומיות. ועדת השרים תצטרך לבחון דרכים חלופיות ולהשתכנע שאין דרך אחרת לעצור את התפשטות הנגיף. הוועדה חידדה חובה ליידע את האוכלוסייה בדרכים ישירות וממוקדות".
אחרי השינויים: ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את "חוק הסגר"
לאחר מכן אישרה מליאת הכנסת סופית את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום "בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה". הצעת החוק להארכת תקנות שעת חירום הקובעות הוראות בדבר המקרים שבהם חוזרים מחו"ל, או אזרחים שלגביהם נקבע שהיו במגע הדוק עם חולה, שיחויבו בשהייה בבידוד במקום לבידוד מטעם המדינה. לפי המוצע, תוקפן של התקנות שעתידות לפקוע ב-3.7.2020, יוארך ב-45 ימים, כדי לאפשר את המשך ההוראות הקבועות בהן עד להשלמת הליך החקיקה והכניסה לתוקף של חוק הסמכויות המכונה "חוק הקורונה הגדול".
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) הציג את ההצעה ואמר: "התקנות מאפשרות להורות לאדם להישאר בבידוד במלונית או במתקן תחת פיקוח המדינה. בכל מקרה ברירת המחדל היא שהאדם יקיים בידוד בביתו, ורק אם זה לא ניתן הוא יועבר למלונית. קטין מתחת לגיל 17 לא ישהה לבד בבידוד". הצעת החוק אושרה בקריאה השלישית ברוב של 12 תומכים מול מתנגד אחד.
בנוסף, מליאת הכנסת אישרה הלילה סופית את הצעת חוק סמכויות מיוחדות בהתמודדות עם נגיף הקורונה החדש "צווי סגירה מנהליים – הוראת שעה". הצעת החוק נועדה לקבוע כלי להוצאת צווי סגירה מנהליים לעסקים ומקומות נוספים, שבעל המקום פותח או מפעיל אותם בניגוד להוראות החקיקה השונות למניעת התפשטות מגפת הקורונה. לפי הצעת החוק ייקבעו שני סוגים של צווי סגירה מנהליים, לפי דרגת החומרה של ההפרה שבשלה ניתן צו הסגירה:
הסוג הראשון הוא צו סגירה במקרה של הפרות ממוקדות של הוראות פתיחה לציבור של מקום או עסק שפתיחתו נאסרה; מקום או עסק שמספר השוהים בו חורג במידה ניכרת מההוראות, או הפרה במידה ניכרת של החובה לעטות מסיכה על ידי העובדים במקום (לא הלקוחות).
הסוג השני הינו צו סגירה רחב יותר, שיינתן בשל הפרה של מגוון רחב של הוראות שאינן מפורטות בהצעה, אך רק כשמדובר בהפרה מהותית או בכמה הפרות, שבשלהן קיים חשש משמעותי להדבקה בנגיף הקורונה. בצו הסגירה ניתן יהיה להפסיק רק חלק מהעיסוק או הפעילות, או לסגור את המקום כולו.
עוד נקבע כי שלושה גורמים יהיו "גורמים מורשים" להוציא צו סגירה מינהלי: ראש הרשות המקומית; קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב ומעלה; רופא מחוזי או סגנו. תקופת הצו – עד 7 ימים; ועם הארכות נוספות לתקופה כוללת של עד 14 ימים סה"כ. מי שנפגע מהצו רשאי להגיש השגה לגורם מנהלי בכיר יותר, ועל החלטה בהשגה ניתן לעתור לבית משפט שלום.
את ההצעה הציג יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "הכוונה לעגן גם את ההדר הזה בחוק הקורונה הגדול שיסדיר את כל המסגרת. שיקול הדעת לבעלי הסמכות יהיה רחב, ובכלל זה לשקול פגיעה בבעלים. הפעלת הסמכות תעשה לאחר שתיקבע מדיניות פיקוח ואכיפה של המשטרה וקביעת קריטריונים שוויוניים לאכיפה". הצעת החוק אושרה בקריאה שלישית ברוב של 12 תומכים מול מתנגד אחד ונמנע אחד.
