"דווקא איבוד השליטה של הממשלה מחדד את חובת השמירה על ההנחיות"

ריח רע מאוד עולה מהמהלכים המהירים והמפתיעים שביצעה הממשלה ביומיים האחרונים ונוכח החיפזון בו נקטה הממשלה לקדם את ההגבלות וההנחיות החדשות.

הדאגה המרכזית הניצבת בפני מקבלי ההחלטות היא נתוני הבדיקות הזורמים ממשרד הבריאות והם לא משאירים מקום לספק. העליה החדה במספר המאומתים לנגיף גוררת אחריה עליה יחסית תואמת במספר החולים הקשים ואם המגמה תימשך כך, אנו עלולים למצוא את עצמנו ח"ו מול גל ענק של חולים קשים שמערכת הבריאות לא תצליח להתמודד עם הטיפול בהם, בדיוק כפי שאירע בארה"ב ובאיטליה.

כל זה מצדיק צעדים מהירים בניסיון לקטוע את מעגלי ההדבקה ולשטח את העקומה. מדובר בפיקוח נפש ועל כן הורו גדולי ישראל שליט"א כי השמירה על ההנחיות היא הכרחית. אבל לצד זאת, קשה להבין את התנהלות הממשלה מעבר לתקנות עצמן, כאשר בניגוד לכל היגיון ובניגוד גם לתהליכים שהתרחשו בגל הראשון, נראה כי הממשלה מתאמצת לצמצם כמה שיותר את מוקדי הסמכות ואת מספר הגופים והרשויות שיקחו חלק בניהול המשבר הקשה הזה, וזו עלולה להיות טעות קריטית שתגבה מחיר יקר חלילה.

כבר היום, מתריע משרד הבריאות כי כח האדם שברשותו לא מצליח להשתלט על עומס העבודה. החקירות האפידמיולוגיות לא נעשות ורוב האזרחים שנחשפו לחולה מאומת, כלל לא יודעים שעליהם להיכנס לבידוד, משום שרוב המאומתים כלל לא נחקרו ומשכך גם מערכת האיכון של שב"כ לא רלוונטית.

המדינה איבדה שליטה על המגפה

אף אחד לא מעז לשאול, כמה מכונות הנשמה הוזמנו ונרכשו ע"י המדינה בפרק הזמן שעמד לרשותה כדי להתכונן לכך, אחרי המחדלים שנחשפו ע"י המבקר בפתח הגל הראשון. יותר ויותר מומחים מתוך משרדי הממשלה, כבר לא מפחדים להודות בקולם שהמערכת בקריסה, שהמדינה איבדה שליטה על המגפה ואין יותר מי שיכול לקחת אחריות ולקחת את המושכות בחזרה. יעידו על כך ההוראות הסותרות והמבולבלות הנשמעות מצד מקבלי ההחלטות וחוסר העקביות וההיגיון המאפיינים חלק גדול מההנחיות.

אחד הפתרונות המתבקשים במקרה כזה הוא הרחבת הסמכויות לכמה שיותר גופים והכנסת עוד כוח אדם למערכת. כל המומחים צועקים פה אחד שמשרד הבריאות לא יכול לבדו לנהל משבר בסדר גודל כזה והסמכויות חייבות לעבור בחלקן למשרד הביטחון, שם יש את פיקוד העורף ואת המערכות שנועדו לשעת חירום בדיוק כזו.

כך למשל לא יצטרך צוות מצומצם של אחיות לנהל לבדו את חקירת החולים המאומתים אלא יהיה צוות של מאות חיילים שיוכלו לעשות זאת. אכיפת ההנחיות לא תהיה רק בידי המשטרה והמשבר יוכל להתנהל בצורה יותר רגועה ובעיקר – לחזור לשליטה. אבל זה לא קורה והמגמה היא דווקא ההיפך.

ולכן נודף ריח לא טוב מהצורה בה מתנהל כעת המשבר בממשלה. ומהריח הזה עולה החשש כי אולי לא רק שיקולים מקצועיים ועניניים עומדים לנגד עיני מקבלי ההחלטות. אחד החששות הוא כי הצלחת הטיפול בגל השני עלולה להיזקף גם לזכותו של בני גנץ העומד בראשות משרד הביטחון, ואולי יש מישהו שלא רוצה בכך. חשש נוסף הוא שאם הגל השני ינוהל כמו שצריך ובאופן יעיל באמצעות כמה משרדי ממשלה במקביל, זה עלול לעורר שאלות קשות לגבי ניהול הגל הראשון ואולי יש מישהו שלא רוצה בכך.

ובינתיים אנו רואים את הממשלה מקדמת חקיקה שתאפשר לה לקבל את כל ההחלטות בעצמה, בלי לשאול את הכנסת, בלי לשאול את ראשי הוועדות שאותן הסמיכה לכך, בלי לשאול אף אחד. במקום פיזור סמכויות וגיוס כח עזר שיסייע לנהל את המשבר, הממשלה עושה ההיפך. מצמצמת את מספר העוסקים במלאכה ולוקחת לעצמה את כל הסמכויות באופן כמעט בלתי דמוקרטי. ומה היא עושה בינתיים כדי לכסות על כך? מעבירה את האחריות והאשמה לאזרחים. סוגרת את כל המשק, את כל המוסדות ומכבידה את הקנסות על כיסו של האזרח הקטן.

כוונה מסוכנת לסגירת הישיבות

יו"ר ועדת הכספים ח"כ הרב גפני היה צריך להשתמש בנשק הכבד של איומי הפרישה כדי לבטל את הכוונה המסוכנת לסגור את הישיבות באופן טוטאלי כולל הקפסולות. יו"ר ועדת חוקה, הרב יעקב אשר, הבהיר כי לא יתמוך בהעלאת הקנסות, אבל הוא נקרא לישיבת הממשלה והוזהר שלא להתערב. יו"ר הכנסת יריב לוין נקרא גם הוא לממשלה והוזהר כי עליו להעביר את חוק הקורונה הגדול בחקיקת בזק ללא שהות.

המגמה המסוכנת הזאת צריכה להדליק לכולנו את כל הנורות האדומות ולצלצל לנו בכל הפעמונים. ההנחיות היוצאות לציבור מבולבלות, הממשלה לא נוקטת שום פעולה כדי לכסות על הכשלים של עצמה, אבל ממהרת להפיל את התיק עלינו, על כולנו.

ודווקא משום כך מתחדדת ההבנה: אם לא נשמור על ההנחיות בעצמנו, אף אדם לא ישמור עלינו. כשהמערכת מאבדת שליטה, מתחדדת עוד יותר החובה שלנו להישמע להוראת גדולי ישראל שליט"א ולהקפיד על כל ההנחיות. נתוני ההדבקה מדאיגים באמת, מספר החולים הקשים עולה ובכל זאת אף אחד כבר לא מעלה בדעתו לסמוך על הממשלה שתעשה משהו אפקטיבי כדי לעצור את זה, חוץ מלזרוק עלינו את האחריות. לכן דווקא כשליה של המערכת מחייבים אותנו להיזהר שבעתיים ולזכור שבאמת אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים.

הטור פורסם הבוקר ב'יתד נאמן'