מליאת הכנסת אישרה הלילה (חמישי) את "חוק הקורונה הגדול" בקריאה שנייה ושלישית. החוק עבר ברוב של 48 חברי כנסת לעומת 35 מתנגדים, ללא נמנעים. ההצבעה החלה לאחר דיון שארך שלוש שעות וחצי, שבמהלכו חברי הכנסת מהאופוזיציה מתחו ביקורת על הצעת החוק. כלל ההסתייגויות שהוגשו על ידי האופוזיציה נדחו.
לפי הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), המכונה "חוק הקורונה הגדול", הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל הקורונה, אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה". זאת, לאחר שהונחה בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות בעניין. במקרים חריגים ההכרזה תיכנס לתוקף מידי גם בטרם פרסומה ברשומות. ביום תחילת החוק יראו כאילו ניתנה כבר הכרזה על מצב חירום שתוקפה 45 יום והממשלה, באישור ועדת החוקה, רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 יום כל אחת עד תום הוראת השעה (30.6.21). הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה; הממשלה חייבת לבטלה אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות אותה.
ביחס לסמכות הממשלה להתקין את התקנות נקבע כי הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בעת הכרזה על מצב החירום בשל קורונה. בתקנות ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים – על התנהלותו של הפרט (במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, ובמרחב הציבורי), על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של תקנות הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי תוקפן לא יעלה על 14 ימים. הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות אלו עד תום הוראת השעה ובלבד שההכרזה על מצב החירום קורונה בתוקף. התקנות אותן תהיה הממשלה רשאית להתקין יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן; אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן; אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות למליאת הכנסת.
נושאי הכרזת מצב החירום וביטולה וכן התקנת התקנות בנוגע להגבלת המרחב הפרטי והציבורי יובאו לוועדת החוקה ושאר התקנות יובאו לוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה או ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע בהתאם לתחום בו עוסקות התקנות.
עוד לפי המוצע, אם ועדה של הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין התקנות, יינתן פרק זמן נוסף שבמסגרתו תוכל מליאת הכנסת לאשרן, ואם הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין- יפקע תוקף התקנות. לפי המבחן שנקבע להתקנת התקנות – על הממשלה להשתכנע כי הן דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". התקנתן כפופה גם למידתיות כך שהן יותקנו רק לתקופה ובמידה הדרושות ולאחר שנשקלו חלופות וההשפעות על המשק.
התקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי- לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים אך הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיומם. כמו כן, לבקשת ועדת חוקה נוספה דרישת חיוניות בהגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד המתגוררים במקום המגורים. בהתקנת הגבלות פעילות במוסדות חינוך הבהירה הוועדה כי תינתן תשומת לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילים המחייבים השגחת הורים. כמו כן עמדה הוועדה על כך שסגירת מוסד או חלקו במקרה בו שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה, לא תעלה על 72 שעות ובמקרים מיוחדים על 120 שעות לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה.
לאור הערות ועדת חוקה והחשש מאופן הפעלת סמכויות האכיפה נקבע בחוק כי תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל האפשרות להימנע מהטלת קנס. הוועדה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות כך שעסק עד 5 עובדים הקנס יעמוד על 2000 ₪, בין 5 ל-50 עובדים – 4000 ₪ ומעל 50 עובדים- 6000 ₪.
"זוהי שעת חירום מסוג אחר"
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ יעקב אשר הציג את החוק ואמר: "בשל הצורך של הממשלה להתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה מוצע לקבוע את המסגרת החוקית שתגדיר את הסמכויות שיוקנו לממשלה במהלך השנה הקרובה התקופה הקרובה החוק יחליף שורה של הסדרים שנקבעו בתקנות שעת חירום של הממשלה ויעמוד בתוקף עד סוף יוני 2021. במסגרת דיוני ועדת החוקה בהצעת החוק בנושא, הוועדה ערכה שינויים משמעותיים מאוד בהצעת החוק הממשלתית, כדי לוודא שהכנסת תשמור על הסמכויות שלה לפקח על עבודת הממשלה, ולאזן בצורה הטובה ביותר האפשרית בין הצורך במתן מענה למגפת הקורונה, ובין הצורך להגן על זכויות של אזרחי מדינת ישראל".
ח"כ יואב סגלוביץ' תקף ואמר כי "זהו חוק מצ'וקמק, ללא מחשבה שהוגש על ידי ממשלה שיושבת על כרעיים, לא בגלל האופוזיציה אלא בגלל הקואליציה, בגלל שיש בה מלכתחילה וירוס קשה. את חוסר האמון שהציבור אומר לממשלה הזו בפניה, חבריה אומרים פה אחד לשני. לב ליבו של החוק הוא כיצד לנהל את המאבק במגפה. מה שבפועל קורה הוא שלקחו את כל הטעויות שהממשלה עשתה עד עכשיו ובמקום להפיק לקחים, עיגנו אותם. למה? כי ככה רוצה ראש הממשלה".
ח"כ ניצן הורוביץ: "יושבים פה כל הלילה ומקיימים כזה דיון כזה קדחתני בהול בגלל אובססיה של רוה"מ להחזיק בידו את הכוח. אני חושש וכל הדברים מצביעים על זה שהוא עלול להשתמש בסמכויות האלה באופן פוגעני ומזיק, ולכנסת יהיה פחות כוח לעצור אותו. כשהתהליך, מתחיל מאוד קשה אחר כך להחזיר את הגלגל לאחור ולא כל דבר הוא הפיך".
ח"כ אלי אבידר: "נתניהו הפך את הכנסת לכנסת בדיעבד, הממשלה תתקין תקנה והכנסת תאשר בדיעבד. הממשלה כבר לא זקוקה לאישור הכנסת, הכנסת מפריע לה. היא שואלת, היא שומעת את הציבור, היא מביאה נציגי ציבור לדבר, אבל המנותק הזה מבלפור לא רוצה שאלות הוא רוצה לבצע, והלוואי והייתה לו יכולת ביצוע. גם אם הוא ייקח את כל הסמכויות בעולם, לבצע הוא לא יודע".
ח"כ סונדוס סאלח: "הממשלה מנהלת את המשבר כאילו היא מנהלת מלחמה נגד אויב שהוא האזרחים, מנצלת את המצב כדי להפעיל יותר כוח ולהשיג יותר סמכויות. הלילה, שוב כמו גנבים בחסות החשיכה, הממשלה מבקשת להעביר את חוק ביטול הכנסת, לשנות את מאזן הכוחות בין הממשלה לבין הכנסת שמפקחת עליה. לא עוד תהליכי חקיקה וביקורת על התנהלות הממשלה אלא חותמת גומי. זה נתיב מהיר לריכוזיות יתר ודיקטטורה בה שליט יחיד שאין אחר מלבדו- נתניהו".
ח"כ עופר כסיף: "החוק הזה הוא שינוי משטרי קיצוני שטרם נראה כמותו מקום המדינה. אם עד היום הייתה מעין הפרדת רשויות, תיכף הרשות המחוקקת תהיה סרח עודף בתהליך קבלת ההחלטות. הכנסת מסמיכה את הממשלה ובעיקר את ראש הממשלה להיות כל יכול ולהחליף את הכנסת. דיקטטורה בתחפושת של קורונה".
ח"כ יאיר גולן: "החוק הזה הוא חוק מסוכן ורע. הרי אפילו בזמן מתקפה צבאית על ישראל, כדי להכריז מצב חירום בעורף נדרש אישור של ועדת החוץ והביטחון ואם הוועדה לא מאשרת ההכרזה עד חמש יממות היא בטלה ומבוטלת. אז איזה מהתקנות שהממשלה נדרשת להעביר אי אפשר להעביר דרך המשכן הזה? ממשלת ישראל מנהלת משבר מתמשך לא על פי חוק ומביאה בפנינו חוק שהוא הרס הדמוקרטיה, חופש פעולה מפליג לראש ממשלה החשוד בפלילים".
ח"כ יוראי להב הרצנו: "המסר העיקרי שהממשלה רוצה להעביר לנו ולציבור בהצעת החוק הזאת הוא שהכנסת מפריעה לממשלה. מטרד שצריך להסיר אותו. אנחנו מייצגים את העם ולא הממשלה. אני מבין שאנחנו נמצאים בתקופת חירום ומקובל לקבוע מרחב פעולה גמיש יותר לממשלה, אבל פה אתם מבטלים לחלוטין את הכנסת ונוטלים את הפיקוח הפרלמנטרי על עבודת הממשלה. הדמוקרטיה נבחנת דווקא בעיתות משבר".
ח"כ עפר שלח: "זהו לא חוק הקורונה הגדול, אלא חוק הפחדן הקטן. זהו ניסיון עלוב לספר לאזרחי ישראל שמי שמפריע לפעול בימים אלה זאת הכנסת. כאילו שהסורים על הגדרות, עד כדי כך שאי אפשר שהכנסת תדון בהם תוך יומיים. במשבר הזה לא צריך לקבל החלטות מעכשיו לעכשיו, אלא על פי נתונים".
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "מדי פעם גם הקואליציה יכולה לעשות את הדבר הנכון. אי אפשר בכנסת. רק בכנסת יכול הציבור עצמו להביע את דעתם ואת הידע המקצועי שלהם. לישיבת ממשלה לא יכול להיכנס רופא או כלכלן ולהביא את העמדה והמצוקה שלהם. גם במלחמות עקובות מדם ומשברים כלכליים – הכנסת עבדה. עכשיו ראשי הממשלה מבקשים פרס על זה שהם כשלו. אנחנו לא מבקשים להגביל אתכם, אלא מציעים לכם עזרה".
יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, ח"כ יעקב אשר, אמר לסיכום: "זוהי שעת חירום מסוג אחר. זו לא מלחמה, ולא תקופה קצרה וכואבת. הוועדה הקדישה מאות שעות של דיונים. אין שום סעיף שהגיע בהצעת החוק הממשלתית שלא שונה, שופר ושהתקיים בו דיון. זה לא חוק רגיל. אנחנו במלחמה מול נגיף, והאחריות מחייבת את כולנו. נבדוק עצמנו תוך כדי תנועה ונראה אם צריך לשפר. יכולנו לא להעביר את החוק הזה היום, חבריי ואני. בעקבות מה שקרה היום בקואליציה. אבל החלטנו להעביר אותו כי זה פיקוח נפש".
