בכירי משרד הבריאות ערכו פגישה ראשונה בנושא הקורונה רק כחודש לאחר שהתקבלו הדיווחים הראשונים על התפרצות הנגיף המסתורי בסין – ושר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, כלל לא נכח בה. כך עולה מיומני הפגישות של השר ליצמן ושל מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב, שנחשף הבוקר (שלישי) לראשונה ב'ידיעות אחרונות'.
למרות שהחוק מחייב את חשיפת היומנים, במשך שנה סירבו במשרד הבריאות להעביר את יומני הפגישות של המנכ"ל והשר, רק לאחר עתירה מנהלית שהגישה התנועה לחופש המידע לבג"ץ ניאותו השבוע במשרד את היומנים ביניהם גם מתועדות פגישותיהם בזמן משבר הקורונה, מינואר ועד לסיום תפקידם במשרד.
יומני הקורונה:
ב-31 בדצמבר 2019 הכריז לראשונה ארגון הבריאות העולמי בסין על התפרצות של וירוס מסתורי חדש בעיר ווהאן. 4 ימים אח"כ כבר דווח על 44 נדבקים מתוכם 11 חולים במצב קשה. יומיים אח"כ ב-5 בינואר מפרסם ארגון הבריאות הודעה מדאיגה בנושא, כאשר בשלב הזה העיר 'ווהאן' נמצאת בסגר וכל העולם עוקב בדריכות אחר הנעשה בסין. בימים הבאים אותרו חולים במדינות נוספות באסיה, אך במשך כל הזמן הזה, כפי שעולה מיומנו של בר סימן טוב, לא נערך שום דיון במשרד הבריאות על היערכות לקראת הגעה אפשרית של הנגיף לישראל.
ע"פ יומן הפגישות של מנכ"ל משרד הבריאות דאז משה בר סימן טוב, הפגישה הראשונה בנושא התקיימה בתאריך 24 בינואר, הפגישה נערכה בשיחת ועידה טלפונית, והשתתפו בה, בין היתר, המשנה למנכ"ל פרופ' איתמר גרוטו, וראש שירותי בריאות הציבור במשרד (דאז) פרופ' סיגל סדצקי.
יומיים לאחר מכן התקיימה פגישה נוספת בנושא וביום שני של אותו שבוע, ב-27 בינואר, התקיימה פגישה ראשונה בנושא הקורונה בלשכת השר ליצמן. שלושה ימים לאחר מכן קיבל ליצמן החלטה ראשונה בנושא הקורונה: איסור כניסה מסין. יש לציין כי בדיעבד ברור שלא רק ישראל התמהמהה בהיערכות לקורונה אלא גם מדינות נוספות.
מאז הפגישה הראשונה ועד לסוף החודש התקיימו שמונה פגישות בלבד של צמרת המשרד שהתמקדו בנגיף החדש, וזאת כמעט שבועיים לאחר שהנגיף התגלה בארה"ב. רק ב-1 בפברואר, כפי שעולה מהיומן, התקיימה שיחה ראשונה בין המנכ"ל בר סימן טוב לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא הקורונה, והיא ארכה חצי שעה בלבד.
בתאריך 2 בפברואר התקיימה פגישה ראשונה של צמרת משרד הבריאות בלשכת ראש הממשלה נתניהו, כשברקע כבר דיווחים על התפשטות הנגיף במדינות נוספות ברחבי העולם. אך הפגישה נמשכה חצי שעה בלבד
ביומנו של שר הבריאות דאז יעקב ליצמן לא נמצאו פגישות בינו לבין ראש הממשלה נתניהו עד הפגישה שנערכה ב-2 בפברואר. בחינת יומנו של בר סימן טוב מעלה כי למעשה האסימון בצמרת המשרד באשר לגודל האירוע נפל רק באמצע פברואר, כשמאז הפגישות שלו עוברות לעסוק בהדרגה רק בקורונה.
מהיומן עלה כי מתחילת המשבר נהגו במשרד להרחיק את המשנה למנכ"ל המשרד פרופ' גרוטו מקבלת ההחלטות. מרשימות המשתתפים בפגישות השונות עולה כי גרוטו לא הוזמן לדיונים בנושא הקורונה שהתקיימו בפורום נרחב במשרד, וזאת כשברקע טענות ליחסים קשים בינו לבין בר סימן טוב עוד לפני הקורונה.
כך, ב-30 בינואר התקיימה פגישה בנושא הקורונה בה השתתפה פרופ' סדצקי וממנה נעדר גרוטו. כמה ימים לאחר מכן התקיימה פגישה נוספת בנושא ההתמודדות עם הווירוס בפורום רחב וגם בה גרוטו לא נכח. בפועל התהווה הציר של בר סימן טוב, סדצקי ונתניהו, שניהל למעשה את המשבר באותם ימים, כשגרוטו שנחשב לבכיר מסדצקי ממודר. גם בפברואר גרוטו לא הוזמן לרבים מהדיונים ובהם הפגישה הראשונה בנושא בלשכת נתניהו. עם זאת, באפריל ובמאי נראה כי מידת מעורבותו של גרוטו גברה.
בלשכת השר ליצמן:
בשונה מיומנו המפורט של משה בר סימן טוב, יומנו של השר ליצמן שקוף פחות ולא ניתן למצוא בו פרטים רבים על הפגישות ועל סדר יומו. על אף זאת, ניתן לשרטט באופן חלקי תמונה באשר למידת מעורבותו של השר במשבר, ונראה שהיא אינה משמעותית במיוחד.
מהפגישה הראשונה במשרד הבריאות ב-24 בינואר ועד לסוף פברואר נרשמו ביומנו 167 אירועים ופגישות (ללא נסיעות), כשיותר מ-50 מהם היו פרטיים או פוליטיים. בפרק הזמן הזה, בזמן שישראל נערכה למשבר החמור ביותר בתולדות מערכת הבריאות, ביקר ליצמן בלא פחות מ-30 אירועים משפחתיים, בהם חתונות, מסיבות אירוסין ובר מצווה וניחומי אבלים. לשם השוואה, בפרק הזמן הזה נמצאו ביומנו רק 10 פגישות שעסקו בקורונה.
לקראת סיום תפקידו אמר ליצמן כי הייתה "בהלת יתר" בכל הנוגע להתמודדות עם הנגיף וכי "נתניהו נענה לפחדים של בר סימן טוב", אולם נראה כי דווקא בפרק הזמן הזה הוא בחר להיות לא דומיננטי בניהול המשבר.
לקראת ההתפטרות של ברסי
ע"פ יומן הפגישות של בר סימן טוב, בימים האחרונים לתפקידו הוא הקדיש את הזמן בעיקר לראיונות לתקשורת, אך הוא גם עסק במקבלים בעדכונים שוטפים על המתרחש ולדיונים בנושאים נקודתיים כמו החזרת מערכת החינוך לפעילות, הוא בחר להתמקד במצבן של המעבדות ובניסיונות לקדם את ישראל לעבר חתימה על הסכם להשגת חיסון.
בנושא החשוב מכולם "מצבו הרעוע של מערך החקירות האפידמיולוגיות" נערכו שתי פגישות בלבד שהתמקדו בנושא, שתיהן היו בחודש מרץ, ובמהלך מאי ויוני נראה כי הנושא ירד מסדר היום של משרד הבריאות.
תגובות לחשיפת היומנים:
מלשכת השר ליצמן נמסר בתגובה: "בתפקידו הקפיד השר לקחת חלק פעיל ושוטף בכל דיוני הקורונה וברובם המכריע אף להשתתף אישית. בחלק מהדיונים בהם לא התאפשרה השתתפותו הפיזית מסיבות לו"ז ואחרות (כגון בתקופת החלמת השר מהנגיף) נכח נציג השר ועדכן און-ליין בכל מהלכי הדיונים וייצג את עמדות השר. ככלל, בשל התפרצות משבר הקורונה שונו לוחות הזמנים בחודשים אלו, כך שחלק גדול מרישומי הלו"ז אינם עדכניים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ישראל הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שזיהו ופעלו בנחישות מול הקורונה. ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי כי המחלה עוברת באופן מוגבל בין בני אדם התרחשה רק ב-20.1.2020, ורק ב-31.1.2020 הוכרז על ידי הארגון כאירוע הדורש התייחסות גלובלית (אך לא הוכרזה עדיין פנדמיה, זו קרתה באמצע מרץ). הפעולות המהירות שהובילו במשרד הבריאות לרבות 'סגירת השמיים' כבר ב-30.1.2020 ויישום מהיר של צעדי ריחוק חברתי ומניעת התקהלויות הביאו להשתלטות אפקטיבית על הגל הראשון של התחלואה. צריך לזכור שכל הפעולות האלו נעשו כמעט ללא מידע מקדים ומוסמך"
"לעצם העניין, דיוני הקורונה במשרד הבריאות החלו בראשית ינואר עם קבלת המידע על המתרחש בעיר ווהאן בסין. הנושא דווח להנהלת המשרד בתחילת ינואר וכבר ב-23.1 הוציא משרד הבריאות חוזר הנחיות ראשון בנושא. החל מהעת הזו נערכו במשרד הבריאות הערכות מצב יומיות עם כלל גורמי המקצוע אשר נמשכות גם כעת".
"מראשית האירוע פעל משרד הבריאות בתיאום עם המטה לביטחון לאומי וקיים שיחות עם ראש הממשלה אשר עודכן באירוע באופן תדיר והוביל את התמודדות המדינה עם נגיף הקורונה. שר הבריאות היה מעודכן באופן שוטף בעניין. כך גם חברי ההנהלה הרלוונטיים. מדי שבוע התקיימו באופן שוטף ישיבות עבודה עם שר הבריאות ללא קשר לקורונה. מטבע הדברים, היומן לא משקף את מאות שיחות הטלפון וההתייעצויות שהתקיימו באותה תקופה".
עו"ד איה מרקביץ' מהתנועה לחופש המידע התייחסה לפרסום היומנים ואמרה: "טוב יעשו משרדי הממשלה אם יפרסמו את יומני הפגישות של העומדים בראשם מיוזמתם, ללא צורך בבקשות מידע חוזרות ובהליכים משפטיים מיותרים. מדובר במידע ציבורי שיש בגילויו חשיבות מובהקת, ולציבור יש זכות חוקתית לעיין בו".
