לקראת צום תשעה באב שיחול ביום חמישי הקרוב, הוציא הרב הראשי לישראל הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א מספר הנחיות והוראות הנוגעות לענייני השעה ומגפת הקורונה. במכתב שנכתב לאור שאלות רבות שהגיעו לשולחנו של הראשון לציון, מפורטות הנחיות בנוגע לשבוע שחל בו תשעה באב וכן לצום תשעה באב.
את מכתבו פותח הראשון לציון, "למדונו חז"ל שיש להיזהר בימי בין המצרים מכל דבר סכנה, מפני שהימים הללו מועדים לפורענות. ובשנה זו יש להיזהר ביתר שאת בכל הדברים האסורים משום חשש סכנה". לגבי רחיצה בשבוע שחל בו תשעה באב מורה מרן הראש"ל כי יש להקל בשנה זו להתרחץ במים קרים אף לאותם שנהגו להחמיר בכך ביתר השנים.
בנוגע לחולי קורונה האם הם חייבים לצום כותב הרה״ר הראש"ל הגר״י יוסף: "לאחר התייעצות עם בכירי הרופאים במשרד הבריאות לעניין החייבים והפטורים מהתענית יש לנהוג כדלקמן:"
• "חולה קורונה מאומת הסובל מתסמינים, או חולשה יתירה, פטור מהתענית. ויאכל רק דברים הנצרכים. וכיון שהוא חולה אין צריך לאכול לשיעורין ויאכל כרגיל."
• "חולה מאומת שאינו סובל משום תסמינים, חייב בתענית, אלא אם כן הרופא אמר לו שיאכל כדי שלא יבוא לידי חולי, שבמקרה זה יאכל וישתה לשיעורים כביום הכיפורים. ואם הרופא אמר לו שהוא בגדר חולה, אזי יאכל וישתה כרגיל."
• "הנמצא בבידוד חייב בתענית. כל שאין לו תסמינים כלל."
• "חולה שסבל מדלקת ריאות חמורה וכדו', או שהיה מורדם ומונשם וכעת הבריא, צריך להיוועץ עם הרופא האם יכול לצום. ואם הרופא אומר שצריך לאכול ולשתות לא יחמיר על עצמו."
• "אדם שבאמצע התענית מופיעים אצלו תסמיני הנגיף, כחום גבוה, שיעול, איבוד חוש הטעם והריח, דינו כחולה שפטור מתענית תשעה באב."
• "העוסקים ברפואה דחופה ובבדיקות קורונה לחולים, אם על ידי שיתענו יימנעו מלבצע את מלאכתם, בפרט אם עליהם ללבוש בגדים מיוחדים לצורך כך בחום היום, יש להקל להם לאכול ולשתות, ונכון שיאכלו וישתו לשיעורין."
לגבי רחיצה וסיכה בתשעה באב כותב הראש"ל כי מותר לחטא את הידיים במים וסבון או באלכוג'ל וכדו', כאשר הוא מתכוון לנקיות.
בנוגע לאמירת איכה וקינות אומר הראש"ל כי יש לקיים מניינים קטנים ולהקפיד על הנחיות משרד הבריאות. אפשר לנהוג לומר אחר התפלה מגילת איכה, וקדיש יהא שלמא, ואת יתר הקינות יאמרו בבית, בלילה וביום, כדי שלא להיות בצבור זמן רב.
לגבי שאר מנהגי האבלות של תשעה באב: גם מי שפטור מהתענית חייב לשמור את שאר הלכות ומנהגי האבלות כבכל שנה; שלא ללכת עם נעלי עור, שלא להחליף הבגדים, לא לרחוץ אף במים קרים, שלא ללמוד תורה בדברים המשמחים, ולא להסיח דעתו מאבלות על גלות השכינה.
הראש"ל כותב כי מי שאינו יכול ללמוד בת"ב בדברים המותרים כמו הלכות אבלות, מגילת איכה, איוב, וכדומה, יכול להקל ולקרוא תהילים דרך תפלה ובקשה.
את מכתבו מסיים הראש"ל הגר״י יוסף בתפילה שהקב"ה יחיש לגואלינו ויבנה לנו את בית מקדשנו ותפארתנו. וישלח ארוכה ומרפא לכל עמו בית ישראל. ובימינו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח.
