הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • הגה"צ רבי בן ציון משה יאיר ווינשטוק זצ"ל

.

נולד בירושלים עיה"ק ביום י"ג אדר התרנ"ט, לאביו ר' מרדכי דוד ולאמו מרת מלכה עכסא בת הצדיק רבי דוד צבי שלמה מלעלוב.

בהגיעו לגיל הגיוס לצבא התורכי עבר להתגורר למשך קרוב לשנתיים בבית סבו הגדול מלעלוב בכדי להמלט מאימת הצבא התורכי שחיפש אחריו, באורח פלא גם כאשר אירע וביקרו חיילי הצבא התורכי בבית סבו, טחו עיניהם מראות ולא הבחינו בו.

בהגיעו לפרקו בא בברית האירוסין עם מרת הדס דבורה בת דודו רבי יוסף לוי ווינשטוק ז"ל, חמיו שכנראה היה בעל אמצעים הבטיח לספק לו מזונות למשך עשר שנים בכדי שיוכל להתמסר ללימודו, אך לדאבון לב חמיו וחמותו נפטרו בתוך זמן קצר ממחלת הטיפוס והוא נותר ללא מקור פרנסה, באותם ימים עלה בדעתו ללמוד את אומנות הסת"ם בכדי שיוכל להתפרנס ממנה, אך לילה אחד ראה בחלום את זקינו הצדיק רבי דוד צבי שלמה שכבר הסתלק לבית עולמו שעוררו על חשיבות לימוד התורה, חלום זה עורר בו רושם רב והוא החליט להתמסר ללימודו וחי בדחקות גדולה כל ימיו.

למד חכמת הקבלה מפי זקן המקובלים בירושלים רבי חיים שאול דוויק זיע"א, וכן מרבו מהרי"ל אשלג בעל ה'סולם' זיע"א.

בהקדמת פירושו על האדרא רבא מספר בענוותנותו הגדולה כי בתחילה כלל לא עלה על דעתו לחבר ספרים, ולמרות שכמה אנשים גדולים בקשו ממנו לחבר ביאור על ה'עץ חיים' לא נתן לבו לבקשתם, וגם בהמשך כאשר 'אחד קדוש המיוחד ממנהיגי דורינו {ה"ה הרבי מליובביץ זיע"א} אמר אלי בפה מלא ובפשיטות כי שומה עלי לחבר ביאור על האדרות לא ידעתי נפשי, כי כי מה אני, והסחתי דעתי לגמרי מזה העניין'. עד שבחודש כסליו תשי"ט חלה מאוד והרגיש כי הוא עומד להסתלק תיכף מן העולם, עד שקיבל על עצמו שאם ישאר בחיים יחבר ביאור על האדרות ועל התנ"ך, ומיד הוטב לו, וגם בהמשך כאשר שכב על מיטת חוליו וסבל יסורים מרים בכל פעם שהחל לחשוב על ספריו הוטב לו, עד שגם הרופאים השתוממו כיצד יכול אדם לסבול יסורים גדולים כ"כ בלי שיוציא כל אנחה מפיו.

היה גאון אדיר בנגלה ובנסתר, שקדן עצום, וענוותן כהלל, בעיני צאצאיו נחקק המראה כיצד הוא יושב שקוע בלימודו, מצחו שעון על ידו השמאלית ופניו הקורנות מביעות שמחה ושלוה נצחית, 'צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה'.

נלב"ע ביום תשעה באב התשמ"ב והותיר אחריו את מורשתו הרוחנית הכבירה, פ"ג ספרים בכל מכמני תורת הנגלה והנסתר, כתיבתו היתה במהירות גדולה כל כך עד שהיה נראה כאילו הוא כותב בהשבעת הקולמוס. כמו"כ ספריו מלאים בציטוטים ארוכים שכתב בעל פה מהזיכרון בלי להזדקק לפתוח ספר, אך מחמת עניותו הגדולה לא היו בידו האמצעים להוציאם לאור עולם, ואפילו דפים ראויים לשמם לכתוב עליהם לא היו ברשותו, ונזקק לכתוב על שיירי ניירות מזדמנים.

בנו בכורו רבי יוסף מנחם ז"ל שהתמסר אליו בצורה מופלאה טרח רבות וזכה להוציא לאור חלק גדול מספריו, אך עדיין לא נשלמה המלאכה, גם כיום עמלים צאצאיו ב'מכון שפת משה' על הוצאת יתר כתביו, והוצאתם לאור מחדש של חלק מהספרים ששכבר אזלו. {לתרומות להוצאת הספרים ניתן לפנות:  [email protected]}

זכותו יגן עלינו אמן.


נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון שליט"א


הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *