משרד האוצר פרסם היום (ראשון) את התחזית הכלכלית שלו לשנים 2023-2020. במסגרת התחזית מוצגים שני תרחישים אפשריים – תרחיש התאוששות הדרגתית ותרחיש החמרה, שני אלה תלויים כמובן בניהול המשבר הרפואי והגידול בתחלואה. ובכל זאת גורמים באוצר מעריכים כי צפויות 5-4 שנים כדי לחזור לאחוזי האבטלה ערב המשבר.
בתרחיש ההתאוששות ההדרגתית: בדו"ח מעריכים כי לאחר ההתאוששות בעקבות הסרת ההגבלות, תהיה עצירה במגמת השיפור בפעילות הכלכלית למשך מספר חודשים, וברבעון האחרון של השנה תחל התאוששות הדרגתית. ההנחה בתרחיש זה היא כי מהירות ההתאוששות נמצאת בטווח בין המשבר הביטחוני ומשבר הדוט.קום של תחילת שנות ה-2000, למשבר הפיננסי הגלובלי ב-2009. בתרחיש זה צפוי התוצר להתכווץ ב-5.9% בשנת 2020 ולצמוח ב-5.7% בשנת 2021.
בתרחיש ההחמרה: בנוסף לעצירת השיפור במהלך החודשים הקרובים, העלייה הנוספת בתחלואה תוביל להחמרת ההגבלות, אך לא עד כדי הטלת סגר נוסף במתכונת שהונהגה בחודשים מרץ-אפריל. בתרחיש זה הפגיעה בצמיחה הפוטנציאלית תהיה ממושכת וקצב ההתאוששות איטי יותר. התרחיש בעל דמיון חלקי למשבר בתחילת שנות ה-2000. בתרחיש זה צפוי התוצר להתכווץ בשיא של 7.2% בשנת 2020 ולצמוח רק ב-2.2% בשנת 2021.
במסמך שפרסמו, משרד האוצר דואגים להזכיר ולהזהיר מפני ההערכות שלהם משום שאופי המשבר הוא מיוחד ולא דומה לאירועים שקרו בעבר. עם זאת, בהסתמך על המשברים הגדולים שקרו בעשורים האחרונים, בהם המפלה הכלכלית ב-2008, מסבירים כי ייתכן ויעברו לכל הפחות 5-4 שנים עד שהמשק יחזור לעצמו.
בנוסף, פורסמו נתונים המצביעים על היקף הפגיעה בענפים מסוימים, המתבטא בירידה בגביית המסים מבעלי עסקים בתחומים אלו. כך, גביית המסים בענף התיירות ירדה ב-44.9%, בענף האומנות והבידור ב-34.9%, במשקי הבית ב-32.5%, בכרייה וחציבה ב-30.5% ובפעילות בנדל"ן ב-5.7%.
לצד נתונים אלו, באוצר אומרים כי הניסיון מהעולם בעשורים האחרונים מלמד שלאחר משברים כלכליים משמעותיים, עלולים לחלוף שנים רבות עד לחזרה לתעסוקה מלאה של השוק. מדובר בסדר גודל של ארבע עד חמש שנים, ולעיתים אף יותר. יחד עם זאת, קיימת אי ודאות גדולה לגבי משך זמן ההתאוששות מהמשבר בשוק העבודה לאור אופי המשבר הנוכחי.
לפני כחודשיים העריכו בשירות התעסוקה כי השינויים בשוק העבודה עלולים להביא למצב קשה של תת-תעסוקה – תחילה למרוויחי השכר הנמוך. שירות התעסוקה התריע על כך שהשינוי החד במשק, ממצב של כמעט תעסוקה מלאה לשיעורי שיא של מובטלים, במקביל לצמצום הדרמטי במספר המשרות הפנויות – מוביל לירידה בכוח המיקוח של העובדים, לירידה צפויה בשכר, ולהגדלת תת-התעסוקה עבור מספר קבוצות, ובראשן מרוויחי שכר נמוך.
מנתוני הדוח עלה כי בחודש השלישי למשבר, מאי 2020, נרשמו בשירות התעסוקה כ-35.4 אלף אנשים חדשים חדשים – ירידה של כ-80.6% ביחס לחודש אפריל 2020 בו היו כ-182 אלף מצטרפים. בסוף חודש מאי 2020, עמד מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה על כ-960 אלף. לאורך החודש, היו רשומים בשירות התעסוקה בסה"כ כ-1.2 מיליון אנשים, כאשר 938.3 אלף מהם נרשמו בין מארס למאי. לפיכך, 206.5 אלף דיווחו על כך ששבו למעגל העבודה במהלך מאי.
