צילום: הדס פרוש / Flash90

חגי סגל: "מימין מסתמן עכשיו שבנט בהמשך הדרך עשוי להצליח ולעשות דברים טובים"

עורך מקור ראשון חגי סגל התייחס הבוקר לשגיאות של נתניהו בטיפול במשבר הקורונה ואמר כי "לאחר שטיפל בגל הראשון בהצלחה, ההיגיון אמר שצריך להפקיד את ניהול המגיפה ביד אדם כמו נפתלי בנט, ומטעמים קטנוניים נתניהו לא עשה זאת. כעת הוא משלם על כך מחיר כבד"

העורך הראשי של עיתון 'מקור ראשון' חגי סגל, מתייחס בראיון הבוקר (שישי) ב'ישראל היום' לאזכור שמו באולפן שישי מייד לאחר הראיון עם הרוצח יונה אברושמי בחברת החדשות: "אני מתאר לי בעקיפין שזה משום שבני עמית תהה, מדוע בכלל להעלות את אברושמי, מה זה רלוונטי. מעת לעת הולכים על הז'אנר של גיבורי עבר, אז למה לא את אודי אדיב ואנשים שפחות נוח לזכור? כי הם מזוהים עם השמאל? כמובן ששלפו לו את טענת המחץ הכאובה והדמגוגית 'מה עם אבא שלך', כאילו שאני רלוונטי לסיפור הזה".

עוד התייחס סגל לכך שתמיד שולפים לו את הכינוי ה"טרוריסט": "זאת שליפה נבזית, כמובן, ולאחרונה גמרתי אומר להיאבק נגדה גם בכלים משפטיים. בקרוב תדעו פרטים. מדובר בפרשה עתיקה, לפני יותר ־מא40 שנה. בית המ שפט עצמו הבהיר אז שהוא לא משווה אותנו למחבלים תקניים, בגלל הרקע שעליו נעשו המעשים, ולכן גם הסתפק בעונשים קלים יחסית לחומרת ההאשמות. אחרי שכתבתי ספר מקיף על הפרשה והתראיינתי אינספור פעמים, אני מרגיש שמשלב מסוים ואילך, כל אזכור מודרני של הפרשה הוא מעשה קנטרנות שאין לו כל רלוונטיות לימינו".

לגבי הצפייה בבנו עמית ב"אולפן שישי" בערוץ 12 מתייחס חגי סגל: "אני צופה לא בשבת כמובן, אבל את הקטעים שמתגלגלים אחר כך. זה חוק טבע: אם אתה איש ימין, נגזר עליך שבחיים הטבעיים אתה אולי הרוב במדינה, אבל בחיים של האולפנים אתה במיעוט. כשאני צופה בו, לפעמים עולה לי שורה משיר של ביאליק, היא קשה אבל אגיד אותה בכל זאת: 'יום-יום עלות לגרדום'. ברשתות החברתיות השנאה משתוללת, כולל משאלות מוות. גם אני לא אוהב כמה עיתונאים בארץ הזאת, ולא העליתי בדעתי ואף אחד לא שמע ממני ביטויים שמתקרבים למה שמתרוצץ ברשתות על עמית. מילא הטוקבקיסטים, לכל מחנה יש את שלוחי הרסן שלו, אפילו בי לפעמים משתלחים שאני לא מספיק ימני. אבל במקרה של עמית זה לא רק אזובי הקיר. בעיתון 'הארץ' משתלחים בו בלי סוף, קוראים להדיח אותו מעמדתו בחברת החדשות, ופה ושם גם פוליטיקאים".

עוד אמר: "זה מוכיח לי עד כמה השמאל מפונק. הרבה שנים חשבתי שאולי אני חשדן, וכל אמירה תמימה הופכת אצלי למשהו פרנואידי. עכשיו כשאני רואה שהם לא נושאים את המיעוט הימני בתקשורת, אני מבין שהם כל השנים היו אטומים לקיפוח שהם קיפחו את הימין, לא הבחינו בדעתנותם המוגזמת, הם מתקשים לעכל דעתנות מהצד השני. למרות, שעמית אינו המקבילה של אמנון אברמוביץ'. הוא לא השתלח בראשי שלום עכשיו או במרצ כמו שאמנון אברמוביץ' השתלח לאורך השנים בראשי מועצת יש"ע; הוא לא מתבטא כלפי בני גנץ באופן שבו אמנון אברמוביץ' מתבטא כלפי בנימין נתניהו או ראשי ימין אחרים; הוא הרבה יותר מאופק. אבל גם זה מקומם עליו את השמאל המפונק שהתרגל שהמיקרופון של אבא שלו וסבא שלו".

על מצב האיזון התקשורתי כיום התייחס סגל ואמר: "זה מתסכל מאוד. התקשורת היא לא זאת שהיתה כשהתחלתי, גם לא מה שהיה לפני עשרים שנה, אבל היא עדיין מוטה מאוד, מייצגת דעת מיעוט ולא סובלת את החריגים שבקרבה, כפי שמוכיח המקרה של עמית. הרי גם אם אני החונק מבוסטון או המרטש מיורקשייר – מה אשם הבן שלי? או קלמן ליבסקינד – אבא שלו היה בסדר וציפורניים ננעצות בו למרות זאת. זה דור המדבר, צריך לחכות עד שהביולוגיה והדמוגרפיה יעשו את שלהן וזה יתאזן. השנה-שנתיים האחרונות שוב הוכיחו שבשורה התחתונה המצב הוא מחפיר. אנטי-דמוקרטי ואנטי-פלורליסטי. השמאל מתקשה לעכל שהוא לא ניצח, למרות שכל התנאים היו לכאורה בעדו, והוא – סליחה על ההכללה – מסרב להכיר בהכרעת הבוחר. הוא משתמש בקורונה".

סגל עונה לשאלה מי אשם במידה ונלך כעת לבחירות: "קודם כל הבוחר. הוא כבר שלוש מערכות בחירות לא מחליט. אתה רוצה תצביע ימין, אתה רוצה תצביע שמאל. למה אתה מצביע למפלגה שאנחנו לא מבינים אותה, כמו מפלגתו של ליברמן, שנשבעת שלא תשב עם המשותפת ובסוף אין לה בעיה עם זה? "כמובן שגם לגנץ ולנתניהו יש את המניות שלהם בזה, וגם הפרקליטות אשמה. ההתעקשות למצות את הדין עם נתניהו בכל מחיר ובכל מצב במקום ללמוד מחוכמת הצרפתים היא טעות. צריך היה להבין שלא בריא להעמיד לדין מנהיג מכהן בכל התעלולים האפשריים. כך אנו נראים עכשיו, מדינת ייקוב הדין את ההר. הרי אם נלך לבחירות זה אסון – אין תקציב, יש קורונה ואיראנים, אבל מבחינתם, העיקר שמיצינו את הדין עם רה"מ, במסגרת תיק שהרבה סימני שאלה מרחפים סביב הטיעונים המרכזיים בו של קשרי שלטון ועיתונות".

האם הוא צופה בחירות בקרוב – אמר סגל: "אני אדם אופטימי, אבל בשבועות האחרונים פחות. מסתמן שבשנה הבאה בחירות אלא אם כן שוב כוח עליון יתערב".

סגל התייחס לשגיאות של נתניהו בקורונה ואמר: "הטעות של נתניהו, לאחר שטיפל בהצלחה בחלק הראשון של הקורונה, היתה שהוא נעתר ללחץ לפתוח הכל, לכן ההתפרצות כאן חזקה כל כך. בנוסף, ההיגיון אמר שצריך להפקיד את ניהול המגיפה ביד אדם כמו נפתלי בנט, ומטעמים קטנוניים נתניהו לא עשה זאת. כעת הוא משלם על כך מחיר כבד".

מי לדעתו יהיו היורשים של נתניהו אמר: "מימין מסתמן עכשיו שבנט בהמשך הדרך עשוי להצליח ולעשות דברים טובים".

סגל התייחס לשאלה האם המיזם ששמו "גוש אמונים" הצליח וענה: "כן, מאוד. למרות שאי אפשר היה לנבא את הקשיים ואת מחיר הדמים הכבד מאוד. קראתי את דן חלוץ ב'ידיעות אחרונות' על תוכנית ההתנתקות, שאמר שאי אפשר לחזור על זה יותר והמתנחלים הם בלתי הפיכים בשטח, אז היא הצליחה והתקבעה בתודעה. מי היום משתוקק למדינה פלשתינית? היה שלב שבו נראה היה שהשמאל מנצח, באוסלו. היו כותרות על 'מות חזון ארץ ישראל השלמה'. נכון שבגוש קטיף ההתיישבות ספגה מהלומה איומה, אבל אחרי 15 שנה אפשר לקבוע שזאת לא היתה מכה סופנית, ומעז יצא מתוק מסוים – הציבור הבין מה קורה כשאתה נסוג מחבל ארץ. זה היה מיניאמודל של מדינה פלשתינית. זה לא נתן לציבור טעם של עוד".

לשאלה האם המתנחלים נתפסים כאליטות של "ישראל הראשונה אמר: "מה זה ישראל הראשונה והשנייה? אני בא מעכו, ובמידה רבה בנפשי אני עדיין שם. מי שמצייר את מפעל ההתנחלויות כמשהו אשכנזי ובלתי מזרחי לא מכיר את השטח".

לשאלה האם תהיה מלחמת אחים אמר: "לא, אני חושב שלא. ברוך השם אין מספיק מוטיבציות. אבל אני לא יכול להבטיח לך שלא תהיה אלימות בכלל, משמאל ומימין. לא תהיה מלחמת אחים. אין מספיק מוטיבציות. רק לפני כמה שנים גיליתי שסבי, ששכל את בנו במלחמות היהודים, שכל גם את בן דודו, שנהרג בהפגנות על השבת ב־1956 .אז משהו במלחמות אחים אני מבין".

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *