JDN מגיש לגולשים את ההלכות האקטואליות, במסגרת מדור שונה הלכות • היום ממשיכים בסדרת הלכות תפילין

הלכה א'

לא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו, לא שנא של יד לא שנא של ראש, ושערות קצרות, לא חציצה, שדרכן בכך. אבל אותן המגדלים בלוריות מלבד שהוא דרך שחץ וגאווה ויש בזה איסור, יש עוד איסור משום הנחת תפילין, שכיוון שגדולים הרבה אז זה חציצה.

קרא עוד:

[postim]

יזהר בתפלה של יד, שלא יזיז הקשר מן הבית, וגם כשהן בתוך הכיס צריכים ליזהר בזה, והיו"ד של הקשר יהיה לצד הלב, המעברתא, אשר בה הרצועה תהיה לצד מעלה, והבית לצד מטה. ובשעת הדחק כגון איטר שהוא מניח בימין, ועתה אין לו תפילין אלא שאולים, ממי שמניח בשמאל (וכן להיפך), ואין יכול לשנות את הקשר, ואם כן אם יניח באופן זה, המעברתא לצד מעלה, והבית לצד מטה, תהיה היו"ד עם הקשר לצד חוץ, על כן יהפוך ויניחה שהמעברתא תהיה לצד מטה, והבית לצד מעלה, כדי שתהיה היו"ד והקשר לצד הלב.

הלכה ב'

אסור להפסיק בשיחה, בין של יד לשל ראש, ואפילו לרמוז בעיניו ולקרוץ באצבעותיו אסור, שנאמר 'והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך'. צריך זכירה שיהיה תוכף תפלה של ראש לשל יד, כדי שתהיה הויה אחת לשתיהן. ואפילו אם שומע קדיש או קדושה לא יפסיק, אלא ישתוק ויכוין למה שאומרים הקהל. אך אם שומע שאחר בירך ברכת להניח תפילין, יכול לענות אמן, שהרי אמן הוא האמנת הדברים, שהוא מאמין במצות תפילין, והוי כמו הויה אחת. בתפילין דרבינו תם גם כן אסור להפסיק בין של יד לשל ראש, אך לקדיש ולקדושה יכול להפסיק.

אם טעה והפסיק, ימשמש בשל יד ויברך שנית להניח תפילין ויחזק את הקשר, ואחר כך יניח של ראש ויברך עליו. ואם הפסיק לצורך התפילין אינו צריך לברך שנית על של יד.

יכוין בהנחת תפילין שצונו הקדוש ברוך הוא להניח תפילין שיש בהם ד' פרשיות שכתוב בהן יחוד שמו יתברך ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח. כדי שנזכור תמיד נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה, בעליונים ובתחתונים לעשות כרצונו. וישעבד לו את הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהיא עיקר התאות והמחשבות, ובזה יזכור את הבורא וימעיט הנאותיו ויקיים 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' ולכן כתיב בתפילין בין עיניך.