אוֹצְרוֹת הַחֵן • אלול – ראש השנה • מתורת רנ"ג ויינטראוב זצ"ל

אוצרות החן • מדור שבועי מתורתו של הגאון החסיד רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע • אלול - ראש השנה

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

אלול  – ראש השנה

אלול ר"ת אמן לברכה ולא לקללה, אמן לחיים ולא למות, אמן לשובע ולא לרזון


באלול ר"ת ולילה בעמוד אש להאיר להם (שמות יג, כא) רמז שעומדים באלול בלילה ומרבים בסליחות ולומדים. וזה הוא עמוד האש היום להאיר ללכת בהתורה יומם ולילה, כי זה נותן כח על כל השנה.


אלול ראשי תיבות לכם לציצית וראיתם אותו (במדבר טו' לט) וסופי תיבות  ממות, כי ציצית מצילין ממות.


אלול ר"ת וישאלו איש לרעהו לשלום (שמות יח, ז).  עיקר הוא השלום של אחד לחברו ובזה נוכל לבא האהלה.  אהלה עולה אם, זה ראש השנה. בזה כשיש שלום בנקל לעשות תשובה .


אלול ר"ת וישאלו איש לרעהו לשלום,  לפייס איש לרעהו בימי אלול ולפייס להשם יתברך  ויתעלה על מה שחטאו נגדו כביכול. וחודש אלול מסוגל לזה,  כי הקב"ה נתפייס עם ישראל בימי הרצון בארבעים יום שבין חודש אלול ליום הכיפורים.


אלול ר"ת ויבוא אברהם לספוד לשרה (בראשית כג, ב) הנה הרמז לאלול. [ על דרך מה שכתוב בזוהר הק' על הפסוק 'ובכתה את אביה ואת אִמה ירח (חודש) ימים' (דברים כ"א, י"ג) – זה הוא חודש אלול" (זוהר חדש, כי-תצא נח/ב)] וכף קטנה של ולבכתה לרמוז לנו  שעיקר ומקור העבירות אם מתגנב בו מעט גסות, וזה מביא אותו לכל מיני עברות קלות וחמורות רחמנא ליצלן.  וזה ויבוא אברהם לספוד לשרה עיקר לעשות תשובה על הגאווה, שרה לשון גאות.


אלול – ר"ת א'ודיע ל'צדיק ו'יוסף ל'קח (משלי ט, ט). כי זה ידוע, אשר בימי אלול בא בתוך לב כל ישראל התעוררות לתשובה, והוא חושב שהוא הגורם לזה, אבל באמת ההתעוררות בא מכוח עליון שפועם בלב ישראל. והנה כל ישראל נקרא צדיק, כמאמר (ישעי' ס, כא) ועמך כולם צדיקים, וממעלה בא לו כדי שיוסיף אהבה לד', כי מט"ו באב כל המוסיף ללמוד מוסיפים לו חיים וגבורה מן השמים (תענית לא.), ובאלול  בא לו עוד יותר  התעוררות, ועל ידי זה ויוסף לקח – מוסיף עוד ללמוד ולעשות תשובה.

אמר הרה"ק רבי מנחם מענדיל מווארקי זי״ע: אנו אומרים בתפילת ראש השנה – ״שומע קול שופר ומאזין תרועה״. השי״ת "שומע קול שופר" אף בלא חיתוך דברים, כבן המתגעגע אל אביו. "ומאזין תרועה", היינו שבירת הלב.


מעשה בשלושה חסידי מודזיץ – בתוכם רבי שמעון מחמעלניק – שהתווכחו ביניהם בחצרו של רבם הרה"ק רבי ישראל ממודז'יץ זי"ע בעל 'דברי ישראל', מה הפירוש "אור עולם באוצר חיים" (פיוט לראש השנה בברכת המאורות). זה אומר בכה וזה אומר בכה. בתוך הדברים נכנם הרה"ק ממודז'יץ זי"ע לבית מדרשו, נטל ידיו לסעודה ובירך ברכת המוציא.

אחר פתח ואמר: ״מה הפירוש "אור עולם באוצר חיים", אגיד לכם הפירוש: ״אור עולם״ – זה צדיק הדור. ״באוצר חיים״ – זה צדיק בן צדיק. "אורות מאופל״ – הוא צדיק בן רשע. ״אמר״ – כמו שהוא אומר, בין אם הוא צדיק בן צדיק, בין אם הוא צדיק בן רשע, ״ויהי״  – הקב״ה מקיים מאמרו של הצדיק (עיין שבת נט:).


מעשה בחסיד רבי יעקב שו"ב מקראסנא, שהיה נוהג להתפלל בימים הנוראים לפני העמוד בבית מדרשו של הרה"ק רבי שמחה ישכר בער מצעשינוב זי"ע. באחת השנים בראש השנה, לפני התפילה, קרא הרבי לר' יעקב ואמר לו: "יעקב, מפני מה חושב אתה, כי בחרו בך להתפלל לפני העמוד? אם משום שאתה תלמיד חכם ובן תורה, נמצאים כאן תלמידי חכמים גדולים ממך; אם מפני שאתה יחסן, יש כאן גדולים ממך; גם עשירים נכבדים מצינו גדולים ממך; אלא, דע לך, שהיום תוקעים בשופר, וכי השופר יש בו אחד מכל הדברים האמורים, חכם, יחסן או עשיר? לא. אלא מפני מה בחרו בו? רק משום שיש לו קול, גם אתה בחרו בך בשל קולך הנעים, לך להתפלל…"


פעם בראש השנה בימי מלחמת נפוליון עם רוסיה, היה עז רצונו של רבנו הק׳ רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע בעל 'קדושת לוי' שרוסיה תיפול במלחמה והיה אומר: ״בשעת תקיעת שופר נראה מי ינצח״. כשהגיע זמן התקיעה הלך הרה"ק מבארדיטשוב בשופרות הרבה עם האבנט סביב גופו, והלך כל כך בהתלהבות בפישוט ידיים ורגלים על הארץ לתקוע בשופר.

כשהחל תוקע, לא היה יכול לתקוע והיה נוטל שופר אחד ולא עלתה בידו, נטל את השופר השני ולא הצליח, וכן הלאה, עד שכבר נטל לידיו את כל השופרות לתקוע ולא הצליח. עתה נטל את השופר שבא לידו תחילה ואמר: ״רבונו של עולם, רצונך שניקולאי ועוד ערלים כמותו יתקעו בשופר, או שרצונך שלוי יצחק מבארדיטשוב יתקע בשופר״… ואז זרק את השופר שבידו על השולחן ואמר: ״אם רצונך כך, הריני נותן השופר שהגוי יתקע״, ומיד לקח השופר והחל תוקע בו טוב…


פעם אחת בראש השנה, בא המגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע לביתו לומר לזוגתו הרבנית ״גוט יום טוב״ ושח לה: ״ראיתי היום אור גדול״. השיבה לו הרבנית: ״אני, בארובות השחורות, (ביי דעם שווארצן קוימען) ראיתי אור גדול יותר ממך״. בהזדמנות אחרת כשנכנס לביתו, אמרה לו הרבנית: ״תתיישב, בחוץ עומד להחשיך מיד״… (זעץ דיך אנידער, עס ווערט אין דרויסען באלד פינסטער).


שמעתי זה מר' אברהם הכהן פטשניק ששמע זה  מהחסיד רבי אברהם מאיר מוורשה [חותן הר״ר בונם ממילאווע] שהיה בעל תוקע אצל רבנו הקדוש בעל 'ישמח ישראל' מאלכסנדר זי״ע. בכל שנה ביקש מהרבי שיגלה לו את סוד התקיעות, ולא נענה לו. בשנה האחרונה לחיי רבנו הק', נענה לו הרבי ואמר: ״תמיד אתה מבקש לדעת את סוד התקיעות, עכשיו אומר לך, הסוד הוא לאהוב יהודי! – שמא אתה חושב, יהודי שמתפלל מדי יום ביומו, יישר כח לך… ואולי, יהודי שמתפלל תפילה אחת בשבת, יישר כחך, ואולי יהודי ההולך להתפלל פעם אחת ביום הכיפורים, יישר כח לך…

אלא – הסביר ה'ישמח ישראל' – כוונתי היא, ליהודי היוצא מביתו ביום הכיפורים ורואה שכל החנויות סגורות, ושואל מה זה? ואומרים לו: 'היום 'סונדיני דז׳יען!" (יום המשפט). כששומע זאת רץ מיד לביתו ואומר לאשתו: 'את יודעת היום זה 'סונדיני דז׳יען!' ואנחנו צריכים ללכת לבית הכנסת, כי זוכרני שסבי הלך להתפלל ביום זה'. אומרת לו אשתו: 'עדיין לא בישלתי ארוחת צהרים, כי החנויות סגורות היום'. מיד לובש האיש כלי קרב ורוכב על סוסו אל תוך היער, יורה על ארנבת ומביאה לאשתו כדי שתבשלנה לסעודת היום. כעת הוא נוטל את הסכין ומספר את ראשו, כי לא נאה לילך לבית הכנסת אם איננו מגולח ואוכל סעודת צהרים, לוקח את אשתו ורוכב אל פתח בית הכנסת.

כשבא לפני שער בית הכנסת, אומר: 'רבש״ע, אתה יודע שאינני יודע כלום להתפלל, שלא לימדו אותי ולמה אלך לבית הכנסת?…' ורוכב חזרה לביתו… ״יהודי כזה – סיים רבנו בעל 'ישמח ישראל' ואמר – צריכים לאהוב!״… השיב ה'בעל תוקע' רבי אברהם מאיר: ״יהודי כזה יכול הרבי לאהוב״… אמר לו הרבי: ״אם כן למה רצית לדעת סוד התקיעות, רק לרמותני?!״…


כבני מרון (ראש השנה פ"א מ"ב). מרו"ן סו"ת של הפסוק ועלו' מושיעים' בהר' ציון' (עובדיה א, כא), כי בראש השנה מזכירין הבטחת השי"ת שיגאל את ישראל וישפוט את כל הגוים.


ארבעה ראשי שנים הם (ראש השנה ב.). ארבע"ה – ר"ת א'לקי ע'ולם ב'רחמך ה'רבים ר'חם ע'לינו (תפילת יוצר אור). וגם ר"ת א'ני ה'גבר ר'אי ע'ני ב'שבט (איכה ג, א). ראש"יר'צית י'הו' א'רצך ש'בת שבות יעקב (תהילים פה, ב). שני"םי'מלט נ'פשו מ'יד ש'אול (תהילים פט, מט). ה"ם סו"ת ואתם' הדבקים' בה' אלקיכם' חיים' כלכם' היום' (דברים ד, ד).


תוקעין לערבב השטן, כד שמע קול שופר בהיל (ר"ה טז: ובתוד"ה כדי), כי המלאך מיכאל סנגורן של ישראל שואל, מה השטן רוצה מישראל, הלא מה שהוא חושב על ישראל הוא להיפך, כי צריך לקיים מצות ד' ולנהג בניו בדרך התורה, א"כ אפילו לפעמים איננו מתפלל כראוי מה בכך. והיצר טוען להיפך, סוף סוף אינו מתפלל, ובתוך זה תוקעין ישראל והוא נתבהל, ושואל אותו המלאך מיכאל משום דבר קטן כזה משום תקיעה אחת כבר אתה מתבהל ואיך מלאך לבך לדבר על בן אדם, אם אתה מלאך הנך מתבהל כל שכן בן אדם הקרוץ מחומר.

[שמעתי זה מר' יצחק דוב נוסבום בשם הרה"ק אדמו"ר הזקן מווארקא זצק"ל]


הרה"ח ר' יעקב שו"ב מקראסנע, התפלל בימים נוראים לפני העמוד אצל הרה"ק זצוק"ל מטשעשינאוו. בבוקר ר"ה קרא אותו הרה"ק מטשעשינאוו ואמר לו: למה אתה חושב שבחרו בך להתפלל לפני העמוד, אם אתה חושב שמחמת שהנך תלמיד חכם, יש פה ת"ח גדולים ממך. אי משום שהנך מיוחס, גם זה אינו, ויש יותר מיוחסים ממך. וגם עושר אין אתה. רק דע לך, היום תוקעים בשופר. האם יכול השופר להגיד על עצמו אחד מכל אלו הדברים, חכם או מיוחס או עושר, רק מפני מה בחרו בו רק משום שיש לו קול, כן אתה בחרו בך משום שיש לך קול, ולך להתפלל. [הר"ר צבי קלטר שליט"א].


אמר הרה"ק מווארקא על סמוכות שני הפסוקים בסליחות (לער"ה) "אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל חי", ואח"כ "שופט כל הארץ ואותנו במשפט יעמיד". היינו העצה שאותנו במשפט יעמיד, שתעמידנו למעלה במשפט ונהיה אנחנו השופטים למעלה מכל משפט.

[שמעתי מהרה"ח פישל מזעלחוב שליט"א ששמע מהרה"צ ר' יוסף שליט"א אבד"ק בני ברק]


לעם נולד כי עשה (תהילים כב לב). "עם נולד" עם האותיות נולד, עולה צדיק (204). כי העושה תשובה כקטן שנולד, בלי שום עוונות, כי תיכף שעשה תשובה נקרא צדיק. וישראל עם קדוש עושה תשובה בכל פעם, ולכן נקרא עם נולד, כי עושה תשובה בכל רגע, ובכל רגע נולד.


ועלו מושיעים (עובדיה א, כא)  עולה בשופר (588) וכן והיתה לה' המלוכה (עובדיה א, כא)  עולה בשופר כי בשופר גדול יתקע

והנה מושיעים עולה עתו (476) מילוי של שבת  (שין בית תו) כי שמירת שבת קודש היא גורמת הגאולה. כאמרם ז"ל (שבת קיח, ב) אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלים, ואלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון (שבת קיח)  ולכן בשבת ראש השנה  אין תוקעין כי לא צריכים להתקיעות כי השבת בעצמו פועל הכל.


סיפר הרב ר' יהודה נתן טהיברג ז"ל הי"ד מרדומסק בן הרב החסיד ר' ישראל דוד טהיברג זצ"ל, שהיו פעם אחת באלכסנדר בימי כ"ק אדמו"ר איש אלקי בעל ישמח ישראל [מאלכסנדר] זי"ע בימי הסליחות שקודם הימים הנוראים.

ביום אחד מימי הסליחות ישב רבינו בחדרו ומאות חסידים עוטרים אותו סביב ורבינו יושב שקוע כשפניו בוערים כלפידים, פתאום התחיל רבינו לזלזל בעצמו בלב נשבר מאד וגינה עצמו. בין החסידים העומדים לפניו היה החסיד הנודע רבי ירחמיאל מקינוב ז"ל והעיז בעזות דקדושה ואמר בקול לרבינו: מה זה שכ"ק מדבר על הרבי שלנו, אבל רבינו ז"ל השיב בענוה קדושה וברוח נמוכה שאינו מדבר על הרבי.

אחר כך  סיפר רבינו את המעשה מהבעש"ט זי"ע שפעם הודיע ברבים כי בן כפרי אחד הוא שהמתיק את הדינים ביום הקדוש ביוהכ"פ. ומעשה שהיה כך היה, כפרי אחד בא על יוהכ"פ לתוך העיר להתפלל ולקח עמו את בנו נער בור וריק שלא יודע כלום ואף לא להתפלל מתוך סידור, ויהי כאשר ראה שכל העם מתפללים בחרדת קודש, אחזתו תשוקה גדולה להתפלל גם הוא כמותם אלא שלא היה יודע קרוא וסיפר מצוקת לבבו לאביו, ואמר לאביו זאת אעשה גם אני כאשר יש לי בכיסי משרוקת [שקורין פייפעל] ולזאת אשמיע קול שריקה [שקוריען פייף] ויהא זה במקום תפלתי, אולם אביו ביודעו שיבלבל את המתפללים וגם חשבו לחילול יו"ט גער בו, וכן היה בבוקר בזמן התפילה הנער רצה להשמיע קול שריקה ואביו לא הניחו וכן נשנה הדבר כמה פעמים ביום הקדוש, עד שבעת נעילת שער בתפילת נעילה נתגברה אצלו התשוקה ולא היה יכול עוד להתאפק ולא שאל עוד לאביו ובלי ידיעת אביו לקח המשרוקית והשמיע קול שריקה גדולה עד שחרדו כל המתפללים לקולו, וסיים הבעש"ט הק' שע"י שריקה זו נמתקו כל הדינים. וסיים רבינו ז"ל: "מי יתן לקול שריקה כזו"  [בל"א ווי נעמט מען אזוי איין פייף].

כאשר שמע החסיד ר' ירחמיאל הנ"ל דברי רבינו ז"ל אמר, אני יכול להשמיע שריקה כזו ולקח אצבעות ידיו לתוך פיו והשמיע שריקה גדולה מתוך פיו ע"י אצבעות ידיו, אז נשתנה פני רבינו ז"ל ושחק ונעשה שמח מאד. וראו אז כל החסידים העומדים לפני רבינו שר' ירחמיאל הנ"ל קלע אל המטרה בענין זה, וד"ל.


באדיבות "מכון באהלי צדיקים"  להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל

כל הזכויות שמורות

להערות והארות [email protected]


 

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture