רגע לפני תום שנת תש"פ חזר 'חדשות JDN' ל-12 אירועים, שקרו ב-12 חודשי השנה, שישאירו את חותמם עוד שנים קדימה. החל מחיסולי מחבלים, מבצעים בעזה, דרמות בינלאומיות, התפתחויות מדיניות דרמטיות, וגם האירוע של השנה – סיום המחזור ה-13 של הדף היומי שנחגג באין ספור אירועים ברחבי הארץ והעולם.
תשרי – חיסול אבו בכר אל-בגדאדי
"אתמול בלילה ארצות הברית הביאה את מנהיג הטרור מספר 1 בעולם לצדק. אבו בכר אל-בגדאדי מת" – כך הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים שנערכה בבית הלבן בכ"ח בתשרי תש"פ. אל-בגדאדי, מנהיג ארגון הטרור המדינה האסלאמית – דאעש, היה אחראי למותם של רבבות.
טראמפ סיפר כי "הוא מת לאחר שנכנס למנהרה חסומה, כשהוא בוכה וצורח. בגדאדי גרר ילדים צעירים איתו והוביל אותם למוות בטוח. הוא הגיע לסוף המנהרה אחרי שהכלבים שלנו רדפו אחריו. הוא פוצץ את עצמו למוות עם שלושה מילדיו, והמנהרה קרסה כתוצאה מהפיצוץ".
טראמפ בחדר המצב בזמן החיסול. צילום: הבית הלבן
"זה היה לילה גדול לארה"ב ולעולם", הוסיף הנשיא האמריקני לשבח את המבצע יוצא הדופן, "רוצח ברוטלי שגרם לכל כך הרבה סבל ואלימות פשוט נעלם והושמד ולעולם לא ירדוף אחרי חפים מפשע. הוא מת כמו פחדן, העולם היום הוא מקום בטוח יותר. אלוקים יברך את אמריקה".
החיסול הדרמטי של מייסד הארגון הטרוריסטי, הגיע אחרי שכמה חודשים קודם לכן הוכרז שהארגון הובס בסוריה, שבשנתיים אחרי שגם הובס בעיראק. כיום, כמעט שנה אחרי, אפשר לומר שהארגון שהיה אחראי גם לפיגועי טרור רבים בעולם, כבר כמעט ולא קיים. אך הטרור קיים גם קיים.
חשוון – מבצע 'חגורה שחורה'
בי"ד בחשוון בשעה 4:00 לפנות בוקר פילח את האוויר העזתי טיל צה"לי שחדר לביתו של בהאא אבו אל-עטא, בכיר הג'יהאד האסלאמי ומפקד החטיבה הצפונית של ארגון הטרור, ונתן את האות לפתיחת עוד סבב לחימה דרום. הסבב לא היה חריג, היו כמוהו לפני, יש עדיין כמוהו בימים אלו, אך לראשונה זה זמן רב הוא החל ביוזמת ישראל.
אל-עטא, שהיה אחראי לסבבי הסלמה חריגים בדרום, שכללו מאות שיגורים תוך ימים בודדים, סומן על ידי ישראל, שהחליטה לחסל אותו בניסיון לשגר מסר. המתח בדרום נמשך, מידי פעם חמאס מאפשר או יוזם הסלמה של ימים ספורים בניסיון להגיע להישגים מול ישראל, מצרים, קאטר, והאו"ם, עד לפעם הבאה.
במערכת הביטחון הישראלית נערכו דיונים על הריגתו עוד בשנת 2018, אך לקראת גילוי מנהרות החיזבאללה בצפון החליט הרמטכ"ל גדי אייזנקוט שלא לחסלו, על מנת להימנע משתי חזיתות בו זמנית. ב-2 בנובמבר 2019 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את המלצת מערכת הביטחון להרוג את אל-עטא. השב"כ ואמ"ן אספו מודיעין צבאי ואיתרו את מקום המסתור שלו. מערכת הביטחון המתינה לחלון הזדמנויות שבו אל-עטא יהיה ללא אזרחים סביבו כמגן אנושי.
ב-12 בנובמבר 2019 (י"ד בחשוון), בשעה 4:00 לפנות בוקר, ניתן כאמור האות וחיל האוויר הישראלי תקף את חדר השינה שבו שהה יחד עם אשתו, ושניהם נהרגו בתקיפה. הסיכול הממוקד התבצע לאחר חמש שנים של הפסקת מדיניות הסיכולים הממוקדים, מאז מבצע צוק איתן ב-2014. דובר צה"ל הדגיש כי התקיפה לא מהווה חזרה למדיניות זו, והריגתו של אל-עטא נעשתה רק משום שהיה מדובר בפצצה מתקתקת.
ירי רקטות לעבר ישראל בזמן המבצע. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
כצפוי, מיד לאחר החיסול החלו הפלסטינים בירי מאסיבי של רקטות אל עבר כלל ישובי עוטף עזה, ערי הדרום והשפלה ביניהן: שדרות, נתיבות, אשקלון, אשדוד, גדרה, יבנה וגן יבנה. מאוחר יותר, טווח הירי הורחב ורקטות נורו אל עבר אזור המרכז והערים חולון, ראשון לציון, מודיעין-מכבים-רעות, בת ים ותל אביב. בהמשך היום הירי התרכז בעוטף עזה, שדרות ואשקלון.
כתוצאה מהירי הכבד ניזוקו מספר בתים, בהם מחסן של חברת "הולנדיה" בשדרות שנשרף כליל, וכ-40 בני אדם טופלו על ידי מד"א במצב קל. כתוצאה מן ההסלמה בוטלו הלימודים בכל אזור גוש דן ועד עוטף עזה במערב, ומשפלת יהודה ועד הנגב המרכזי במזרח. במהלך אותו היום שיגרו הפלסטינים למעלה מ-200 רקטות, ועשרות מהן יורטו על ידי כיפת ברזל.
בתגובה החל צה"ל בסדרת תקיפות אוויריות, במספר גלים מרוכזים, על יעדי טרור של הג'יהאד האסלאמי, ובסיכול חוליות שיגור רקטות. בין המטרות שהותקפו: מוצבים ועמדות תצפית, מתחם אימונים, אתרים תת-קרקעיים לאחסון וייצור אמצעי לחימה, אתר של הכוח הימי של גא"פ, פיר מנהרת טרור ואתר חפירת מנהרת טרור. בסך הכל נהרגו בתקיפות צה"ל 10 מחבלי הארגון, כולל אל-עטא.
במהלך היום שלמחרת החיסול שוגרו למעלה מ-100 רקטות על מועצה אזורית אשכול ובערב מטחים כבדים על אשדוד ואשקלון, שיורטו על ידי כיפת ברזל. בלילה שיגרו הפלסטינים רקטות באדר 3 עם ראש קרב כבד על אשדוד, אשקלון, רחובות וערים נוספות בשפלה. במהלך היום שיגרו הפלסטינים בסך הכל למעלה מ-200 רקטות אל עבר שטח ישראל.
צה"ל בתגובה המשיך בתקיפות אוויריות. בתקיפת מספר חוליות שיגור של הארגון חיסל חיל האוויר הישראלי לפחות 14 מחבלים. בתקיפות צה"ל במהלך היום הושמד מפעל מרכזי לייצור ראשי קרב לרקטות ארטילריות והוטבע כלי שיט של הכוח הימי של הגא"פ. לפי דובר צה"ל, במהלך גל ההסלמה שכונה "מבצע חגורה שחורה", נהרגו 26 מחבלים והותקפו עשרות מטרות טרור, עד להפסקת אש שהופרה מספר פעמים.
כסלו – הירי בג'רזי סיטי והדקירה במונסי
האנטישמיות בארצות הברית המשיכה במהלך השנה להגיע לשיאים חדשים, המרכזיים שבהם היו פיגוע הירי בסופרמרקט יהודי בעיר ג'רזי סיטי שבניו ג'רזי, שם נרצחו משה דויטש הי"ד בן ה-24 ולאה פרנץ הי"ד בת ה-33, ופיגוע הדקירה בבית כנסת קאסאן בשכונת פארשעי במונסי בשניו יורק שאירע בעיצומו של חנוכה, שם נפצע קשות ר' יוסף נוימן הי"ד – שנפטר כמה חודשים מאוחר יותר.
אירועי הטרור הקשים שאירועו בזה אחר זה, בהפרש של פחות מחודש, כלפי הקהילות החרדיות בני יורק וניו ג'רזי, היו מהקשים שידעה יהדות ארצות הברית, אחרי הפיגוע הרצחני שנה קודם לכן שיורה אמריקאי נאו-נאצי אנטישמי רצח 11 יהודים בבית כנסת "קהילת עץ חיים – אור לשמחה" בפיטסבורג, פנסילבניה, שהיה המעשה האנטישמי הקטלני ביותר בהיסטוריה האמריקנית.
הקהילות החרדיות בניו יורק וניו ג'רזי, שהינם הריכוז החרדי הגדול ביותר בעולם אחרי ישראל, מדווחות בשנים האחרונות על עלייה חדשה בתקריות האנטישמיות: "הציבור מפחד, ממש מפחדים לשלוח את הילדים לתלמוד תורה. יש הרבה דברים שמתכננים לעשות בחודשים הקרובים, זה מצב לא פשוט, זה ברור", תיאר העסקן החרדי ממונסי הרב בן ציון וידר את המצב אחרי הפיגוע.
הפיגוע בג'רזי סיטי התחיל אחרי ששוטרים עצרו בסמוך לבית קברות רכב חשוד, בו גבר ואישה שהיו מבוקשים על ידי המשטרה בחשד למעורבות ברצח באזור כמה ימים לפני כן. הגבר ירה בשוטר שמת לאחר מכן, ונמלט עם האישה ברכב כקילומטר וחצי. השניים נכנסו לחנות מזון יהודית באזור ריכוז חרדי בג'רזי סיטי וירו לעבר האנשים בחנות. לאחר כשעה של התבצרות בחנות וחילופי ירי עם השוטרים, פרצו השוטרים למקום, שם נמצאו חמישה הרוגים: בעלת החנות, עובדת, לקוח ושני היורים.
המשטרה מצאה לאחר מכן בכלי רכב שהיה בחזקת היורים כ-300 מחסניות מלאות בכדורים ומספר מטעני צינור. היורים היו דייוויד אנדרסון ופרנסין גראהם, שהשתייכו לקהילת "העבריים השחורים", קבוצת עליונות שחורה קיצונית עם מאפיינים אנטישמים. אנדרסון פרסם פוסטים אנטישמיים ואנטי-משטרתיים ברשתות החברתיות טרם הפיגוע.
ראש עיריית ג'רזי סיטי, סטיבן פולופ, סיפר אחרי הירי שהתקרית נחקרת כפעולה אנטישמית, בהתבסס על סרטוני אבטחה המציגים את היורים מתכוננים מחוץ לחנות, דבר המלמד כי המקום נבחר מראש. מחקירת ה-FBI עלה כי נמצא מטען חבלה במכוניתם של היורים וכן הם תכננו פיגועים נוספים נגד יהודים.
הפיגוע במונסי אירוע בשבת חנוכה, כשעשרות שהו בסעודה שלישית בבית הכנסת של האדמו"ר מקאסאן, ולמקום נכנס רעול פנים אפרו אמריקאי חמוש במצ'טה, והחל לתקוף את הנוכחים. התקיפה נמשכה קרוב לשתי דקות, עד שהנוכחים הצליחו להדוף את התוקף באמצעות כיסאות ושולחן קטן. חמישה עשר אנשים נפצעו ופונו לבית החולים. חמישה הושארו לאשפוז בהם שלושה מבניו של האדמו"ר.
הרה"ח ר' יוסף נוימן הי"ד
המחבל נמלט מהבית וניסה להיכנס לבית הכנסת הסמוך, אך הדלתות היו נעולות. לאחר מכן הוא נמלט מהמקום במכונית. אחד הנוכחים רשם את מספר הרישוי של המכונית, דבר שסייע לאחר מכן לתפיסתו של המפגע. סמוך לחצות אותר רכבו של המחבל בגשר ג'ורג' וושינגטון, והוא נתפס ברובע הארלם.
המחבל התברר כגרפטון תומאס, אפרו-אמריקני בן 37. החוקרים מצאו בטלפון הנייד שלו כי חיפש בו מידע על התרבות הנאצית, צלבי קרב, רעיונות אנטישמיים, מיקום של בתי כנסת יהודיים בסביבתו ובנוסף חיפש את השאלה: "למה היטלר שנא את היהודים". לאחר מעצרו התגלו בביתו כתבי יד שהכילו תכנים אנטישמיים. הוא חשוד גם כמי שביצע פיגוע דקירה אחר במונסי כמה שבועות קודם לכן, שם נפצע אברך בדרכו לתפילה.
באופן חריג, שגרירות איחוד האמירויות בארצות הברית הצטרפה לפיגוע ומסרה כי "אנחנו מגנים את המתקפה במהלך חגיגות החנוכה אמש בניו-יורק. ליבנו עם הקורבנות של המתקפה האנטישמית הזאת, אנחנו מוכרחים להתאחד בכדי לקדם קבלה וסובלנות". גם במשרד החוץ של בחריין גינו את הפיגוע ומסרו כי "בחריין מגנה את מתקפת הטרור שמטרתה הייתה לפגוע בחגיגות חג החנוכה ליד ניו-יורק. המשרד מדגיש את הסולידריות של הממלכה עם ארצות הברית אל מול הטרור".
משטרת העיר ניו יורק דיווחה על עלייה של 75% בגרפיטי של צלבי קרס בין השנים 2016 ל-2018, עם עלייה מובחנת לאחר הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג. מתוך 189 פשעי שנאה בניו יורק בשנת 2018, 150 כללו הצגה של צלבי קרס. כשבוע לאחר פיגוע הירי בג'רזי סיטי, נעצרה ברכבת התחתית של ניו יורק מוסלמית ממוצא אפרו-אמריקאי שתקפה בגידופים ובאלימות פיזית חסיד חב"ד וסטודנטית ישראלית שנסעו ברכבת, והביעה תמיכה בעת התקיפות שלה ולאחריהן בפיגוע הירי בג'רזי סיטי "בשם האסלאם" ובעמדות של כת "העבריים השחורים".
פיגוע נוסף אירע בבית כנסת בעיר פאוויי שבמחוז סן דייגו בקליפורניה, כשבערב שביעי של פסח נרצחה לורי גילברט קיי הי"ד, לאחר שהמחבל ג'ון ארנסט חמוש ברובה AR-15 נכנס למקום באמצע התפילה ופתח בירי. קיי נהרגה על קידוש ה', בזמן שהגנה בגופה על שליח חב"ד במקום הרב ישראל גולדשטיין שחייו ניצלו.
בתגובה לאירוע דונלד טראמפ הגיב ש"הלילה הלב של אמריקה עם קורבנות הירי. האומה כולה מתאבלת על אובדן החיים וניצבת לצד הקהילה היהודית. אנו מגנים בחריפות את רשע האנטישמיות והשנאה, שיש להביס". הוא דיבר עם הרב גולדשטיין והזמין אותו לבית הלבן במסגרת יום התפילה הלאומי, שם נתן לו לנאום. ביוני 2019 הוזמן הרב גולדשטיין לנאום בעצרת האו"ם. בתחילת 2020 מינה דונלד טראמפ את הרב גולדשטיין, לחבר המועצה לזכר השואה בארצות הברית.
טבת – סיום המחזור ה-13 של הדף היומי
להבדיל בין החול לקודש, אין ספק שאחד האירועים המרכזים השנה, אם לא המרכזי שבהם, הוא שורת מעמדי סיום המחזור ה-13 בדף היומי, שנערכו בהשתתפות מאות אלפים, אולי במצטבר אף מילונים, ברחבי הארץ והעולם. נזכיר למי שהספיק לשכוח, בימי חודש טבת לא ידענו בכלל על נגיף הקורונה שהחל להתפשט בסין, ואירועים נערכו ללא מגבלת אנשים, ככל שהאולמות יכלו להכיל.
אי אפשר לפרט פה את כל סיומי הש"ס, גם לא את כל הגדולים שבהם, כי בוודאי נפספס כמה, אבל אין חולק ששלושת הסיומים שייצגו את שלושת הפלגים החרדים, היו המרכזיים שבמעמדים. אם מידי 7 שנים ההתרגשות מרקיעה שחקים, בהסתכלות לאחור, אחרי שמגפת הקורונה הביאה לביטול אין ספור אירועי קודש שאנחנו רגילים אליהן, כמו למשל העלייה המסורתית למירון בל"ג בעומר, אין ספק שמעמד סיום הש"ס ייחרטו עמוק בנשמתם של המשתתפים מקרוב ומרחוק.
הסיום הראשון היה של תנועת אל המעיין לציבור הספרדי, שנערך כבר ב'זאת חנוכה', בראשות נשיא מועצת חכמי התורה מרן חכם שלום כהן שליט"א, כל חברי מועצת חכמי התורה, הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הרב יצחק יוסף שליט"א, הראשון לציון ורבה הראשי של ירושלים מרן הרב שלמה משה עמאר שליט"א. במעמד השתתפו אלפי מסיימי הש"ס.
אחריו הגיע המעמד המסורתי המתקיים מחזור אחרי מחזור, סיום הש"ס של תנועת אגודת ישראל. במעמד שייזכר בלבבותיהם של למעלה מעשרת אלפים החסידים שהיו ב'פרענצ'ס' של ארנה, ועוד רבבות שצפו בשידור חי ברחבי הארץ והעולם, התייצבו על 'מזרח' אחד עשרות מרנן ורבנן גדולי האדמו"רים שליט"א, חברי מועצת גדולי התורה ושאינם, בהם גם כאלה שממעטים מלהופיע באירועים מחוץ לחסידות.
אחרון חביב היה המעמד שאורגן קצת מהרגע להרגע, על ידי תנועת דגל התורה, אך למרות זאת היה מרשים ויוצא דופן. אלפי לומדי הדף היומי התייצבו בהיכל מנורה יד אליהו שבתל אביב, בראשות מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי ומרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין, לצד חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה. את המעמד כיבדו גם חלק מחברי מועצת חכמי התורה ומועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
האלפים בראשות גדולי ישראל במעמד סיום הש"ס ביד אליהו. צילום: משה גולדשטיין
הארגון שהוביל בכמות מעמדי סיומי הש"ס ובכמות המצטברת של המשתתפים בסיומים, היה כמובן ארגון 'דרשו' שלאורך כל השנה פועל למען חיזוק לימוד הדף היומי בבלי ודף היומי בהלכה, ובזכותו רבבות יהודים ברחבי העולם לומדים ונבחנים מידי חודש על החומרים הנלמדים במסלולים אלו.
בתשעה סיומים שנערכו ברחבי העולם לחברי הארגון, השתתפו המונים רבים, בהם גם שני אירועי ענק בישראל, בבנייני האומה בירושלים ובהיכל יד אליהו בתל אביב. מעמדי סיום הש"ס של הארגון נערכו גם בניו ג'רזי שבארה"ב, בפריז שבצרפת, באוקספורד ובמנשסטר בלונדון, ביוהנסבורג ובקייפטאון שבדרום אפריקה, בבואנוס איירס שבארגנטינה, ובמינסק שבבלארוס ועוד.
הסיומים של ארגון דרשו התאפיינו בהשקעה אדירה לכבודה של תורה כאשר את הסיומים ליוו שורה של לחנים חדשים שהולחנו במיוחד לכבוד מעמדי הסיום. האמנים שליוו את שורת המעמדים היו היוצר והמלחין ר' מונה רוזנבלום שהציג יצירת מופת מיוחדת שנכתבה במיוחד למעמד, ר' מוטי שטיינמץ, ר' זאנוויל וינברגר, תזמורת המנגנים מקהלת מלכות, ר' ישראל אדלר, ר' אייזק האניג, ר' אהרלה סמט וילד הפלא דודי הרשקופ, תחת ניצוחם של מוישי רוט רובי בנט ומשה לאופר.
בסיום המרכזי שהתקיים ביד אליהו שבתל אביב השתתפו מרן הגר"ח קניבסקי ומרן הגרי"ג אדלשטיין וגדולי ישראל שבואו במיוחד על מנת לכבד את חתני הש"ס – המסיימים שנבחנו על כל הש"ס כולו שישבו כחתנים במרכז הבמה.
אך האירוע הגדול מכולם, ולא בפעם הראשונה, הוא ללא ספק מעמד סיום הש"ס שנערך על ידי אגודת ישראל של אמריקה, באצטדיון מטלייף סטאדיום בניו ג'רזי המכיל 100 אלף איש. יצוין שחודשים בדודים לאחר מכן נפטר בפתאומיות נשיא מועצת גדולי התורה בארה"ב ויו"ר אגודת ישראל באמריקה האדמו"ר מנובומינסק זכר צדיק וקדוש לברכה, טרגדיה שהותירה את היהדות התורנית בארצות הברית באבל כבד.
שבט – עסקת המאה
וחזרה לענייני חולין. תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ – "עסקת המאה" – נחשפה בב׳ בשבט בטקס מיוחד בבית הלבן בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו. מי שאמורים להיות בצד השני של ההסכם, הפלסטינים, החרימו את האירוע, ובינתיים שלום לא יצא מזה, לפחות לא עם הפלסטינים, על השלום שכן יצא בהרחבה בהמשך.
קצת היסטוריה. זמן קצר לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית העניק טראמפ ריאיון לעיתון הניו יורק טיימס ובו אמר כי "אשמח להיות זה שיביא שלום בין ישראל לפלסטינים. אני אוהב את זה, זה יהיה הישג אדיר. כי אף אחד לא הצליח לעשות את זה". כבר אז הודיע שבכוונתו לשלב את חתנו ג'ארד קושנר בצוות המשא ומתן.
כבר בתחילת הדרך החלו בכלי התקשורת לכנות את היוזמה "עסקת המאה". לפני כשלוש שנים, השתמש יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן במינוח המדובר ואמר לאחר פגישה עם טראמפ בעצרת הכללית של האו"ם ש"היא מעידה על רצינותו של כבוד הנשיא, ששואף להשיג את עסקת המאה במזרח התיכון במהלך השנה או החודשים הקרובים". עכשיו יש לאבו מאזן דברים פחות נחמדים להגיד על הנשיא האמריקני…
גנץ בפגישה עם טראמפ יום לפני פרסום התוכנית. צילום: אלעד מלכה
אחרי שנתיים של אין ספור הדלפות והערכות על תוכן התוכנית, הציג הממשל האמריקני לפני כשנה את חלקה הראשון של תוכנית השלום במזרח התיכון, שכללה "סדנה" כלכלית לעידוד השקעות הון ביהודה ושומרון וברצועת עזה, במטרה לשפר את הכלכלה הפלסטינית. "הסדנה" התקיימה בבחריין, בהשתתפות בכירים כלכליים מהעולם הערבי והמערבי, אך הפלסטינים החרימו את האירוע, והישראלים לא הוזמנו.
בינתיים ישראל נכנסה לסחרור פוליטי, עם מערכת בחירות אחת אחרי השנייה, שמנעה מממשל טראמפ לפרסם את החלק השני של התוכנית, החלק המדיני. עד שכחודש לפני הסיבוב השלישי של הבחירות בישראל, כשמערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית כבר נראית באופק, החליט טראמפ שנמאס לו לחכות, יש שיגידו שבחר דווקא במועד זה בכדי לסייע לנתניהו בבחירות.
ב-27 בינואר 2020 הזמין הנשיא טראמפ את ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ להתארח בבית הלבן, כדי לדון איתם בפרטי התוכנית בשלמותה. ההכרזה נערכה בבית הלבן למחרת, ובה נחשפו פרטי התוכנית. גנץ, יו"ר האופוזיציה דאז ומועמד פוטנציאלי לראשות הממשלה, נפגש עם טראמפ ביום שני וחזר לישראל מיד. בטקס בבית הלבן ביום שלישי השתתף רק נתניהו לצד טראמפ.
ולמרות שהתוכנית כנראה לא תצא לפועל, היא קבעה כללי משחק חדשים והיסטוריים לטובת ישראל. הכרה אמריקנית בהתיישבות הישראלית ביהודה, שומרון והבקעה המזרחית. הסכמה להחלת הריבונות – אבל השארת 15 מובלעות של יישובים קטנים. הכרה בירושלים המאוחדת כבירת ישראל. שמירה על הסטטוס קוו בעיר העתיקה ובהר הבית שבירושלים – בריבונות ישראלית.
טקס הצגת עסקת המאה. צילום: מזכירות המדינה האמריקנית
מנגד, הייתה בה תוכנית להכפלת הטריטוריה הפלסטינית והקמת שגרירות אמריקנית בבירת "המדינה הפלסטינית העתידית" שבמזרח ירושלים. הסכמה ישראלית להקפאה בת ארבע שנים בשטח המיועד למדינה הפלסטינית העתידית. חיבור בין רצועת עזה ליהודה ושומרון דרך מנהרה תת-קרקעית. הרחבה של 20% של רצועת עזה, באזור חולות חלוצה ופתחת ניצנה.
עם זאת, הוצגו תנאים חסרי תקדים להקמת מדינה פלסטינית: פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה, ויתור על זכות השיבה אל שטחי מדינת ישראל, הכרה בישראל כמדינה יהודית, הכרה בגבולותיה החדשים של ישראל, הכרה בירושלים כבירת ישראל, הסכמה לשליטה צבאית ממערב לירדן, הפסקת העברת משכורות למחבלים, והפסקת ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית.
החלק הפחות נעים הוא ההודעה של נתניהו שעות לאחר הצגת התוכנית כי ישראל תצביע בממשלה על החלת הריבונות בבקעת הירדן וכל הישובים הישראליים ביהודה ושומרון כבר בישיבת הממשלה הקרובה. מנגד, גנץ הצהיר שיביא לאישור הכנסת את תוכנית המאה של דונלד טראמפ במלואה. שתי הדברים לא קרו…
בהסכם הקואליציוני של ממשלת האחדות סוכם שבראשון ביולי יוכל נתניהו לבצוע את החלת הריבונות ללא הסכמת כחול לבן. אבל אחרי שבציונות הדתית הובעה התנגדות לתוכנית, כולל מתקפה חריפה של מועצת יש"ע, בטענה שמדובר בהכרה והסכמה להקמתה של מדינה פלסטינית, בתוספת הדרישה של חלקים בממשל האמריקני התוכנית לא יצא לפועל. עכשיו כבר ברור למה.
אדר – בחירות (עוד הפעם) בצל הקורונה
לאחר שתי מערכות בחירות רצופות שלא הביאו להקמת ממשלה, כשאף חבר כנסת לא הצליח להשיג 61 ממליצים להטיל עליו את הרכבת הממשלה. מערכת הבחירות שהתקיימה לאחר שתי מערכות שהסתיימו מבלי שהוקמה ממשלה, התאפיינה בקיפאון בתמונת המצב הפוליטית, כאשר הסקרים שנערכו לאורך כל תקופת הבחירות הצביעו על מפת גושים דומה לזו של הסבבים הקודמים, ללא הכרעה של אחד מהצדדים.
לפני זה התרחשה קצת היסטוריה. נתניהו, לאחר שלא הצליח לקבל תמיכה נוספת מעבר ל-55 הממליצים המוקדמים שהיו לו מ'בלוק הימין, הודיע לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה. בעקבות הודעתו הטיל הנשיא את המנדט על בני גנץ. בתום 28 הימים שניתנו לו, הודיע גם גנץ לנשיא שלא עלה בידו להרכיב ממשלה. בכך החלה, לראשונה בתולדות המדינה, תקופה בת 21 יום שבה על פי החוק רשאים רוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה להטיל את התפקיד על כל אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך.
בתום 21 הימים הייתה הכנסת אמורה להתפזר אוטומטית והבחירות היו אמורות להיערך בפורים ללא אפשרות להזזתן, בעקבות כך, זמן קצר לפני תום היום ה-21, הצביעו חברי הכנסת על פיזורה וקיום בחירות בו' באדר. הבחירות נקבעו באופן נדיר ליום שני, מאחר ולא הושגה הסכמה על אף אחד מימי השלישי בחודש אדר.
נתניהו מצביע. צילום: מארק ישראל סאלם, פול
ברקע ההליכה החוזרת לקלפיות עמדה החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. נתניהו ביקש מהכנסת חסינות מפני העמדתו לדין, ובעקבות כך פעלו מפלגות האופוזיציה לכונן את ועדת הכנסת, בכדי לדון בבקשת החסינות. ברגע האחרון משך נתניהו את בקשת החסינות בנימוק שלא ניתן לו לקיים הליך הוגן, ובכדי שלא לפגוע בקידום עסקת המאה שפורסמה במקביל. בעקבות משיכת הבקשה הוגש עוד באותו יום בעת ששהה בביקור אצל הנשיא האמריקאי כתב אישום נגד נתניהו. מנגד, ימים ספורים לפני הבחירות הודיע ממלא מקום פרקליט המדינה דאז דן אלדד כי תיפתח חקירה פלילית בפרשת המימד החמישי, בחשד שחברת המימד החמישי הונתה את המשטרה.
הבחירות נערכו בצל תחילתה של התפרצות נגיף הקורונה. ועדת הבחירות הציבה קלפיות מיוחדות עבור 5,630 האזרחים שהיו בבידוד ביום הבחירות, והקים צוות שיפקח על הפצת שמועות בניסיון להניא בוחרים מלממש את זכותם. בנוסף, ועדת הבחירות נקטה באמצעים נוספים כדי למנוע זיופים בבחירות, בעקבות טענות של מפלגות שונות בנושא.
ניסן – מגפת הקורונה
יכולנו להקדיש את כל 12 האירועים של השנה במגפת הקורונה שהתפרצה בארץ ובעולם, אך אם צריך לבחור את 'החודש', אז הוא ללא ספק חודש ניסן. אמנם החולים הראשונים הגיעו כבר לישראל בשלהי חודש אדר, אך חודש ניסן ייזכר אצל כל עם ישראל בעקבות חג הפסח שנחגג באופן חסר תקדים תחת סגר מחמיר ואיסור מוחלט על התקהלויות ואף אירוח משפחות.
בראש חודש ניסן עמד מספר החולים המאומתים בישראל על 15,398. חמישה ימים לאחר מכהן נכנס לתוקף תיקון לתקנות שקבעה הממשלה למשך שבוע, האוסר תפילה במניין, לוויה וחתונה גם בשטח פתוח. עם זאת, הותרה תפילה במניין תוך שמירת מרחב רב בין המתפללים ברחבת הכותל המערבי וברחבת מערת המכפלה.
יום לפני ראש חודש ניסן נכנסו לתוקף תקנות חדשות שקבעה הממשלה למשך שבוע, לפיהן אין לצאת ממקום המגורים למרחק הגדול ממאה מטרים ולזמן קצר, למעט לצרכים מסוימים שפורטו בתקנות. ב־12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי.
אנשי רפואה בשערי צדק. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
כבר לפני חג הפורים הודיע משרד הבריאות על איסור קיום אירועים המוניים שבהם יקחו חלק יותר מ-5,000 בני אדם והמלצה לכלל הציבור להימנע מלחיצת ידיים. בפורים הורחב האיסור של קיום אירועים המוניים לאירועים שבהם יקחו חלק יותר מ-2,000 בני אדם, למחרת כבר הורחב האיסור על קיום אירועים המוניים כך שכל אירוע לא יכלול יותר ממאה משתתפים.
בשבוע של פסח וליל הסדר, הוכרז סגר כללי מיום שלישי בערב עד מוצאי שבת, שאסר על מעבר מעיר לעיר לרבות להצטיידות במזון ובתרופות, זאת כדי למנוע התכנסויות בליל הסדר ונסיעות לרגל החג. לצורך האכיפה נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים. ביום רביעי, ערב פסח, בצהרים, ועד סיום ליל הסדר בבוקר, הוחרפו ההגבלות ונאסרה כל התרחקות מהבית של יותר מ-100 מטרים. סגר נרחב נוסף הוחל בחג שביעי של פסח וחגיגות המימונה.
משבר האמון הראשון של המגזר החל כשבשלהי חודש ניסן נכנסו לתוקפם לראשונה הקלות במגבלות החלות על הציבור. חנויות בענפים רבים יכלו להיפתח, כדוגמת רהיטים, מוצרי חשמל, כלי בית, כלי נגינה, מכבסות וספרים, בכפוף לעמידה בתנאי "התו הסגול". מנגד, הותר רק תפילה בשטח פתוח של עד 19 מתפללים, בתי הכנסת נשארו סגורים תחת אכיפה מחמירה של המשטרה. רק בכ"ו באייר הותרו תפילות בתוך בתי הכנסת.
בנוסף, במהלך ההתפרצות, הוטלו סגרים מקומיים. בין היתר על קריית יערים, בני ברק, שכונות רוממה, קריית צאנז וקריית בעלז בירושלים, מספר שכונות בבית שמש ובנתיבות, אלעד, ובטבריה. חלק גדול מהאזורים שהוגבלו היו חרדים, שבתחילה קיבלו את המצב בהבנה, אך לאחר מכן החלו להתקומם בחריפות וטענו כי ההגבלות מכוונת לחרדים ולא מסייעות בהורדת התחלואה.
אייר – הקמת ממשלת אחדות
בכ"ג באייר זה סוף סוף קרה. אחרי כשנה וחצי של פלונטר פוליטי, הושבעה ממשלה חדשה בישראל, הממשלה ה-35. ממשלה זו היא הראשונה בתולדות ממשלות ישראל אשר כוננה במודל של ממשלת חילופים, עם כהונתם של שני ראשי ממשלה לסירוגין: בנימין נתניהו ובני גנץ. בקואליציה חברים הליכוד, כחול לבן, ש"ס, יהדות התורה, העבודה, דרך ארץ, הבית היהודי וגשר.
הדבר קרה אחרי שתוצאות הבחירות לכנסת ה-23, הסיבוב השלישי ברצף, הסתיימו שוב ללא אפשרות של הקמת ממשלת ימים או שמאל. "בלוק הימין" השיג 58 מנדטים, וגנץ קיבל את מלאכת הרכבת הממשלה, אך ללא סיכוי להרכיב ממשלה מאחר וחברי הכנסת צבי האוזר ויועז הנדל, בנוסף לח"כ אורלי לוי אבקסיס, סירבו להקמת ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת.
אך בכחול לבן לא אמרו נואש והחלו בקידום חקיקה שתאסור על ראש ממשלה לכהן מעל שתי קדנציות ולכהן תחת כתבי אישום. בנוסף דרשו לקיים בחירות לתפקיד יו"ר הכנסת בהן תכננו לבחור בח"כ מאיר כהן מ'יש עתיד', שיאפשר את קידום הליכי החקיקה נגד נתניהו, בניגוד ליו"ר המכהן דאז יולי אדלשטיין. לאחר התערבות בג"ץ התפטר אדלשטין מתפקידו ובג"ץ הוציא צו המורה לכנסת לקיים בחירות לתפקיד.
נתניהו וגנץ חותמים בבלפור על ההסכם הקואליציוני
במקביל, צוותי המשא ומתן של הליכוד וכחול לבן (אז עוד במשותף עם יש עתיד) החלו במשא ומתן לדון בהקמתה של ממשלת אחדות על רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל והאתגרים הבריאותיים והכלכליים שהציבה המגפה בפני המדינה. אך נתניהו העביר מסר לכחול לבן כי בחירתו של כהן לתפקיד יו"ר הכנסת תשים קץ למגעים לכינון ממשלה.
בשלב זה התגלעו חילוקי דעות בהנהגת כחול לבן, בעוד יאיר לפיד ומשה יעלון התנגדו בתוקף לישיבה עם נתניהו בכל מצב, ודחפו להמשך החקיקה נגד נתניהו ולמיצוי האפשרות להקים ממשלת מיעוט, גנץ וגבי אשכנזי נטו להסכים להצעת נתניהו להצטרף לממשלת חירום, בה תהיה חלוקה שווה של המשרדים לשרים ותתקיים רוטציה על ראשות הממשלה.
בעקבות כך, ברגע האחרון העמיד את גנץ את עצמו כמועמד לתפקיד יו"ר הכנסת, בכדי מצד אחד לא לתת את התפקיד לאיש יש עתיד, ומצד שני להחזיק בתפקיד שמעניק לו מנוף לחץ על נתניהו. לפיד ויעלון ראו בכך הסכמה של גנץ להצטרף אל נתניהו, והכריזו על פירוק השותפות עימו, 'יש עתיד' ו'תל"ם' התפצלו מכחול לבן. גנץ נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת בקולות בלוק הימין, כולל ראש הממשלה נתניהו שהגיע למליאה להצביע בעדו.
נתניהו וגנץ אחרי השבעת הממשלה. צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
למרות זאת, המשא ומתן להקמת הממשלה נמשך עוד מספר שבועות, כשגנץ מחזיק במקביל את המנדט להרכבת הממשלה ומכהן כיו"ר הכנסת. במהלך התקופה נועדו צוותי המו"מ של המפלגות פעמים רבות, וגם נתניהו וגנץ נפגשו פנים מול פנים מספר פעמים בבלפור, לעתים לפגישות קצרות שהסתיימו בפיצוץ המשא ומתן, אך לקראת הסוף ישבו השניים למספר פגישות ממשוכות. לקראת סוף המשא ומתן נועד גנץ עם נתניהו בבית ראש הממשלה כשבע שעות. במהלך פגישה זו הושגו מרבית ההסכמות על חלוקת משרדי הממשלה, הרוטציה על ראשות הממשלה והמדיניות וקווי היסוד שבשמן הממשלה תפעל.
ב-20 באפריל, נחתם ההסכם הקואליציוני בין הגושים של נתניהו וגנץ. הסכם זה קבע את הקמתה של ממשלת חילופים, בה נתניהו וגנץ יעמדו בראשות הממשלה יחד כראש הממשלה וראש הממשלה החלופי, וחלוקה שווה של משרדי הממשלה לשני הגושים. נוסף על כך, הסכם זה עוגנו דרכי העבודה המשותפת בין הגושים בממשלה. נקבע כי נתניהו וגנץ יישבעו אמונים יחד לתפקידיהם, כשהם יתחלפו באופן אוטומטי שנה וחצי בדיוק לאחר כינון הממשלה. הוחלט כי מספר השרים הכולל יהיה 36.
בכדי לאפשר את הקמת הממשלה, אושר בהליך בזק תיקון לחוק יסוד הממשלה שיאפשר הקמת "ממשלת חילופים" המעניק מעמד מיוחד לראש הממשלה החליפי ולשרים שבגוש שלו. מיד לאחר מכן, חתמו 72 חברי כנסת על בקשה לנשיא להטיל על בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה ונתניהו הודיע לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה. בתום כמה ימים התייצב נתניהו במליאת הכנסת והציג את הממשלה החדשה, שזכתה לתמיכת 72 חברי כנסת.
סיוון – משפט נתניהו
בא׳ בסיוון נפתח בבית המשפט המחוזי בירושלים הדיון הראשון בתיק "67104-01-20 מדינת ישראל נ' נתניהו ואחרים", בו עומד לדין ראש הממשלה בנימין נתניהו, בגין שלושה סעיפי אישום, הכוללים עבירה של שוחד ושלוש עברות של מרמה והפרת אמונים. זוהי הפעם הראשונה שראש הממשלה מכהן עומד לדין.
שלושת השופטים במשפט הם רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם מבית המשפט המחוזי בירושלים. בתחילת דיון ההקראה אמר נתניהו לשופטים: "קראתי ואני מבין את כתב האישום". לאחר הדיון הדרמטי, במהלכו נתניהו נמנע מלשבת על ספסל הנאשמים עד לצאת המצלמות מהאולם עם כניסת השופטים, נקבע כי בחודשים הקרובים נתניהו לא ייחויב להתייצב בדיונים שייערכו בעניינו בבית המשפט.
נתניהו נואם לפני משפטו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
טרם הדיון, כשהוא מלווה בקבוצה של שרים וחברי כנסת ממפלגתו, נשא נתניהו במסדרון בית המשפט נאום שבו מתח ביקורת חריפה על חקירתו ועל הגשת כתב האישום נגדו. בין השאר מתח ביקורת על ראשי מערכת אכיפת החוק שעסקו בחקירתו, המפכ"ל רוני אלשיך, ניצב רוני ריטמן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
"מה שעומד היום למשפט, זה הניסיון לסכל את רצון העם – להפיל אותי ואת מחנה הימין", אמר נתניהו. הוא הוסיף כי "הם עשו הכל כדי שלא אעמוד פה כראש ממשלה אלא כראש ממשלה לשעבר, כפוליטיקאי מובס". לדבריו, "לכן, אזרחי ישראל, אני ניצב היום כראש הממשלה בגב זקוף וראש מורם ודורש – חשפו הכול, גלו הכול".
תמוז – ההפגנות בבלארוס
במהלך חודש תמוז פרצו ברחבי בלארוס הפגנות ענק, לקראת הבחירות לנשיאות, בהן אמנם ניצח רשמית הנשיא אלכסנדר לוקשנקו המכהן מזה 26 שנה, המכונה גם "הדיקטטור האחרון של אירופה", אך יש שיגידו שהניצחון הזה הוא תחילת סופו. אחרי שבחמש מערכות בחירות איש לא העז להתמודד מולו, מספר מועמדים מהאופוזיציה נרשמו לבחירות, אך רבים מהם נעצרו.
איש העסקים והבלוגר סרגיי טיכאנובסקי, מגדולי מבקריו של לוקשנקו, נעצר על ידי משטרת בלארוס, שהאשימה אותו בריגול. אשתו של טיכאנובסקי, סבטלנה טיכאנובסקי, שבכלל עבדה עד אז כמורה בבית ספר, נרשמה כמועמדת בבחירות הקרובות לאחר מעצרו של בעלה. בעצרת בחירות רשמית שלה שנערך בעיר מינסק, הגיעו כ-63 אלף איש, מה שהפך לעצרת הגדולה בתולדות בלארוס מזה 30 שנה.
רשמית, לוקשנקו הודיע על ניצחונו בבחירות ובוועדת הבחירות המרכזית פרסמו נתונים ראשוניים לפיהן הוא גרף למעלה מ-80% מקולות המצביעים, עם זאת רבים במדינות המערב לא כיבדו את התוצאות ונטען כי היו זיופים חמורים בבחירות ובנוסף, הכריז האיחוד האירופי כי לא יכיר בתוצאות. מיד לאחר סגירת הקלפיות פרצו מחאות והפגנות אלימות ברחבי בלארוס, כשהמפגינים דורשים את התפטרותו של הרודן הבלארוסי.
כוחות הביטחון נגד המפגינים. צילום: ויקיפדיה
תומכיה של טיכאנובסקאיה יצאו לרחובות בכל הערים הגדולות בבלארוס (ברסט, מינסק, ויטבסק, גרודנו, מאזיר, פינסק, הומל ובוברויסק) כדי להביע את אי שביעות רצונם, ולקרוא לספירה הוגנת של קולות הבוחרים. המחאות התחילו כמחאות שלוות באמצע הלילה, עד שבמינסק התפתחו תגרות בין חלק מהמוחים לאנשי הרשויות. המשתתפים החלו לבנות מתרסים כדי לחסום את התנועה ברחובות.
זו הייתה אחת המחאות הגדולות ביותר מאז שבלארוס נהייתה עצמאית. כוחות הביטחון השתמשו באלות משטרה, בכדורי גומי (שנורו מרובי ציד), ברימונים עם כדורי עופרת, בתותחי מים, בגז מדמיע וברימוני הלם כדי לדכא את ההפגנות. דיכוי ההפגנות נמשך כל הלילה. באותו לילה השתמשו כוחות הביטחון של מינסק ברימונים. כוחות הביטחון עצרו באותו לילה כ־3,000 משתתפים. כמה מן המפגינים נפצעו קשה, לפחות 50 מהם הובלו לבית החולים, ואחד מהמפגינים מצא את מותו.
מספר ימים אחרי הבחירות ברחה לליטא השכנה, לשם שלחה את ילדיה עוד במהלך קמפיין הבחירות, ופרסמה סרטון ובו רמזה כי ברחה: "ילדים הם הדבר הכי חשוב שיש לנו בחיים, אני יודעת שרבים יבינו אותי, רבים ישפטו אותי, ורבים יתחילו לשנוא אותי". בהמשך אותו היום פורסם סרטון נוסף שלה, אשר צולם ככל הנראה בהוראת הקג"ב הבלרוסי, ובו היא נראית מקריאה הודעה הקוראת לאופוזיציה לעצור את ההפגנות. שני הסרטונים, בהם נראית טיכאנובסקאיה מפוחדת ומאויימת, דווקא הגבירו את הזעם הציבורי ברחוב הבלרוסי. מנגד, שבוע לאחר מכן פרסמה סרטון נוסף ובו קראה להמשך ההפגנות, והבטיחה כי במידה ותמונה לנשיאה תוציא את המדינה לבחירות חופשיות והבטיחה לאנשי כוחות הביטחון מחילה במידה ויסרבו לנקוט אלימות כלפי המפגינים.
אב – הפיצוץ בביירות
בי"ד באב, בשעה 18:08, התרחש פיצוץ בנמל ביירות, בירת לבנון, לאחר שמחסן שהכיל 2,750 טון אמוניום חנקתי, עלה באש. הפיצוץ גרם למותם של כ-200 אנשים, עוד כ-6000 נפצעו. הפיצוץ גרם לניפוץ הזכוכית של מבנים ובתים ברוב שכונות ביירות. הנזק השפיע על אלפי בתים קילומטרים ספורים מאתר הפיצוץ. כתוצאה מהפיצוץ נגרמה רעידת אדמה קטנה בעוצמה 3.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט, הופסקה אספקת החשמל בכל רחבי ביירות והיא הוכרזה אזור מוכה אסון. מושל ביירות, מרוואן עבוד, העריך שעד 250 אלף בני אדם נותרו חסרי בית בשל הפיצוץ.
ישראל פנתה ללבנון באמצעות גורמים בין-לאומיים והציעה להעניק סיוע הומניטרי ורפואי. באמצעי התקשורת מיהרו לפרסם בשם "גורם מדיני" שלישראל אין כל קשר לפיצוץ.
מספר ימים לאחר האסון, התעמתו מפגינים עם שוטרים במרכז הבירה, ניסו לפרוץ לפרלמנט ודרשו ממנהיגיה של לבנון לקחת אחריות: "תתפטרו או שתיתלו". הם הציבו עמודי תלייה וקראו למדינות זרות להשתלט על ארצם: "אין שום אמון בממשלה". כמה ממתנגדי הממשלה התפטרו מהפרלמנט. למחרת התפטרה שרת ההסברה, ולאחריה הודיעו שרים נוספים על התפטרותם. לבסוף הוכרז על התפטרות הממשלה.
נשיא לבנון, מישל עאון, העניק את המנדט להרכבת הממשלה לשגריר הלבנוני בגרמניה, מוסטפא אדיב, בתמיכתם של 90 חברי פרלמנט.
אלול – הסכם אברהם
בכ"ו באלול, יום שלישי השבוע, נחתם בטקס חגיגי על מדשאת הבית הלבן הסכם אברהם במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן ושר החוץ הבחרייני עבד א-לטיף בן רשיד א-זיאני. נתניהו חתם מול השר האמירותי על "חוזה שלום" ועם השר הבחרייני על "הצהרת שלום".
ההיסטוריה החלה כחודש מוקדם יותר, כשהנשיא טראמפ הודיע כי בתום שיחה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ויורש העצר של איחוד האמירויות סוכם שישראל ואיחוד האמירויות יכוננו יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה. בתמורה הסכימה ישראל שלא לקדם צעדי החלת הריבונות. הצהרה התקבלה בהפתעה מוחלטת, וגם שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי ידעו על כך רק דקות לפני הפרסום.
שבועיים לאחר מכן יצאה מנמל התעופה בן-גוריון הטיסה המסחרית הגלויה הראשונה מישראל לאיחוד האמירויות הערביות שבוצעה במטוס של אל על. את המשלחת הדיפלומטית הישראלית הוביל ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, ואליה נלוותה משלחת אמריקאית בראשות ג'ארד קושנר. באופן תקדימי, המטוס הישראלי עבר מעל שמי ערב הסעודית. משלחת זו ומשלחות שבאו אחריה סיכמו את פרטי ההסכם, שנחתם בטקס בבית הלבן.
נתניהו, טראמפ, בן זאיד וא-זיאני. צילום: אנדראה הנקס – הבית הלבן
ארבעה ימים לפני הטקס בבית הלבן שנועד לחתימה על ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות, הודיע טראמפ כי הושג הסכם דומה גם עם בחריין. באותו טקס, נחתם גם הסכם בחריין–ישראל, שהוגדר רק כ"הצהרת שלום" מאחר וטרם גובשו בין הצדדים הסכם מפורט בדומה להסכם עם האמירויות. הצדדים סיכמו על פתיחה במגעים מהירים להשלמת הסכם נורמליזציה מלאה בין המדינות.
בעת הטקס בבית הלבן, בזמן נאומו של שר החוץ של האמירויות, שיגרו הפלסטינים מטח רקטות לעבר אשדוד ואשקלון. הרקטה לעבר אשקלון יורטה, רקטה נוספת נפלה באשדוד וגרמה לפציעתו הקשה של הרב אשר ביטון שליט"א. בהמשך הלילה תקף צה"ל בתגובה בעזה, ונענה במטח רקטות של 13 טילים לעבר שדרות ועוטף עזה.
ראש הממשלה נתניהו אמר טרם המראתו חזרה לישראל כי "אני לא מתפלא שהטרוריסטים הפלסטיניים, ירו לעבר ישראל בדיוק בזמן הטקס ההיסטורי הזה. הם רוצים להחזיר את השלום לאחור, הם לא יצליחו בזה. אנחנו נכה בכל אלה שידם שלוחה לפגוע בנו, ואנחנו נושיט יד לשלום לכל אלה שידם שלוחה לשלום איתנו".
ב'ידיעות אחרונות' דווח שכחלק מהעסקה ארצות הברית תפשיר עסקת נשק מתקדם עם איחוד האמירויות, ובפרט מטוסי F-35 ומל"טים, שישראל התנגדה לה בעבר בתקיפות כדי לשמר את היתרון הצבאי האיכותי שלה במזרח התיכון. לשכת נתניהו הכחישה את הפרסום מכל וכל. ממשל טראמפ אישר כי הוא אכן מקדם מכירת מטוסי אף-35 וכטב"מים מתקדמים לאיחוד האמירויות, אך לא כחלק רשמי בהסכם.
מה עם החיסול של קאסם סולימני?
לא היה מספיק חודשים בשביל להחשיב את זה כאירוע…
איזה חוצפנים ביבי וגנץ יש תמונה שלהם קרובים ביותר והם בלי מסכה ועוד תמונה של ביבי שכולם עם מסכה והוא לא איזה ראש ממשלה דפוק לא נותן דוגמא מטומטם ביותר
מה אם סולימני