הממשלה צפויה לאשר: סגר הרמטי מיום שישי – בתי הכנסת יוחרגו ביום כיפור

ישיבת שרים מצומצמת הסתיימה הערב (רביעי) עם החלטה דרמטית להחיל סגר מלא החל ביום שישי הקרוב ועד אחרי שמחת תורה. מדובר בסגר מהודק והרמטי, מחמיר יותר מזה שהיה באזור חג הפסח. בנוסף לכך תחליט הממשלה האם להכריז על מצב חירום, הכרזה שנשמרה עד כה לימי מלחמה בלבד, ותאפשר להטיל סגר ללא צורך באישור הכנסת, או להביא את ההחלטה על הסגר לאישור המשכן.

במסגרת הסגר שיובא לאישור הממשלה הערב ב-22:30, בתי הכנסת ייסגרו בשישי הקרוב ורק ביממה של יום כיפור יישארו פתוחים עם תפילות בקבוצות קטנות ביותר בהתאם למתווה הימים הנוראים שאושר לפני כשבוע. ביתר הזמן, יתאפשרו תפילות ולהבדיל הפגנות בשטח פתוח בלבד, בקפסולות של עד 20 איש ובמרחק של עד קילומטר מהבית.

מלבד זאת, למעט מכולות, בתי מרקחת ומספר מפעלים – כל המשק ייסגר. בתקופה זו, לא תהיה עבודה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, למעט עובדים חיוניים. רח"ל (רשות החירום הלאומית) תכריע מיהם המפעלים החיוניים שיוכלו להמשיך ולעבוד.

כמו כן, במקרה של סגר מלא צפויה התחבורה הציבורית להצטמצם באופן משמעותי. ככל הנראה תופסק פעילותה של רכבת ישראל, ויופעלו קווים שלדיים לצורך הגעה של עובדים חיוניים וכן הגעה לצרכים רפואיים. בעניין זה, השרה מירב כהן אמרה שאם מצמצמים תחבורה ציבורית, צריך לדאוג מראש למטפלים סיעודיים שלא היה להם מענה תחבורתי בסגר הקודם.

סוגיית סגירת נתב"ג עוד לא הוכרעה, והיא תעלה במסגרת הדיון בממשלה. ההצעה המסתמנת שתובא היא שאם יהיה סגר מלא – גם נתב"ג ייסגר לטיסות יוצאות כבר מיום שישי. השרה מירי רגב אמרה בדיון שהיא תומכת בסגירה של נמל התעופה לטיסות יוצאות. השר יזהר שי התנגד: "למה צריך לסגור את נתב״ג? אפשר לתת לאנשים לנסוע. אין לזה הצדקה".

ישיבת הקבינט הופסקה מבלי ששרי הקבינט הצביעו על מתווה לסגר, וההחלטה התקבלה בשיחת טלפון בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, והשרים גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, יולי אדלשטיין ואריה דרעי. שאר שרי קבינט הקורונה והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא עודכנו בפרטים בזמן ההחלטה שעברה ישירות להכרעת הממשלה – ללא הצבעה בקבינט הקורונה.

בשיחה שגנץ קיים עם נתניהו, הוא אמר לו ש"עדיף ללכת לסגר מלא בהקדם כדי לעצור את ההדבקות, במינימום פגיעה בפעילות עסקית חיונית. עדיף עכשיו מאשר בעוד חודש, כשגם אז הפגיעה תהיה גבוהה יותר וגם האתגר הרפואי יהיה גדול יותר". גנץ הוסיף בשיחה כי אם הסגר המלא יחל עכשיו, יהיה צריך להתמקד בהחזרת הפעילות במשק מיד אחרי החגים.

נתניהו אמר בדיון כי עדיף להטיל סגר מלא כבר עכשיו, בתקופת החגים. "אנחנו הולכים לשם בלאו הכי, ולכן עדיף במחיר כלכלי נמוך ולא אחרי החגים במחיר כלכלי גבוה", ציין נתניהו. מנגד, במשרד האוצר התנגדו להטלת סגר מלא. מנכ"לית המשרד קרן טרנר אמרה כי "סגר מלא מוריד פטיש על המגזר העסקי. כבר היום יש 1.1 מיליון איש שלא מגיעים למקומות העובדה שלהם. לפי הבדיקות שלנו, התנועה בכבישים ירדה בשליש".

ראש הממשלה פרסם מוקדם יותר סרטון ואמר כי "אני נמצא בין הדיונים בקבינט הקורונה. הדיונים רציניים, מורכבים. המצב קשה, יש עלייה תלולה. אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות, ההחלטות הן קשות. אבל אני כראש ממשלה מחויב להגן על החיים שלכם. צריך להבין שיש פה סכנה לחיים ולכן אין ברירה – נקבל את ההחלטות הקשות ונציל חיים, בשיתוף הפעולה שלכם".

שר הפנים אריה דרעי היה זה שיזם את פתיחת בתי הכנסת ביום כיפור. הוא סבר שקיום תפילות באוויר הפתוח היא גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה ותהיה בלתי-ניתנת לאכיפה. הוא אמר שביום כיפור צפוי להיות חם מאוד בעוד שבבתי הכנסת יש מזגנים. השרים החליטו להתגמש על הצעתו של דרעי לאור העובדה שמדובר ביום קדוש לדת, וכן לטובת מבוגרים ובעלי תפקידים בתפילה שיתקשו לקיים אותה בחוץ. גם גנץ הציע בצהריים להחריג את בתי הכנסת ביום כיפור.

בתוך כך, במשרד האוצר עדיין דורשים שיותר למגזר הפרטי לפעול במתכונת של 30%, בדומה למתכונת שהייתה בימי הסגר הראשון בחודש מארס. גורמים באוצר אמרו הערב כי סגירת המשק לעבודה חיונית בלבד תרסק את הכלכלה ותבעו שמתכונת העבודה תופחת אך לא תיעצר במלואה. כעת מתקיימים דיונים בעניין זה במשרד האוצר עם אנשי משרד ראש הממשלה.