אוֹצְרוֹת הַחֵן • חג הסוכות • חלק ב' • מתורת רנ"ג ויינטראוב זצ"ל

אוצרות החן • מדור שבועי מתורתו של הגאון החסיד רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע • חג הסוכות • מתוך הספר טעם וריח להגה"ח המחבר זצ"ל

שבעת ימי הסוכה כנגד שבעים שנותיו של אדם

הסוכה רומז לעולם הזה כדאיתא בספרים הקדושים (שפת אמת סוכות תרל"ב)  שהוא רק ישיבת ארעי.  אם כן  כל יום מרמז על עשר שנים [כמאמר דוד המלך ימי שנותינו בהם שבעים שנה].  ושמיני עצרת רומז מן שנת השבעים עוד יותר ויותר.

יום ראשון אושפזין דאברהם, כנגד עשרה שנים הראשונים כי בן שלוש הכיר אברהם אבינו ע״ה את בוראו כי תינוק היודע לדבר אביו מלמדו תורה.

יום שני אושפיזין דיצחק כנגד העשרה השניים כנגד יצחק אבינו שנכנס למצות בצווי, כן העשרה השניים נעשה בר מצוה ונכנס לציווי במצות.

יום שלישי אושפיזין דיעקב  העשרה השלישים כנגד יעקב אבינו שאז אנו מצווים לישא אשה, כן יעקב אע״ה נצטווה מאביו ואמו לילך ללבן ליקח משם אשה.

יום רביעי אושפיזין דמשה   העשרה הרביעית כנגד משה רבינו שניתן בו כח להרוג המצרי וניתן לו כח לישא עליו עול בני ישראל. וזה עניין בן שלשים לכח שיהיה לו כח למסור נפשו עבור ה׳ וישראל.

יום חמישי אושפיזין דאהרן   עשרה החמישית כנגד אהרן מבינה ועד עצה להבין לישראל איך לעבוד לה׳ שאז כבר האדם  בגדר  נשוא פנים.

יום שישי אושפיזין דיוסף הצדיק  עשרה השישית כנגד יוסף, שש ערי מקלט תהיינה, ששנים האלו הם ערי מקלט אצלו, מכל בניו ונכדיו, ועליו ללמדם תורת ה׳ [כמאמר חז"ל במס' מכות י, א, דברי תורה קולטין]

יום שביעי אושפזין דדוד עשרה השביעית הם כנגד דוד המלך מידתו של  דוד המלך נעים זמירות ישראל  תמיד לבקש ולהתפלל לד׳ ולשיר לפניו יתברך  שמו.

♦ ♦ ♦

ארבעת המינים מחלישים את כח עמלק

הד׳ מינים מחלישים כח הרע של עמלק. הראשי תיבות  של ד׳ מינים האלו עולה עמלק כעע"פ  (240) כפת תמרים, ענף עץ עבות, ערבי נחל, פרי עץ הדר הם כנגד עמלק. וראשי תיבות של אתרג לולב הדס ערבה עולה אלהיכם (106), כי  על ידי נטילת ד' מינים  מראים שהוא אלקיכם. וזה הענין שכתוב (ויקרא כג' מ) "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ד׳ אלקיכם". (עיין פרי עץ חיים שער הלולב שד' המינים רומזים לשם הויה)

♦ ♦ ♦

פרי עץ הדור להדוף את היצר הרע

פרי עץ הדר (ויקרא כג' מ') אותיות יצר רע הדף, בדוגמת ראשי התיבות של אתרוג  "אל

תבואני רגל גאוה" (תהלים טו' יב)

♦ ♦ ♦

שמחת בית השואבה מתחיל מאושפיזין דיצחק

בשם הרה"ק רבי אברהם מרדכי מגור זי"ע ויצחק בא מבאר לחי ראי זה שמחת בית השואבה (ספר ברית אברהם להמגיד מזאלאזיץ). וההסבר בזה  כי יצחק היה הראשון הנימול לשמונה. וזה שכתוב ושאבתם מים בששון,  כי שמחת בית השואבה מתחיל ביום השני [החליל של בית השואבה לא דוחה את השבת ויו"ט סוכה פרק ה' משנה א] האושפזין של יצחק שנימול לשמונה , כי ששון זו מילה (מגילה טז עמ' ב) שיצחק היה הראשון שנימול לשמונה.

♦ ♦ ♦

אותיות הקודמות לסוכה

סוכה. האותיות שקודמים לאותיות סוכה הם הדין רמז לימי הדין שהם ראש השנה ויום הכיפורים הקודמים לחג הסוכות.  האותיות שאחר אותיות סוכה הם עז לו שהחיים חוזרים למסלולם ובכוח של ראש השנה  ויום הכיפורים. אשרי אדם עז לו בך (תהלים פד' ו) ויכולים על ידי זה  לעבוד את ה׳ בכל השנה, כי הם נותנים חיים חדשים וכוחות חדשים לעבודת הבורא ב״ה.

♦ ♦ ♦

ההתאספות ביו"ט נותן כח לכל השנה

שמעתי מהרב הצדיק ר׳ יהודא משה מאלקסנדר שליט״ א [זי"ע] חתן הרה״ק ר׳ בצלאל יאיר זצוק״ל בשם רבינו הקדוש אור העולם בעל הישמח ישראל מאלקסנדר זצקלה״ה. כתיב (שמות לד, כב) "וחג האסיף תקופת השנה״, מה שבני ישראל מתאספים ביחד ביום טוב, גיט אריין א התחזקות אויף א גאנץ יאהר (דבר זה נותן להם התחזקות לכל ימות השנה).

♦ ♦ ♦

חג האסיף רמז לגאולה השלימה

האסיף בגימטריא  ציון (156) כי הקב״ה צוה לעשות סוכות בזמן האסיפה, לרמז על זה שהקב״ה יאסוף את ישראל חזרה לציון ברחמים, ואז יהיה על הגויים תקופה מאד תקיפה כמו בימי צאתם מארץ מצרים, ולא יישאר מעשיו שריד ופליט ואז יהיה שינויים גדולים בעולם.

♦ ♦ ♦

התיקון לעץ הדעת שמירת שבת

עץ שאכל אדם הראשון  אתרג היה (בראשית רבה ט"ו ז') ורצה אדם הראשון לתקן הקלקול ושמר שבת ואמר מזמור שיר ליום השבת. (פרקי דרבי אליעזר פרק י"ט).ויש לבאר הקשר בין שבת לאתרוג. האות ש' של שבת מוקפת באותיות ר' ות'  והאות ב' של שבת מוקפת בהאותיות א' וג'  וביחד האותיות המקיפות הם אתרג. והאות ת' של שבת הוא כנגד שת  בנו של אדם הראשון, כנגד הת' של שבת והאות הקודמת לת' אות ש' לכן קראו שת. (ולאחר ת' אין אותיות). כי  התיקון  הוא על ידי בנו שת (זוהר משפטים שט"ז). ושת עם האות ב' זה שבת שהגין על אדם הראשון ממוות.

♦ ♦ ♦

נוי סוכה ונוי לולב על ידי צדקה

לולב ראשי תיבות  ולא ירע לבבך בתתך לו (דברים טו, י) האמור לגבי צדקה לעניים. אמרו עליו על רבינו הקדוש ר'  חיים מצאנז זצקל״ה שעיקר נוי סוכה  שלו היה שחילק לענים י״ח מאות זהובים. וזה גם כן ענין נוי לולב במצוות הצדקה.

♦ ♦ ♦

"בצאת השנה" כבר בתחילת השנה היא עשירה

 בצאת השנה באספיך את מעשיך מן השדה (שמות כג, טז) ולהבין למה קוראת  התורה לחג האסיף בצאת השנה הלא רק בחודש זה  היה ראש השנה, והגם ש"בצאת השנה" נאמר לענין מעשר, אבל מכל מקום  האם לא היה להתורה לומר לשון אחר, ולמה נקטה בלשון "בצאת השנה".

אבל נראה במאמרם ז״ל (ראש השנה טז, ב,) מראשית השנה שנה שרשה מתחילתה מתעשרת בסופה, וזה שאמרה תורה בצאת השנה, כוונתה  הגם שהיה  לך שנה שרשה בתחילתה, אין זה אומר שרק בסוף השנה תתעשר, אלא  אם תשמור מעשר,  אני קורא לך תכף כבר בחג  הסוכות בצאת השנה שכבר מתעשרת בחג הסוכות.

♦ ♦ ♦

ראשון לחשבון עוונות להפך את הש"ך דינים לזכויות

מצווה ש״כ במניין המצוות (ספר ציונים לתורה ירושלים תרפ"ז יעקב רפאל דידובסקי) "שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של סוכות".  וההסבר הוא כי יום ראשון דסוכות  הוא ראשון לחשבון עונות (תנחומא אמרו). ופרשו בזה  מחמת שישראל עשו תשובה מאהבה אם כן  נעשים כזכויות ומונים העונות כדי לעשות מהם זכויות.  והנה יש ש״ך דינין (פרע"ח שער העמידה פרק א) ומהפכים אותן ביום ראשון  של סוכות ולכן נצטוו ישראל לא לעשות מלאכה ביום א׳ של סוכות במצווה ש״ך מפני שאז נהפך הש״ך דינין לזכיות.


באדיבות "מכון באהלי צדיקים"  להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל

כל הזכויות שמורות

להערות והארות [email protected]


הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן