ממתק לשמחת תורה תשפ"א
בהקפות של שמחת תורה היה יהודי זקן שנשא בזרועותיו ספר תורה. ניגש אליו אחד המתפללים ושאל אותו: "האם לא קשה לך לשאת את ספר התורה? הרי אתה זקן וחלוש, וספר התורה כל כך כבד!"
"אדרבה", השיב הזקן, "בחרתי דווקא בספר התורה הגדול ביותר, משום שנאמר כי 'התורה נושאת את נושאיה'; וככל שספר התורה יהיה כבד יותר, כן ייקל עלי לשאת אותו".
וכך התחיל לספר לו את הסיפור הבא:
כאשר גורשו היהודים לתוך גטו ורשה נאמר להם, שאם הם לא ירוצו – יכו בהם. היה שם איש אחד בן שבעים, כפוף וחולני, שהחזיק בידו של נכדו הקטן. בשעה שהם רצו נפל הילד ונחבל ברגלו. כשהוא קם מנפילתו הוא יכול היה רק לצלוע. הסבא, שחשש שמא הנאצים יכו את הילד באלות, הרים אותו על כתפו, והכריח את עצמו להמשיך לרוץ.
"מה אתה עושה?" שאל אותו מישהו, "הרי אתה בעצמך בקושי יכול לרוץ, אתה זקן וחלש. איך אתה יכול גם לשאת את הילד על כתפיך?"
"אתה טועה", השיב הזקן, "לא אני נושא את הילד: הילד הוא זה שנושא אותי. אלמלא הוא לא הייתי מסוגל לעשות אפילו צעד אחד".
כאשר אנו מקיימים מצווה כלשהי, המצווה הזו מחזיקה בנו. כאשר אנו שואפים להגשים מטרה נעלית כלשהי, אותה מטרה מנשאת אותנו, ושום משימה אינה נראית לנו קשה או בלתי אפשרית.
חג שמיני עצרת שמגיע עם סיומו של חג הסוכות נקרא שמחת תורה מכיוון שביום הזה אנחנו קוראים את הפרשה האחרונה בתורה ומסיימים לקרוא את כל התורה לפני התחלתה מחדש.
השאלה היא למה שלא נחגוג שמחת תורה בחג השבועות שבו ניתנה התורה? ואם זה בגלל מחזור קריאת התורה שמסתיים ביום הזה הרי שהיו יכולים לקבוע שמסיימים את התורה בחג השבועות ומתחילים את בראשית מיד אחרי חג השבועות?
הסיבה לכך שסיום והתחלת התורה נקבעו לזמן זה קשורה ליום הכיפורים שבו ניתנו לעם ישראל הלוחות השניות, יש הבדל עקרוני בין הלוחות שניתנו בחג השבועות לבין הלוחות שקיבלנו ביום הכיפורים במתן תורה קיבלנו את התורה כמתנה מלמעלה ללא שעשינו שום דבר מצדנו, לעומת זאת הלוחות השניות היו לאחר שעם ישראל התחרט על חטא העגל ושבו בתשובה ועכשיו קיבלו את הלוחות לאחר השקעתם, שמחה של אדם על משהו שהוא קיבל היא פחות נעימה, הוא מתבייש שהיה צריך לקבל מהשני לעומת זאת כשאדם עובד בכוחות עצמו ואז מקבל שכר זו יכולה להיות שמחה שלימה.
לכן נקבע שמחת תורה לאחר קבלת הלוחות השניות שקיבלנו אחרי התשובה על חטא העגל והעבודה העצמית שלנו, ביום הזה מתאים לשמוח על המאמץ שהשקענו במשך השנה בלימוד וקריאת התורה מדי שבוע.
רבי יוסף יצחק הרבי הקודם של חב"ד אמר שיש לייקר את השעות של שמיני עצרת ושמחת תורה. בכל רגע יכולים לשאוב אוצרות בדליים וחביות בגשמיות וברוחניות, וזאת ע"י הריקודים, אז נשתדל כולנו ללכת לבית הכנסת בחג ולשמוח עם התורה. ויהי רצון שבזכות השמחה העם התורה נזכה להצלחה בכל מעשינו ונקבל כוחות מחודשים ללימוד התורה בשנה החדשה ביתר שאת ומתוך שמחה, כהכנה לגאולה השלימה שתבוא בקרוב ממש.
שבת שלום וחג שמח
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד
