בדברים חריפים שנאמרו בשיעורו השבועי, התייחס זקן הפוסקים מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א לתופעת ה'מוסרים' בקרב הציבור החרדי, המעבירים מידע למשטרה על מי שעובר על תקנות הממשלה בעניין הקורונה, כמו על קיומם של תלמודי תורה וישיבות או שמחות נישואין החורגים מאישור הממשלה, וקבע הלכה למעשה שאין לצרף מוסרים אלו למניין – כפי ההלכה המבוארת בשולחן ערוך יורה דעה סימן של"ד.
בתחילת דבריו הקדים זקן הפוסקים כי איסור 'מסירה' נחשבת כאחת העבירות החמורות בתורה: "איסור מסירה הוא מן החמורות שבתורה. בשולחן ערוך נפסק שהמוסר אין לו חלק לעולם הבא, והוא חייב נידוי ואין לצרפו למניין. ואם מוסר לשלטונות על מנת לקנוס אותו, הרי הוא נחשב כהולך לערכאות ומרים יד בתורת משה וכופר בקב"ה ובתורה, ומתגלגל לעתיד בכלב.
בשלב זה יצא ראב"ד ה'עדה החרדית' בזעקה נגד אלו שהתירו לעצמם למסור לשלטונות מידע על העוברים על תקנות השלטונות בעניין הקורונה כמו על ישיבות או עריכת נישואין: "בהיות שנודע כי נפרץ הדבר להתיר עוון חמור דמסירה, כאשר רבים מדמים כביכול מותר למסור לשלטונות מי שעובר על תקנות הממשלה בעניין הקורונה, עד שהגיעו גם למסור לשלטונות את מוסדות התורה והחינוך ובתי כנסיות וישיבות שאינם עומדים כפי תקנת השלטונות, או שאר שמחות נישואין שחרגו מאישורי השלטון וכדומה".
"ליהוי ידוע כי אין בזה שום היתר, ואוי לאותה בושה, ש"המוסרים לשלטונות את מוסדות התורה שאינם עומדים בתקנת השלטונות, עשו את ראשי השלטונות כפוסקים וכמכריעי הלכה לקבוע מה נחשב בגדר פיקוח נפש".
במרכז דבריו הכריע הלכה למעשה שאין לצרף את ה'מוסרים' למניין: "לעניין הלכה ראוי לדעת שמוסרים אלו אף אם הם חרדים, אין לצרפם למניין וכמבואר בשולחן ערוך יורה דעה סי' של"ד, ואין להם חלק לעולם הבא וכמבואר בשולחן ערוך חושן משפט סי' שפ"ח.
בדבריו הוסיף: "כל הנזהרים בזה מוכן להם שכר רב, ומאידך כל הפורץ גדרות עולם והולך למסור לשלטונות, יידע שיש דין ויש דיין העתיד להיפרע מהרשעים".
בהמשך דבריו הוסיף מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א להתריע על חובת הזהירות והשמירה שלא להדביק אחרים, כשדבריו התבטא כי החרדים נשמרים בשמירה על הצלת חיי אדם יותר מהחילונים: "כמובן שיש לכל אחד להיזהר שלא להזיק אחרים – וכ"ש אם יש לו סימני המחלה יש לו להיזהר מאוד, ואנו נשמרים בפיקוח נפש לא פחות מהם, אבל חס ושלום לא למסור לשלטונות.
בסיום דבריו הדגיש שישנם מקרים חריגים בהם מותר למסור לשלטונות, אבל זאת רק במקרים חריגים מאוד, ולאחר התראה, ולאחר שאלת חכם מוסמך מגדולי הדור, ויש לשאול שאלת חכם בכל מקרה לגופו: "אין שום היתר למסור לשלטונות אלא באופנים מסוימים ממש שיש בהם סכנה לרבים ומוכרחים לעצור הסכנה כדי להציל הרבים, וגם בזה אין להתיר אלא לאחר התראה, ורק לאחר שאלת חכם בעל הוראה מובהק ומוסמך, וגם בזה אין להתיר באופן גורף וכללי, אלא יש לשאול בכל מקרה לגופו".
