אילוסטרציה. למצולמים אין קש לנאמר בכתבה. צילום: Yonatan Sindel/Flash90

הסקר הסרולוגי שנערך בבני ברק: אחד מכל 11 תושבים פיתח נוגדנים לקורונה

הסקר לאיתור נוגדנים נערך בחודשים האחרונים בקרב תושבי העיר בני ברק ל ידי משרד הבריאות ועוד, חושף כי אחד מכל חמישה חולים - לא מפתח נוגדנים לנגיף. הממצאים העלו כי קיים עודף סיכון להדבקה לאדם שמתגורר בבניינים שיש בהם משפחות עם חולה מאומת

אחד מכל 11 תושבים בבני ברק פיתח נוגדנים לנגיף – כך עולה מממצאי הסקר הסרולוגי שנערך בעיר ופורסמו היום (שני) על ידי משרד הבריאות, מכון גרטנר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר נערך בחודשים יוני עד אוגוסט והמשתתפים בו ביצעו שתי בדיקות: דגימת קורונה ובדיקת דם לגילוי נוגדנים לנגיף. עוד עולה מהסקר שנערך כי 14 אחוזים מתושבי העיר בני ברק פיתחו נוגדנים לנגיף. כמו כן, הסיכוי של גבר לפתח נוגדנים – גבוה פי שניים מזה של אישה.

בתדרוך לתקשורת אמר האלוף מיקי אדלשטיין "הסקר נולד כדי לתת תשובה לנתוני התחלואה האמיתיים בעיר בני ברק. בערב פסח רצינו דעת לאן פנינו מועדות. ביקשנו לבנות מודל מבוסס יותר על סמך נתונים מדויקים יותר, כדי שתהיה תחזית טובה יותר והיכולת לנטר וללמוד תוך כדי. הסקר הוא סטטיסטי, יש בו טעויות מובנות בתוכו, ולכן טובי המומחים נירמלו את הדברים".

"כשניגשנו לבצע מודל שיאפשר לקיים שגרת חיים בנוכחות הקורונה, שיענה על שאלות כמו מתי צריך לפתוח את הלימודים מגיל 3 עד 6, או מתי לאפשר חזרה לתעסוקה, וכן מה התחלואה בפועל – משם יצאנו לתכנון הסקר", הסביר. "ביקשנו לבדוק מה פרופורציות ההידבקות בין סימפטומטיים לאסימפטומטיים, ובין המבוגרים לילדים. לשמחתנו הייתה היענות מלאה מצד הקהילה לבדוק כל הילדים מגיל 7 ומעלה. בנוסף ביקשנו לבדוק מי מדביק מי במשקי הבית – ילדים מבוגרים או הפוך. הפילוחים האלה משמעותיים כדי לענות על השאלה אם לפתוח את מערכת החינוך".

במסגרת הסקר, הוצא מדגם מקרי של אוכלוסיית העיר, והנדגמים התבקשו לבצע בדיקת דם לאיתור נוגדנים לנגיף. הממצאים מראים כי במהלך חודשי המחקר, אחוז מפתחי הנוגדנים היה כפול משיעור החולים המאומתים בעיר.

בחודש יוני, שיעור החולים המאומתים בבני ברק עמד על 2%, כשביולי הוא עלה ל-4.1%, ובאוגוסט הגיע ל-5.6%. לעומת זאת, אחוז התושבים שנמצאו אצלם נוגדני נגיף קורונה הגיע ביוני ל-6.3% בלבד, ביולי ל-6.4% ואילו באוגוסט שיעור בעלי הנוגדנים זינק ל-13.8%. בממוצע של שלושת חודשי המחקר, שיעור תושבי בני ברק שפיתחו נוגדנים לקורונה עמד על 9%.

כמו כן, הסקר הסרולוגי בבני ברק מצא הבדל בולט בין גברים לנשים. זאת, לאחר שבקרב 12.1% מהגברים נמצאו נוגדנים לנגיף לעומת 6.2% בלבד בקרב הנשים. זאת, בעוד ש-3.9% מהגברים נדבקו בקורונה, לעומת 2.7% מהנשים.

כמו כן, הבדל משמעותי נצפה גם בין קבוצות גיל שונות. שיעור התושבים שבגופם נמצאו נוגדנים לקורונה היה כ-8.3% בקרב בני 14-7, 13.8% בקרב בני 24-15, 8.2% בקרב 59-25 ו-5.3% בקרב בני 60 ומעלה.

זאת, בעוד ש-2.4% בקרב בני 14-7 נדבקו בנגיף, 3.6% חלו בקרב בני 24-15, 3.7% מבני ה-59-25, ו-3% בקרב בני 60 ומעלה. בנוסף, שיעור גבוה של בעלי נוגדנים נמצא בקרב משפחות בעלות שמונה נפשות לפחות – 11.2%. משיבי הסקר הסרולוגי, עברו גם בדיקה לגילוי קורונה בבדיקת מטוש (PCR). בקרב האוכלוסייה שנמצאה חיובית לנגיף בבדיקת PCR, ל-80% היו נוגדנים, זאת לעומת 8.2% בלבד בקרב אלו שנמצאו שליליים לקורונה.

במהלך הסקר נבדק גם שיעור ההדבקה בבניינים, והממצאים העלו כי קיים עודף סיכון להדבקה לאדם שמתגורר בבניינים שיש בהם משפחות עם חולה מאומת. במהלך הסקר בדקו משפחות ללא מקרה מאומת בבניינים בהם הייתה משפחה עם מקרה מאומת (678 משתתפים מ-237 משפחות). מתוכם, שיעור ההמצאות של נוגדנים נגד נגיף הקורונה עמד על 10.2% (53 נבדקים חיוביים), בהשוואה ל-כ 7% במדגם האקראי של כל העיר בני ברק באותו זמן. 50% מהזיהומים התרכזו ב-10 משפחות בלבד (הדבקה בצברים) והיתר ב-27 משפחות.

שיעור התושבים שפיתחו נוגדנים לנגיף הקורונה בבני ברק, גבוה משמעותית מהנתון שעלה מסקר סרולוגי שנערך לאוכולוסייה הכללית בחודשים יולי עד ספטמבר. מהנתונים שפורסמו בתחילת החודש, עלה כי כ-5.5% מהאוכלוסייה הכללית פיתחה נוגדנים לקורונה, מתוך מדגם מייצג של 55 אלף משתתפים לפי פילוח של גיל, מגדר ומגזר.

אחת המסקנות מתוצאות הסקר הסרולוגי בבני ברק: אם השכן בבניין חיובי לנגיף – עולה הסיכון להידבק. פרופ' דני כהן מאוניברסיטת תל אביב אמר כי: "יש תוספת סיכון להדבקה לבן אדם שמתגורר בבניין בו יש משפחה אחת שנמצאה מאומתת לנגיף. בסקר שערך בקרב משפחות בבניינים נמצא כי ב-10.2 אחוז מהמקרים נמצאו נוגדנים אצל שכנים לחולי קורונה, בהשוואה ל-7 אחוזים בהשוואה לקבוצת הביקורת".

"מתוצאות הסקר למדנו איך המגפה מתנהגת בתוך משפחה, בתוך מבנה ובתוך קהילה", אמר ד"ר בועז לב, חבר הצוות לטיפול במגפה במשרד הבריאות. "יש מסקנה אחת שלמדנו: היקף ההדבקה גם במקומות כמו בני ברק שעליה עבר צונאמי פעמיים אינה מתקרבת להתחסנות עדר או להגנה למשפחות שנדבקו. לכן חייבים להמשיך להקפיד על עטיית מסכות וריחוק חברתי".

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן