ממתק לשבת פרשת לך לך תשפ"א
מסופר בזוהר שרבי אבא הכריז פעם, שמי שיבוא ללמוד תורה יזכה לעושר ואריכות ימים. הגיע אליו בחור צעיר ששמו יוסי, ושאל את רבי אבא ישירות "אם אלמד תורה אני אהיה עשיר"? ענה לו רב אבא "כן. אתה תהיה עשיר גדול"! וציווה לתלמידיו שיקראו לו "רבי יוסי בעל העושר והכבוד".
עבר זמן והוא לא התעשר. פנה יוסי לרבי אבא וטען כלפיו: "הרי למדתי הרבה תורה והיכן העושר שהבטחת לי"? הצטער רבי אבא על הדברים הללו וענה לרבי יוסי – "אם לאחר הלימוד שלמדת אתה עדיין מחפש עושר וכבוד ואינך מבין את המעלה הגדולה שבעצם לימוד התורה…" ורצה להעניש אותו!
אך לפתע שמע בת-קול משמים האומרת "אל תעניש את רבי יוסי, כי הוא אדם גדול ונכונות לו גדולות ונצורות בתורה"!
מיד עצר רבי אבא את תפילתו ושב אל רבי יוסי, פייסו ואמר לו " שב ותמשיך לעסוק בתורה ואני אסדר לך הרבה כסף שתהיה עשיר גדול כרצונך"!
ואכן כעבור זמן מה הגיע לישיבה יהודי עשיר גדול ובידו כלי פז יקר ערך, ואמר לרבי אבא שמכיוון שהוא עצמו מתקשה ללמוד תורה, הוא מבקש שרבי אבא ימצא לו תלמיד חכם כדי לעשות עמו חוזה שהוא יכלכל ויפרנס אותו, ובתמורה יזדקפו אליו זכויות התורה של אותו תלמיד.
מיד קישר רבי אבא את אותו עשיר עם רבי יוסי, והם ערכו ביניהם הסכם והעשיר נתן לרבי יוסי כלי פז יקר ונוצץ ורבי יוסי חתם שזכויות לימוד התורה שלו ינתנו לאותו עשיר!
רבי יוסי התעשר והמשיך להגות ולהתעלות בתורה עד שברבות הימים הבין את מעלותיה המופלאות של התורה הקדושה, ואז התחרט על טעותו שמכר את זכויותיה תמורת בצע כסף. לימים, שח את גודל צערו וכאבו לרבו ואמר: "רצוני ללמוד תורה לשם-שמים ולא לשם פרנסה ועושר גשמי, אבל החוזה שחתמתי עם אותו עשיר מונע זאת ממני"!
רבי אבא קרא לאותו עשיר וביקש ממנו שיבטל את החוזה ויטול ממנו בחזרה את גביע הפז, ותמורת זאת הציע לעשיר שאת כספו יחלק לעניים ויתומים, ובזכות זה חלק מזכויות לימוד התורה של רבי אבא עצמו – יזדקפו לזכותו. העשיר הסכים להצעתו של רבי אבא, והחוזה בינו לרבי יוסי בוטל ותמורתו נחתם החוזה עם רבי אבא.
על-שם וויתורו של רבי יוסי על כוס הפז והעושר הוא נקרא "רבי יוסי בן פזי", והוא עצמו המשיך והתעלה בתורה ואף זכה לדור ישרים מבורך, עוסקים בתורה הקדושה. הזוהר הקדוש מסיים את הסיפור במילים ברורות "אין לך שכר טוב בעולם כמי מי שעוסק בתורה"!
הסיפור הזה תמוה, ראשית למה רבי אבא כעס עליו? הרי הוא זה שהציע עושר תמורת לימוד התורה! ומצד שני למה משמים אמרו לו שזה בסדר הרי הוא באמת למד שלא לשם שמים?
מסביר הרבי מליובאוויטש שיש כמה דרגות בלימוד תורה שלא לשם שמים, אלא לשם קבלת שכר ותועלת וריווח אישי:
יש אדם שלומד תורה כדי שיהיה לו כוח לשלוט ולפגוע בזולת, שזה ממש לא טוב,
ויש מי שלומד תורה כדי שבני אדם יכבדו אותו והוא יהיה עשיר, שעליו נאמר "לעולם יעסוק אדם בתורה אף שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה".
יש הלומד כדי שמשמים יתברך בכסף ויוכל לקיים את מצוות ה' לפרנס את משפחתו ובני ביתו שזו מעלה יפה,
ויש הלומד תורה כדי שמשמים ייתנו לו עשירות, אבל לא מפני שהוא רוצה עושר כדי ליהנות ממנו, אלא כדי שיתרבה ויתגדל כבוד שמים, שכולם יראו צדיק וטוב לו.
כשרבי אבא הבטיח עושר בתמורה ללימוד תורה הוא לא התכוון לעושר סתמי, אלא לעושר ורווחה כלכלית שתגיע משמיים כדי שיוכל ללמוד ברוגע. לכן כעס על רבי יוסי כשהבין שמבחינתו העשירות היא מטרה בפני עצמה.
אבל משמים הראו לו שעתיד רבי יוסי להיות גדול בתורה ורב חשוב, ויהיה זה קידוש השם בעיני אנשי הדור אם הרב יהיה עשיר. ואם כך, אדרבה צריך שיתעשר כדי שירבה כבוד שמים.
על פי זה נבין בפרשתנו, כשהקב"ה אמר לאברהם "אל תירא אברהם שכרך גדול מאוד". רש"י מסביר שאברהם חשש שלא יהיה לו שכר כי כבר השתמש בקרדיט שלו בניצחון במלחמת המלכים.
לכאורה הרי אברהם עבד את השם באהבת אמת ולא בשביל לקבל שכר, ולמה הוא בכלל מתעניין בשכר? אלא שאברהם ידע שכל האנושות הם עובדי עבודה-זרה ויש רק אדם אחד מאמין בה' אלוקי האמת ועובד אותו, איזה חילול ה' יהיה אם דווקא אותו אדם יהיה עני מרוד! מכך חשש אברהם אבינו. ועל כך ענה לו ה' "אל תירא אברהם, שכרך הרבה מאוד"! כל בני האדם ייראו שהמאמין בה' זוכה לעושר והצלחה בכל מעשיו!
יהי רצון שנזכה לעבוד את השם באמת ובזכות זה יסייעו לנו משמים שנוכל לעשות את זה מתוך שמחה ומתוך עושר וכבוד, ונזכה לגאולה אמיתית ושלימה בקרוב ממש.
שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
