בשל המשך התפשטות נגיף הקורונה ובעקבות המגיפה הרוחנית המשתוללת בקרב בני התורה יוצאים גדולי התורה הספרדים במכתב מיוחד בו הם מתריעים מפני הסכנה הרוחנית וקוראים להתחזק בעסק התורה.
תחת הכותרת "רק חזק ואמץ מאוד לשמור ולעשות ככל התורה" כותבים גדולי התורה. "א .אל אחינו בני ישראל האברכים ובני הישיבות בקהילות עמלי התורה די בכל אתר ואתר, אשר עליכם העולם עומד כדכתיב " אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי".
"ידוע לכולם כי נמצאים אנחנו בימים טרופים אשר השטן מרקד בקרבנו מבית ומחוץ, כי מחד גיסא נתעפש האוויר בווירוס ה"קורונה " ורבים חללים הפיל, מי למיתה ב"כ ומי לחולאים רעים וקשים ל"ע, ויתירה מזו כי נתעפש האוויר במפגע רוחני במפגעי הטכנולוגיה במיני משחית בע"ז וג"ע ושפכ"ד זלה"ר כנגד כולם. ויודעים אנו נאמונה כי הפגע הרוחני הוליד את הפגע הגשמי, ותפילתנו בי יקוים "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע".
"וכבר אמרו רבותינו בגמ ' סוטה, כי אורייתא אגוני מגנא ואצלי מצלא, אלא שבזמן שעוסק בה מגינה ומצילה, ואולם בזמן שאין עוסק בה מגינה אך אינה מצילה. ועפ"ז ביאר בעין אליהו מאמר הגמ ' ברכות, א"ר טבי א"ר יאשיה כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה שנאמר "התרפית ביום צרה צר כדכה". ולכאורה קשה דכח התורה להגן גם בעידן שאינו עוסק בה, והתשובה כדאמרינן במנחות שמענישים על ביטול מ"ע בזמן ריתחא, וע"כ זוהי כוונת הגמ' כי בזמן צרה שהוא עידן ריתחא, אין בכח התורה להגן אלא דוקא כשעוסק בה".
"עוד איתא בגמ ' ברכות, ת"ר ארבעה צריכים חיזוק ואלו הן: תורה ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ, ועפ"ז ביאר המהרש"א דאיירי אמנם במי שלומד תורה אך בדרך עראית ורפויה ולא באומץ ובחוזק, ושע"כ אין בכח לימוד שכזה להגן ביום צרה".
עוד כותבים גדולי התורה: "עוד איתא בגמ ' כתובות, " מתיס בלי ידיו ורפאים בל יקומו " בנרפה עצמון מדברי תורה הכתוב מדבר, דכל המשתמש באור תורה טל תורה מחייהן וכל שאין משתמש באור תורה אין טל אורה מחייהו, ושע"כ אינו קם בתחיית המתים. עפ"ז ביאר בחפץ ה ' את מאמר הגמר ' הנ"ל ברכות, דכל המרפה עצמו בדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה, היינו בתחיית המתים, שהוא יום הדין שנידונין בו אלו להחיות ואלו להרפות ב"מ, והיות שנתרפה בדברי תורה צר כוחו שאין בו כוח לעמוד בדין תחיית המתים, אבל כשעמל בהודה טל תורה מחייהן".
"ונסיים בדברי הרמב"ם, אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן, ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה; אלא במי שממית עצמו עליהן, ומצער גיפן תמיד, ולא יתן שנת לעיניו, לעפעפין תנומה. אמרו חכמים דרך רמז, "זאת התורה אדם כי ימות באהל" – אין התורה מתקיימת אלא במי שמכנית עצמו באהלי החכמה, וכך אמר שלמה בחכמתו "התרפית ביום צרה צר כחך" . ועוד אמר, "אף חכמתי עמדה לי" – חכמה שלמדתי באף עבודה לי".
"על כן בימים טרופים אלו שלאור כל המפגעים המגבלות והבלבולים חל רפיון בעסק התורה נקיים בעצמנו דברי הגמ ' בברכות, להתחזק בתורה ובתפילה ובמע"ט כדכתיב " דק חזק ואמץ מאוד לשמור לעשות ככל התורה וגו ' למען תשכיל בכל אשר תלך", ויה"ר שיקויים "ומלאה הארין דעה את ה ' כמים לים מכסים" ותחזינה ענינו בשובך לציון ברחמים אכי"ר".
על המכתב חתומים: נשיא מועצת חכמי התורה מרן הגאון רבי שלום כהן, הגר"מ צדקה, הגר"א סלים, הגר"ש זעפרני והגר"ב טולידנו.
אם מישהו רוצה לדעת מדוע האדמו"רים החסידיים"כביכול"!!! לא לוקחים את הקורונה ברצינות…ולא מקפידים על חלק מההנחיות … הנה לפניו התשובה. האדמו"רים שליט"א שומעים על מה שקורה לנוער מבחינה רוחנית ומתחלחלים. וכשהם שמים על כף המאזניים מה יותר גרוע, ? הם מגיעים למסקנה שהשבר הרוחני גדול יותר מהבריאותי(בוודאי לגילאים הצעירים)
לראשונה בהיסטוריה הגדולים הספרדים הם אלו שקוראים לחיזוק בתורה.
נקודת מפנה מעניינת, המצביעה על שינוי מגמה עמוק ומהותי בשני הציבורים גם יחד.
תפתחו את כל מוסדות לימוד של הספרדים!!!
שואה רוחנית!!!
יש אצלינו בשכונה עשרות בחורים שירדו לגמרי מהדרך בגלל שאין ישיבה
נכון
חכם שלום הכהן מעולם לא הסכים לסוגרם (עיין ערך ר' חיים קנייבסקי)