בג"ץ הודיע היום (שלישי) כי פסק הדין לביטול חוק הגיוס ייכנס לתוקפו ב-1 בפברואר. בכך הוא דחה את בקשת המדינה וקבע כי לא תנתנה עוד ארכות לביצוע החוק. המשמעות היא שאם לא יחוקק חוק חדש – תלמידי ישיבות יגויסו לצה"ל באופן שווייוני. המדינה רצתה בבקשתה מלפני כמה ימים לעדכן את בג"ץ בעוד חצי בנוגע לחוק.
על פי הפסיקה, ככל שהכנסת לא תחוקק חוק גיוס חדש, החל מחודש פברואר כלל בחורי הישיבות החרדיים יתגייסו באופן שווה לפי המצב החוקי היום.
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, אמר על החלטת בג״צ בנושא חוק הגיוס: "מברך על החלטת בג״צ. ממשלת נתניהו מתחמקת מחוק הגיוס כבר 5 שנים. הגיע הזמן להחזיר את השיוויון בנטל. כל צעיר וצעירה מחויבים לשרת את המדינה. לאף אחד אין הנחות. בג״צ קובע היום, די להכנע לעסקנות הפוליטית בחוק הגיוס".
בהפורום לשוויון בנטל אמרו כי מדובר בחוק פסול. "בג"ץ קיבל את עמדתנו שאין לקבל את הדחיות והתירוצים הבלתי מסתיימים של הממשלה", נמסר. "חוק הגיוס הנוכחי, שאין לו כל שיניים בכדי לוודא שיותר חרדים יקחו חלק במשימת הגנת המדינה לעומת כל יתר הצעירים הוא פסול – ויש להעלימו מן העולם בהקדם".
כזכור, המדינה הגישה לפני כשבועיים לבג"ץ בקשת דחיית נוספת למועד האחרון לחקיקת חוק הגיוס, אך הפעם של חצי שנה, זאת לאחר שפעם הקודמת קיבלה ארכה של חודש בלבד, שפג היום. עם זאת, בבקשה שהוגשה על ידי משרד המשפים על דעת משרד הביטחון, מצוין כי במשרד ראש הממשלה סבורים כי חצי שנה הוא זמן ארוך מידי. בנוסף, אחת הסיבות לבקשת ההארכה היא העיסוק של גנץ במגעים הביטחוניים עם ארצות הברית.
"שר הביטחון עוסק בשבועות האחרונים באופן אינטנסיבי בסוגיית שמירת העליונות הביטחונית של מדינת ישראל, נוכח השינויים האסטרטגיים מרחיקי הלכת שמתרחשים במזרח התיכון בעת האחרונה (ובכלל זה נדרש שר הביטחון לשתי נסיעות דחופות לארה"ב במהלך החודש האחרון). על כן, מאז הוגשה הבקשה הקודמת ביום 20.9.16, לא חלה התקדמות ניכרת בהליך אישורה של החקיקה מושא עניינו).
"כפי שצוין בבקשה הקודמת, הממשלה הנוכחית החלה את כהונתה על רקע התמודדות המדינה עם התפשטות נגיף הקורונה, ועיקר פעילותה מוקד במיגור הנגיף ובהתמודדות עם נתוני התחלואה העולים, כמו גם עם הנגזרות הכלכליות והחברתיות הנובעות מכך. גם בימים אלה, עוסקת הממשלה בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה ונגזרותיו, ולאור כך הממשלה והכנסת אינן מקדמות חקיקה שאינה קשורה בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, למעט נושאים חריגים שאינם סובלים דיחוי ושהליך הסדרתם בחקיקה פשוט יחסית".
"כאמור, אין צורך להכביר מילים על מורכבותו של הנושא, ועל המשמעויות החברתיות, הציבוריות והפוליטיות שהוא מעורר. לאור האמור בהסכם הקואליציוני, בכוונת שר הביטחון להקים צוות בין- משרדי שיבחן את מתווה השירות בראיה רחבה ומערכתית, במטרה לגבש מתווה שירות ארוך טווח, אשר יותאם למציאות החיים המשתנה, ושייתן מענה, ככל הניתן, לצורכי האוכלוסיות השונות שבמדינת ישראל, תחת הנחת יסוד של חובת שירות החלה על כל אזרחי המדינה".
"נוסיף ונציין, כי על אף העיסוק הרב בהתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה והשלכותיו והסוגיות האסטרטגיות הביטחוניות האמורות, שר הביטחון והשר לעניינים חברתיים ואזרחיים במשרד הביטחון קיימו מספר דיונים בנושא, ואף נפגשו לאחרונה בעניין זה עם השר לענייני התיישבות, האמון על השירות הלאומי, ודנו בקידום יוזמה זו, בד בבד עם תיקון לחוק שירות ביטחון".
"לאור האמור לעיל, בהתאם לבקשת ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, מתבקש בית המשפט הנכבד לקבוע כי מועד פקיעת פרק ג'1 לחוק שירות בטחון יידחה פעם נוספת – עד ליום 21.4.25 . במהלך תקופה זו ימשיך משרד הביטחון בפעולות הנדרשות לצורך קידום הליך החקיקה מושא ענייננו והשלמתו". מנגד, "ממשרד ראש הממשלה נמסר כי עמדת המשרד היא כי יש לסיים את הליכי החקיקה שבנושא בהקדם האפשרי, וכי נראה שפרק הזמן של חצי שנה הוא ארוך מידי".
כאילו כפיה תעזור..