בגיל 65: בכיר הרשות הפלסטינית סאיב עריקאת מת מקורונה בביה"ח הדסה

סאיב עריקאת, מבכירי הרשות הפלסטינית, מת היום (שלישי) כתוצאה מסיבוך של נגיף הקורונה בו נדבק. עריקאת אושפז בבית החולים הדסה עין כרם, אליו הובא בשל הידרדרות במצבו הרפואי, ובעקבות בקשה שהוגשה לישראל מצד הרשות הפלסטינית. הוא פונה באמבולנס ישראלי מביתו שביריחו לצורך קבלת טיפול רפואי מהיר. מוקדם יותר היום הידרדר מצבו פעם נוספת בשל קושי נשימתי, והוא הורדם והונשם.

עריקאת סבל במהלך השנים מבעיות בריאותיות. ב-2012 הוא לקה בהתקף לב ואושפז בבית חולים ברמאללה. ב-2017 החל לעבור בחשאי טיפולים בישראל בעקבות מחלת ריאות קשה (פיברוזיס ריאתי). באותה תקופה הוא התקשה לדבר וללכת, ונעזר באופן יומיומי בבלון חמצן.

עריקאת נולד באבו דיס שבמזרח ירושלים ב-1955. הוא הפך למוכר בעיקר בעשייתו המדינית והפוליטית, אך גם שילב בין קריירה אקדמית ענפה לבין עבודה כעיתונאי: הוא שימש חבר מערכת בעיתון "אל קודס" – היומון עם התפוצה הנרחבת ביותר ברשות הפלסטינית. במהלך שנות לימודיו בארה"ב ובבריטניה סיים תארים ביחסים בינלאומיים ודוקטורט בלימודי שלום, והוא מונה לפרופסור למדע המדינה באוניברסיטת א-נג'אח בשכם. במשך השנים כתב שמונה ספרים וגם מחקרים רבים, בנוגע לפתרון סכסוכים ולמשברים במזרח התיכון.

ב-1991 החל עריקאת את מגעיו הרשמיים עם ישראל, כששימש כסגן ראש המשלחת הפלסטינית לשיחות מדריד – המו"מ המוצהר והרשמי הראשון בין ישראל לאש"ף. שנה לאחר מכן, היה סגן יו"ר המשלחת לשיחות בוושינגטון. ב-1994 מונה עריקאת, איש פת"ח, ליו"ר המשלחת הפלסטינית לשיחות בנוגע לקיום בחירות.

במרוצת השנים, הוא היה מעורב בכל שיחות המו"מ עם ישראל, בעיקר בתקופת הסכמי אוסלו (1993-1994) ובשיחות בין ערפאת לברק בקמפ דייוויד (2000) ובטאבה (2001). ברשות הוא מונה לראש צוות ההיגוי והמעקב לנושאי המו"מ עם ישראל, וגם שימש בתפקידים בכירים באש"ף. במהלך השנים התפטר לעתים מתפקידו במחאה על הקיפאון בשיחות או על המשברים הפנימיים ברשות, ולאחר זמן לא רב חזר להיות איש המו"מ הבכיר מטעם הפלסטינים.

בשנת 2002 אמר כי הוא האמין שאם רבין לא היה נרצח, היה שלום בין ישראל לפלסטינים. במאמר שפרסם סיפר כי לרצח הייתה השלכה הרסנית על הזירה הישראלית הפנימית ועל תהליך השלום. לדבריו, "רציחתו של רבין הייתה רציחתו של סמל. הימין הקיצוני הכיר בכוחו של רבין כסמל ולכן החליט להרוס אותו. ישראל הייתה על ספו של עידן חדש וזה הפחיד חלק מהישראלים".

בשנים האחרונות, עם הקיפאון במשא ומתן מול ישראל והפלסטינים, הוא הרבה לדבר על הסכנה שבקריסת חזון שתי המדינות. הוא התבטא בתקיפות נגד הסכמי הנורמליזציה של איחוד האמירויות הערביות ובחריין עם ישראל, וכינה זאת "סכין בגב" הפלסטינים.