JDN מגיש לגולשים מידי יום את ההלכות האקטואליות מידי יום, במסגרת מדור 'שונה הלכות' • היום מסיימים את סדרת הלכות מזוזה

הלכה א'

בית המרחץ, בורסקי ובית הטבילה פטורין, מפני שאינן לדירת כבוד. אבל רפת בקר וחדר שמגדלין בו עופות, ובית התבן והעצים, ואוצרות של יין או של שאר משקין, אם יש להם שיעור בית, חייבין ויש פוטרין.

קרא עוד:

[postim]

במקום שתינוקות מצויין, או שלפעמים רוחצין שם או משתינים שם, יכסה את המזוזה, ודווקא בהזדמנות דרך עראי, סומכים, על הכיסוי, אבל לקבוע שם תשמיש בזיון, כגון להעמיד שם כלי לשופכין אין לסמוך על הכיסוי.

בית וכן חצר שגם עכו"ם דר שם פטור.

מרתף שהמזוזות עם הפתח שוכבים בארץ פטור, דלא נקרא מזוזה אלא כשעומדת.

השוכר בית בחוץ לארץ, פטור ממזוזה שלשים יום, דלא הוי דירת קבע.

היוצא מן הבית וישראל אחר יכנוס לדור שם, לא יטול הראשון את המזוזות, אלא יניחם והשני ישלם לו עבורם.

הלכה ב'

חייב אדם להיזהר מאד במצות מזוזה, מפני שהיא חובת הכל תמיד, וכל זמן שיכנס ויצא, יראה את יחוד השם שמו של הקדוש ברוך הוא, ויזכור אהבתו ויעיר משנתו, ושגיותיו בהבלי הזמן, וידע כי אין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם, ומיד הוא חוזר לדעתו, והולך בדרכי מישרים. אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירים רבים, והן הן המלאכים שמצילים אותו מלחטוא, שנאמר 'חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם'. עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה בעון מזוזה, בניו ובנותיו מתים קטנים. וכל הזהיר במזוזה יאריכו ימיו, שנאמר 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם'.

ולפי שהמזוזה הוא להזכירו יחוד שמו יתברך, לכן כשיוצא מפתח ביתו, וכן כשנכנס ינשק אותה. אבל לא יניח את היד על המזוזה עצמה, אלא יזהר שיהיה זכוכית על השם. וכשיוצא מביתו ומניח ידו על המזוזה יאמר: 'ה' שומרי ה' צלי על יד ימיני, ה' ישמר צאתי ובואי מעתה ועד עולם'.

מזוזת היחיד נבדקת שתי פעמים בשבע שנים, ושל רבים, שאין להטריח עליהם נבדקת שתי פעמים ביובל.