ארבעה ימים לפני המועד האחרון לאישור תקציב המדינה, נציגים של ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ מנסים למצוא פשרה שתמנע את פיזור הכנסת. בליכוד דנו לכל אורך הלילה בהצעות הפשרה מול כחול לבן, במאמץ למנוע בחירות. המשא ומתן צפוי להימשך היום (שישי) וכנראה גם במוצאי שבת. הצדדים מתקשים להגיע לפשרה כוללת בעיקר מבחינה משפטית.
ב'ידיעות אחרונות דווח כי נתניהו וגנץ מידרו את כל הסביבה הקרובה שלהם והפקידו את המו"מ בידי שני מקורביהם: איש העסקים יעקב אטרקצ'י מטעם נתניהו, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי הוד בצר מטעמו של גנץ. על הפרק נמצאים שלושה נושאים שמאיימים לפרק את הממשלה: אישור התקציב, הסכם הרוטציה ומינויים של בכירים בשירות הציבורי. למרות דרישת הליכוד להזיז את שר המשפטים אבי ניסנקורן מתפקידו, הבהיר גנץ כי מדובר בתנאי שאינו מקובל עליו.
גנץ דורש התחייבות להעביר מהר ככל הניתן תקציב דו־שנתי לשנים 2020־2021. המועד האחרון להעברת התקציב הוא יום שלישי בחצות. משום שלוח הזמנים כבר אינו מאפשר להעביר את התקציב עד אמצע השבוע הבא, דורש גנץ התחייבות מעוגנת בחקיקה כי לנתניהו לא תהיה "תחנת יציאה" לבחירות. בתמורה לכך דורשים בליכוד להאריך את כהונת הכנסת ה־23 לתקופה של ארבע שנים, במקום שלוש כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני. במקרה כזה, תידחה הרוטציה בחצי שנה, כך שגנץ ייכנס לתפקיד ראש ממשלה במאי 2022 במקום בנובמבר 2021.
גורמים במערכת הפוליטית טוענים שמדובר בהסכם כניעה של גנץ ונתניהו יחד. "אם אכן יהיה הסכם, גנץ ונתניהו התקפלו מכל מה שהבטיחו עד היום. גנץ התעקש על תקציב ונתניהו לא הסכים לתת לו רוטציה", אמר גורם פוליטי בכיר שצוטט בדיווח. בכחול לבן אמרו אמש כי הסיכויים להגיע לפשרה עדיין נמוכים מאוד: "כל עוד לא יהיו תקציב וביטול האיום של התקציב כנקודת יציאה, אף אחד לא יסכים". גם בליכוד הכחישו את המגעים לפשרה: "מדובר בפייק ניוז".
על פי הדיווח של יובל קרני, אם אכן תהיה לבסוף פשרה של הרגע האחרון, גנץ יצטרך להתמודד עם מרד פנימי במפלגתו. ח"כים ובכירים בכחול לבן כבר העבירו מסר: "אם גנץ יתק־ פל – נצביע נגדו". ההערכה היא כי כמה חברי כנסת, ובהם אסף זמיר, מיקי חיימוביץ' ורם שפע, יצביעו נגד הסכם עם הליכוד.
לא ברור עדיין איך יגיב שר החוץ גבי אשכנזי לפשרה אם "גנץ יתקפל", כדברי גורמים במפלגה. אשכנזי סירב לפשרה מול הליכוד וטען כי כחול לבן צריכה לעמוד מאחורי האולטימטום שהציבה: תקציב או בחירות. גורמים בכחול לבן טוענים כי לא ברור האם ניסנקורן ייתן גיבוי לגנץ אם זה יוותר בענייני התקציב, הרוטציה והמינויים.
שרים בשתי המפלגות, שהשתתפו במגעים בימים האחרונים, צוטטו ב'ישראל היום' אומרים כי אינם מעוניינים בבחירות וכי "הלוואי ותימצא פשרה שתמנע את הבחירות המיותרות". עם זאת, הוסיפו כי "נכון לעכשיו הפערים עדיין גדולים מדי ולא נראה שניתן לגשר עליהם". עד כה לא נמצאה נוסחה שתשביע את רצון שני הצדדים. ואילו היו"ר גנץ עצמו מנסה, לפי גורמים בכחול לבן, לשמור על שלמות הרשימה.
ב'חדשות 12' דווח כי עוד אופציה שנבדקת: דחיה כדי למצות את המגעים. כל דחייה קטנה יכולה להזיז את הבחירות בכמה שבועות, ככל הנראה לחודש מאי, בגלל החגים: יום הזיכרון למשל יוצא ביום שלישי, וגם בשבועות אחרים הצמידות למועדים (יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שבועות) יקשה על קיום הבחירות באמצע השבוע. שני הצדדים מעוניינים להגיע להסכם, בעיקר לנוכח הסקרים האחרונים שפורסמו וציננו את התלהבותם ללכת לבחירות, אך עדיין לא ברור אם ניתן יהיה למצוא מתווה שיענה על שאיפותיהם של כל המעורבים.
בלב המחלוקת עדיין נמצאים שני נושאים: אורך הרוטציה והישארותו של אבי ניסנקורן כשר המשפטים. המגעים האינטנסיביים בימים האחרונים מנסים לגשר על הפערים, כאשר בליכוד דורשים להאריך את הרוטציה ל-4 שנים ואף יותר, כך שכהונתו של נתניהו בראשות הממשלה תוארך עד לשנת 2022. בכחול לבן, מנגד, דורשים את השארתו של ניסנקורן במשרד המשפטים. המשמעות היא שניסנקורן יוכל למנות פרקליט מדינה, יועץ משפטי לממשלה ולפחות שני שופטים לבית המשפט העליון.
ח"כ איילת שקד הגיבה לדיווחים: "נתניהו הניף דגל לבן מול המערכת המשפטית במסגרת מכירת החיסול של ערכי הימין השמרני. ניסנקורן ימנה פרקליט מדינה, יועמ״ש, ו5 שופטי עליון. זו כניעה מוחלטת וחיסול האפשרות לשינוי במערכת המשפטית בעשור בקרוב. הייתה לימין הזדמנות הסטורית לייצר לראשונה רוב שמרני בבית המשפט העליון".
