אוֹצְרוֹת הַחֵן • פרשת שמות • מתורת רנ"ג ויינטראוב זצ"ל

אוצרות החן • מדור שבועי מתורתו של הגאון החסיד רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע • פרשת שמות תשפ"א

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

פרשת שמות


מדור שבועי מתורתו של הגאון הצדיק רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע – מוגש על ידי נכדו הרב שבתי ויינטראוב יו"ר מכון באהלי צדיקים


וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה (א, א)

ואלה' שמות' בני' ישמעאל' בשמתם' (בראשית כה, יג) – סופי תיבות תהלים, ואלה' שמות' בני' ישראל' הבאים' (שמות א, א) – סופי תיבות תהלים, לומר לנו שבזכות שישראל אומרים תהלים, לא יזכו בני ישמעאל לעשות חפצם, וישראל יזכו כנגדם.

 

וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד (א, ז)

ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום (בראשית יח, יח). הנה במה שאמר ועצום לגבי הברכה לבני ישראל שולל בזה את שאמר המלאך להגר על ישמעאל (בראשית יא, יח) כי לגוי גדול אשימנו אבל לא ועצום.

אבל  בישראל נאמר (שמות א, ז) וירבו ויעצמו וגו', כי ישמעאל הגם שלגוי גדול יהיה אבל 'ועצום' לא יהיה, וכשילחמו עם ישראל יראו הכל את חולשתם של הישמעאלים. (הדברים נכתבו  על ידי הרנ"ג ויינטראוב בספר פגי חן בשנת תש"ט בעיצומה של מלחמת השחרור מול כל ארצות ערב)

 

הָבָה נִתְחַכְּמָה, לו פֶּן יִרְבֶּה (א, י)

הב"ה עולה י"ב שנתחכם על י"ב שבטים (בעל הטורים)

וצריך להבין, הלא היו י"ג שבטים ולמה היו המצרים טובים ככל כך שלא להתחכם גם על שבט לוי, והרי היו רוצים לעקור כל זרע יעקב.

ואפשר, משום שלא היו בני לוי מתרבין שלא כדרך הטבע כשאר השבטים ובני לוי היו מועטים במספר, ולכן לא עליהם היה לבם, וגם לא היו מביניהם לא שופטים ולא שוטרים, שלא קבלו עליהם שבט לוי במצרים שום התמנות, רק פשוט היו לומדים תורת ד' ולא התערבו כלל בעניני המדיניות שלהם, ולכן לא שמו עליהם לב.

והאמת היתה זאת הסיבה מאת השם, כי מאחר שקבלו עליהם עול תורה העביר מעליהם עול מלכות (עפ"י אבות ג ה), וענין 'העביר' כלומר שהעביר את עולי הגויים מהם שלא יביטו עליהם ולא ישימו לב עליהם.

 

וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה–אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס (א, יא)

פי תהום בלעו וראשון ראשון מתרוסס (סוטה יא.)

ואפשר, שזה אמר המן לאחשורוש (אסתר ג, ח) "ואת דתי המלך אינם עושים", שאין עושים דת המלך מחמת שאין אנחנו יכולים להניח להם לעשות את דת המלך, כי הם אנשים שלא יצליחו לשום דבר, ומה שלוקחים לעשות אפילו זהב נעשה אשפה וכל דבר שמעורב בו. כל דבר שישראל עושה או נותן אפילו דבר אחד מס, או שפי תהום בולעו או שמתרוסס כולו ועוד מקלקלים כל עבודתנו שאנחנו עובדים בעבור המלך, וכל זה בעבור שנותנים עין צרה באוצרי המלוכה, ולכן אין שוה למלך להניחם.

וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים (א, יח)

ויהיו נא שדיך כאשכולות הגפן וריח אפך כתפוחים (שיר השירים ז' ט').

וריח אפך כתפוחים – אלו הם אהרן הכהן ובניו שהקטירו קטורת המעלה ריח והקריבו במזבח שצבור עליו הדשן כתפוח.

שדיך – הם ישראל בני אל שדי זרע אמת – הם כאשכולות, כמו שצוה עליהם משה רעיא מהימנא שהוא איש שהכול בו.

הגפן – הם מרים ויוכבד שהיו מילדות נשי ישראל "ותחיין את הילדים" (שמות א' י"ז), ששמרו שלא יעלה על בניהן הכורת פרעה הרשע לחבלן חס ושלום.

 

וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם (ב, יא)

נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם (רש"י)

אמר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע: בזמירות יום שב"ק אנו אומרים – ״שבטי י-ה לישראל עדות בצרתם לו צר״. פירוש, "העדות" לאדם שהוא "משבטי י-ה", אם ״בצרתם״ של ישראל, "לו צר״, שמשתתף הוא בצרת הכלל והפרט.

 

וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם (ב, יא)

נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם (רש"י)

פעם ביקר אצל הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב זי"ע, הגה״צ רבי נחום ליברזון מיאסי זצ״ל וגלגלו שיחה ביניהם, האם רבי צריך לדעת לקרוא קויטל. אמר הרה"ק מטשורטקוב: ״בזמן הזה, די אם קוראים בפתקא ומרגישים באמת בצרת הזולת, מער איז א וודאי גוט״ [יותר מכך, כבר בוודאי טוב].

 

וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם (ב, יא)

נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם (רש"י)

הרה״ק רבי ישראל שפירא מגראדזיסק זי"ע הי״ד אמר: כשקוראים 'קויטל' מוכרחים להיכנס אל מצבו של השני, כדי להרגיש את הרגשתו. ואחר כך, כשצריכים לייעץ לו עצה, מחויבים שוב להיכנס אל מצבו האישי של האיש. [בלשונו הטהור: "מיז מען דאך אריין גיין אין יענעמס מצב… און דער נאך, דארף מען צוריק אריין קומען אין זיין אייגענעם מצב"…].

 

וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל (ב, יב)

שמעתי שהגה״ק רבי ישראל ניסן קופרשטוק זי"ע בעל 'עני בן פחמא', כאשר ישבו אצלו בשולחן שבת והחלו לדבר דברי חול, נענה ואמר: "בני, ״ויטמנהו בחול״ (ב, יב), דברים אלו תשאירו ליום חול".

 

וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ (ב, יג)

איש חסיד הלך עם ילדיו מעיר אחת אל העיירה הסמוכה לקאזניץ. על אם הדרך, נטל אחד הילדים מן הפירות שגדלו בפרדסים. גער עליו אביו גערה וסטר לו על פניו, והמשיך לדרכו. לפתע נשמעה צעקה גדולה. החסיד פנה אל אחוריו וראה שבעל הפרדס מאותת לו שיעמוד. עמד האיש ואותו גוי ניגש אליו והוכיחו על כך שהיכה את בנו הצעיר. אמר לו: ״שמע ידידי, היזהר שלא תכה שום ילד מישראל, כי ילד מישראל יכול להיות לאילן גדול, ואספר לך מעשה, המשיך הגוי וסיפר, אנכי היום בן ק״ז שנים.

בעודני צעיר לימים הייתי שופט. פעם אחת קיבלתי ידיעה מהעיר פטרבורג כי בעוד שבועיים ימים תבוא משלחת מהעיר פטרבורג לבלוש בבית המגיד הק' מקאזניץ זי"ע אם נמצאים שם ספרים שאינם מוגהים מביקורת הצנזור. כשנודע לי הדבר, מיד עליתי אל בית המגיד הקדוש וסיפרתי לו את הדברים. כעבור ימים אחדים, באה אותה משלחת וערכה חיפוש מקיף בכל הספרים של המגיד הק', וכמובן – לא נמצא דבר, ויתפרדו כל פועלי און, ונפנו והלכו אל מקומם. שבו אל פטרבורג.

אחר כך שלח אחרי המגיד הק' לאמר: ״ברור לך אחת משתי אלה, או עשירות מופלגת או אריכות ימים״. ביררתי לי אפוא אריכות ימים, כי עשירות היתה לי. ובכן, הנני היום בן ק״ז שנים ולא חליתי כל העת. אפילו שן לא כאבה לי… על כן, דע לך שאסור להכות שום ילד מישראל, כי אינך יודע איזה גדול יכול להיות…

 

וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה (ב, כג)

באחד הימים בא אל הגה"ק רבי חיים שאול דוויק זי"ע בעל 'עשירית האיפה', יהודי ספרדי ובכה לפניו על צרתו הגדולה. וסיפר שהוא סוחר בבגדים ישנים וסחבות, וכל כספו ורכושו אינו עולה על עשר לירות, כאשר ערבי אחד היה עוסק עמו במסחרו בתדירות, אלא שבמרוצת הימים החל הערבי ללוות ממנו כסף, פעם אחרי פעם, עד שיום אחד נותר חסר כל בלי פרוטה אחת.

פנה אל הגוי ואמר לו: ״הב לי את כספי!" הלך והביא לו תכשיט של אשתו כערבון. אולם, מאז חלפו עידן ועידנים והערבי איננו, ואין לו כסף לסחור, ומאידך, למכור את התכשיט הוא חושש. ועוד, שהתכשיט אינו בר ערך אפילו כדי מחצית החוב. ומה יעשה? אמר לו רבי חיים שאול דוויק שילך אל הכותל המערבי ויציע דבריו לפני ה׳, וכן עשה. הלך והתפלל. למחרת, בא אליו פתאום הערבי ושאלו: איה המשכון? אמר לו: בביתי, אבל אינני יכול ללכת כעת הביתה, בוא מחר עם הכסף ואשיב לך את התכשיט! למחרת, שב הגוי ובידו סכום הכסף בשלמותו. וסיפר, שלפתע החלה אשתו לצעוק עליו שישיב לה את התכשיט ואם לאו תהרגנו. אף שהוא עצמו לא חפץ לפדות את התכשיט, כי יש לו ערך פעוט והיה מוכרח להשיב את הכסף, וקיבל התכשיט לידיו.

 

וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה (ב, כג)

בשם הרה"ק רבי מנחם מענדיל מווארקי זי״ע: כתיב (ב, כג) ״ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו״. מילת זעקה היא בקול. ״ותעל שועתם״ – שועה היא צעקה פנימית. ״ותעל שועתם״ – הצעקה הפנימית אל האלוקים שצעקו שלא יכולים לעבוד אל האלוקים, שזו היתה צעקתם מפנימיות ליבם.

 

וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה (ב, כג)

הגה"ק רבי חיים מצאנז זי"ע בעל 'דברי חיים' אמר, שיהודי צריך ללמוד מליצן, שבקטנותו מלמדים אותו כי בעת שיעמוד בתיאטרון ויעשו לו דבר שיכאב לו ויצטרך לצעוק – לא יצעק בתור צעקה, כדי שזולתו יחשוב שזה 'קונץ' וישחק גם מזה.

 

וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו (ג, ו)

הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע אמר: ״יונתי בחגוי הסלע״ (שיר השירים ב, יד). הצדיק נמשל על ידי נטירת הברית, ליונה שאינה מכרת אלא בבן זוגה. וזה שאמר – ״יונתי״, כלומר, הצדיק, "בחגוי הסלע", כל מעשיו הם בהסתר.

 

כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו (ג, ז)

אמרו חז"ל (כתובות לג:) "אלמלא נגדוהו לחנניה מישאל ועזריה, הוי פלחי לצלמא". דיבר על זה הרבי הזקן הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי"ע, איך אפשר להבין שחז"ל ידברו בגנות חנניה מישאל ועזריה חלילה, שכביכול היו קרובים לעבוד עבודה זרה? ואמר שחז"ל באו בזאת ללמד אותנו דעת, שאין נותנים לאדם צרות יותר ממה שיוכל לסבול, וכיון שידעו למעלה בשמים שלא יוכלו חנניה מישאל ועזריה לסבול יותר, סיבבו מן השמים שלא ינגדו להו עוד.

 

וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי (ד, א)

אמר ריש לקיש החושד בכשרים לוקה בגופו דכתיב "והן לא יאמינו לי" (שבת צז.)

אמר הגה"ק רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה זי"ע: איתא (שבת צז.) ״החושד בכשרים לוקה בגופו״  – של הנחשד, כי למה עשית דבר שיצטרכו לחשוד בך…

 

וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן (ד, ח)

הגה"צ רבי אליהו זינגר אב״ד קאליש זצ"ל אמר: כתיב (תהלים קמט, ד) ״כי רוצה ד׳ בעמו יפאר ענווים בישועה", כי רוצה ד׳ בעמו, הסימן לזה כאשר ייתן לענווים – הצדיקים – חן. כדי שיוכלו לפעול ישועות, הקב"ה מפאר את הענווים בזה שנותן להם לעשות ישועות לישראל, ואז כל העם לצד הענווים, והם מראים להם דרך ד' וכל ישראל הולכים בדרכי ד'.

 

וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן (ד, ח)

הרה"ק רבי גדליה משה מזוועהיל זי"ע אמר בשם אביו הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זי״ע: ״יודע אני, כי מזמן שנעשיתי מפורסם בירושלים, היה לי הדבר להיזק, כי פרסום נוטריקון 'פרי סם', אבל מה אעשה וצריכים לחזק את האמונה״.

 

וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ (ד, יד)

פעם בא איש אחד לפני הרה"ק רבי שלמה מראדומסק זי"ע בעל 'תפארת שלמה' והביט בפניו הקדושים. פתח הרבי ושאלו: ״מה אתה רואה בי? חוטם ועיניים, הרי גם לך יש חוטם, כתיב (תהלים לא, יב) ״רואי בחוץ נדדו ממני״, העיקר הוא ״יראיך יראוני וישמחו״ (שם קיט, עד).

 

וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ (ד, יד)

איש אחד חכם וחסיד, ושמו רבי קלמן פרנקל ע״ה מקנסטנטין, היה מהנה מאד את בית הרבי הזקן הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי״ע. פעם אחת שאלו הרבי: ״אתה מהנה את ביתי, מכיון שסבור אתה כי אני תלמיד חכם וצדיק, אבל מה תעשה כאשר נבוא לעולם העליון ותתוודע כי אינני רבי ולא תלמיד חכם, תתבע אותי לדין ומה תירוץ יהיה לי?!״ אמר החסיד בחכמה: ״די יהיה לי אם אראה את כבודו שם״…

 

וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ (ד, יד)

בעיר בדקי בפולין, היה חסיד אחד שנהג לנסוע תמיד אל החוזה הק' מלובלין זי״ע והיה לוקח עמו פתקאות מאנשים חשובים כדי למוסרן לידי החוזה הק'. פעם אחת, כשנסע ללובלין לקח עמו פתקאות, גם מאדם הנקרא דוד מוכסין וגם מזקני הרב דמתא הגה"ק רבי דוד בדקי זי"ע.

והנה, כשנכנס אל החוזה הק' זי״ע למסור לו את הפתקאות, נפלה לו קודם הפתקא של דוד מוכסין, וכשנטל אותה החוזה, מיד זרקה מידו הקדושה באמרו: ״ייסכר פי דוברי שקר״. אחר כך, כשהגיעה לידיו הפתקא של זקני הגה"ק רבי דוד זי"ע, הביט בה ואמר: ״הא, הא, האיש הזה הוא אש שחורה על גבי אש לבנה, והנני רוצה לראותו״. ולא ראהו החוזה הק' אף פעם, ופעם אחת היתה שעת הכושר, אולם המים גאו ולא נתראו יחדיו… [אמר המחבר: מי יודע עד כמה היו מתקנים לו היו רואים זה את זה…].

 

וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם (ד, ל)

שמעתי מכבוד חותני הרב החסיד רבי שמואל צבי טייטלבוים ז"ל, שפעם אחת חלה חותנו הרב רבי ישראל ז"ל קשות והרופאים החליטו פה אחד שצריך לנתחו. ייסוריו היה גדולים מאד עד שלא היו יכולים לגעת בו, והוכרחו לשאתו על עגלה עד למסילת הברזל ולנסוע עמו לוורשה לנתחו שם. והנה רבי ישראל ז"ל היה מן המסתופפים החשובים והגדולים אצל כבוד הסבא קדישא צי"ע הרה"ק רבי אלימלך מגרודזיסק זי"ע, והעיר גרודזיסק היתה על אם הדרך לפני וורשה.

ויהי, כאשר נסעו דרך גרודזיסק לא הסכים החולה להמשיך בנסיעתו, עד שנאלצו לשאתו במיטתו לבית רבו הרה"ק רבי אלימלך זי"ע. כאשר ראה אותו רבו, ציוה תיכף ומיד להשיבו הביתה בהבטיחו כי ״יבוא הביתה ברגליו״. רבי ישראל הוכרח לעשות כן וייסוריו וצעקותיו היו עד לב השמים. אולם כאשר באו לפני ביתו, בכוח אמונתו הגדולה ברבו הרגיש בעצמו שייסוריו כלים והולכים עד שעזבוהו לגמרי. הוא החליף כוח, ירד בעצמו מהעגלה והלך ברגליו עד הבית… ומאז היה בריא כאחד האדם עד יומו האחרון.

 

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ (ו, א)

אמר הרה"ק רבי מרדכי חיים סלונים זי"ע מטבריה: כתיב (ו, א) ״ועתה תראה אשר אעשה לפרעה״. משה רבנו היה מלומד במידת הרחמנות, שהרי הקב"ה ניסהו בצאן כדאיתא במדרש, ואם כן, נתעורר חשש שמא לא יוכל לעשות את העונשים לפרעה בגלל מידת הרחמנות שבו. אמנם אחרי שאמר משה (שם ה, כב) ״למה הרעות לעם הזה״ וראה בעצמו מה שהאכזרים הללו, פרעה ומצרים עוללו לישראל, אמר לו הקב״ה, ״עתה״, כלומר, עכשיו, "תראה אשר אעשה לפרעה", עתה תוכל לראות את העונשים והמכות שאטיל על האכזרים הללו.


המדור אוצרות החן באדיבות "מכון באהלי צדיקים" להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל כל הזכויות שמורות להערות והארות [email protected]


 

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture