ביום רביעי י"ד שבט יציינו יובל שנים לפטירת גאון הדורות בחכמת התכונה. מה כתב עליו מרן החזון איש? מה התבטא הגר"ד שפירא לאחר שישב אצל מרן האדמו"ר מליובאוויטש שלש שעות ביחידות? מדוע שלח מרן האמרי אמת מגור את הבית ישראל אליו?
תחקיר מיוחד של jdn לרגל יובל שנים להסתלקותו של גאון הדורות בחכמת התכונה.
הגאון רבי דוד שפירא נולד בעיר מונקאטש ביום כ"ג לחדש כסלו שנת תרנ"ח, לפני 123 שנים לאביו רבי מנחם בן ציון שגם נודע כגאון בחכמת התכונה.
עוד בהיותו ילד צעיר נתחבב על ידי רבינו בעל 'דרכי תשובה' נבג"מ, וזכה להתברך על ידו. בחדש כסלו שנת עת"ר בהיותו בן י"ב שנה עלה יחד עם אביו לחונן את ארץ הקודש ולגור בה בהגיעו לירושלים נתגדל אצל דודו הרב הגאון רבי יצחק פרענקל חבר בי דינא רבא וקיבל תורה מפיו.
בהיותו בן טו"ב שנה לקח לו לאשה את מרת רחל בת רבי עמרם יוסף וואלענשטיין והצטרף ללומדי ישיבת 'אהל משה' והוסיף לקח מפי הרבנים הגאונים רבי יצחק ירוחם דיסקין ורבי אליהו קלצקין, ובהיותו עול ימים כבר התכתב בדברי תורה עם גאוני ירושלים, וכולם שיבחוהו והללוהו. בימים אלו גם אימן ידיו במקצוע השו"ב והוסמך כשוחט מומחה. כאשר שהה הגה"ק בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש בארץ הקודש לא אכל בשר כי אם משחיטתו. וכמו כן אימן את ידיו לכתיבת סת"ם בקולמוס נאה. כל ימיו ברח מן הרבנות על אף הפצרת חכמי דורו, כשרצה בעל ה'מנחת אלעזר' שימנו אותו כדיין בבית דין שבירושלים הוא סירב גם לזאת. היה מקורב לסבא קדישא רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי, ושימש כשליח בין בעל ה'מנחת אלעזר' לרב אלפנדרי מספר רב של פעמים.
הגאון רבי דוד שפירא היידוע נודע כחד בדרא בחכמת התכונה, ונהירין ליה שבילי דרקיעא בסוד העיבור והחשבונות, וסמכו עליו כל גדולי הדור הקודם
מרן החזון איש במכתב: אין כתוב תורתו זקוק לדידי
מכתב נדיר ביותר כותב לו מרן הגאון בעל ה'חזון איש' זצ"ל "ידעתי את דלותי בתורה ובחכמה, ואין כבוד תורתו זקוק לדידי ולדכוותי, ומה נפקותא בזה אם דעתי כך או כך… והנני כופל שאין להתחשב עם דעתי כלל וכלל…".
ספריו "בני ציון" נתעטרו בהסכמות ומכתבי גדולי דורו, ובתוכם: הגאון מראגאטשאוו, הגאון רבי חיים עוזר, הג"מ נחום וויידענפעלד בעל 'חזון נחום', הגאון מטעפליק, הג"מ רבי זעליג ראובן בענגיס גאב"ד ירושלים, ועוד.
כבר בשנת תרע"ח, והוא בן עשרים שנה בלבד, היו לו לגר"ד שפירא זצ"ל חליפת מכתבים בעמקות ההלכה עם הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע רבה של ירושלים, ועם הגה"ק רבי משה יוסף הופמן זי"ע הדיין מפאפא, שקשרו לו כתרי תהילה בראש איגרתם כאחד הגדולים שבדור.
בשנת תרפ"ח, והוא בן שלושים שנה בלבד, כבר פרסם את ביכורי יצירותיו במקצוע התכונה, בקונטרס 'מידת היום' שנועד לברר היבטים הלכתיים שונים של 'קו התאריך', ממנו נשקפת כמו שחר בקיאותו העצומה וידיעותיו היסודיות בחכמה מופלאה זו ובכל ענפי מקצוע גדול ומקיף זה של עיבורי תקופות וצירופי מזלות יחד עם ביאורי חשבונותיהם הסבוכים בתורת האסטרונומיה.
גאב"ד טשעבין: מה אתם מתפלפלים כשר' דוד שפירא נמצא איתנו?
ובאחד מביקוריו של רבנו אצל הגה"ק גאב"ד טשעבין זי"ע, הסבו אז ליד השולחן כמה וכמה רבנים וגדולי תורה מעיה"ק ירושלים והתפלפלו בנושא של שיעור בין השמשות וזמן תפילת ערבית. נענה גאב"ד טשעבין ואמר: "מה לכם להתפלפל בעניין זה, הלא רבי דוד שפירא נמצא אתנו, הבה נשאל אותו ונקבל תשובה כהלכה וברורה כשמלה".
המדענים התפעלו מידיעותיו
בשנת תשט"ז, בעת שנסע רבי דוד שפירא לארה"ב, באותם ימים חיבר את הקונטרס המפורסם על ענייני זמן בין השמשות. הוא נפגש שם בארה"ב עם אחד מגדולי המדענים האסטרונומיים בארה"ב בלוויית רב מתורגמן, שהתפעל מאוד ממיטב רוחב ידיעותיו העצומות בחכמה זו ושאל אותו באיזו אוניברסיטה השתלם בחכמה הזאת?…
"התקבל לפגישה אצל מרן האדמו"ר מליובאוויטש במשך שלש שעות"
באותה תקופה וכן בעוד מספר פעמים ששהה בארצות הברית זכה לבקר בהיכלו הקדוש של הגה"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש. הרה"ח ר' נחום רבינוביץ מירושלים מספר, כי באותה תקופה כאשר עבר הגר"ד שפירא זצ"ל ליד הרבי שהיה יושב על כסא קדשו, קם הרבי לפניו בדרך כבוד.
בהקדמה לספר בני ציון חלק שלישי מספרים בני המחבר רבי דוד שפירא אודות הקשר המופלא של אביהם רבי דוד שפירא עם מרן האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע וכך נכתב בהקדמה לספר "בני ציון" "אאמו"ר הרגיש אז כי לא עת לחשות וכי זו חובתו לבר להם כשמלה הלכות זמני יום ולילה הנוגעים לכמה גופי תורה… במיוחד המריץ ועודד אותו לכך כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל, ממעריציו הגדולים ביותר, אשר הרעיף עליו ברכתו "ברכת הצלחה בעמלו לברר דברי תורה, ובהלכות בין השמשות ביחוד, שכמה הלכתא גברתא תלויין בהן, ואע"פ שכבר באו בה רבים וגדולים , כמה מענייניהם עדיין דורשים נגר ובר נגר לפרקיניה וליישבם"..
זכה לקבל מכתב מיוחד מהאדמו"ר מליובאוויטש לספרו בענייני בין השמשות (ראה צילום)
"אגב, כשביקר אאמו"ר בהיכלו של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל באחרון של פסח, חלק לו הרבי כבוד מלכים והושיבו אצלו בשלוחנו הטהור ומזג לו ד' כוסות כמנהג הידוע ליובאוויטש".
"גם כשהגיע לשחר פניו בימי הסליחות, ואמרו לו שבימים אלה אי אפשר להיכנס בהיכלא דמלכא, ביקש מהמשב"ק להודיע לאדמו"ר שהוא כאן וכי מתכונן לשוב בזמן הקרוב לביתו לארץ ישראל.
"ויהי כשחלפו שעות אחדות הגיעו שלוחי הרבי לאכסנייתו עם מכונית ובקשו בשמו של הרבי לבוא אליו, ודברו אז ביחידות למעלה משלש שעות בעניינים מרומו של עולם" (מתוך ההקדמה לספר המחבר בני ציון חלק ג')
"האדמו"ר מליובאוויטש הוא מיחידי הדור בחכמת התכונה"
כשחזר הרב שפירא לביתו בארץ ישראל הוא חשף על מה דיבר עם מרן האדמו"ר מליובאוויטש במשך שלש שעות, וסיפר מרן הגר"ד שפירא אמר שדיבר עימו האדמו"ר מליובאוויטש במשך כל הזמן בעניני "חכמת התכונה", ואמר בהתפעלות למקורביו ובני ביתו שמרן האדמו"ר מליובאוויטש הוא "מיחידי הדור" בחכמה זו, וידיעותיו הן כה מדהימות, שגם אילו היה מתעסק בכל זמנו רק בענין חכמת התכונה מהבוקר עד הערב, גם אז היה הדבר לפלא אצלו איך יש לאדמו"ר מליובאוויטש ידיעה עצומה ומקפת כזו.
משפחתו של מרן הגר"ד שפירא מספרת כשעבר אחד מנכדי הגאון רבי דוד שפירא זצ"ל בפני מרן האדמו"ר מליובאוויטש בעת מעמד חלוקת השטרות לצדקה בימי ראשון, ביקש האדמו"ר מליובאוויטש להדפיס מחדש את כל ספריו של בעל ה"בני ציון".
מרן האמרי אמת זי"ע צידד בשיטתו
מרן ה'אמרי אמת' זי"ע שלח את בנו מרן ה'בית ישראל' לברר את דעתו של רבי דוד שפירא בנושא המסובך והמורכב "קו התאריך", שהיה אז אברך צעיר בן מ"ד שנים בלבד. כשהגיע ה'בית ישראל' אל רבי דוד שפירא לברר שיטתו, הוציא לו את הקונטרס שחיבר בנושא 'קו התאריך' שהוציא לאור בשנת תרפ"ח, ושלח אותו למרן ה'אמרי אמת', שאכן מצאו הדברים חן בעיני קודשו ונטה לצדד בשיטתו של הגאון רבי דוד שפירא.
נפטר ביום י"ד שבט שנת תשל"א, והשאיר אחריו חיבורי תהלה ספר שו"ת 'בני ציון' ג' כרכים ועוד.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן
