ויהי אחרי הקורונה האם יכולנו להיות… כאן • הרב דוד רוזנברג יו"ר מכון 'עולמות'

ויהי אחרי הקורונה האם יכולנו להיות ... כאן?! דיאלוג בין האב ובנו הרהורים נוקבים ויורדים עד התהום מפרי עטו של המחנך והמרצה הרב דוד רוזנברג יו"ר מכון 'עולמות' - להכשרת נוער לחיים

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'

בס"ד

ויהי אחרי הקורונה האם יכולנו להיות היום במקום טוב יותר?

 

דיאלוג בין האב לבנו הרהורים נוקבים ויורדים עד התהום • מפרי עטו של המחנך והמרצה הרב דוד רוזנברג יו"ר מכון 'עולמות' – להכשרת נוער לחיים

 גש נא הֵנָּה, ילדי החביב, ואטעים לך שוב, מעט מסיפור קוֹרוֹת ימי עמינו בסוף הימים, כפי אשר חוויתי אני עצמי את ההתרחשויות המפעימות בימי עלומיי, הדברים צרובים בלבי וחקוקים בעומק התודעה של כל בני דורי.

אבא היקר, לעולם לא אתעייף מלשמוע שוב ושוב את המעשה המסעיר, זה שסוף סוף הביא את התשועה שכה ייחלו לה במשך שנות דור.

ובכן, הסכת ושמע בני היקר:

באותם ימים רחוקים, הגיחה פיסת 'חדשות' לעולמינו וכך היא סיפרה: במחוז וואהן אשר בארץ סין הענקית, התגלה נגיף חדש ממשפחת הקורונה שהולך ומתפשט ומדביק אנשים רבים, ותסמיניו, כך דווח,  מבהילים… השלטונות דשם מלומדי הנסיון בטיפול במגפות שונות, משליטים שם מדיניות קשוחה למדי שתביא – כך הם מקווים – למיגור המגפה הנוראה.

מתי כל זה מתרחש? וכיצד הדבר משפיע עלינו?

מדובר בראשיתה של חורף – תש"פ, בתחילה זה לא עשה רושם כלל על תושבי רוב העולם, אולם ככל שעבר הזמן והיה נראה שהעניין די רציני, זה הגביר את התעניינות הציבור בכל מקום ומקום, וכמו כן בשלב מסוים נעשה פעולה חריגה, והוחלט לסגור את נמל התעופה בפני טיסות מסין.  יחד עם זה עדיין היתה תחושה רווחת כללית בציבור, שכל זה לא ממש שייך לנו.

ומשם, לאן 'טס' הנגיף המסוכן?

הנגיף הגיע בדרך כלשהי לאיטליה שבאירופה. הָבֵן שכעת העולם כולו נכנס לכוננות אמתית.

לאחר זמן מה, התברר שיותר ויותר אנשים נדבקים באיטליה, ואף החלו אזרחים רבים למות…

 

"מֶההה מֶההה", אוי, מהר תשיב נא ילדי את קרבן הנדבה לדיר, אמתין לך עד שתחזור על מנת להמשיך ולשתף אותך בדברי ימי עמנו על סף יום התשועה  – "מֶההההה".

זה נראה אבא כאילו הטלה החמוד מקפץ מרוב אושר, נדמה שהוא חפץ לעלות ברצון לשלמים לפני ה'… אז איפה היינו…

הה, נקפוץ גם אנו בסיפור, דע לך ילדי שטרם התגלה הנגיף בארץ, היתה התעוררות גדולה בקרב היהדות הנאמנה לה' ולתורתו, לשוב לה' בכל לב, ראו בזה איתות ברור מלמעלה למען נסותנו ולעורר לבבות להתקרב אל ה'.

אה אבא, בעבר כאשר ספרת לנו על שֶׁבְּעִתּוֹת חירום קודמים, כגון בימים שבהם נשלחו איומים מפורשים כנגד העם היושב בציון לפני המלחמה הגדולה מצד עירק, מלחמת המפרץ, סיפרת לנו שהתקבץ עם רב ליד שריד המקדש וכל ההמון הזה שפך את לבבו נוכח פני ה', ואכן אז חזו בנסים גלויים שעטפו את העם בארץ ישראל.

האם גם בעת הקורונה התקיימה תפילה המונית ברוב עם?

שאלה חכמה שאלת בני, ואכן התעוררות גדולה לתיקון המעשים השתררה כל עת התפשטות הנגיף, גם נשפכו נחלי דמעה ותפילה לפני ה' שיחוס על הילדים שלו בכל תפוצות תבל, שהרי רק הוא יכול וחפץ תמיד להושיע לבניו אהוביו ולרפא את כל חולי עמו ישראל בכל מקום שהם.

אך הָבֵן, ילדי היקר, שעקב ההתפשטות המהירה של הנגיף נמנע הציבור מלהתאסף למקום אחד, כי בדרך הטבע היה הנגיף עלול לעבור ולהדביק את ההמונים כאשר מקהילים קהילות יחדיו.

כל כך מרגש לשמוע על התעוררות כללית, מה עוד קרה באותם ימים מתוחים?

אם כן בני היקר, בכל בית של יהודים שומרי מצוות החלו בחיזוק בדקי הבית, אצל כל אחד היית יכול לראות במוחש בשינוי רוחני שמתחולל אצלו, ושבא לידי ביטוי בכל ה'הלוך ילך' שלו.

והנה כאשר הבשורות הקשות הגיעו מקהילות החרדים לדבר ד' אשר מעבר לים, על פגיעתם של נגיפי הפנדמיה, שהדביקו רבים וגם טובים בימי הפורים, כן שמענו על מדינות רבות בעולם שנכנסים לסגרים שונים, ושננקטו פעולות קיצוניות רבות כמו שדות תעופה שהושבתו, האיסור לפתוח מקומות מסחר ועבודה וכיו"ב, או-אז לקחו קהילות יראי ה' כאן בארץ הקודש את המצב המיוחד ברצינות גדולה, 'פיקוח נפש' זעקו המודעות, הצו האלוקי – 'ונשמרתם' הפך להיות הסיסמה של כל יהודי ירא וחרד באותם ימים מתוחים.

פתאום הגיעו זמנים, שהאוכלוסייה בת מאות האלפים שהרכיבו את הקהילה של נושאי דגל התורה והאמונה, הסתגרה מרצון לתוך הבתים פנימה.

 

זה בטח קשה, אך מה עם עבודת ה' המתקיימת ברוב עם ובחבורה…?

תתפלא בני, אולם, באותם ימים של נסיון, קיימנו את רצון השי"ת דווקא באמצעות השמירה על הקשישים ובעלי מחלות רקע שהם היוו את קבוצת הסיכון הרציני, וכל אחד ואחד נשמע לדברי תורת ה' שצו-השעה לעת כזאת – עבודת הקודש הנדרשת מאתנו מתבצעת דווקא באמצעות השמירה על הכללים והנחיות הרופאים…

אבא, היום שבחסדי שמים התקיימו בי ובחבריי דברי הנביא "וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם … בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ", קשה לי לדמיין את ימי חושך הגלות, ואין לי כיום את היכולת ואת הכלים להעלות על דעתי – כיצד ניתן שלא לחוש את נוכחותו של השי"ת בכל מצב ואירוע ובכל רגע ורגע בחיים, אולם, הואיל נא אבא לספר לי כיצד, באותם ימים טרופים, ראו אחיי בני ישראל את יד ה' המנהל אותם בחיבה?

כן בני היקר, זאת תדע כי אכן היו אלה ימים של בהלה ופחד, המונים לקו בנפשם וחשו בחוסר אונים, שהרי מלבד החשש של כל אחד מפני ההדבקה בנגיף המסתורי, קרסו אז מערכות הרפואה החשובות והמבוססות בעולם, גם הושבתו כל מערכות המסחר והכלכלה, החינוך והתעופה, והיו מנהיגי המדינות ומומחי הרפואה נדמים כעיוורים המגששים באפילה – – –

אך בבית ישראל פנימה, אצל הבנים ה'סמוכים תדיר על שולחן אביהם' אב הרחמן, דווקא בזמנים שבהם מתברר לכולם שאין שום כוח בעולם שניתן להישען עליו ולבטוח בו, מלבד על 'הכל יכול' ובעל היכולת, שאוהב את ילדיו אהבת עולם – התעצמו בלב האמונה והבטחון וההסתמכות המוחלטת והבלעדית באבינו רוענו, ישתבח שמו.

ובחזרה לגבי מצוות השמירה על החיים – מה לגבי אחינו שעדיין לא שמרו תורה ומצוות כמה הם לקחו את המצב ברצינות?

אוי כמה שכואב לי לספר, אך היה ניכר באופן ברור שרובם לא היו מקפידים על החומרות והדקדוקים שכה נזהרו בהם שומרי המצוות. לפתע נראה בעליל כיצד הערכים המקודשים של 'קדושת החיים', ומצוות 'ואהבת לרעך כמוך' שהוא כלל גדול בתורה – אינם סתם בגדר 'קלישאה', בפיות המאמינים בדת תורתנו – אלא דרך חיים אמתית שמתמסרים אליה בכל לב.

שהרי לעומת ציבור הכשרים, 'הבנים השובבים' שלא היו מסוגלים לצערנו לוותר על חיי מותרות ונוחות, המשיכו להתקהל ולעבור על תקנות הבריאות כאוות נפשם, ולא שתו לבם לדבר ה' לשמור על הגוף כמתנה וככלי שניתן לנו מעם הבורא יתברך.

זכורני כיצד רבים מהנמנים על חוגי שומרי המצוות כרזו באותה עת לאותם שהיו אז עדיין בגדר רחוקים, פנו אליהם בדרכי נועם, התחננו בכל לב – אנא אחים יקרים שמרו על נפשותיכם! אמצו נא את כללי בריאות הציבור לטובת כולנו!  אולם המאמץ לא תמיד נשא פרי…

אנשי התקשורת המנוכרים, שתמיד נצלו כל הזדמנות בכדי לפלג בין חלקי העם, ובייחוד יצאו מגדרם להסית ולהרחיק לבבות העם מערכי הנצח של ישראל, הנפיקו, באותם ימים, כותרות מרעישות, כדוגמת: "השלטון בשירות אנשי הדת מגביל את זכויות הפרט לבלות ולהפגין". וכן: "השוטרים כופים את הנחיות הדת על הציבור הכללי בישראל". כל זאת כדי לנסות ולהבאיש ריחם של המאמינים בה' ובתורתו, בעיני המון העם התמים והפשוט, לאמר: הביטו, אלה החרדים, הם והתורה שלהם, הם אשר מכבידים על חייכם (חלילה), ומטילים עליכם הגבלות מיותרות.

מרגש היה לגלות ודווקא בצוק העתים – כי החינוך היהודי הטהור זה שאלפנו בינה משנות הינקות, כיצד להתגבר על תאוות ומאוויים רגעיים ואיך לרסן את מעשינו – הכל למען מטרת העל של קיום רצון הבורא – כוח אדיר זה השפיע באופן מופלא על הציבור הנאמן לה'.

המציאות בקריותינו של ילדים, בחורים, ואברכים וכן בנות ישראל הכשרות, כאשר כולם כאחד שומרים באדיקות קנאית על קיום כל ההלכות שפורסמו בענייני השמירה על הבריאות והחיים, היה לשם דבר בקרב כל תושבי ארץ הקודש.

אבא, הרי סיפרת לי שבאותם ימים היה כלל-ישראל מפוצל לקהילות וקבוצות שונות, האם כולם התייחסו בשווה לתקנות הבריאות המחמירות?

נכון בני היקר, קהילות הקודש מכל הגוונים כולם התאחדו באחדות אמת מסביב לנושא המרכזי שהוא – השמירה ופיקוח נפשות דרבים, וכפי שבכל עת ששאלה של פיקוח נפש היה עולה על שולחן הדיונים, היו כולם משתתפים בה, הנך לבטח זוכר את שספרתי לך על ארגוני ההצלה שתמיד היו נחפזים כאשר מישהו חלילה היה זקוק לעזרה דחופה?

ולכן בעידן הקורונה…

אם כן אפוא, באותה התקופה הדבר היה ממש בולט לעין כל – שככל שיהודי היה מדקדק בעניינים שבין אדם למקום,  כך הידר יותר בכל התחום של שמירת החיים.

היה זה מרתק במיוחד, להתבונן בכל ציבור ולצפות כיצד הוא מתייחס לסוגיות אלה לפי שיטתו, הסגנון, והמאפיין הייחודי שלו, וכך לדוגמא:

היהודים שהשתייכו לחוגים המקנאים קנאת ה', ושתדיר מביעים כאב כנה לנוכח הפרות מצוות התורה, נאבקו כאן בחירוף נפש את מלחמת קדושת החיים, וכדרכם הביעו מורת רוח נגד מה שהם כינו 'אי-אכיפה' מצד כוחות המשטרה כאשר אנשיה היו לעתים סולחים לאותם קלים שבשולי המחנה, ומוותרים לצעירים חלשי אופי-רוחני ושנפלטו ל"ע מהציבור, אלה שזלזלו בכל הקדוש, והתייחסו בבוז כלפי כללי הרפואה שהם השמירה על החיים.

והנה חסידים ואנשי מעשה מבני הקהילות ההולכים לאור תורת הבעש"ט שמרו את משמרת צַוֵי החיים בלהט חסידי, כאשר הם אָזורים באבנט ולאחר אמירת תפילת 'לשם יחוד' רותחת, קיימו הם כל פרט מתורת השמירה בהידור רב – בליווי רשפי אש קודש הנובעים ממקום טהור של שמחת המצוות, הם ראו בהוראות אלו – הזדמנות פז כדי לקיים רצון ה' בהתלהבות רבה, והרי מצוות כבירות כאלה – כך היו מסבירים – שמשמעותן עוד ועוד חיים יהודיים בריאים, ערכם בל ישוער, ומה – אם לא הנהגות מרוממות כאלה – שהם יביאו את העולם כולו אל היעד הנכסף של 'יתגדל ויתקדש שמי-ה רבא', והרי לכך משתוקק כל יהודי בן עליה.

היראים מבני המזרח עסקו, כדרכם בקודש, בקיום ההוראות בלי כחל ושרק, ללא שום חוכמות והתחכמויות, בדיוק כפי שהתבקשו לעשות. בדיוק כמו בפתגם הידוע 'בלי טריקים ובלי שטיקים'. וכדברי שלמה המלך:  הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח (משלי י, ט), שהלא לימוד וקיום ההלכה ככתבה וכלשונה – הם מצהירים – אינם ניתנים בשום אופן לשיבוש ולמוטציות…

היושבים ב'שולחן המזרח' קראו לעם שבשדות מעדותיהם, אותם אחים תמימי-דרך המכבדים דת יהודית וחכמיה, וקרובים המה למסורת, וכך הבהירו להם בדרכי נועם שרצוי מאוד להחמיר בפעולות הללו אף יותר מאשר בשאר מצוות התורה. הלא 'שמירת הבריאות על אף הקושי הכרוך בה – מביאה הצלה ושמירה לגוף ולנשמה, וסגולתה גדולה להוריד שפע רב מלמעלה', כך הוטעם להם בתבונה.

הלומדים ובני הישיבות התענגו בהתפלפלותם בדקדוקי הדינים בראשונים ובאחרונים הקשורים לסוגיות שמירת הגוף והנפש, תורת גדר ההשתדלות בדרכי הטבע מול משנת הבטחון והישענות המלאה בבורא יתברך, ועוד. חיבורים תורניים רבים ראו אור באותם ימים מאתגרים ע"י בני תורה שתורתם אומנותם שהשקיעו את כל כולם בעומקן של הלכות אלו.

ואילו אותם ההולכים לאור תורת המוסר – עשו לילות כימים במסעם פולח הכליות בתוך נבכי תורת הנפש היהודית, בחוקרם את רום מעלת השמירה, ובהגותם לעומק כיצד ניתן לזכות ולרכוש את המידה הנעלה של ההתחשבות ברגשותיו של כל בר ישראל.

האם פעולות נוספות נעשו על ידי אחינו אהובינו בני אברהם יצחק ויעקב ששמרו על קיום התורה הקדושה?

בוודאי ילדי היקר, מעשי החסד שכה היו טבועים בדמם של שומרי הגחלת, גדלו והתרבו במידה גדושה, רבים היו עסוקים ביום ובליל בהעברת ארוחות למבוגרים ששמרו על עצמם כאשר הם נעולים בתוך בתיהם לפרקי זמן ממושכים של חודשים ארוכים, אנשים ששהו בבידוד קבלו על ידי המתנדבים בעם ארגזים שלמים של מזון ותעסוקה לקטנים וכו', כן היו אנשים מבקרים בבתי הרפואה ומעודדים את בני משפחות החולים.

תאר לך, כיצד היו מתמודדים משפחות ברוכות ילדים בבתים קטנים וצפופים במשך כל שעות היממה ולאורך תקופות ממושכות, ולפתע נודע כי מאחורי הדלת מצפה משלוח שמחדיר קרני אור חמימים לתוך הבית פנימה.

זאת ועוד, כלל ישראל במיטבו התגייס להתפלל עבור אותם שלא חשו בטוב, גם אם לא הכירו אותם באופן אישי, ככלל התלהבות רבה שטפה את המוני שלומי אמוני ישראל – לחשוב מהזולת ולהתחשב רבות בצרכיו וברגשותיו, ללא שום הבדל של השתייכות של היהודי השני.

כל כך מרגש לשמוע כיצד עם ישראל התגייס והתנדב בצורה כל כך מיוחדת כדי לעזור ולסייע ליהודים בכל מיני מצבים מורכבים שהיו שרויים רבים בימי הקורונה. והנה, אבי מורי, סיפרת לי בעבר כי 'שינוי גדול' חל בקרב כל בני קהילות הקודש, על מה נסוב אותו מפנה מבורך?

אה, בני יקירי, נשמה זכה וטהורה, אשריך שהגעת לעולמנו לאחר תיקונו השלם של העולם כולו – לך וודאי יהיה קשה לקלוט, כיצד בעידן החיים המשובשים בתוככי הגלות המעיקה, היה היצר זכרו-שלא-לברכה שולט שלטון בלי מיצרים בקרב משפחות וקבוצות בישראל, וכך היה מבעיר מדי פעם מחלוקות שהיו מתלהטות ומוסיפות שנאת חינם ופירודים בין בני-אנוש ומכלים בזאת כל חלקה טובה…

אבא, בבקשה תן לי להבין, הסכסוכים הללו שאתה מספר לי עליהם, נכון שהם היו שרויים רק בקרב אותם שהיו אז רחוקים מתורה וממצוות?

ידעתי בני ידעתי, שבחסדי ה' אין לך כלים לתפוס את ממדי החורבן הנורא שעד ימי הקורונה היה תמיד מרקד בינינו, זה הקרוי בפי חכמינו – שנאת חינם, אם כן אפוא בני הצדיק, דווה לבי מאוד לגלות את אוזניך כי עניינים מצערים שכאלה, התרחשו לדאבוננו גם אצל רבים וטובים, תבערת המחלוקת ליהטה גם בחוגים המובחרים, ופעמים רבות תחת ה"מסכה" המטעה של 'מחלוקת לשם שמים' נפגעו יסודות בתורה… אבוי…

באמת?! וואו, לא יאומן, כמה קשה להבין כיום את הפרצה הזאת…

ובכן אבי מורי מה קרה לכל התככים הללו בעת התפשטות הנגיף?

אה, באותם ימים, אז כאשר הקב"ה 'דיבר' אלינו באמצעות אותו נגיף קשה, חקר כל אחד בנפשו כיצד יכול הוא להטיב דרכיו, ולשפר את המעשים בכלל ובפרט, או אז הגיעו כולם למסקנה הפשוטה והמתבקשת שכעת מוטלת עלינו החובה להשבית את ה"שאור" שבלב, ולהשליך את וירוס המחלו(ק)ת ממחננו הטהור, לא יזכר ולא יפקד.

משפחות, קבוצות וקהילות שהיו שקועים עד עתה במדנים ומריבות עד לתנוך אוזניהם, התפקחו, התפכחו והחלו לשים בצד את כל חילוקי הדעות לטובת קיום השלום ביניהם.

 

והנה לראשונה פתחו, מי שעד עתה היו עוינים זה לזה, לדרוש בשלום רעיהם. שונאים מושבעים הפכו לאוהבים בלב ובנפש, השלום שב לשכון בין קהילה לקהילה, אחוה ורעות שררה שוב בין איש ובין אחיו, לפתע נכחו הצדדים לראות כי אכן במעט רצון טוב ניתן לגשר על פערים כואבים, ולהושיב את השלום על כנו, והאמת והשלום אהבו.

 

ומה לגבי התפשטות הנגיף המאיים בקרב בני ישראל הנאמנים?

בכל פעם שאני נזכר בזה, אני שוב ושוב מודה לה'. כפי שהבנת בני הבוגר, הציבור שומרי המצוות בארץ ישראל היו מתגוררים באותה עת, בימים לפני שארץ הצבי התפשטה… בשכונות צפופות אוכלוסין ולא כהיום – איש תחת גפנו ותחת תאנתו… מיותר לומר שזה מהווה מתכון בדוק להתפשטות הנגיף במהרה.

ואף על פי כן מתוך רוב ההקפדה והרצינות שבה נקטו היהודים הללו  – כאשר הם לוקחים בחשבון את כל ערכי הקודש הנעלים של חשיבות החיים וכיבוד המבוגרים וכו' על אף הקושי המוגזם שהיה כרוך בכ"ז, נשמרו הקהילות החרדיות יותר מכל שאר האוכלוסייה וכמעט שלא נפקד מהם איש…

נפלא! אבא, זה מדהים! וכיצד הגיבו שאר האנשים כשראו את הדברים…

אין מה לומר הדבר היה לשם ולתפארת, קידוש ה' גדול מאוד שלא היה כמותו מעולם, ראשי השלטון ואנשי הרפואה בכו והתחננו לפני העם היושב בציון – התייצבו וראו! כך קראו הם בכל לב, למדו נא מהיהודים החרדים השומרים בכל מחיר על ההנחיות, וכך הם מצליחים לנצח את הנגיף הארור!

ואכן רבים מעמי הארץ היהודיים מתפעלים ואומרים: "ראו גידולים שגדלתם", שם שמים היה מתאהב על ידם של נושאי דגל התורה, "והיו הבריות אומרות עליהם: אשרי אביהם שלמדם תורה, אשרי רבם שלמדם תורה, ראו כמה נאים דרכיהם כמה מתוקנים מעשיהם" (עפ"י יומא פו.), "הביטו וראו", צעקו נסערים, "עד כמה התורה מגדלת ומרוממת את נושאי דגלה על כל יצורי עולם", והיו רבים מצטרפים וצובאים (בזהירות הראויה…) על חצרותיהם של בני התורה, ומתחננים ודורשים: רעבים וצמאים הננו, לא ללחם ולא למים כי אם לשמוע את דברי ה'.

באותם ימים מבלבלים, בני, היוותה היהדות הנאמנה מגדל אור גם לגויי הארצות, עמים רבים ששמעו את שמע ההנהגה האצילית  – הצביעו ואמרו חזו בני  א-ל חי, כמה שחיי הנפש חשובים להם, והרי אפילו במקרים שהחוק בארצם מאפשר להם קיום פעולות דתיות שונות, כלשונם, הרי הם מחמירים על עצמם ובכך מונעים מהמשחית לבוא ולנגוף ח"ו…

אבא היקר, הבנתי שבתקופות הַסֶגֶר, התעליתם מאוד דווקא בתוככי מסגרת הבית – כך האבות וגם הבנים, כך גם עקרות הבית על כל עולליהן, וכן במועדי ה' שעברו עליכם בבידוד יחד עם המשפחה הגרעינית בלבד, שמעתי על כל מיני מושגים מעניינים כמו 'מנייני מרפסות', 'מנייני חצרות', 'חתונות קורונה', דברים שלא הסכנתם אליהם עד אותם הימים. וכבר ספרת לי בעבר, אבא, על הטעם המיוחד של התעלות רוחנית שחשו בני עם הנבחר דווקא בעבודת ה' הכל-כך לא שיגרתי, הלא כן אבא אהוב.

אך אנא, האם תוכל אבי מורי לסבר את אוזני, בשאלה שמציקה לי זה שנים: האם מוסדות התורה היו סגורים על מנעול ובריח למשך שנת הקורונה כולה? הכיצד הדבר אפשרי בכלל???

אכן בני, השאלה שלך במקום, ובכן במקומות רבים אכן הוחלט לפתוח שערי הישיבות ומוסדות התורה, לאחר זמן רב של שהייה בבתים, והרי ידוע לך מכבר הכוח העצום של לימוד תורה של תינוקות של בית רבן, והזכות הנשגבה לטובת עם ישראל, הנכון הוא הדבר?

כן אבא, הבל פיהם הטהור מבטל גזירות קשות, וגם כאשר היו זקוקים לבונים צעירים לטובת בניית בית מקדשינו ותפארתנו כאן בירושלים עיר הקודש, הרי ספרת לי שבשום אופן לא הסכימו להשבית תורת עוללים ויונקים אינני מסוגל להבין איך זה מסתדר עם כללי הזהירות הנחוצים.

כבר מזמן ידעתי שעליך בני ועל שכמותך קרא החכם מכל אדם 'בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי'. ובכן, שמע נא ואנסה לחבר אותך לאותם ימי הקורונה הרחוקים.

שמע נא בן יקיר, גם באותם ימי הלימודים בתוככי המסגרות, לא זנחו חלילה את כללי השמירה על קדושת החיים, והיו מדקדקים בכל עת לקיים את כל הצעדים הנדרשים בזהירות יתירה כפי שמתחייב מהיות המגפה משתוללת בחוצות העיר.

כן היו אנשי החינוך ממנפים את הלימוד המשותף ו'מנצלים' את ההזדמנות כדי להחדיר ערכי תורה נשגבים של התחשבות בזולת, שמירת הגוף, לאו ד'החובל בחברו', וכך גם מצוות כיבוד והידור פני זקן…

כן היו מקדישים זמן איכות כדי לשפוך שיח ותפילה בכל לב נוכח פני ד', בתוככי בתי החינוך כדי להתחנן על מיגור המגפה הקשה שהפילה מיליוני חללים בכל רחבי העולם בכלל ובכללם אלפים מקרב אחינו בני א-ל חי, בכל קצוות העולם.

ובסוף 'תכליס', מה היו התוצאות בשטח?

ובכן דע לך בני! אתה הרי מכיר את הפתגם באידיש: 'א איד דארף טוהן, נישט אויפטוהן', תרגום: יהודי צריך לעשות, ולא להביא בדווקא לידי תוצאות. חייל מבצע משימות – כי כך ציווה עליו מלכו הרם, לא כדי שמעשיו יעוטרו בהכרח בתוצאות מבורכות. השמירה על הנחיות הבריאות הינה מצווה רבה בתורה, והוא בגדר פיקוח נפשות שדוחה כמעט את כל מצוות התורה, וזה שהיה מוטל עלינו בעת צרה וצוקה שחלפה עלינו – תהיינה התוצאות אשר תהיינה. הגישה הנכונה כך היא, עלינו מוטלת חובת העשייה,  וד' הטוב בעיניו יעשה!

אולם כפי שכבר סיפרתי לך, שאכן ראינו ב"ה בעינינו, אשר ניצלו נפשות יקרות כה רבות מקרב בני קהילותינו הקדושות, ובכך חזו כולם כאחד בחסדי ה' המרובים, ובפירות של נקיטות אמצעי הזהירות הנחוצים.

כן זכינו לגרום לקידוש ורוממות שם שמים במידה נשגבה, אשר המונים מקרב עמך בית ישראל שעד אותה תקופה לא זכו לטעום את טעמם של חיי תורה ואמונה, בעת הזאת כאשר הבהלה והחשש שלטו בכל – חפשו הם משען ומבטח וגילו אותם בקרב אחים אהובים שהשכילו כל כך ל'נצל' את ההזדמנות, ולמנף אותו למען הפצת דבר ה' בקרב ילדיו התועים. כך בני, התקרבו והתחממו מול עמוד האש – לענג את ה'חלק אלוק ממעל' השוכן בקרבם –  באור יקרות ונעים, קרני אור תורתנו הקדושה.

רגע, זה אומר, אבא, שבעצם הצלחתם לעמוד בניסיון הגדול של כל הדורות האחרונים? וואו! עכשיו אני קולט… בזכותכם אבא היום אנחנו פשוט 'אחרי' – – – האומנם?

אכן בני היקר! זכינו בחסדי שמים המרובים – שלא זו בלבד שמוגר הווירוס המאיים שהטיל את חיתתו על כל יושבי תבל, ובהצלחה מרובה עד מאוד, אלא העיקר שבכל העיקרים שבזכות  – האמונה והבטחון בא-ל אחד, האחדות של עם ישראל באהבה אחוה ורעות, והצלת חיי אלפי יהודים בארצנו הקדושה, זכינו במאמץ משותף לקדש ולפאר, לרומם להדר, לעלה ולקלס שם שמים בסדר גודל שכדוגמתו לא תמצא בכל דברי ימי עמינו, ממש כך!

וכך, ברוך הוא וברוך שמו, כהיום… אנו שרויים במצב האידיאלי, המיוחל והמושלם – כאשר העולם כולו עבר למצב המיוחד של: אחרי… אחרי … אחרי ה-כ-ל…

כהיום הזה הביאנו ד' ששים ושמחים, והרינו מצויים לראשונה בתולדות ימי עמינו, תהילות לא-ל עליון, במקום הטוב ביותר!!!

 

– – – וכך בני החביב, לאחר הצטברות של תפילות רותחות במשך רבות בשנים, שבקעו מתוך עומק ליבותיהם השבורים של מיליונים מעם הנבחר, התקבלו הן ברצון וברחמים בפני יושב מרומים. התחינות שנאמרו מפיות יהודי כל הדורות "ויקבלו כולם את עול מלכותיך", "ותמלוך עלינו מהרה לעולם ועד", "וידע כל פעול כי אתה פעלתו… ויאמר כל אשר נשמה באפו, ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה", התגשמו כעת במלואן, שהרי כעת אנו זוכים להתענג על ד' והארץ מאירה מכבודו.

בחלקנו נפלה הזכות הכבירה לחזות במו עינינו בהתממשות הנבואות המיוחלות: בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח (ירמיהו כג, ו), "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ד' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג, ט)".

אשרינו מה טוב חלקנו!

לתגובות הארות והערות [email protected]

להאזנה לקו 'עולמות' 08-61-61-682

הרב דוד רוזנברג, יו"ר מכון 'עולמות'

להזמנת הרצאות, סדנאות ופגישות אישיות: 0527624095

להורדת המאמר כקובץ לחצו כאן: ויהי אחרי הקורונה 

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture