כ-100 רופאים ואנשי רפואה חתמו על מכתב בו הביעו את התנגדותם למתן חיסוני קורונה לילדים מתחת לגיל 16, וזאת בטענה כי ילדים אינם מפתחים מחלת קורונה קשה ולא הוכח שהחיסון מונע העברת הנגיף באוכלוסייה. לטענתם ניתן לחזור לשגרה מלאה גם ללא חיסון של ילדים.
במכתב שהגישו הבוקר (ראשון) ושתוכנו הגיע לידי N12, הם הסבירו כי "אין מקום לחסן ילדים בעת הזו" וביססו את הקריאה על "המידות הבאות – מידת הזהירות, מידת הצניעות", וכן בהבנה ש"החיפזון מן השטן", כך לדבריהם: "ההכרה כי איננו מבינים הכול לגבי הנגיף והחיסון כנגדו, ומתוך הציווי הראשון של הרפואה – 'ראשית אל תזיק'".
הרופאים הסבירו את החשיבות של חיסון אוכלוסיות בסיכון – למרות תופעות הלוואי שמתגמדות לעומת מחלה קשה, וציינו שילדים לא מפתחים מחלה כזאת. עוד ציינו כי נכון לעכשיו לא ברור מהו משך החסינות שהחיסון מקנה וכנגד אילו וריאנטים. "יתר על כן", הוסיפו, "הדעה ההולכת ורווחת בקרב הקהילה המדעית היא שהחיסון לא יוכל להוביל ל'חסינות עדר', ולכן אין כיום צידוק 'אלטרואיסטי' לחסן ילדים על מנת להגן על אוכלוסיות הסיכון".
"אנו סבורים שאסור לסכן אפילו קומץ ילדים באמצעות חיסון המוני כנגד מחלה שאינה מסוכנת להם", כתבו. "יתר על כן, לא ניתן לשלול כי לחיסון תהיינה השפעות שליליות ארוכות-טווח שטרם התגלו בעת הזו, לרבות על גדילה, על מערכת הרבייה או על הפריון. יש לאפשר לילדים חזרה מהירה לשגרה; יש להפסיק את הבדיקות המרובות ומעגלי הבידוד הרחבים, ואין לייצר שום הפרדה בין מחוסנים ללא-מחוסנים במרחב הציבורי. יש לאפשר חיסון של אוכלוסיות בסיכון, ותחת חיסון כמעט מלא של אוכלוסייה זו – ניתן לחזור לשגרת חיים מלאה (תוך התאמות מעת לעת) גם בנוכחות נגיף COVID-19".
לדבריהם, "רפואת הילדים בארץ היא מהטובות בעולם, וטיפולי הנמרץ הפדיאטריים – לעילא ולעילא. נדיר ביותר שילד הולך לעולמו ממחלה וירלית, וזה עלול לקרות, למרבה הצער, כתוצאה מסוגים שונים של נגיפים. איננו סבורים שנכון לנהל את החיים הפרטיים ואת מדיניות בריאות הציבור מתוך חשש מתמשך ממחלה ויראלית שעלולה לפגוע באופן נדיר ביותר בחייהם של ילדינו".
פרופסור צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדים, שוחח עם ענת דוידוב ב-103fm והדגיש את תמיכתו בחיסון הילדים. גרוסמן הסביר מדוע הוא סומך על המחקרים שבוצעו בנושא, והתייחס לנתוני התחלואה והתמותה מקורונה בקרב ילדים.
"בעולם החיסונים ישנו דבר שנקרא 'מחקר גישור'. כאשר מחקר אחד גדול הוכיח הצלחה מלאכה באוכלוסייה מסוימת ורוצים להרחיב את טווח הגילאים לאוכלוסייה נוספת, יש קריטריונים מאוד ברורים של המדע", הסביר פרופ' גרוסמן. "הקריטריונים אומרים שאפשר לעשות ניסוי קטן ומצומצם יותר כדי לספק את מחקר הגישור. זה לא הומצא היום או אתמול, כל מי שמבין באימונולוגיה ובתורת החיסונים מכיר את הדבר הזה. המחקר על ילדים קטן וקצר יותר, אך נעשה על-פי אמות מידה מדעיות ברורות ולא כדי לנסות לעגל פינות".
האם כלל יש צורך בחיסון ילדים, שעל-פי הסטטיסטיקה רק במקרים נדירים מגיעים לתחלואה קשה מקורונה? "ברפואת ילדים אנחנו משתדלים להתרחק מהסטטיסטיקה ולדבר על הילד וההורים שמול עינינו", אמר פרופ' גרוסמן. "היו עשרות ילדים במצב קשה בגלל הקורונה, עשרות ילדים שסבלו מתסמונת לבבית, ותשעה ילדים נפטרו. מה צריך יותר מזה כדי להפוך את המחלה למשהו שכדאי למנוע? הסטטיסטיקה והאחוזים לא מעניינים אותנו, אנחנו מדברים על ילדים שכל עולמם לפניהם".
בהמשך, התייחס פרופסור גרוסמן לאופן בו הוא מתכנן להרגיע הורים שיחששו מפני החיסון לילדים. "על פי הניסוי שנערך, תופעות הלוואי זהות לגמרי לאלו שידועות לנו לגבי מתן החיסון למבוגרים. הפרופיל הבטיחותי של החיסון גבוה ביותר, ואני אנסה לשכנע את ההורים שאותו דבר חל גם על הילדים. לא תצוץ לפתע תופעת לוואי שאף אחד לא חלם עליה".
