הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • רבי חיים וויטאל זי"ע

הילולת רבי חיים וויטאל זי"ע - ל' ניסן - מאמר מיוחד מאת הרב יוסף חיים אוהב ציון שליט"א
  • אם לתינוק בן חודש: " משה שילה רעב ואין לי כסף לקנות לו נוטרולין"

    תוכן מקודם

  • כניסה משפחתית לנחשונים במים יכולה להיות שלך!

    תוכן מקודם

  • הזדמנות אחרונה להשתתפות בטורניר הטריוויה של הקיץ

    תוכן מקודם

  • האמא נפטרה לאחר ייסורים קשים ושלושת הילדים מתחננים על נפשם

    תוכן מקודם

רבי חיים וויטאל המכונה מהרח"ו, נולד בר"ח חשוון שנת ה'ש"ג, בעיר הקודש צפת, לאביו רבי יוסף וויטאל מקלאבאריס.

חייו:

זמן מה לפני לידת רבנו עזב אביו רבי יוסף את מקום שבתו בדרום איטליה, עלה לארץ והשתקע בעיר הקודש צפת אשר הייתה בשיא תקופת פריחתה, בתקופה זו הייתה העיר צפת מועדפת לעולים מכל רחבי תבל ובפרט ליהודים שומרי תורה ומצוות, חיי התורה בעיר שגשגו מעל ומעבר ועשרות רבים של תלמידי חכמים ומקובלים התיישבו בה באותה עת מה שהפך את צפת למרכז רוחני אשר השפיע על העולם היהודי כולו. אל תוך אווירה טהורה זו נולד רבנו בשנת ה'ש"ג, ובתוך אווירה קדושה זו גדל והתחנך.

לימודיו:

כאשר היה רבנו בן ארבע עשר שנים התקבל לבית מדרשו של רבי משה אלשיך (המכונה האלשיך הקדוש) ובבית מדרשו למד רבנו בהתמדה עצומה, אך רבנו לא הסתפק בלימודי תורת הנגלה וליבו נמשך ללימוד תורת הנסתר, קבלה, לאחר זמן מה פנה רבנו והצטרף לבית מדרשו של רבי משה קורדובירו (המכונה הרמ"ק) מפיו למד קבלה.

 

באותה תקופה ישב רבנו על בשקידה על תלמודו בעודו שומר על מקומו בשני בתי המדרש, אצל האלשיך הקדוש שלמדו תורה ואצל הרמ"ק שלמדו קבלה, מאחר והיה עליו להספיק את כל הלימודים הללו הוצרך רבנו לשקוד ולהתמיד על לימודיו וכמעט שלא ישן.

פגישתו עם האר"י:

באותן שנים עסק רבנו במסחר וסובב כל הזמן על ציר צפת, ירושלים ודמשק.

בשנת ה'ש"ל עלה אר"י מבבל, רבי יצחק לוריא אשכנזי (המכונה האר"י) עזב את מצרים ועלה ארצה, זמן קצר לאחר עלייתו הצטרף אף הוא לבית מדרשו של הרמ"ק והפך להיות לאחד מתלמידיו הקרובים, אך דבר זה לא נמשך זמן רב, הרמ"ק הרגיש כי קצו קרב ורמז לתלמידיו כי האר"י יהיה יורשו ומחליפו.

זמן רב לקח עד שהתלמידים וביניהם רבנו הבינו כי האר"י הוא הוא היורש של רבם האהוב שנפטר והלך לעולמו, רק לאחר ששה חודשים מפטירת הרמ"ק עת ישבו הם בבית המדרש ועסקו בלימודם שמע רבנו פירוש מפי האר"י על דברי הרמ"ק, או אז הבין רבנו ואף קבלו עליו כרב.

עוד באותה שנה שנת ה'ש"ל עת קבל רבנו את האר"י לו לרב פסק רבנו את מסחרו ופינה את כל יומו לעבודת הבורא יתברך.

האר"י הקדוש לא היה כותב את חידושיו אלא לימד ונתן שיעורים על פה, לא כולם הסכימו והבינו את דרך לימודו החדשנית במקצת אבל רבנו דבק בו ואף כתב וסדר את כל חידושי רבו האריז"ל.

פטירת האר"י:

שנתיים ימים למד רבנו את תורת הנסתר מפי האריז"ל, במשך כל הזמן הזה גילה האר"י לרבנו סודות נפלאים שלא שמעתם אוזן, פעם אחת עת ישבו ללמוד פנה האר"י לרבנו ואמר לו כי כל סיבת בואו לעולם היא להעביר לו ולגלות לו סודות אלו ואע"פ שהאר"י ידע ואף אמר לרבנו כי באם ימשיכו ללמוד יחדיו אזי הוא יפטר מן העולם לא שמו לב על כך והמשיכו בלימודם.

האר"י העיד על רבנו כי הוא היחיד שמבין את דבריו לעומק ועומד על דעתו.

 

באחת הפעמים נגש רבנו לרבו האר"י ובקשו כי יגלה לו איזה דבר מסויים, אמר לו האר"י שאינו יכול כי דבר זה יגרום לפטירתו, אך לאחר מחשבה שניה אמר לו כי כל סיבת הימצאו בעולם זה להעביר לו גילויים אלו בתורת הנסתר ולכן מסר האר"י את נפשו וגילה לרבנו את אותו הסוד, זמן קצר לאחר מכן בה' אב שנת ה'של"ב נפטר האריז"ל ונשמתו עלתה בסערה השמיימה.

בריחתו לדמשק:

בספר בניהו בן יהוידע על פסחים דף נו ע"א

כתב: "סתם מי גיחון העליון. ראיתי להגאון חיד"א ז"ל בשם הגדולים חלק ב' מערכת ח' אות ט"ז שכתב וז"ל קבלתי מרבני זקני ירושלם תוב"ב ידוע דחזקיהו המלך ע"ה מפני סנחריב סתם את מי גיחון, ועד היום יום השישי בחצות שנסגרים פתח שערי ירושלם כי כל הישמעלים הולכים לבית המקדש נשארה העיר כמעט רקנית ומשום הכי סוגרים השערים, וההולך שם אצל שער אחד אשר הוא סמוך למגדל שומע קול מים רבים שהולכים מתחת לארץ, ובזמן שהרב מורנו הרב חיים ויטל ז"ל היה בעה"ק ירושלם בא שר אחד תקיף הנקרא אבו סיפין, וידע שמלך ישראל סתם מי גיחון, ושאל אם נמצא היום מי שיוכל לפתחו והגידו על מהרח"ו ז"ל, ושלח אחריו יום השישי ואמר לו גוזרני עליך שבעוד שאלך לבית המקדש פתוח תפתח את הנהר הזה שסתם מלך שלכם והוא נצרך הרבה לעיר ועליך מוטל לפתחו ואם אין דמך בראשך. ומהרח"ו ז"ל עשה קפיצת הדרך והלך לדמשק ובא אליו רבינו האר"י זצ"ל ובחלום ידבר בו הסכלת עשה, שזה השר היה גלגול סנחריב, וכן נקרא אבו סיפ"ין שבערבי פירושו אבי החרבות, ואתה יש בך ניצוץ חזקיהו המלך והיתה שעת הכושר לתקן ולפתוח מי גיחון, כי שלא ברצון חכמים עשה חזקיהו המלך ע"ה שהוא מהדברים שלא הודו לו ובזה היתה התחלה דגאולה, והשיבו מהרח"ו ז"ל לא רציתי להשתמש בשמות הקודש, ואמר לו רבינו האר"י זצ"ל אלו לא נשתמשת לבא לדמשק החרשתי, אבל מאחר שנשתמשת לזה היית יכול להשתמש לפתחו והיה קדוש השם ותיקון גדול, אמר לו מהרח"ו ז"ל אם כן אחזור לירושלם לפתחו אמר לו חליף שעתא ולאו זמניה הוא עד כאן שמעתי".

רבנותו:

בשנת ה'שמ"ו חזר רבנו לצפת ובכ' אלו שנת ה'ש"נ הוסמך על ידי רבו האלשיך הקדוש לרבנות.

לאחר כארבעה שנים חזר רבנו לירושלים, אנשים העיר קבלוהו בכבוד גדול והעריצוהו, אך עם כל זאת היו קצת מן האנשים שיצאו נגדו, דוגמת רבי מנחם לונזאנו. לאחר מכן שב רבנו לדמשק שבסוריה שם כיהן כרב עד יום מותו.

פטירתו:

בשנת ה'ש"פ ל' לחודש ניסן עלתה נשמתו בסערה השמיימה, ומנוחתו כבוד בעיר דמשק שבסוריה.

מילדיו:

רבי שמואל, נשא לאשה את בתו של רבי יעקב פינטו.

מספריו:

האריז"ל לא סמך על אף אחד מתלמדיו שיכתוב את חידושיו כי אם על רבנו, באומרו כי רק רבנו יורד לסוף דעתו, ואכן רבנו כתב את דברי תורת רבו בדיוק מופלא, כתב לפי הבנתו אך לא הוסיף פירושים משלו, בכל מקום שרבנו לא הצליח לרדת לעומקם של דברים כתב זאת ולא התיימר לכתוב פירושים משל עצמו, מה שגרם לכך שכל ספרי רבנו מכונים כתבי האר"י.

ספר הגלגולים

ספר החזיונות

עץ חיים

שער הכוונות

שער מאמרי רשב"י

שערי קדושה

שער המצוות

שער מאמרי רז"ל

שער רוה"ק

שער הפסוקים

שער הגילגולים

 

מתלמדיו:

רבי אברהם אזולאי

רבי יעקב צמח

רבי ישראל סרוק

מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שכל הפרוטות מצטרפות, וכאילו הכל בטנא אחד.

'ולקחת מראשית כל פרי האדמה' – כי ראוי לאדם שייתן צדקה מהמובחר, ומן החלק הראשון אשר הרוויח רווח ופירות עסקי העולם הזה. ואל תאמר הנה אני טרחתי. הייתי כאניות סוחר ממרחק אביא לחמי, ולמה זה אתננו לזר? לזה אמר: אף על פי שאתה תביאנו מארצך בטורח רב, אל תאמר: 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה', כי הכל שלו יתברך.

וזה שאמר: 'אשר ה' א-לוהיך נותן לך' כמו שנאמר 'כי ממך הכל ומידך נתנו לך'. ודע, כי כל מה שנתת לצדקה בעולם הזה, כל הפרוטות מצטרפות … וכאילו הכל בטנא אחד.

(עץ הדעת טוב, חלק 'מכתב יד קודשו' עמ' קע"ד)

מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שצריך להיזהר מהמידות הרעות, יותר מקיום מצוות.

המידות הטובות והרעות ,הן כסא ויסוד ושורש אל הנפש העליונה השכלית, אשר בה תלויים תרי"ג מצוות התורה. ולפיכך אין המידות מכלל התרי"ג מצוות, ואמנם הן הכנות עיקריות אל תרי"ג מצוות בקיומם או בביטולם … והבן זה מאוד, כי להיותם עיקרים ויסודות, לא נמנו בכלל תרי"ג המצוות התלויות בנפש השכלית. ונמצא כי צריך להיזהר ממידות הרעות, יותר מן קיום המצוות 'עשה ולא תעשה', כי בהיותו בעל מידות טובות, בנקל יקיים כל המצוות.

(שערי קדושה, חלק א' שער ב', עמ' ט'-י',)

מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד מה שרעך כמוך הוא כדמיון גופך המחובר מאיברים רבים.

'לא תיקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך' – ירצה במה שנודע בפסוק: 'אדם אתם' כי כל ישראל הם אילן אחד, ואדם אחד כלול מן רמ"ח איברים, וכמו שכל אברי האדם אוהבים זה לזה. וזה שכתוב: 'ואהבת לרעך כמוך' – כי רעך הוא ממש כמוך, כלומר כדמיון גופך, המחובר מאיברים רבים.

וגם לזה סיבת זה: 'לא תיקום ולא תיטור את בני עמך' – להתקנא איש ברעהו ולהתגדל עליו, וכמו שאיבריך הקטנים כדמיון הרגלים, נשמעים אל האיברים הגדולים כדמיון הראש והעין, כך הקטנים שבכם יהיו נשמעים לגדולים, כי מעולם לא נמצא שגדלי האדם יתקנאו בראשו, ללכת הראש למטה והרגליים למעלה.

(עץ הדעת טוב, חלק חידושים על התורה, דף קמ"ז עמ' א',)

נערך והוגש ע"י הרב יוסף חיים אוהב ציון שליט"א

כתבות קשורות

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן