הילולת הרשב"י במירון: חשש מבזיון כתבי קודש

מאחורי הקלעים של הילולת הרשב"י במירון: עם תום ההילולא מגיעים למקום מתנדבים מסורים, האוספים במסירות נפש תחת שמש קופחת או בשעות הקטנות של הלילה, את מה שניתן להציל. ומכתתים את רגליהם בחניוני האוטובוסים, אהלי הכנסת אורחים, בדרכים המובילות לציון, ומהציון עצמו
  • "הן בכו מכאבי בטן, אני בכיתי כי לא היתה להן אמא"

    תוכן מקודם

  • חוגי סת"ם ולימודים מקצועיים וכל מה שהבן שלך ירצה כדי לשבת וללמוד לימודי קודש ברמה הגבוהה ביותר. לחץ כאן לפרטים נוספים >>>

    תוכן מקודם

  • מחריד: ההודעה שגרמה לצוות הפגיה לפרוץ בבכי.

    תוכן מקודם

  • מזעזע: התאלמן מאשתו ואיבד את מאור עיניו

    תוכן מקודם

החויה הרוחנית המרגשת של מירון בל"ג בעומר, היא משהו שאי אפשר לתאר במילים. צריך להיות שם כדי להבין. יש כאלו שהבינו את זה לכיוון מאד ברור, וזיהו בריכוז ההמונים העצום, פוטנציאל ענק של שווק וחשיפה. אם יש במקום אחד כל כך הרבה אנשים, למה לא לנצל את זה לחלוקה של דברי תורה ופיוטי ל"ג בעומר, יחד עם פרסומות וחסויות שונות?

אליהם נוספים גם גופים שונים שרוצים כן לחלק חומרים תורניים לשם שמיים, וללא מטרות רווח. התופעה מתחילה בכל ערי הארץ ומסתיימת במירון. כבר בתחנות היציאה למירון ובאוטובוסים עצמם, מחולקים חינם חומרים שונים. אחר כך זה ממשיך במוקדים המפוזרים לאורך כל הדרך, מתחנות ההורדה ועד הציון, וכלה במתחם מירון עצמו.
בעצם, למה לא? למי זה אכפת? לך צריך להיות אכפת!!

מי שקצת שם את עיניו וליבו בעת שהותו במקום הקדוש, יבחין בכמויות עצומות של דפים-עלונים-תפילות-חוברות קודש, בחלקם אפילו שמות קודש מפורשים, המתגוללים בבזיון מחפיר תחת רגלי ההמונים ותחת כל שיח רענן. מזעזע לראות ערמות אשפה של שאריות צלחות ומזון מעורבים עם דפי תפילות. דפים עם ציטוטים מהזוהר הקדוש או דפים עם שמות הקודש המפורשים מונחים על גדרות, רכבים, עצים, ובכל פינה אפשרית. עם חלוף הרוח הם מתעופפים לכל עבר, רח"ל.

מתנדבי "ועד ההלכה לענייני גניזה", שנטלו על עצמם להסיר את החרפה הנוראה, מתארים בכאב כיצד מידי שנה לאחר ההילולא, נשארות במקום כמויות עצומות של כתבי קודש, המתגוללים בבזיון נורא בכל פינה. אותו גורל שמור גם לרבבות עלונים שלא הספיקו לחלקם לציבור, והם ננטשים במקום ללא אחריות. לפעמים נשארים אפילו משטחים שלמים ארוזים!

עם תום ההילולא מגיעים למקום מתנדבים מסורים, האוספים במסירות נפש תחת שמש קופחת או בשעות הקטנות של הלילה, את מה שניתן להציל. ומכתתים את רגליהם בחניוני האוטובוסים, אהלי הכנסת אורחים, בדרכים המובילות לציון, ומהציון עצמו. המתנדבים מציינים כי פעילותם נעשית תחת לחץ של זמן, לבל יקדימו אותם עובדי הניקיון והגניזה תילקח לאשפה רח"ל. אך המציאות היא שעובדי הניקיון עושים מלאכתם נאמנה, בעת ההילולא ובסיומה, וכמויות גדולות מגיעות לאשפה ולביזיון.

בימים אלו פורסמה דעת פוסקי וגדולי הדור שליט"א וזצ"ל, שאין לחלק שום דבר גניזה במעמדים ציבוריים ובמיוחד לא בהילולא במירון. הרב כהנוביץ מ"ועד ההלכה לענייני גניזה" מדגיש כי אם נגיע למצב שהציבור לא ישתף פעולה ולא יקח מהחומר המחולק במקום, נצליח לעצור תופעה זו, הכואבת לכולם. גם הרבנים הדגישו זאת בקריאתם ופסקו כי אסור לחלק גניזה, ומי שהיגיע לידיו חומר הטעון גניזה, חלה עליו חובה אישית לגונזו כדת וכדין, ולא להשאירו ללא השגחה במקום הפקר.

"ועד ההלכה" פונה לפרסומאים ולמפרסמים השונים לחדול מנוהג פסול זה. מה גם שציבור גדול מאד אינו נחשף לפרסומים השונים, עקב הדוחק הגדול במקום, ולחץ הזמן להספיק לחזור הביתה בשעה סבירה. כך שיש בדבר גם הונאה לציבור המפרסמים. ומנגד הפירסום היעיל הוא באזור מגוריו של הציבור, טרם נסיעתו להילולא.

"באופן כללי", מבהיר הרב כהנוביץ "במקרים רבים ניתן למנוע בכלל את פרסום הגניזה, וממילא את הצורך לשמור על קדושת החומר. למשל, מו"ל המפרסם חוברת שיווקית למכירת ספרי קודש, משלב תמונות של דפים שלמים מהחומש / השולחן ערוך וכדו'. במקום זה הוא יכול להראות לציבור את יופי הכתב והעימוד, על ידי החלפת הטקסט עם אותו הפונט לטקסט חולין. דוגמא נוספת: פליירים הקוראים לציבור להשתתף בכתיבת ספר תורה לרפואת פלוני או לטובת ארגון מסוים, משלבים בהם צילום יריעה של ספר תורה, כאשר הכתב קריא בראיה טבעית כולל שמות הקודש. במקום זאת אפשר לטשטש את הכיתוב באופן המותר על פי הלכה. והדוגמאות רבות. המכנה המשותף לכולם הוא שעם מעט מודעות ומחשבה אפשר למנוע כמויות גדולות ומיותרות של גניזה, ואת בזיון הקודש הנורא".

חשוב לדעת כי "ועד ההלכה" מספק שרות יעוץ למפרסמים וארגונים, כיצד ניתן לפרסם ללא חשש גניזה. השרות הינו ללא תמורה תוך שמירה על חסיון מוחלט. "ניתן להפיק עלונים שלמים, תוך תיאור של המטרות, הסגולות, וכדו', מבלי שהעלון יהיה טעון גניזה. לא כל דבר טעון גניזה, וגם על פי ההלכה יש דרכים רבות איך לפרסם דברי קודש מבלי שיהיו טעונים גניזה" כך אומר הרב כהנוביץ.

כתבות קשורות

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן