ה'אוהב ישראל' מאפטא העיד על עצמו: במידה זאת של אהבת ישראל אוכל להתפאר אפילו לפני בית דין של מעלה, כי הנני אוהב ישראל באמת! ולפני פטירתו ציוה לבניו שלא ירשמו על מצבתו שום שבח רק 'אוהב ישראל'…
באחת מדרשותיו שדרש האוהב ישראל, אמר: אין שום פרשה בתורה שלא מוזכר בה ענין אהבת ישראל! אותו שבוע קראו בתורה את פרשת בלק, ואחד מהנוכחים שאל: רבי, היכן מרומז בפרשתנו ענין זה? והאוהב ישראל השיב: ענין זה רמוז בשמה של הפרשה, שהרי 'בלק' היא ראשי תיבות: 'ואהבת לרעך כמוך'.
השומע גירד את פדחתו במבוכה…. והאוהב ישראל הסביר: אל תדקדק, כי אם נבוא לבדוק ולדקדק בכל דבר היטב, לא תהיה לנו אהבת ישראל…(הוא התכוון להעביר לו מסר: עלינו לאהוב יהודי בגלל שהוא יהודי!….ואסור לנו ל'חפש' סיבות ודקדוקים מדוע הוא לא ראוי לאהבה..) מסילות אל הנפש פרשת תזריע מצורע תשפ"א.
בשבת האחרונה נחשפתי לסיפור הזה וכל כך אהבתי אותו שמצאתי את עצמי מספר אותו שוב ושוב, ולמה? כי הבנתי שלפעמים דקדוק הוא חסרון גדול, ולפעמים חוסר הדיוק עיגול פינות ובערך הוא יתרון גדול.
הגילוי הזה החכים אותי, וקישר אותי לפתגם הידוע "לתכנית אין ערך אבל אין לה תחליף", כל עסק צריך תכנית עסקית וישנם 2 סוגי בעלי עסקים, יש את בעל העסק שמראש יוותר על התכנית כי הרי אי אפשר להיצמד לתכנית ואף פעם העסק לא יהיה שווה ודומה לתכנית, ויש את בעל העסק שיתכנן תכנית ולאורך כל הדרך יהיה לו ביקורת על עצמו ובעיקר על העסק למה זה רחוק רחוק מהתכנית שבניתי והכנתי….
ומה נכון? לתכנית אין ערך אבל אין לה תחליף, כשאתה לפני התכנית, הדקדוק והדיוק מאוד חשובים, משום שאלו התנאים לתכנית טובה, לאחר סיום התכנית ובשלב הביצוע, כאן הרצון שהמציאות תהיה בדיוק אבל בדיוק לפי התכנית שנמצאת על הנייר, הרצון הזה הינו גורם לכישלון לדיכאון ולעצבות, המציאות תמיד תהיה שונה מהתכנית, המציאות תמיד תעמיד אתגרים חדשים שהתכנית לא יכלה להעריך אותם ולהיערך אליהם.
נו אז צודק בעל העסק שלא רצה לתכנן… לא נכון! לתכנית אין ערך מול המציאות אבל אין לה תחליף, כי כשאתה מתכנן אתה יוצר את התבנית ואת המציאות שתסתור את התכנית שלך, התבנית הזו לעולם לא תגיע לעולם לולי התכנית, האתגרים שבהתמודדות תכנית מול מציאות, אלו אתגרים מחשלים שבונים את בעל העסק והעסק מתוקף היותם סותרים או מעמידים למבחן את התכנית, אז נולד האתגר שבונה את העסק.
לולי התכנית לא היה אתגר, האתגר הוא הבן של השידוך בין המציאות לתכנית, ואולי יותר נכון להתנסח, האתגר שהוא בנין אב לעסק, הוא פרי ותוצאה לגירושים בין התכנית והמציאות.
חכם הוא זה שיודע מתי עובדים לפי הספר ומתי עובדים לפי המציאות המשתנה, תאהב את המציאות גם כשהיא משתקפת כשונא של התכנית, כי המציאות הזו בונה את התכנית החדשה שבאה לעולם רק בגלל התכנית העסקית הראשונה.
בברכת שבת שלום,
צבי סילבר.
